₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


סינדרום וייטנאם
שנה לאחר הכיבוש נראה ששום דבר לא עובד לפי התוכניות של בוש. המצב בעיראק מזכיר יותר מדי את וייטנאם, והפוליטיקאים שהובילו את המלחמה מתכסים זיעה קרה כשהם נזכרים שהבחירות מתקרבות ויש מי שמתכוון להעניש אותם

הדפסה

שר ההגנה האמריקאי דונלד ראמספלד, בדרך כלל פוליטיקאי יהיר למדי, הודה שלא היה מאמין אילו מישהו אמר לו לפני שנתיים שזה יהיה המצב בעיראק שנה לאחר הכיבוש. עוד לפני המלחמה הזהיר מזכ״ל הליגה הערבית עמרו מוסא את האמריקאים כי הפלישה "תפתח את שערי הגיהנום". למי שלא הבין אז על מה הוא מדבר, באו החודשים האחרונים והראו את תחילת המימוש של נבואת הזעם שלו. בחודש אפריל לבדו נהרגו בעיראק 139 חיילים של ארה״ב. כמו כן נחטפו שמונה מאבטחים, שלושה אזרחים ושני חיילים אמריקאים, מה שהופך את החודש הזה לחודש העקוב מדם ביותר עבור האמריקאים מאז תחילת הכיבוש. שאר חברות הקואליציה איבדו עוד כ־50 חיילים.

התנגדות עממית

הסיבה לכל זה היא התקוממות עממית עיראקית, ממוסול הכורדית שבצפון דרך בגדד ופלוג׳ה עד לבצרה השיעית בדרום. לאחר שנה שבה העיראקים לא ראו שום שיפור ברמת החיים שלהם, שום שיפור בביטחון האישי, שנה לאחר שהובטחה להם דמוקרטיה שהם לא קיבלו, לאחר דיכוי של שביתות וזכות ההתאגדות במקומות עבודה ולאחר מקרי ההתעללות הרבים בעצירים עיראקיים מצד האנשים שבאו "לשחרר" אותם, העיראקים אמרו "די! לא רוצים אתכם ואת הדמוקרטיה המזויפת שלכם פה. תנו לנו את השלטון!".

בכל רחבי עיראק התארגנו מיליציות שכונתיות, ואלפים יצאו להתעמת עם כוחות הכיבוש. העיר פלוג׳ה בת 300 אלף התושבים, שהיתה אחד ממוקדי ההתנגדות, שוחררה לחלוטין. האמריקאים התכוונו להפוך אותה לדוגמה חיה למה שיקרה לעיר סוררת. כפי שאמר בוש: "אנחנו נכניע את פלוג׳ה בכל מחיר". והם לא חסכו באמצעים: דיוויזיה של המרינס, חיל האוויר, טנקים ותותחים. הם הפגיזו והפציצו יום ולילה בלי להבדיל בין לוחמים לאזרחים, מאות הרוגים נספרו בעיר תוך כמה ימים, ושוב חזרו המראות של קברים המוניים המוכרים מזמנו של סדאם. ולמרות זאת, העיר סירבה להיכנע. פשעי המלחמה שביצעו האמריקאים רק חיזקו את כוחות ההתנגדות.

בבגדד התארגנו לעזור לאחיהם הלוחמים בעיר הנצורה, שיעים וסונים ארגנו יחד משלוחי מים, מזון ותרופות. לוחמים מכל העדות יצאו יחד כדי להבקיע את המצור. בשכונות העוני השיעיות של בגדד גירשו מיליציות "צבא המהדי" של מוקתדא סאדר את האמריקאים. כוחות הביטחון העיראקיים, שעליהם קיוו האמריקאים להטיל את רוב העבודה הקשה, סירבו פקודה, ורבים מהם עברו לצד המורדים עם נשקם. הממשל הבין שבקרב הזה הוא לא יכול לנצח. תושבי פלוג׳ה ניצחו את הכוחות האמריקאיים, שנאלצו לסגת מכל רחבי העיר, והשלטון עבר למועצת העיר. נוצר בעצם מצב של סטטוס־קוו הדומה למה שהיה בלבנון מול החיזבאללה, כשיש חוקים בלתי כתובים למשחק. מעכשיו האמריקאים לא ייכנסו לפלוג׳ה בפעם הבאה שההתנגדות הורגת חייל אמריקאי או ארבעה.

בדרום עיראק גירשו המיליציות השיעיות את הבריטים והאמריקאים מרוב הערים המרכזיות, כשהכוחות מתבצרים בעיקר בבסיסים שלהם. אחד הדברים שהכי מקשים על האמריקאים לבנות בסיס תמיכה יציב בתוך עיראק היא המדיניות הכלכלית שלהם. הממשל תכנן לנצל את עתודות הנפט של עיראק כדי לממן את המלחמה. מרגע שהתחיל הכיבוש הוא הפריט את כל מה שניתן היה להפריט ומכר את הזכויות ל"שיקום" עיראק בעיקר לחברות אמריקאיות. אלו הביאו לעובדים העיראקים רק פיטורים, ביטול זכות ההתאגדות והגברת הניצול במקומות העבודה. כל אלה יוצרים זיהוי מאוד ברור אצל העובדים העיראקים בין ארה״ב, הכיבוש והניצול.

הקואליציה מתפרקת

לחדשות מעיראק יש השפעה על הקהל הביתי של מדינות הקואליציה. שנה לאחר הקמתה, הקואליציה מידלדלת מרגע לרגע. כרגע מדובר גם על הוצאת החיילים של פולין, גואטמלה, הונדורס, הפיליפינים, תאילנד ואוקראינה מעיראק. הספרדים היו הראשונים להוציא את הכוחות שלהם מעיראק. שלושה ימים לאחר הפיגוע הנורא במדריד, שנטל את חייהם של כ־200 בני־אדם, ניצחה המפלגה הסוציאליסטית בבחירות על בסיס הבטחתה לצאת מעיראק. הפיגוע הנפשע לא עורר גל לאומנות אלא להפך, המוני ספרדים יצאו לרחובות עם כרזות "המלחמה היא שלכם, המתים הם שלנו", ודרשו להוציא לאלתר את הכוחות הספרדיים. העובדים הספרדים הבינו מהר מאד שהממשלה שלהם, שמשתתפת בכיבוש עיראק בניגוד לרצונם, היא זאת שהביאה את הפיגוע הנורא של אל־קאעידה במדריד. בעצם, ההמונים הספרדים פשוט לא הסכימו לשלם את מחיר המלחמה המיותרת.

בוש מתנתק מהבית הלבן

הנשיא האמריקאי, שזכה לפופולריות של 90% אחרי ה־11 בספטמבר, ילך כנראה הביתה בבחירות הקרובות בנובמבר. הצילומים המזעזעים של ההתעללויות שביצעו חיילים אמריקאים בעצירים עיראקיים גובים את המחיר הציבורי שלהם. בסקר שנערך לאחרונה כבר אמרו 64% מהאמריקאים כי המלחמה בעיראק היתה טעות, ואחוזי התמיכה בנשיא ירדו הרבה מתחת ל־50. הבעיה היא שאף אחד לא ממש מתלהב מהמועמד השני, ג׳ון קרי, שנראה כמו פוליטיקאי אפור ומשעמם (לא רחוק מבוש), ומהעובדה שמפלגתו של קרי, המפלגה הדמוקרטית, תמכה בזמנו ביציאה למלחמה בעיראק, כולל אגב קרי עצמו, שמסתפק עכשיו רק בביקורת כללית על ניהול הכיבוש של בוש, אבל לא על עצם הכיבוש בעיראק, שלא לדבר על נסיגה.

תוהו ובוהו אזורי ועולמי

המצב בעיראק משפיע על כל המזרח התיכון. האוטונומיה שהכורדים נהנים ממנה בצפון עיראק מתסיסה את שאר המיעוטים הכורדים באזור. הכורדים בסוריה, למשל, החלו גם הם במרד עממי, שגרר אחריו דיכוי ברוטלי של ההפגנות על ידי טנקים סוריים ומאות הרוגים. בסעודיה מתנהלת לחימה יומיומית של ממש ברחובות. ארגונים פוליטיים איסלאמיים יוצאים נגד השלטון, עקב שיתוף הפעולה שלו עם האמריקאים. תמונת המצב החברתית בסעודיה עגומה מאוד: יש פער ענק בין אליטת הנפט ומשפחת המלוכה הענקית שטובעות בזהב, והמיליונים שחיים בעוני מחפיר ובאבטלה. המצב הזה הופך את השלטון למאוד לא יציב, והשבועות האחרונים מראים שהוא לא מסוגל לשלוט אפילו בכל עיר הבירה.

ההסתבכות האמריקאית בעיראק וההתפשטות של חוסר היציבות הפוליטי באזור ובעולם רק מתחזקות בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. אין היום מדינה בעולם שלא נמצאת במיתון או בדרך למיתון. על הרקע הזה צומחים מאבקי עובדים לשינוי חברתי, גם בקרב העובדים שנמצאים תחת כיבוש בעיראק וגם בקרב העובדים בשאר העולם. הגופים הבינלאומיים והאימפריאליזם מסוגלים לתת לנו רק מלחמות מיותרות, עוני וסבל. מעמד העובדים בכל העולם חייב לסלול את הדרך החוצה מהמשבר הקפיטליסטי — האלטרנטיבה הסוציאליסטית.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.