₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


על כסף, פוליטיקה ושפעת העופות
תסריטי אימה נשמעים מפיהם של פוליטיקאים בכל העולם לגבי שפעת העופות, מניות של חברות התרופות עולות, וישיבות מיוחדות של ועדות בכנסת מאשרות תקציבים מיוחדים להתמודדות עם הסכנה. אז מהי האמת בתוך כל הבלגאן הזה?

הדפסה

שפעת העופות היא מחלה זיהומית של עופות, שמוכרת כבר למעלה מ־100 שנים ויש לה 15 זנים שונים, מתוכם שניים מוכרים כקטלניים במיוחד בעופות. מדי כמה שנים מתרחשת התפרצות של זנים אלה שגורמת להשמדה המונית של מיליוני עופות בתעשיית הבשר ולנזקים של מאות מיליוני דולרים. כאן גם המקום לציין את תרומתם של הצפיפות הגבוהה והתנאים הירודים בהם מוחזקים רבים מעופות אלה להתפשטות המהירה של המחלה. עם זאת הנשאים הבולטים ביותר של הנגיף הן אוכלוסיות ברווזי הבר.

אז מה זה קשור לבני־אדם?

בדרך כלל כשאנחנו חושבים על שפעת אנחנו לא חושבים על מחלה מסוכנת במיוחד. כמה ימים במיטה — והכל עובר. הבעיה היא שכול כמה עשרות שנים עובר נגיף השפעת שינוי גנטי משמעותי ואז מתרחשת מגפה עולמית. מגפות כאלה התרחשו 3 פעמים במאה ה־20 וקטלו במצטבר כמאה מיליון איש. שינוי כזה בנגיף השפעת יכול להתרחש למשל כתוצאה ממפגש בין נגיף שפעת אנושי לנגיף שפעת מעולם החי. מדענים בכל העולם משוכנעים שמגפת שפעת קטלנית נוספת היא רק עניין של זמן ולמעשה היא בלתי נמנעת.

מזה קרוב לעשור מסומן נגיף שפעת העופות מסוג H5N1 כגורם סכנה. הסיבה לכך היא יכולתו של הנגיף להתאים את עצמו גם לבעלי חיים אחרים מלבד עופות, ובהם גם בני אדם. החל משנת 1997 החלו להגיע דיווחים מהאזורים העניים של דרום מזרח אסיה על מקרים של הידבקות בני־אדם בנגיף זה. כמו כן, דווח על מקרים ספורים בוייטנאם והונג קונג. כל המקרים התרחשו בקרב האוכלוסייה הכפרית שחיה בצפיפות רבה עם בעלי החיים. למרות מיעוט המקרים היה ברור שישנה סכנה אמיתית שהנגיף יעבור שינוי נוסף ויוכל לעבור בין בני אדם בצורה ישירה (עד היום ההדבקה הייתה רק דרך מגע קרוב עם בעל החיים). היה ברור שהתפרצות נוספת היא רק שאלה של זמן.

ואכן בחודשים האחרונים התרחש מה שכל העולם המדעי צפה שיתרחש. 121 מקרים חדשים של בני אדם שנדבקו בנגיף דווחו בתאילנד, קמבודיה, אינדונזיה ווייטנאם. 62 מהחולים נפטרו. אבל לא פחות חמור מכך — הנגיף התפשט ללא הפרעה בין עופות הבר בכל רחבי אסיה והגיע גם לרוסיה, רומניה סין וטורקיה. עובדה זו מגדילה בצורה אדירה את הסיכוי למעבר הנגיף לבני אדם ומשם הדרך קצרה הרבה יותר לשינוי גנטי נוסף שיהפוך את הנגיף למועבר בין בני אדם.

העולם המדעי מזהיר — הקפיטליזם המערבי מתעלם

הסכנה כאמור הייתה ידועה, אבל מה עשו כדי למנוע את ההתפרצות המחודשת? שום דבר כמעט!

מתוך עיון במסמך חירום שהגיש ארגון הבריאות העולמי לאו״ם עולה תמונה עגומה. למרות שהנגיף מצא נישה טבעית וקבועה במדינות שונות, אין במדינות אלה מערכת התרעה יעילה לגילוי מקרים חדשים. המדינות החשופות ביותר לפגיעה הן המדינות העניות ביותר בדרום מזרח אסיה: מאחר שהחקלאים העניים לא ירצו שכל מלאי העופות שלהם יושמד הם נוטים שלא לדווח על התפרצות של המגפה באזורים שלהם. (אף אחד הרי לא יחשוב אפילו על לפצות אותם על הנזק והם פחות או יותר יצטרכו למות ברעב). אין מעבדות מתאימות שיכולות לזהות את הנגיף ואין צוות רפואי מיומן . למעשה רוב החולים בשפעת העופות לעולם לא ידווחו או יזוהו.

העלות הכללית של הקמת מערך בקרה וטיפול יעיל שיכול לזהות ולמנוע התפרצות של המגפה מוערכת בכ־10 מיליארד דולר — אבל כמובן שהכסף לא נמצא.

במקרה של התפרצות משמעותית יש סיכוי טוב לעצור את התפשטות הנגיף על ידי טיפול תרופתי מאסיבי ועל־ידי שימוש בהסגר. הבעיה היא שאף אחד לא דאג למאגרי תרופות או לאימון אנשי מקצוע שידעו להתמודד עם הסכנה.

ומה קורה היום?

פוליטיקאים שעד אתמול סירבו בכל תוקף לתת גרוש שחוק לטובת הנושא יוצאים בהצהרות בומבסטיות על סכנה עולמית. חברות התרופות רצות לשווק תרופות שקיימות במלאי, ושלא ממש עוזרות (כך למשל במקרה של חברת התרופות השוויצרית המשווקת את "תמיפלו", שהיא תרופה שלא מרפאת את המחלה ויכולה להקל אותה במקצת רק אם נלקחה 48 שעות אחרי ההדבקות, כלומר עוד לפני הופעת הסימפטומים, אבל הכניסה לחברה השוויצרית כמה עשרות מיליארדי דולרים בחודש האחרון). מי שכרגיל נפגע וסובל הם העניים בכל מקום אליו מגיעה המגיפה, שחיים בתנאים תברואתיים גרועים שרק מעודדים את התפשטותה ושלא יוכלו להרשות לעצמם את הרכישה של התרופות והחיסונים גם כאשר יפותחו כאלה.

המענה הטוב יותר לאיום שיוצרות מגפות כמו שפעת העופות על בריאות הציבור הוא בנקיטת צעדי מניעה שונים. חיסון היה יכול להיות אמצעי המניעה הטוב ביותר להתפשטות הנגיף. הבעיה היא שאף חברת תרופות לא הייתה מוכנה לקחת את המשימה לפיתוח החיסון על עצמה — זה לא ישתלם כלכלית עד שאכן תפרוץ מגיפה, מה גם שסביר שהמדינות העניות ממילא לא היו יכולות לשלם את הכסף שחברת התרופות הייתה דורשת תמורת הרשות להשתמש בחיסון. שהרי הכסף בא לפני חיי אדם. המצב הזה הוא תוצאה הכרחית של השיטה הקפיטליסטית, שבה אינטרס הרווח של חברות הענק קודם לדברים כמו הבריאות שלנו. מערכות הבריאות נשלטות ע״י חברות תרופות שלהן אין כל אינטרס במניעת מגפות אם אפשר להרוויח הרבה יותר כסף במכירת תרופות למי שכבר חולה.

הממשלות שלא היו מוכנות להשקיע במניעה נאלצות להוציא היום סכומים גבוהים בהרבה על השמדה של מיליוני עופות. הנזקים לכלכלה של מדינות מסוימות באסיה כבר נאמדים במאות מיליוני דולרים. כפרים שלמים איבדו את מקורות הפרנסה שלהם. כל זאת עוד לפני שהתחלנו לדבר על הסכנה לחיי אדם: כאמור דווח כבר על 62 בני אדם שמתו מהמחלה, אבל סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה הרבה יותר וימשיך לגדול.
ואם אכן בגלל אוזלת היד הנגיף יעבור שינוי נוסף ויתחיל להיות מועבר בין בני אדם, עשרות מיליונים עשויים לשלם בחייהם על חוסר האחריות ורדיפת הבצע של הקפיטליזם.

את ההתפרצות הזאת ניתן לעצור!

מאז 1947 קיימת סוכנות בינלאומית לטיפול בהתפרצויות שפעת. קיים מערך ראשוני של מעבדות מחקר, אשר מסוגלות לספק התרעה על התפרצויות, אך אין לסוכנות כלים למניעה או טיפול יעיל כאשר ההתפרצויות אכן מתרחשות. במקום להשקיע מיליארדי דולרים ברכש פופוליסטי של תרופות חסרות תועלת, שמעשירות בעיקר כמה חברות תרופות, יש צורך בתקצוב דחוף של הסוכנות. בניגוד למצב כיום, חייבים להתבצע שינויים באופן התנהלות הסוכנות כך שתכלול נציגים של העובדים והאיכרים מהמדינות העניות שהן הנפגעות העיקריות מהמגיפה, לצד הוספת נציגים נבחרים של העובדים במדינות העשירות יותר, הבטחת שקיפות של המידע שבידי הסוכנות ופעולותיה, וכן הענקה של תקציבים שיאפשרו לסוכנות לדאוג למניעה יעילה של התפרצויות השפעת ובעת הצורך לטיפול שיהיה נגיש לכל.

בטווח המיידי יש להנהיג מתן פיצוי הוגן ומלא לכל בעל משק שיודיע על הופעת סימני המחלה אצל העופות במשק שלו. כמו כן יש לצייד ולשלוח משלחות של מומחים לאזורים האנדמיים של המחלה (אזורים שבהם קיים הנגיף בטבע), ולהתחיל בפיתוח מואץ של חיסון. פיתוח כזה לא יכול להתבצע ע״י חברת תרופות זו או אחרת, מהסיבות שהוסברו. הגוף המתאים לפיתוח החיסון הוא אירגון הבריאות העולמי, אך גם ארגון זה, סובל ממגבלות קשות. בהיותו חלק מהאו״ם הוא מושפע יותר מן האינטרסים של המעמדות השליטים של המדינות העשירות מאשר מהצרכים של המוני העובדים והאיכרים ברחבי העולם. לכן, בדומה לסוכנות לטיפול בהתפרצויות שפעת יש להכניס תיקונים גם בארגון הבריאות העולמי על מנת להבטיח שהוא ינוהל באופן שמבטיח שבראש מעייניו אכן עומדת בריאותה של אוכלוסיית העולם, ומצד שני שהוא מקבל את המשאבים ההכרחיים כדי לבצע את כל המשימות הכרוכות בכך, לא רק ברמת המבצעים ההומניטריים המהווים את עיקר פעילותו היום, אלה גם ברמה של פיתוח ארוך טווח של מערכות המסוגלות למנוע מגפות ולספק טיפול רפואי יעיל לכל מי שנזקק לו.

בטווח הארוך יותר חייבים להקים מערכת מעקב והתרעה כלל עולמית, שתוכל לתת מענה מיידי לכל מקרה בודד של הופעת המחלה. הכשרה של צוותי רפואה מקומיים באזורים החקלאיים האנדמיים, כך שיוכלו לתת מענה רפואי מיידי, הכנת מלאי של תרופות אנטי ויראליות המעכבות את קצב השינויים שעובר הנגיף. פסי יצור של תרופות אלה צריכים להיות בבעלות ציבורית ולא בידיים פרטיות כפי שקורה היום, כדי להבטיח שהטיפול יהיה זמין לכל מי שזקוק לו. לאיש אין זכות להתעשר על חשבון חיי אדם!

כל הצעדים האלה יעלו הרבה פחות מאשר טיפול בהתפרצות קטנה של המחלה, שלא לדבר מגיפה כלל עולמית.

שפעת העופות — לא הסיכון היחיד

המשבר הנוכחי הוא רק דוגמא אחת, אקטואלית, לחוסר האחראיות הנוראי של העולם הקפיטליסטי בגישתו למערכת הבריאות העולמית. ממשלות ההון, במיוחד במערב, מוכנות לשפוך כסף בלי סוף על סבסוד תאגידי ענק, מלחמות ושבירת התארגנויות עובדים, אבל לא מוכנות להשקיע את סכומי הכסף המינימליים שנחוצים בבריאות שלנו. גם כשברור שהוצאה עתידית תהיה גדולה יותר הקפיטליסטים טומנים את ראשם בחול ולא מוכנים לשמוע. בין אם זה צונאמי או הוריקן, מגיפה עולמית או הרס האוזון מעדיפים בעלי ההון והממשלות להתעלם מהסכנה. כי מה לעשות — למכור תרופות למחלות שכבר קיימות מכניס הרבה יותר כסף ממניעתן, ולשמור על סביבה שתאפשר חיים לטווח ארוך באמצעות פיתוח מקורות אנרגיה שמזהמים פחות יגרום פשיטת רגל להרבה מאוד קפיטליסטים — הרווח המיידי נמצא תמיד מעל לתכנון ארוך טווח.

תחת קפיטליזם לא נראה לעולם השקעה מסיבית בהערכות לקראת אסונות טבע ומזעור נזקים מהם. הרי גם השיקום לאחר האסון הוא עסק רווחי, ולקפיטליסטים לא אכפת אם הרווחים האלה יעלו במחיר חייהם של עשרות או מאות אלפי עובדים ואיכרים. תמיד אבל תמיד הקפיטליסטים ועושי דברם בפוליטיקה ובתקשורת יספרו כמה העולם נורא ויבטיחו לטפל בבעיה, אבל מאוחר מדי! ואחרי שבוע או שבועיים הנושא ישכח, עד האסון הבא.

רק אנחנו שמשלמים את המחיר פעם אחר פעם נוכל למנוע את האסון הבא. רק כלכלה מתוכננת, שמיועדת להתמודד עם משברים לפני שהם מתרחשים, ששמה בראש מעייניה את הצרכים של כלל אוכלוסיית כדור הארץ ולא את רדיפת הבצע של קומץ בעלי הון יכולה להוביל את השינויים שיאפשרו להתמודד ביעילות עם אסונות טבע שונים, ובכלל זה מערכות התרעה יעילות, מערכות הגנה שיוכלו למזער את הנזקים מאסונות צפויים (דוגמת הסכרים בניו אורלינס, שהיו עשויים להקטין בהרבה את הנזק מסופת ההוריקן קטרינה לולא הוחלט על קיצוץ התקציב לתחזוקתם), בנייה לפי שיטות וסטנדרטים שיאפשרו למבנים לעמוד בפני פגעי הטבע האופייניים לכל אזור, מערך סיוע לשעת חירום שיבטיח שהסיוע יגיע למי שזקוק לו באמת ולא רק למי שקרוב לצלחת ושימנע ספסרות בכספי סיוע, ואמצעים נוספים בהתאם לצרכים הספציפיים בכל מקרה.



   


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.