מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X
תקנון
תקנון תנועת מאבק סוציאליסטי

התקנון העדכני של תנועת מאבק סוציאליסטי (אושר בוועידה הארצית, 04.11.2017)

1. ייעוד התקנון

1.1 הפיכת הרעיונות הטובים ביותר הנחוצים למאבק לשינוי החברה לכדי כוח חברתי משפיע דורשת ארגון מאבק. המבנה הארגוני של 'מאבק סוציאליסטי' נועד לשרת בצורה האפקטיבית ביותר את השגת תוכניתה הפוליטית ואת הגשמת מטרתה: כינון חברה סוציאליסטית, דמוקרטית, מודרנית.

1.2 תקנון זה מציג את עיקרי המטרות, המבנה הארגוני ועקרונות ההתנהלות שמקבלים על עצמם חברי וחברות התנועה ומוסדותיה. כללי התקנון נקבעים ומעודכנים באופן דמוקרטי על־ידי המוסד העליון של התנועה, הוועידה הארצית.

1.3 התקנון מגדיר מספר מנגנונים בסיסיים מוסכמים מראש שמיועדים לסייע לארגון, ובפרט למחזיקי דעת מיעוט, להתמודד באופן בונה עם מצבי־קצה בהם מתעוררים ויכוחים מהותיים שמעיבים על היכולת להמשיך לקדם דיון ועשייה משותפים ומועילים.

1.4 עם זאת, יש לשאוף שהשימוש בפועל בתקנון לצורך הכרעת מחלוקות ארגוניות יוגבל למינימום ההכרחי, כלומר שייעשה לאחר מיצוי של דיון בכל מקרה לגופו ולאחר מאמץ להידבר וללבן באופן ענייני, עקרוני ובונה כל סוגיה שבמחלוקת. המציאות תמיד קונקרטית ואף כלל לא יוכל לשמש תחליף להבנה ולחוש מידה. לא נדרשת כל ועדת "מומחים" כדי לפרש את התקנון — מקרים של אי־בהירות ומחלוקות לגבי הכללים הקבועים בו יתבררו במסגרת דיון דמוקרטי וקונקרטי, ונוסח התקנון יתוקן ויעודכן על־ידי הוועידה בהתאם לצורך.

1.5 התקנון הוא רק כלי עזר. קביעת כללים באמצעות תקנון אינה מסוגלת להבטיח שתנועה כלשהי אכן תתנהל ותתפתח באופן בריא, תצמיח הנהגה מתאימה, תגבש עמדות נכונות, תפתח דיון פנימי כנדרש ותפתח כושר פעולה אפקטיבי, כך שתצליח להתמודד עם משימותיה ולהגשים את מטרותיה. לשם כך דרוש מאבק מודע, שכולל התמודדות קונקרטית ועקרונית בכל מקרה ומקרה עם הסוגיות הפוליטיות והארגוניות שמתעוררות במציאות חיה ומשתנה שכשלעצמה אינה נכנעת להיגיון הפורמלי של תקנונים. מי שמחפשים מתכון מוכן מראש לפעולה ולהתנהלות בכל מצב לא ימצאו אותו.

1.6 המפתח לקריאה נכונה של ההתפתחויות הפוליטיות ולהתמודדות עם האתגרים על הצד הטוב ביותר, במגבלות הנסיבות והמשאבים, הוא רמת הניסיון וההבנה הקולקטיביים של התנועה, שבאופן טבעי מושפעת בעצמה באופן מכריע גם מהנסיבות הפוליטיות והחברתיות הכלליות. לכן חיוני שכל חברה וחבר ישקיעו מאמץ בלימוד ובפיתוח רמת הבנתם הפוליטית והתיאורטית כחלק מהמאמץ לבניית התנועה.

2. שם התנועה

2.1 בעברית: מאבק סוציאליסטי.

2.2 בערבית: نضال اشتراكي.

2.3 בשפות אחרות שם התנועה מתורגם או נכתב בתעתיק משולב דו־לשוני: עברי־ערבי או ערבי־עברי.

3. מטרות התנועה

3.1 'מאבק סוציאליסטי' היא תנועה סוציאליסטית. היא נאבקת למען החלפת המערכת הקפיטליסטית ברמה הארצית והבינלאומית במערכת סוציאליסטית דמוקרטית, החל מהעברת עיקר אמצעי הייצור, ההפצה והחליפין במשק לבעלות ציבורית ולפיקוח ולניהול ציבוריים ודמוקרטיים בידי מעמד העובדים, כחלק ממעבר למשק מתוכנן דמוקרטי. כך ניתן יהיה לרתום את העושר העצום וההישגים המדעיים הכבירים שמייצרת העבודה האנושית החומרית והרוחנית לרווחת הכלל. התנועה פועלת לקידום המאבקים של מעמד העובדים והעובדות בחברה, לקידום המאבקים נגד אפליה, ניצול ודיכוי, ונגד נישול קולוניאלי, ולחיבורם כחלק ממאבק רחב לשינוי סוציאליסטי של החברה.

3.2 מטרתנו היא חברה נטולת מעמדות, שוויונית, פלורליסטית ודמוקרטית, שתשים קץ לתופעות של ניצול ודיכוי אומה בידי אומה ואדם בידי אדם, שתמגר את זוועות העוני, הכיבוש, המלחמות והרס הסביבה, ושתבטיח רמת מחיה גבוהה ושוויון זכויות מלא לכל אישה ואיש ללא אפליה. השגת מטרה זו היא צורך מעשי בוער ובר־מימוש ברמה הבינלאומית עוד במאה ה־21.

3.3 'מאבק סוציאליסטי' מבססת עצמה על הרעיונות של המרקסיזם, ובפרט על העקרונות ועיקרי הרעיונות שיוצגו ושפותחו על־ידי מרקס, אנגלס, לנין וטרוצקי, כמו גם על מכלול העקרונות של הסוציאליזם הדמוקרטי כפי שגולמו במסמכי ארבע הוועידות הראשונות של 'האינטרנציונל הקומוניסטי' (1919–1922), בעיקר עבודתה של 'האופוזיציה השמאלית' במאבקה בסטליניזם, במסמכי ועידת הייסוד של 'האינטרנציונל הרביעי' (1938) ובעשורים האחרונים במסמכים הפרוגרמטיים של 'הוועד למען אינטרנציונל עובדים' (CWI).

3.4 התנועה שואבת השראה ושואפת להישען על הניסיון והלקחים מהמאבקים ההיסטוריים של מעמד העובדים ושל ההמונים בישראל־פלסטין, ברחבי המזרח התיכון ובשאר העולם נגד משטרי דיכוי, רודניים או "דמוקרטיים", נגד המערכת הקפיטליסטית והמצוקות שהיא גורמת, נגד דיכוי ומלחמות אימפריאליסטיים, ולמען שחרור לאומי וחברתי.

3.5 התנועה שותפה במאבק נגד כל משטר דיכוי ולמען שלום אזורי. היא נאבקת למען סיום הדיכוי הלאומי של הפלסטינים ודוגלת בשוויון מלא בכל התחומים בין שתי קבוצות הלאום, לרבות זכות שווה לקיום, להגדרה עצמית, לביטחון אישי ולחיי רווחה.

3.6 לכן, כחלק מהמערכה ל"אביב סוציאליסטי" במזרח התיכון ולעולם סוציאליסטי, התנועה תומכת במאבק לכינון שתי מדינות סוציאליסטיות עצמאיות ושוות־זכויות, זו לצד זו, המבוססות על דמוקרטיה סוציאליסטית ומשק מתוכנן דמוקרטי, עם שתי בירות בירושלים והבטחת שוויון זכויות מלא למיעוטים, במסגרת קונפדרציה של מדינות סוציאליסטיות באזור, על בסיס הצטרפות וולונטרית ומעמד שווה. פתרון צודק למצוקת הפליטים הפלסטינים ולשאיפותיהם הלאומיות יושג בהקשר של מאבק להבטחת תנאי רווחה ושוויון חברתי ברחבי האזור, ובדרך של הידברות ישירה והסכמה, שתכלול הכרה בעוול ההיסטורי ובזכותם לשוב.

3.7 במקום פוליטיקה לאומנית ועדתית, התנועה מקדמת פוליטיקה סוציאליסטית של מאבק מעמדי ואינטרנציונליסטי. מאבק זה מנוגד מיסודו הן לאידיאולוגיה הציונית ולריאקציה הדתית בחברה היהודית בישראל, והן לאידיאולוגיות הימניות של האסלאם הפוליטי ולשאר גורמי הריאקציה בחברה הערבית. שעה שהלאומנות הציונית מטפחת מצג־שווא של אחדות אינטרסים בין טייקונים ישראלים לבין ישראלים ממעמד העובדים ומשכבות הביניים, מקדמת אפליה דתית ואתנית, ומנציחה דיכוי ונישול על רקע לאומי — 'מאבק סוציאליסטי' פועלת לקידום סולידריות ואחדות פעולה במעמד העובדים ונאבקת נגד כל הניסיונות לדכא, לסכסך ולפלג את מעמד העובדים ושכבות קרובות על בסיס לאום, מוצא עדתי, מגדר וכל הפרדה אחרת. התנועה נאבקת בתקיפות נגד כל ביטוי של גזענות, אסלאמופוביה, אנטישמיות, דיכוי לאומי ושנאת זרים, ונגד אפליה, הדרה ודיכוי של נשים ושל להט״ב.

3.8 התנועה חותרת לקדם שיתופי־פעולה מועילים על בסיס עקרוני לטובת המאבקים שעל הפרק ולהירתם ולסייע להקמת ולבניית ארגוני מאבק עצמאיים ורחבים של מעמד העובדים והעובדות משני צידי הקו הירוק, ובפרט להקמת מפלגות מאבק רחבות של ציבור העובדים והעובדות על בסיס מצע שמאלי סוציאליסטי. 'מאבק סוציאליסטי' שואפת להתרחב לכדי כוח חזק ברמה הארצית, וחותרת לשכנע ולהשיג תמיכה נרחבת ככל האפשר ברעיונותיה ובמטרותיה.

4. סינוף בינלאומי

4.1 המאבק לשינוי סוציאליסטי מתחיל ברמה הארצית, אך הוא תלוי ביכולתו להצליח ברמה האזורית והעולמית. במערכת הקפיטליסטית הגלובלית, גיבוש פרספקטיבה בינלאומית ותוכנית פוליטית בינלאומית, וקידום של סולידריות בינלאומית, הם תנאי לבנייתה של כל תנועה סוציאליסטית רצינית. 'מאבק סוציאליסטי' מסונפת לארגון הסוציאליסטי הבינלאומי 'הוועד למען אינטרנציונל עובדים' (CWI).

4.2 התנועה מעורבת בתהליכי הדיון וקבלת ההחלטות ברמה הבינלאומית, לוקחת חלק במוסדות ה־CWI ובכינוסים הבינלאומיים, ומקבלת על עצמה את העקרונות, התוכנית הפוליטית וההחלטות הדמוקרטיות של מוסדות ה־CWI.

4.3 התנועה רואה עצמה מחויבת להתגייס ולסייע ככל המתאפשר למאמצי ה־CWI ברמה הבינלאומית, ומשלבת כוחות עם שאר הארגונים המהווים את החטיבות הארציות של ה־CWI ברחבי העולם בחתירה משותפת לבנייתו של אינטרנציונל סוציאליסטי מהפכני חדש על בסיס המוני — "מפלגה בינלאומית" לשינוי סוציאליסטי של החברה.

4.4 'מאבק סוציאליסטי' מהווה כיום את חטיבת ישראל־פלסטין של ה־CWI, כשלב בדרך להקמת שתי חטיבות ארציות של ה־CWI בישראל ובשטחי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה.

5. הצטרפות וחברות

5.1 יכולים להצטרף לתנועה כל אישה או איש המתגוררים בישראל או בשטחים הפלסטיניים ומסכימים למטרות ולתקנון התנועה, מתחייבים לשלם דמי־חברות ומסכימים לקחת חלק בפעילויות התנועה תחת הנחיית מוסדות התנועה.

5.2 ההצטרפות לתנועה מתבצעת דרך הסניף המקומי והיא כפופה להגשת בקשת הצטרפות, לאישור הסניף והמזכירות הארצית ולתשלום ראשון של דמי־חברות. בהיעדר סניף במרחק סביר, ההצטרפות תוכל להתבצע מול המזכירות הארצית, ותחת הכוונתה המצטרף או המצטרפת יפעלו להקמת סניף חדש בסביבתם.

5.3 מתוך הכרה בנחיצות של מאבק קולקטיבי ודיון דמוקרטי, הפעילות הפוליטית של כל חבר וחברה צריכה להשתלב בפעילות, בדיון ובהחלטות הדמוקרטיות של הסניף ושל מוסדות התנועה הרלוונטיים.

5.4 כל החברים והחברות ייקחו חלק, כפי יכולתם, בדיונים המתקיימים דרך קבע בסניפים ובמסגרות התנועה בהן הם חברים, יוכלו להביע את דעתם ולהעלות הצעות, ישתתפו בקבלת ההחלטות בסניף ובגופי התנועה בהם הם חברים, ויפעלו להצלחת הדיונים והפעילויות וליישום החלטות התנועה ברמת הסניף וברמה הארצית.

5.5 כל החברות והחברים יקדמו במידת האפשר את המטרות, העמדות והמדיניות של התנועה ויחתרו לגייס חברות וחברים חדשים, וכמו כן יפעלו להפצת חומרי ההסברה ויסייעו בגיוס כספים לקופת המאבק של התנועה.

5.6 חברות וחברים יחתרו, ככל שהדבר מתאפשר ובאופן המתואם עם הסניף ומוסדות התנועה הרלוונטיים, לפעול ולקחת תפקיד מעורב ומוביל בענייני הציבור והקהילה בסביבתם האישית ובכלל זה: בוועד העובדים ובארגון העובדים במקום עבודתם, באגודות ובהתארגנויות הסטודנטים במקום לימודיהם, בהתארגנויות ובקמפיינים למען זכויות תושבים בשכונתם וכדומה.

5.7 הסניף או המזכירות הארצית מוסמכים, תוך התחשבות בכל מקרה לגופו, לבטל את החברות של כל חברה או חבר שבמשך תקופה של 6 חודשים ומעלה אינם משלמים דמי־חברות ו/או אינם לוקחים כל חלק בפגישות ובפעילות התנועה.

6. מבנה התנועה

6.1 'מאבק סוציאליסטי' מאורגנת ברמה המקומית על בסיס סניפים, וברמה הארצית מוסדות התנועה המרכזיים הם:

א. הוועידה הארצית

ב. האסיפה הארצית

ג. הוועד הארצי

ד. המזכירות הארצית

ה. ועדת הבירורים המרכזית

ו. ביקורת חשבונות

7. סניפי התנועה

7.1 היחידה הארגונית הבסיסית של התנועה היא הסניף המקומי, שמורכב ככלל מהחברים והחברות המתגוררים, עובדים או לומדים באותה סביבה גיאוגרפית.

7.2 נדרשים לפחות 3 חברים/ות כדי להקים סניף, וגודלו של סניף אחד לא יעלה בדרך־כלל על 25 חברים/ות.

7.3 הוועד הארצי מחליט לגבי הכרה בסניף חדש של 'מאבק סוציאליסטי'. סניף יכול להתחלק לסניפים נפרדים או להתמזג עם סניף/ים אחר/ים בהחלטת הוועד הארצי או בהחלטת הסניפים הרלוונטיים בכפוף להסכמת המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית.

7.4 כל סניף נפגש ככלל על בסיס שבועי והוא קובע ומארגן באופן עצמאי את סדר־יומו ואת פעילותו, וזאת במסגרת סדר־היום הכללי של התנועה. לכל חברה וחבר בסניף הזכות להעלות הצעות לסדר היום של הסניף.

7.5 הסניף פועל ליישום ההחלטות של המוסדות המרכזיים של התנועה ומארגן, יוזם ומפתח פעילות פוליטית בסביבה בה הוא פועל, וכמו כן, מכווין את פעילות חבריו וחברותיו בזירות הפעילות השונות.

7.6 כל סניף קובע את חלוקת העבודה ותחומי האחריות שבמסגרתו ובוחר באופן סדיר במזכיר/ה, בגזבר/ית ובכל תפקיד נחוץ אחר.

8. ועדי הסניפים

8.1 סניף של 10 חברים/ות ומעלה בוחר בוועד סניף.

8.2 ועד הסניף הוא ההנהגה הנבחרת של הסניף. הוא אחראי בפני הסניף, ומוביל ומרכז את פעילות הסניף כחלק מהפעילות הארצית. הוא מגבש הצעות מרכזיות לסדר־היום של הסניף, ומקדם ועוקב אחר יישום החלטות הסניף והחלטות ארציות הרלוונטיות לפעילות הסניף, תוך עידוד למידה פוליטית ומעורבות מירבית של כלל חברי וחברות הסניף בדיונים, בהחלטות ובפעילות התנועתית.

8.3 ועד הסניף נבחר באופן סדיר אחת לשנה קלנדרית לפחות, בדרך־כלל לאחר כינוס של ועידה/אסיפה ארצית, או במקרים מיוחדים במסגרת פגישת סניף ייעודית בהתראה של שבועיים מראש.

8.4 חברי/ות ועד הסניף יהיו בעלי ותק של 3 חודשים לפחות.

8.5 גודלו של ועד הסניף לא יעלה בדרך־כלל על שליש מגודל הסניף, וחלוקת התפקידים העיקרית בו תהיה כפופה להסכמת הסניף.

8.6 ועד הסניף מתכנס באופן סדיר, והוא מציג דיווחים שוטפים ותקופתיים על תחומי הפעילות השונים.

8.7 ניתן להדיח את ועד הסניף או כל חבר/ה בו בהצבעת רוב רגיל בסניף במסגרת פגישת סניף ייעודית, שתכונס בתוך שבועיים לבקשת רבע לפחות מחברי/ות הסניף, ועל בסיס הצעת־החלטה שתנומק בכתב.

9. הוועידה הארצית והאסיפה הארצית

9.1 הוועידה הארצית היא הסמכות העליונה בתנועה והיא תורכב מכלל חברי וחברות התנועה הנוכחים בעת כינוסה.

9.2 כינוס הוועידה הארצית:

א. הוועידה הארצית תכונס על־ידי הוועד הארצי באופן סדיר לפחות אחת לשנתיים.

ב. בין כינוסי הוועידות יכונסו גם אסיפות ארציות במידת הצורך ולפחות פעם אחת בשנה שבה לא מתכנסת ועידה. האסיפה הארצית נושאת בסמכויות החלטה של ועידה, אך נערכת במתכונת מצומצמת יותר מבחינת התהליך המקדים של הדיון התנועתי והיקף הנושאים שעולים לדיון והחלטה.

ג. הוועד הארצי מוסמך להחליט בכל עת ברוב רגיל על כינוס מיוחד של ועידה ארצית.

ד. לבקשת שליש ויותר מהסניפים, או לבקשת רבע ויותר מכלל חברי וחברות התנועה, הוועד הארצי יכנס באופן מיוחד ועידה ארצית בתוך חודשיים ממועד הבקשה.

9.3 טיוטות המסמכים המרכזיים וסדר־היום של הוועידה:

א. הוועד הארצי היוצא יעביר לסניפים את טיוטות המסמכים המרכזיים ואת ההצעה לסדר־יומה של הוועידה עד 4 שבועות לפני המועד שקבע לכינוסה.

ב. הוועד הארצי יקבע לוח־זמנים לתקופת הדיון המקדים שלקראת הוועידה, שיכלול גם את המועדים להגשת הצעות לשינויים, תוספות ותרומות לדיון מטעם הסניפים.

ג. הצעות הסניפים יפורסמו במרוכז על־ידי הוועד הארצי במועד שייקבע.

ד. בנוסף רשאי/ת כל חבר/ה, בכפוף להסכמת נשיאות הוועידה, להגיש במידת הצורך הצעות דחופות להחלטה או לשינוי בהצעות החלטה.

9.4 הוועידה הארצית מחליטה על סדר־יומה ועל לוח־זמנים בהתאם, והיא עשויה להחליט על נהלים שונים כדי לארגן את עבודתה. הוועידה תבחר עם פתיחתה בנשיאות שתנהל עבורה את כל מהלכי הדיונים וההצבעות.

9.5 הוועידה הארצית בוחרת את הוועד הארצי, ועדת הבירורים ומבקר/ת החשבונות — והיא דנה בדוחותיהם ובנוסחי הצעות ההחלטה המובאים לאישורה. היא קובעת גם בלעדית את תקנון התנועה והיא עשויה לדון בבקשות ערעור על החלטות של מוסדות תנועתיים אחרים. הוועידה קובעת את הקווים הפוליטיים והארגוניים המנחים ואת היעדים להמשך פעילות התנועה בתקופה הבאה.

9.6 הוועידה הארצית מתפזרת בתום עבודתה. במידת הצורך היא יכולה להחליט לקיים כינוס־המשך במועד שתקבע לצורך השלמת סדר־יומה בטרם פיזורה או להעביר נושאים ספציפיים להמשך דיון והחלטה בוועד הארצי.

10. הוועד הארצי

10.1 הוועד הארצי הוא הוועד המרכזי של התנועה, הסמכות העליונה בתנועה בין כינוסי הוועידה הארצית.

10.2 הוועידה הארצית בוחרת בוועד הארצי בכל פעם שהיא מתכנסת והיא מאצילה לו את סמכויותיה, כך שבכפוף למדיניות שהיא מתווה ולהחלטותיה, הוועד הארצי מוסמך לקבל כל החלטה נחוצה בשם התנועה, והוא אחראי בפני הוועידה.

10.3 הוועד הארצי יורכב מחברים וחברות מן המניין, ובנוסף הוא עשוי לכלול בהרכבו גם חברים וחברות נלווים, שלהם זכות להצבעה מייעצת. חברי/ות הוועד הארצי יהיו בעלי ותק של שנה לפחות, למעט בנסיבות יוצאות־דופן שאישרה הוועידה.

10.4 הוועד הארצי רשאי להחליט ברוב רגיל לצרף חברים וחברות חדשים לשורותיו, עד עשירית ממספר חבריו וחברותיו ביום היבחרו על־ידי הוועידה.

10.5 במקרים חריגים של התנהלות שמפירה באופן בוטה את כללי המשמעת התנועתית, הוועד הארצי רשאי להחליט ברוב רגיל, על בסיס הצעת החלטה מנומקת בכתב, להוציא חבר/ה משורותיו — ובמצטבר לא יותר מעשירית ממספר חבריו וחברותיו ביום היבחרו על־ידי הוועידה.

10.6 הוועד הארצי נושא באחריות לפיתוח הפוליטי והארגוני של התנועה ברמה הארצית, למעקב אחר יישום החלטות הוועידה הארצית והחלטות רלוונטיות של מוסדות ה־CWI, לקביעת מדיניות התנועה בנושאים מרכזיים שעולים על סדר־היום, לקביעת יעדים תקופתיים בהתאם לצורך ולקביעת קווים מנחים לאירועים שמארגנת התנועה.

10.7 הוועד הארצי מוסמך לארגן בהתאם לצורך תחת הנחייתו אירועים ארציים, כגון כנסים, סמינרים והשתלמויות במטרה לקדם ולעודד למידה פוליטית ותיאורטית ולעורר ולפתח דיון סביב ההתפתחויות הפוליטיות והאתגרים שעל הפרק.

10.8 הוועד הארצי או המזכירות הארצית עשויים לארגן מפגשים תנועתיים ייעודיים לחברות ולחברים העובדים או לומדים או פעילים בזירות מסוימות — כגון חברי ועדים, נוער וסטודנטים — במטרה לקדם את הפעילות באותן זירות.

10.9 הוועד הארצי יימנה מתוכו רכזי/ות תחום בהתאם לצורך, שיפעלו תחת הנחיית המזכירות הארצית.

10.10 הוועד הארצי יקים לשיקולו ועדות־מישנה מייעצות שעשויות לתרום לקידום פעילות התנועה בתחומים שונים. במידת הצורך יעבירו הוועדות המלצות להחלטת הוועד הארצי או המזכירות הארצית.

10.11 הוועד הארצי ממנה עובדי תנועה במישרה מלאה או חלקית, קובע את שכרם וקווים מנחים לתנאי עבודתם, והוא מוסמך גם להחליט על שחרורם מתפקידם.

10.12 ישיבות הוועד הארצי:

א. ישיבות הוועד הארצי מכונסות על־ידי המזכירות הארצית בדרך־כלל אחת ל־6–8 שבועות.

ב. המזכירות הארצית מוסמכת להחליט בכל עת על כינוס מיוחד של הוועד הארצי.

ג. לבקשת רבע לפחות מחברי וחברות הוועד הארצי, תכונס ישיבה בתוך שבועיים.

ד. המזכירות הארצית רשאית להזמין מספר חברות וחברי תנועה להשתתף בישיבות הוועד הארצי ללא זכות הצבעה ובכפוף להסכמת הוועד הארצי.

10.13 הוועד הארצי בוחר את צירי 'מאבק סוציאליסטי' לוועידה העולמית של ה־CWI, כמו גם נציגים מטעם 'מאבק סוציאליסטי' לכינוסים בינלאומיים אחרים של ה־CWI בהתאם לצורך.

10.14 ניתן לפזר את הוועד הארצי באמצעות כינוס מיוחד של הוועידה הארצית, שם תוצג לדיון והצבעה הצעת אי־האמון וייבחר הרכב לוועד ארצי חדש.

11. המזכירות הארצית

11.1 המזכירות הארצית היא הסמכות העליונה בתנועה בין כינוסי הוועד הארצי.

11.2 הוועד הארצי בוחר במזכירות הארצית בישיבתו הראשונה לאחר שנבחר ובכל שלב בהמשך במידת הצורך, והוא מאציל לה את סמכויותיו, כך שבכפוף למדיניות שהוא מתווה ולהחלטותיו, המזכירות הארצית מוסמכת לקבל כל החלטה נחוצה בשם התנועה, והיא אחראית בפני הוועד הארצי. לאחר בחירת ועד ארצי חדש, המזכירות הארצית היוצאת ממשיכה לכהן כרגיל עד לבחירת מזכירות ארצית חדשה.

11.3 המזכירות הארצית מורכבת מחברים וחברות מן המניין, ובנוסף היא עשויה לכלול בהרכבה גם חברים וחברות נלווים, שלהם זכות להצבעה מייעצת. חברי/ות המזכירות הארצית יהיו בעלי ותק של שלוש שנים לפחות.

11.4 המזכירות הארצית מתכנסת בדרך־כלל על בסיס שבועי. היא אחראית ברמה היומיומית להכוונה הפוליטית ולריכוז ותיאום עבודת התנועה, למעקב אחר יישום החלטות הוועד הארצי והוועידה הארצית, לפרסומים הארציים הרשמיים של התנועה, ולריכוז הדוברות, הקשרים הבינלאומיים והקשר עם ארגונים אחרים. כל חבר/ה במזכירות הארצית נושא/ת תפקיד ברור ומוגדר במסגרת גוף זה (במישרה מלאה אם הדבר מתאפשר), ובכפוף להסכמת הוועד הארצי.

11.5 ניתן להדיח את המזכירות הארצית או כל חבר/ה בה בהצבעת רוב רגיל בוועד הארצי, על בסיס הצעת אי־אמון כתובה ומנומקת שתועבר לידי חברי וחברות הוועד הארצי לפחות חודש מראש.

12. כספים

12.1 הכנסותיה ונכסיה של התנועה מיועדים לכיסוי הוצאותיה, לפיתוחה ולקידום מטרותיה בלבד.

12.2 כל החברות והחברים משלמים דמי־חברוּת חודשיים לתנועה. אי־תשלום דמי־חברות במשך 3 חודשים ומעלה יקפיא את זכות החבר/ה להשתתף בהצבעות, לבחור או להיבחר לאחד ממוסדות התנועה — ולקחת חלק בישיבות של מוסדות נבחרים בתנועה אליהם משתייך/ת החבר/ה — וזאת עד לביצוע התשלום.

12.3 דמי־החברות המינימליים ייקבעו על־ידי הוועידה הארצית או הוועד הארצי, שגם מוסמכים לקבוע יעד לממוצע גבייה תקופתי, באופן שיתחשב ברמות הכנסה שונות. בהתבסס על יעד זה, גזבר/ית הסניף מקיימ/ת דיון סדיר עם חברים וחברות לגבי יכולתם הכלכלית לצורך גיבוש הסכמה על סכום מסוים. קביעת סכום נמוך מהסכום המינימלי כפופה להסכמת הגזבר/ית הארצי/ת.

12.4 'מאבק סוציאליסטי' מעבירה חלק מסוים מדמי־החברות כדמי־ארגון בינלאומיים ל־CWI בהתאם לשיעורי דמי־הארגון הנקבעים על־ידי מוסדות ה־CWI.

12.5 כל סניף מפיק דוח חודשי של הוצאות והכנסות. הוועד הארצי מציג דוח כספי בפני הוועידה הארצית.

12.6 המזכירות הארצית תמנה חברים/ות שיופקדו כנאמנים על נכסי התנועה הרלוונטיים, תחת פיקוח והנחיית המזכירות הארצית והוועד הארצי.

13. ביקורת חשבונות

13.1 הוועידה הארצית תבחר מבקר/ת חשבונות ארצי/ת, שאינו/ה חבר/ת הוועד הארצי, בעל/ת ותק של 3 שנים לפחות.

13.2 מבקר/ת החשבונות אחראי/ת לבדוק את ענייניה הכספיים של התנועה, ולבצע לשיקול דעתו/ה בכל עת ביקורת של רישומי ודוחות הגזברות בכל סניף או ברמה הארצית, ולהציג את הממצאים והמסקנות בפני המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית.

13.3 המבקר/ת צריך/ה לערוך מיוזמתו/ה לפחות ביקורת שנתית אחת של מצב ניהול המשאבים הכספיים של התנועה ברמה הארצית, ולהביא לאישור הוועידה הארצית דוח הסוקר את הביקורות הכספיות שבוצעו ואת הממצאים, המסקנות וההמלצות.

14. ייצוג ציבורי

14.1 כל חבר וחברה בתנועה שיתמודדו לתפקידי ייצוג ציבוריים יעשו זאת באופן המתואם עם מוסדות התנועה ובהתאם לעמדות, למדיניות ולהחלטות הדמוקרטיות של מוסדות התנועה.

14.2 חבר או חברת תנועה שיקבלו מנדט ציבורי וייבחרו לתפקיד בשכר, באיגוד עובדים או בכל זירה פוליטית, הכנסתם הכוללת לא תעלה על השכר הממוצע בקרב ציבור העובדים והעובדות אותו נבחרו לייצג. כל הכנסה עודפת לא תילקח או שתועבר ל'מאבק סוציאליסטי' או, בהחלטת הוועד הארצי, להתארגנויות מאבק או לקמפיינים אחרים.

15. דיון דמוקרטי ומדיניות מרכזית

15.1 תנועת 'מאבק סוציאליסטי' פועלת כארגון מאבק מלוכד, ולכן היא מתארגנת בצורה ריכוזית־דמוקרטית, תוך הקפדה על:

א. חופש דיון וויכוח במסגרות התנועה סביב התוכנית, המדיניות וסדר־היום של התנועה.

ב. חתירה לסולידריות ולאחדות פעולה לצורך יישום כל החלטה דמוקרטית של מוסדות התנועה, ולקידום עמדות התנועה בציבור.

ג. קבלת החלטות לפי הכרעת רוב בכל גוף תנועתי.

ד. האפשרות לכנס כל גוף תנועתי גם באופן מיוחד במידת הצורך.

ה. בחירה דמוקרטית של מוסדות מרכזיים הנושאים באחריות בפני הגופים הבוחרים ושניתן לבחור מחדש בכל עת.

עקרונות אלה מתארים תהליך חי ודורשים מאמץ פעיל מצד כל חברה וחבר ללמוד את הנושאים שעל הפרק, לקחת חלק בדיונים ובפעילות, לגלות מעורבות ולקחת אחריות במטרה לתרום להבנה הכללית, לקבלת החלטות מושכלת ולהצלחת פעילות התנועה.

15.2 קידום מדיניות כלל־תנועתית אחת. החלטות הוועידה הארצית, הוועד הארצי והמזכירות הארצית מחייבות בעיקרון את כל גופי וחברי וחברות התנועה, כל עוד לא שונו. לגבי כל החלטה נשמרת הזכות לערער בפני מוסד גבוה יותר, עד לוועידה הארצית, וזאת מבלי שהדבר יעכב את יישום ההחלטה. יש לשאוף, בכפוף למגבלות נסיבתיות, שהכרעות גדולות מבחינת מדיניות התנועה או מבחינה ארגונית יתקבלו לאחר דיון בכל הרמות בתנועה.

16. הצבעות והכרעת רוב

16.1 ההצבעות בתנועה מתבצעות בעיקרון באופן גלוי, כתולדה של דיון כן וגלוי בין שותפים ושותפות לדרך.

16.2 כל חברה וחבר חופשיים להביע את דעתם ולהצביע כפי שהם רואים לנכון במסגרת הדיונים בתנועה ולא ניתן לכבול אותם במנדט מחייב להצבעה מסוימת.

16.3 בהצבעות בכל גוף תנועתי ייקחו חלק חברי וחברות אותו הגוף בלבד, עם משקל הצבעה שווה לכל חבר/ה.

16.4 לא תתאפשר הצבעה בייפוי־כוח.

16.5 הצבעה מרחוק במסגרת שיחת־ועידה מותנית בהסכמת הגוף המחליט ובהשתתפות בדיון המקדים להחלטה באותה הישיבה.

16.6 ההחלטות של כל אחד מגופי התנועה מתקבלות תמיד ברוב רגיל, על בסיס דיון, ובתנאי שנכחו בהצבעה רוב החברים והחברות מן המניין באותו הגוף, והן מחייבות בעיקרון את חברי הגוף המחליט ואת הגופים הכפופים לו.

16.7 החלטות שהתקבלו בישיבות של מוסדות התנועה הקבועים בתקנון יסוכמו בדרך־כלל בכתב ויהיו זמינות, באופן דיגיטלי או מודפס, לעיון חברי וחברות אותו המוסד. גופי תנועה נוספים יעודכנו כמובן בהחלטות רלוונטיות.

16.8 כל החלטה נכנסת לתוקף עם קבלתה, אך ניתן גם לשנותה ברוב רגיל על־ידי הגוף המחליט או כל מוסד גבוה יותר, כשהסמכות הגבוהה ביותר היא הוועידה הארצית.

17. בחירת מוסדות התנועה

17.1 כל מוסד תנועתי נבחר עומד לבחירה באופן תקופתי בבחירות שוות וישירות, הוא אחראי בפני המוסד שבחר בו ומציג בפניו דיווחים תקופתיים, ובמידת הצורך ניתן לפזרו ולבוחרו מחדש בכל עת.

17.2 הצעת מועמדויות:

א. כל המועמדים/ות יוצעו מרצונם ובכפוף להבנת תפקיד הגוף הנבחר, לקיחת חלק פעיל במאמצי התנועה והסדרת תשלום דמי־חברות כנדרש.

ב. במטרה להציע את המנהיגות הקולקטיבית הטובה ביותר, מוסד הנהגה יוצא יציג לרוב הצעה מטעמו, שתישלח גם בכתב במייל עד שבועיים לפני המועד האחרון להצעת מועמדים/ות.

ג. כל חברה וחבר המסתייגים מההרכב המוצע יהיו חופשיים להציע הצעות חלופיות לרבות שינוי ספציפי בהרכב המוצע, הרכב חלופי, או מועמדים/ות נוספים/ות לבחירה.

ד. הצעות חלופיות שלא יאומצו במלואן על־ידי מוסד ההנהגה היוצא יובאו להכרעה של הגוף הבוחר.

17.3 הבחירות יתקיימו ככלל בהליך הצבעה גלוי שיוסכם על־ידי הגוף הבוחר, וזאת לצורך אישור או פסילה של הצעה; לצורך בחירה בין רשימות חלופיות, אם הוצעו ככאלו; או לצורך בחירה מסך המועמדים והמועמדות, בהתאם לגודל ההרכב, כפי שיאשר הגוף הבוחר.

17.4 חובת נוכחות. כל חבר/ה במוסד תנועתי נבחר מחויב/ת לקחת חלק בכל ישיבה של אותו מוסד, או למסור הודעה מסודרת וברורה על היעדרות.

17.5 כל מוסד תנועתי נבחר רשאי להחליט לשיקול דעתו להזמין לישיבותיו חברים/ות נוספים, ללא זכות הצבעה.

17.6 כל מוסד תנועתי נבחר רשאי לשלוח חבר/ה באותו מוסד כדי להשתתף מטעמו בישיבה של מוסד תנועתי הכפוף להחלטותיו, ללא זכות הצבעה.

18. פורום נשים ופורומים ייעודיים אחרים

18.1 התנועה מכירה בצורך שמתעורר לעיתים להתמודד באופן ייעודי גם מבחינה ארגונית עם צורות הדיכוי השונות הקיימות בחברה הקפיטליסטית, במטרה לעזור להתגבר על הקשיים הייחודיים שהן יוצרות במאבק.

18.2 מפגשי דיון ייעודיים של חברות התנועה, ושל חברות וחברים מקבוצות הסובלות מדיכוי מיוחד בחברה, נערכים בהתאם לצורך, בהכוונת המזכירות הארצית והוועד הארצי. פורומים תנועתיים מהסוג הזה מיועדים לסייע לחזק את המעורבות של החברות והחברים בדיון ובפעילות התנועה, לתרום לפיתוח דיון על הבעיות הייחודיות הקשורות לדיכוי של אותה קבוצה בחברה, ולעזור לתנועה לפתח את עמדותיה ואת פעילותה סביב הנושאים הרלוונטיים.

19. דעת מיעוט

19.1 יש לשאוף לקיים ויכוחים באופן ענייני, חברי ומידתי, תוך חתירה לגיבוש הסכמה ולשמירה על אחדות התנועה וכושר הפעולה שלה. למחזיקי דעת מיעוט נשמרת הזכות לקדם דיון ולהציג במסגרת הדיון התנועתי את נקודת־מבטם ולנסות לשכנע עליה בעל־פה ובכתב. בד־בבד מצופה ממחזיקי דעת מיעוט לכבד החלטות דמוקרטיות, לפעול באופן מחויב להצלחת פעולות התנועה ולהימנע מלקדם בזירה הציבורית, באופן שאינו מוסכם, עמדות המנוגדות מהותית לעמדות התנועה.

19.2 במידת הצורך יוכלו המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית לקבוע קווים מנחים לניהול מסודר של ויכוחים רעיוניים שעשויים להתעורר, ובכלל זה האפשרויות לקיים מפגשי דיון ייעודיים, להפיק עלון ייעודי להצגת הגישות השונות שיופץ לסניפים באופן דיגיטלי או מודפס, ולהחליט האם להביא לידי ביטוי את הוויכוח גם בפרסומי התנועה הציבוריים.

19.3 במקרים יוצאי־דופן של מחלוקות עמוקות ולרוב לאחר תקופה של התדיינות בעל־פה ובכתב במטרה להבהיר וללבן את המחלוקות ככל האפשר, חברים/ות המחזיקים בדעת מיעוט משותפת רשאים לחבור יחד כחוג או כסיעה. פעילות של קבוצה כזו נדרשת להיעשות ביידוע ובתיאום עם המזכירות הארצית והוועד הארצי, ובכפוף לכל תנאי החברות.

19.4 חוג. להתארגנות קבוצתית כזו אין זכויות מיוחדות, אך היא נותנת משקל נוסף לדעת מיעוט מגובשת במסגרת הדיון התנועתי.

19.5 סיעה. התארגנות של סיעה מצריכה הכרה מהוועד הארצי או מהוועידה הארצית, על בסיס מצע רעיוני כתוב. לסיעה זכויות מיוחדות לצורך ייצוג עמדות החברים והחברות המזוהים איתה באופן מאורגן במסגרת הדיון התנועתי. במסגרת הקווים המנחים לניהול הוויכוח שהוסכמו על־ידי המזכירות הארצית או הוועד הארצי, ובכפוף לאישור הוועידה הארצית, סיעה תהיה רשאית:

א. להציג את עמדותיה בוויכוח בכתב במסגרת עלון ייעודי שיופץ לסניפים באופן דיגיטלי או מודפס.

ב. שפרסומים מטעמה יופצו לחברות ולחברי התנועה על־ידי המזכירות הארצית.

ג. לקיים ישיבות של הסיעה.

ד. בכפוף לגודל הסיעה, לקבל זמן דיבור מיוחד בוועידה הארצית/באסיפה הארצית.

20. צעדים משמעתיים

20.1 במקרים חריגים, חבר או חברה עשויים לעמוד בפני צעדים משמעתיים — כגון הדחה מתפקיד, הרחקה ממסגרת פעילות, השעיה ובמקרים חריגים במיוחד אף הדחה מהתנועה — אם הפירו בצורה מובהקת החלטות דמוקרטיות של הסניף או של מוסד תנועתי אחר, או שניצלו לרעה תפקיד תנועתי או ציבורי, או שהתנהלותם מהווה פגיעה של ממש בתנועה או עומדת בסתירה ברורה למטרות, לעקרונות היסוד ולמדיניות התנועה.

20.2 כהתנהלות שפוגעת בתנועה ועומדת בסתירה למטרותיה ולמדיניותה נמנית גם התנהגות עוינת ופוגענית על רקע לאום, שפה, מוצא עדתי, מין, זהות מגדרית, נטייה מינית, גיל, או מוגבלות פיזית או נפשית. בעוד שבלתי אפשרי לבנות ארגון מאבק שחבריו וחברותיו יהיו חפים מתחלואי החברה בה אנו חיים, ובעוד שיש לשאוף לפתור בעיות באופן בונה, התנועה אינה מגלה סובלנות להתנהגויות מתעמרות או פוגעניות וחשוב לחזק ככל האפשר את ההבנה והמודעות בתנועה ביחס אליהן.

20.3 בירור תלונות על פגיעה אישית חמורה: במקרים של טענות על פגיעה אישית חמורה של חבר/ה בחבר/ה אחר/ת, החבר/ה הנפגע/ת רשאי/ת לבקש הליך בירור משמעתי תנועתי, ללא קשר להחלטה האישית האם לפנות למערכת המשפט של המדינה כנגד החבר/ה הנחשד/ת במעשים:

א. הבקשה לבירור משמעתי תנועתי צריכה להיעשות דרך המזכירות הארצית, שעשויה לנקוט צעדים מיידיים מסוימים במידת הצורך ו/או להעביר את הנושא לבירור של ועדת הבירורים המרכזית או של ועדת בדיקה ייעודית. המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית עשויים להחליט על צעדים משמעתיים וארגוניים רלוונטיים לטיפול בעניין.

ב. המזכירות הבינלאומית של ה־CWI תעודכן והיא עשויה להפנות את העניין לבירור בידי ועדת הביקורת הבינלאומית או ועדת בדיקה ייעודית מטעמה.

ג. חברי/ות כל ועדת בירור כזו יהיו מרוחקים ככל האפשר מקשרים אישיים עם מי מהצדדים.

20.4 על צעד משמעתי מוסמכים להחליט הסניף, המזכירות הארצית, הוועד הארצי והוועידה הארצית.

20.5 צעד משמעתי מסוים יינקט תוך או לאחר הקפדה על בירור העובדות באופן בונה, ללא דעות קדומות, ותוך התחשבות הוגנת בכל מקרה לגופו ובהתאם למידת חומרתו.

20.6 לכל חבר או חברה שנשקלים כנגדם צעדים משמעתיים שמורה הזכות להתוודע לכלל ההאשמות שהועלו כנגדם, ולהגיב ולהציג את זווית־ראייתם בצורה מסודרת.

20.7 השעיה או הרחקה ממסגרת פעילות יוגבלו בזמן. השעיית החברות בתנועה תביא לביטול חברות בכל מוסד תנועתי נבחר, אך לא תפטור מחובת תשלום דמי־חברות ומשמירה על כללי המשמעת התנועתית.

20.8 הדחה מהתנועה תתבצע ככלל על בסיס הצעת־החלטה מנומקת בכתב.

20.9 לכל חבר/ה שמורה הזכות לערער על צעד משמעתי שננקט כנגדו/ה למזכירות הארצית, לוועד הארצי ו/או לוועידה הארצית לצורך הכרעה בעניין. ההחלטה המקורית לגבי צעד משמעתי תישאר בתוקף כל עוד לא הוחלט אחרת.

20.10 כל חבר/ה או גוף תנועתי רשאים לעתור למוסדות המרכזיים הנבחרים של ה־CWI כדי לערער על צעד משמעתי שננקט כנגדם, אם לדעתם הוא מפר את הכללים ו/או העקרונות של ה־CWI. המזכירות הבינלאומית, הוועד הפועל הבינלאומי או הוועידה העולמית עשויים להפנות את העניין לבירור על־ידי ועדת הביקורת הבינלאומית או על־ידי ועדת בדיקה ייעודית. הוועדה במקרה כזה תערוך בירור ותעביר את המלצותיה להכרעת המוסדות הרלוונטיים. חברים/ות יחידים רשאים לערער למוסדות הבינלאומיים רק לאחר שערערו לוועידה הארצית.

21. ועדת בירורים מרכזית

21.1 הוועידה הארצית תבחר ועדת בירורים מרכזית שתורכב מ־5 חברים/ות, שאינם חברי הוועד הארצי, בעלי ותק של 3 שנים לפחות.

21.2 בחינת בקשות ערעור: ועדת הבירורים המרכזית אחראית לשמוע ולבחון, באופן אובייקטיבי ככל האפשר, כל בקשת ערעור מטעם כל חבר או חברה על צעדים משמעתיים שננקטו כלפיהם מצד כל גוף תנועתי. הוועדה תעביר את מסקנותיה לגוף התנועתי המדובר ולמוסד תנועתי גבוה יותר — המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית — לצורך קבלת החלטה בעניין הערעור.

21.3 בירור לבקשת המוסדות המרכזיים: ועדת הבירורים המרכזית תבחן כל תלונה וכל עניין מיוחד לבירור שהועברו על־ידי המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית. לאחר בדיקה יסודית, אובייקטיבית ככל האפשר, של הטענות והעובדות, כולל התייחסויות רלוונטיות בתקנון, תעביר הוועדה את ממצאיה ומסקנותיה ותמליץ למזכירות הארצית, לוועד הארצי או לוועידה הארצית על צעדים אפשריים, שיהיו מידתיים ומועילים, לטיפול בעניין במידת הצורך.

21.4 בירור תלונות של חבר/ה או סניף: ועדת הבירורים המרכזית מוסמכת לברר, בכפוף לשיקול־דעתה, כל תלונה של חבר/ה או של סניף כנגד כל חבר/ה או מוסד תנועתי. לאחר בדיקה יסודית, אובייקטיבית ככל האפשר, של הטענות והעובדות, כולל התייחסויות רלוונטיות בתקנון, הוועדה תעביר את ממצאיה ומסקנותיה, ותמליץ למוסד המרכזי הראשון המוסמך להחליט בנושא — המזכירות הארצית, הוועד הארצי או הוועידה הארצית — על צעדים אפשריים, שיהיו מידתיים ומועילים, לטיפול בעניין במידת הצורך.

21.5 פעילות ועדת הבירורים המרכזית היא עצמאית, אך הפניות אליה והתקדמות הטיפול בהן עוברות ליידוע המזכירות הארצית.

22. שינוי התקנון

22.1 המזכירות הארצית, הוועד הארצי וכל סניף רשאים להציע מטעמם שינוי בתקנון, והוועידה הארצית מחליטה ברוב רגיל אם לאמץ את ההצעה.

22.2 כל הצעה לשינוי בתקנון נדרשת לעבור מראש בכתב לעיון כלל הסניפים לפחות חודש לפני ההחלטה בוועידה.



תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.