₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


בלגן אזורי
אז מה קורה במזרח־התיכון?

הדפסה

לבנון — המאבק נגד סוריה והמעמד השליט
ההתפתחויות האחרונות בלבנון, שם אולצה הממשלה הפרו־סורית להתפטר בעקבות הפגנות המוניות ושביתה כללית בביירות, מהוות תקדים היסטורי. רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי ב־14 בפברואר הצית את האש, אולם מתחת לפני השטח פעלו כוחות נוספים שהניעו את ההמונים. חשוב שנבין אותם כדי להבין לאן הולכת התנועה הזו ומה תהיינה ההשלכות שלה.

בשנים האחרונות הצטבר בקרב העובדים הלבנונים כעס רב נגד המעורבות של סוריה בלבנון. מעורבות שהוחרפה לאחרונה עם הארכת כהונתו של נשיא לבנון אמיל לחוד, צעד שגרם להתפטרותו של חרירי. מצד שני, מעמדה של סוריה בזירה הבינלאומית נחלש, במיוחד סביב נושא לבנון. באחרונה קיבלה מועצת האו״ם, ביוזמת ארה״ב וצרפת, החלטה הקוראת לסוריה לסגת מלבנון. להחלטה זו כלשעצמה אין משמעות רבה, אך שיתוף הפעולה בין ארה״ב וצרפת, שבדרך־כלל אינן תמימות דעים בנושאי חוץ, עשויה להעיד על עוצמת הלחץ הבינלאומי. חרירי עצמו אגב, היה פרו סורי בעבר. ממשלתו הגנה גם על האינטרסים של ההון העולמי (עצם העובדה שהוא היה אחד ממאה עשירי תבל) וגם על האינטרסים של הכיבוש הסורי. החודשים האחרונים ידעו התפתחות של עוינות בין הכוחות הללו. כאשר ארה״ב והמעצמות האימפריאליסטיות מנסות להעמיק את שליטתן במזה״ת, להבטיח את הגבול הארוך שבין סוריה לעיראק מפני כוחות הנלחמים נגד הכיבוש האמריקאי בעיראק ולפתוח את השוק הסורי המסוגר יחסית להשקעות הון. חרירי סיים את תפקידו ההיסטורי אחרי שבחר בצד האימפריאליסטי והפך לאופוזיציה לכיבוש הסורי.

סתירות מעמדיות — בסיס להתפרצות
על הרקע הזה פרצו ההפגנות האחרונות. הסיבה העמוקה יותר לתהליך זה נעוצות בהתגברות הכללית של המאבק המעמדי בלבנון. במאי 2004 יצאו ההמונים הלבנונים לשביתה והפגנות המוניות נגד הקיצוצים והעלאת מחירי הדלק שניסתה להעביר אז ממשלת חרירי. הכניסות לביירות נותקו על ידי המפגינים למשך כמה ימים, המשק היה משותק, והממשלה הלבנונית דיכאה בכח את המפגינים, גם במחיר חיי אדם.

בעשור האחרון השתררה תקופה ארוכה יחסית של הפסקת אש בין הפלגים השונים בלבנון. מלחמת האזרחים של שנות השבעים והשמונים תמה אבל מלחמה חדשה החלה. הפסקת האש הייתה האור הירוק למלחמה כלכלית של בעלי ההון המקומיים והעולמיים במטרה להפוך את לבנון לכר נאה לרווחיהם. הפרטות, קיצוצים ואבטלה מתגברת הוצגו להמונים ע״י הממשלה הלבנונית. הפסקת האש התבססה על יציבות חברתית שבירה, כאשר רמת החיים של רוב העובדים הלבנונים יורדת בהתמדה כבר עשור. גל ההפגנות הנוכחי מהווה מוקד אליו מנותב הזעם המעמדי של ההמונים.

בסכסוך שבין מתנגדי לתומכי סוריה ניצבים שני מחנות מלאי סתירות פנימיות. מתנגדי הנוכחות הסורית הם בעיקר המוני עובדים נוצרים ודרוזים (אם כי לא רק) אשר רואים במאבק הנוכחי הזדמנות לשיפור רמת חייהם ולהביע את המיאוס שלהם מהכיבוש הסורי, אך מהצד השני מובל פלג זה על ידי האליטה הנוצרית והדרוזית שהיא בעלת אג׳נדה קפיטליסטית ומאחוריה עומדים לא מעט בעלי הון בלבנון ומחוצה לה. האליטות הללו מנסות להשתמש בתנועה ההמונית כדי לזכות בשלטון במדינה ולהוביל את המשך הצעדים הכלכליים והפוליטיים שייטיבו בסופו של דבר עם האינטרסים האימפריאליסטים של ארה״ב וההון. תומכי הנוכחות הסורית כוללים את ההמונים השיעים בעיקר, שהם אחת הקבוצות העניות ביותר במדינה, אשר מזהים את יציאת הצבא הסורי עם הניצחון של האימפריאליזם האמריקאי, ההתדרדרות ברמת חייהם והכיבוש הישיר בעיראק, שאליו הם מתנגדים. מצד שני הם מובלים על ידי תנועות של איסלאם פוליטי כמו החיזבאללה וגם על ידי האליטה הפרו סורית בלבנון, שהובילה במשך שנים ממשלה שפגעה בתנאי החיים של מעמד העובדים הלבנוני ורוצה רק להמשיך ולהישאר בשלטון.

מצב נפיץ
ממשלת ישראל הביעה קורת רוח מנפילת הממשלה הלבנונית, עדות לקשר האסטרטגי העמוק שקיים בין האימפריאליזם האמריקאי למעמד השליט הישראלי. אבל האמת היא שעבור האנשים העובדים בישראל המצב השביר בלבנון צריך להדליק כמה נורות אזהרה. ניצחון של מפלגות האליטות הפרו מערביות בלבנון עלול להוביל להתדרדרות של היציבות החברתית במדינה שתגרום לעלייה חדה של המתיחות הפוליטית. קשה לנבא מה תהיינה התוצאות של זה, אבל ההצהרות של שר החוץ הסורי שהאשמה בחיסול חרירי נופלת על ישראל הן מילים שמשקפות את הפאניקה בה שרוי המעמד השליט הסורי, אך בתנאים קיצוניים יהפכו גם למעשים. ארבע שנים של שקט לפרקים בגבול הצפון הן לא דבר ניצחי, והתערבות מאסיבית של ארה״ב בלבנון עלולה לעורר את ה"שד העדתי" הלבנוני.

קרב המעצמות על המזרח התיכון
כחלק מהמיגננה הדיפלומטית של סוריה, חתם אסד על חוזה שיתוף פעולה עם איראן, הנתונה גם כן ללחץ אמריקאי כבד. במקביל הודיעה רוסיה כי היא מגבירה את תמיכתה בסוריה ואיראן, תמיכה שתתבטא באספקת דלק גרעיני לאיראן וטילי נ״מ לסוריה. את התמיכה הרוסית הזו ניתן לראות כהמשך המאבק על איזורי השפעה בין שני גושים אימפריאלסטים בעולם, האחד בהנהגת רוסיה והאחר בהנהגת ארה״ב ומדינות מערביות נוספות. מאבק שימשיך להתבטא בעימותים כמו זה שראינו בבחירות האחרונות באוקראינה, בהן קיבל כל אחד מהמועמדים תמיכה מאחד הגושים. שש עשרה שנים לאחר נפילת חומת ברלין והגוש הסטאליניסטי והפיכת ארה״ב למעצמה הגדולה בעולם אנחנו מדברים שוב במושגים של מלחמה קרה, וחוסר היציבות שמאופיין בריבוי מלחמות ומשברים מסמן את התקופה.

עיראק — גן עדן למשקיעים, סיוט לעובדים
בעיתונים הגדולים תולים רוב הפרשנים תקוות גדולות בבחירות האחרונות בעיראק. אבל למעשה עיראק הפכה מאז הכיבוש האמריקאי לגורם בלתי יציב וביצה טובענית עבור האימפריאליזם האמריקאי.

בנוסף להרס הכלכלי נהרגו מתחילת המלחמה 100,000 עיראקים ומעל לאלף וחמש מאות חיילים אמריקאיים. את הניצול המלא של עתודות הנפט העיראקיות, שהיה אחד מהמניעים של ארה״ב למלחמה, מעכב חוסר היציבות הפוליטי. התקפות גרילה על מתקני תעשייה ונפט וחטיפת עובדים של חברות רב לאומיות מסכן את רווחי האימפריאליזם וגורם בין השאר לעליית מחירי הנפט בעולם.

ממשלות שונות הבטיחו תקציבי סיוע בגובה מאות מליארדים לשיקום עיראק, אך בעקבות המיתון העולמי וחוסר היציבות באיזור, הסכום הזה הפך להבטחה ריקה, והרוב המוחלט של הכסף שכן הגיע נוצל בעיקר להוצאות ביטחוניות. על עיכוב השיקום של תשתיות החשמל, הנפט, המים והתחבורה משלמים כוחות ארה״ב בדמים תרתי משמע.

בחירות קטלניות
הבחירות האחרונות לא צמצמו כלל את ההתקפות על צבאות הקואליציה וכוחות הביטחון העיראקיים מצד מתנגדי ממשלת הבובות הזמנית. ביום הבחירות לבדו נרשמו 260 התקפות — המספר הגדול ביותר של התקפות גרילה ביום אחד במדינה כלשהי במזרח התיכון מאז הפלישה לעירק. אבל מעבר לכך, הלגיטימיות של הבחירות מוטלת בספק. אחוז ההצבעה הכולל היה 58% בלבד — שיעור נמוך מאוד בשביל "דמוקרטיה" חדשה כמו עירק. בחלק מהאזורים הסוניים לא הצביע איש או שהיו שיעורי הצבעה נמוכים במיוחד כמו 2% או כמו בעיר אחת שבה חיים 80,000 תושבים הגיעו לקלפי רק שני מצביעים.

מפלגתו של ראש הממלשה הזמנית איאד עלאווי, על אף התמיכה המאסיבית שקיבל מהאימפריליזם האמריקאי והבריטי, זכתה ב־14% מהקולות בלבד. זו המפלגה היחידה שאינה קוראת לסיום הכיבוש האמריקאי. המפלגה השיעית שזכתה ל־48% מהקולות נופלת לתוך סכסוכים פנימיים. הרכבת קואליציה שגם תתאים לאינטרסים של הממשל האמריקאי וגם תצטייר כלגטימית בעיני ההמונים העיראקיים המתנגדים לכיבוש היא למעשה בלתי אפשרית.

ענק עם רגליים של חמאה
ארה״ב מנסה לכסות על השקיעה בבוץ העיראקי בניסיון להפוך משטרים אנטי אימפריאליסטים, כמו סוריה ואיראן, למשטרי חסות נאמנים. אבל על הרקע של המיתון הכלכלי העולמי היכולות של המעצמה הגדולה בעולם מוגבלות הרבה יותר ממה שהיה נראה לראשיה עם הפלישה לעיראק. בעלות הברית של ארה״ב מצמצמות את כוחותיהן בעירק בזו אחר זו. כוחות הביטחון העירקיים סובלים ממוטיבציה נמוכה מאוד ואינם מהווים כוח שהאימפריאליזם יכול לסמוך עליו (ביחידה אחת של הצבא העירקי למשל, חזרו לאחר חופשה רק 37 חיילים מתוך 134).

אחד מיועציו של נשיא ארה״ב לשעבר קרטר הציג את התנאים הדרושים להערכתו לניצחון צבאי בעיראק: פריסה של חצי מיליון חיילים, הוצאה של 500 מיליארד דולר וכן הכרזה על גיוס צבאי ועל מס מלחמה. אם ממשלת ארה״ב תנסה להעביר צעדים כאלה, כאשר שבועות בודדים בלבד לאחר הבחירות בארה״ב הראו סקרים שרוב האמריקאים מתנגדים למלחמה, ונוכח הקיצוצים החדים בתקציבי רווחה בארה״ב בתקופה האחרונה, היא מסתכנת בהתנגדות רבתי של מעמד העובדים האמריקאי ובתנועת התנגדות שתאפיל על התנועה נגד מלחמת וויאטנם.

על הרקע הזה קשה לראות פלישות נוספות של ארה״ב למדינות כמו סוריה או איראן בתקופה הקרובה. אך חוסר היציבות והופעתן של תנועות שיאיימו באופן מוחשי על האינטרסים האמריקאיים באיזור, עלולים ליצור משברים בקנה מידה כזה שיחייב את התרחבות מעגל הלחימה. ההשפעות שיהיו לזה על הכלכלה העולמית ועלינו אינן מעוררת תקוות רבות במיוחד.

מה האלטרנטיבה?
התנועה ההמונית בלבנון מהווה בסיס משמעותי לשינוי התסריט הזה. אבל תחת ההנהגה של האליטות הלבנוניות אין היא יכולה להציע אלטרנטיבה למשבר. העובדים הלבנונים חייבים להתארגן לכדי כוח פוליטי עצמאי שיחשוף את צביעותן של האליטות הפרו אמריקאיות שמנסות לרכב על ההמונים. מפלגת עובדים דמוקרטית ולוחמת תוכל לקחת על עצמה את הנהגת המאבק ולהביס לא רק את נוכחות סוריה בלבנון, אלא גם את ניצול העובדים הלבנונים בכלל.
צעד כזה יאיר באור חדש את המאבק של ההמונים במזרח התיכון, כולל בישראל, כנגד כל סוג של דיכוי וניצול. כוח חדש שמבוסס על סולידריות של מעמד העובדים, כנגד ממשלות המיתון והקיצוצים שמנצלות את כולנו, הוא הדרך היחידה להציע אלטרנטיבה למשבר שיוצרת השיטה הקפיטליסטית.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.