socialism.org.il
ההפרטה הורידה את הרכבת מהפסים
לפני כמה שנים פורקה חברת הרכבות הבריטית הממשלתית ללמעלה מ־100 תאגידים פרטיים. המעבר מניהול הרכבות כשירות לציבור להפעלתן למען רווח פגע בעובדים, אבל גם בהשקעות בתחזוקה, בשירות לנוסעים ובבטיחות. ג׳ון דֶייל, חבר המפלגה הסוציאליסטית בבריטניה — המפלגה האחות של תנועת מאבק סוציאליסטי — מספר לעיתון "המאבק" על מה שקרה מאז ההפרטה...
ג׳ון דֶייל, CWI בריטניה
01.02.2001 11:22

כשרכבת מהירה ירדה מהפסים באוקטובר בתאונה שנהרגו בה ארבעה נוסעים, זו הייתה תאונת הרכבות הקטלנית השלישית בתוך שנתיים. הסיבה לתאונה באוקטובר זוהתה עד מהרה כפס סדוק. בחקירה שנערכה בעקבותיה התברר שבחברה ידעו על הפס הסדוק מאז ינואר אבל לא עשו כלום.

3700 אתרים עם סדקים דומים התגלו. מגבלת מהירות של כ־32 קמ״ש (20 מייל/שעה) הוטלה בכ־1200 אתרים עד להחלפת הפסים. הדבר שיבש לחלוטין את לוחות הזמנים של הרכבות, האריך את משך הנסיעה, גרם לבעיות במיקום הקטרים והקרונות והוביל לביטול קווים.

נסיעה אחת מלונדון לנוטינגהאם נמשכה תשע שעות במקום שעתיים. הנוסעים סיימו את נסיעתם באוטובוס, לאחר שבגלל תקלה בילו את כל הלילה ברכבת לא מוחממת ובלי אוכל. נסיעה אחרת נמשכה 10 שעות, למרחק של 120 ק״מ בלבד (75 מייל). אפשר היה לעשות את הדרך מהר יותר על סוס!

יותר מרבע מ־21 אלף עובדי התחזוקה של הפסים פוטרו, ואלה שנשארו הם ברובם עובדי קבלן נטולי זכויות. ריילטראק (Railtrack), החברה שבבעלותה הפסים, התחנות והמאותתים, לא ביצעה שום חידוש של הפסים בשנתיים הראשונות לפעילותה.

הממשלה השמרנית פירקה את חברת 'בריטיש רייל' למאה תאגידים מתחרים ב־1995. הם אמרו לנו אז שפתיחת המגזר לתחרות תייעל אותו בהשוואה לחברה הממשלתית, ותוביל להשקעות רבות יותר, תעריפים נמוכים יותר ושירות משופר. דווקא ההיפך קרה.

בקו הראשי של החוף המערבי פועלות 18 חברות מתחרות, כל אחת מהן עם קרונות משלה, ושלוש חברות להובלת מטענים. החברות הללו מתווכחות זו עם זו על האחריות לתחזוקה ובטיחות. אורך המשמרת המירבי לנהגים עלה מ־9 ל־11 שעות. הדבר פוגם גם בבטיחות הנוסעים, כמובן, שכן הוא מגדיל את הסיכוי לתאונות. הנוסעים לא יכולים לקבל מידע על התעריפים הזולים ביותר, מכיוון שהחברות מסרבות להעביר מידע על שירותי המתחרים. ממשלת בריטניה מוציאה כיום על סובסידיות לחברות רכבת פרטיות יותר ממה שהוציאה בתקופה שבה המערכת הייתה בבעלות ממשלתית — סכום המקביל לעשרות מיליארדי שקלים לאורך חמש שנים. הרווחים נשארים בידיים פרטיות. מפלגת הניו־לייבור בראשות טוני בלייר התנגדה להפרטה עד שהגיעה לשלטון בעצמה בשנת 1997 — כעת הם רוצים להפריט את הרכבת התחתית של לונדון.

לפי סקרי דעת קהל מהזמן האחרון, 80% תומכים בהלאמה־מחדש. המפלגה הסוציאליסטית בבריטניה קוראת לכינונה של מערכת רכבות בבעלות ציבורית, שתופעל תחת שליטתם וניהולם של העובדים. קיבלנו תגובות מצויינות לעצומה שבה הצגנו את הדרישה הזאת.

מה שקרה בבריטניה צריך לשמש כאזהרה לעובדים בישראל. יש להתנגד בכל תוקף לכל ניסיון להפרטת הרכבת בישראל.