₪8,260
עוד ₪11,740 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


יום האישה 2004
מאבק בדיכוי, באפלייה ובקפיטליזם
ה־8 במרץ הוא יום האישה הבינלאומי. לא מדובר ביום חג לרגל כניסתה של המיליארדרית שרי אריסון לרשימת 100 עשירי העולם, אלא ביום של סולידאריות עם מאבקן של מיליארדי הנשים המדוכאות ברחבי העולם לשחרור מאפליה, ניצול ודיכוי ולהשגת זכויותיהן הבסיסיות

הדפסה

היום הזה צויין לראשונה בעקבות מאבק לוחמני מרשים של פועלות טקסטיל בארה״ב באמצע המאה ה־19. אבל גם היום — 150 שנה לאחר מכן — מאבקן של הנשים לשחרור מהדיכוי המסורתי המושרש בחברה המעמדית לא תם. גם הישגים היסטוריים רבים, שהיו פרי של מאבקים ארוכים וקשים, נלקחו חזרה, ונשים עובדות או מובטלות היום, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי, נאלצות להתמודד עם מציאות חונקת שבה מוטל עליהן נטל כפול רק בשל היותן נשים.

נשים בישראל הפכו ברובן לנפגעות העיקריות של תוכנית הגזירות הכלכליות האחרונה של האוצר ושל כל מסע הדמגוגיה שנלווה לה. נשים, שהן רוב עובדי המגזר הציבורי, מרכיבות גם את מרבית רשימת המפוטרים ההולכת ותופחת. נשים ממשפחות חד־הוריות, שזכו לעיקר המתקפה של האוצר, מוצגות כפרזיטיות על ידי "חכמי האוצר", אך למעשה נאלצות להתמודד עם מציאות בה אין הן יכולות כמעט למצוא עבודה, כשהיכולת שלהן "להתגמש" הרבה יותר נמוכה משל רווקים צעירים, וגם כשהן מוצאות עבודה משכורתן נמוכה בממוצע מגבר בעבודה מקבילה והן חשופות במקרים רבים להטרדות מיניות. המדינה גם לא מכירה בעבודות הבית — שנעשות לרוב על ידי נשים — כעבודה שוות ערך לכל דבר, מה שהופך נשים רבות לתלויות יותר ויותר בבני־זוג או בגורמים אחרים, או מאלץ אותן לוותר על משפחה כדי לשמור על מקום עבודתן. תלות כלכלית זו של האישה מובילה גם למצב בו פעמים רבות אין היא יכולה להיפרד מבן־זוגה, דבר שיכול להפוך לסכנת חיים כשמדובר במקרים של אלימות במשפחה. מהתעללות שיטתית סובלות בעיקר אלפי הנשים הנסחרות מדי שנה, עליהן מתבססת תעשייה מפותחת של זנות וזנות־למחצה כחלק מתעשיית מין צומחת, שמגלגלת מיליארדים בשנה. המשטרה בסופו של עניין משתדלת לא "לפגוע בעסקים". ישראל היום היא אחד ממרכזי הסחר בנשים הגדולים בעולם.

בחזית המאבק בדיכוי

בגלל הניצול הכבד יותר שחוות הנשים, ניתן למצוא בהפגנות ובשורות המאבקים הלוחמניים נשים עובדות ומובטלות רבות, כמו שאפשר היה לראות במאבקים הגדולים באירופה בשנה האחרונה, במאבק החד־הוריות לפני כמה חודשים, או בראש הפגנות פלסטיניות המוניות (נשים פלסטיניות, תחת מציאות הכיבוש, סובלות עיכובים והשפלה יומיומית ונאלצות לעתים אף ללדת במחסומים).

הפגנה המונית של נשים עובדות ביום האישה ב־1917 ברוסיה הציתה מהפכה שהובילה להפלתו של שלטון המלוכה המדכא והרקוב, והיתה השלב הראשון באותה מהפכה רוסית שהביאה בסופה להישגים הגדולים ביותר בהיסטוריה עבור נשים, ובין השאר אילצה את שאר מדינות העולם ה"דמוקרטיות" להכיר בזכותן של נשים להצביע. המהפכה הרוסית גם יצרה בפעם הראשונה מכבסות, מעונות־יום ומטבחים ציבוריים והנהיגה חופשת לידה, צעדים שהראו את הדרך לשחרור אמיתי של האישה מהשעבוד לבית ולגידול הילדים. ביטולם של הישגים היסטוריים של מאבקים שאיפשרו יותר חופש ורווחה לנשים הוא סימן אזהרה.

הקפיטליזם לא מסוגל היום להבטיח אפילו את שמירתן של הרפורמות הבסיסיות ביותר שהשיגו הנשים, ביניהן יצירתן של מערכות חינוך ורווחה ציבוריות כחלק ממדינת הרווחה (בתקופות של משבר, הקפיטליסטים תמיד יחפשו לקצץ באותן "עלויות מיותרות"), שלא לדבר על התגייסות של החברה כולה להשגת שחרור אמיתי מכל דיכוי של נשים, שלא אפשרית כלל תחת הקפיטליזם. השיטה הקפיטליסטית מטבעה מבוססת על ניצול ומחסור, ונותנת תמיד בסיס מצוין לצמיחה פראית של שלל דעות קדומות, שגם אם הן מתקיימות על אש קטנה לאורך תקופה מסוימת, יכולות להתפרץ בשיאן במשבר הבא. אם נבחן מאבק מקביל, ניתן לראות היום את התחזקות הניאו־שמרנים בארה״ב (ובהם גם נשיא ארה״ב), המובילים מסע רדיפה כנגד החופש לנישואים חד־מיניים, שהאווירה בשנות התשעים עודדה את האשליה כאילו מדובר ביעד שהשגתו נמצאת מעבר לפינה. לכן המאבק בדיכוי האישה (כמו גם בכל דיכוי שוביניסטי אחר — לאומני, גזעני, מיני וכו') הוא חלק מהמאבק בחברת הדיכוי הקפיטליסטית. השחרור מהדיכוי והניצול של הנשים לא עובר בקורס־טיס, בכנסת, בדירקטוריונים, או בשינוי השפה לפי כללי הפוליטיקלי־קורקט; מאבק שכזה לא מקדם את שחרור האישה אלא רק כובל את המוני הנשים באשליות ולא שם את האצבע על הבעיה המרכזית.

רק סוציאליזם יביא סוף לאפליה

הנשים העובדות והמובטלות צריכות להתאגד יחד עם אחיהן הגברים ולהילחם איתם שכם אל שכם נגד קיצוצים ופיטורים, להעלאות שכר ובסופו של דבר להפלת השיטה הקפיטליסטית שמנציחה את דיכוי הנשים. גוף כמו אירגון הנשים בהסתדרות, נעמ״ת ("נשים עובדות ומתנדבות"), צריך להפוך מעמותת צדקה שמכסה על שירותי הרווחה שהמדינה לא מספקת לאירגון שנלחם בדיכוי ומציע לנשים אסטרטגיה למאבק — ובעיקר דואג לכך שנשים בהסתדרות לא ידחקו הצידה ושההסתדרות עצמה תיכנס בכוח מלא למאבק. זה הזמן לנשים העובדות הלוחמניות להסתער על קידמת במת המאבק, לסלק את המנהיגות הפשרניות הישנות, ולהציב את האלטרנטיבה לחברת הניצול והדיכוי כמטרה הברורה של המאבק. השחרור מדיכוי האישה מחייב שחרור מהדיכוי הקפיטליסטי ובנייה של חברה חופשית. רק סוציאליזם פותח את הדרך הזאת.

מאבק סוציאליסטי היא תנועה הנלחמת להשגת מטרה זו. אנחנו קוראות/ים למאבק בלתי מתפשר נגד דיכוי הנשים העובדות והמובטלות ולמען הבטחת זכויותיהן וצרכיהן. מאבק זה לא עתיד להיגמר עד להפלתה של החברה הקפיטליסטית והחלפתה בחברה סוציאליסטית ודמוקרטית. הדרך למטרה זו עוברת במאבק מאוחד של עובדות ועובדים, מובטלות ומובטלים, פנסיונריות ופנסיונרים וכו': לכולנו יש את האינטרס הבולט בהצלחתו הסוחפת של מאבק זה. מאבק סוציאליסטי היא חלק מאירגון סוציאליסטי עולמי, ה־CWI, הנלחם בכ־40 מדינות ברחבי העולם נגד הסקסיזם והקפיטליזם המשמר אותו.

הצטרפו למאבק היום!





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.