₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


מערכת החינוך מתפרקת
שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה ימים אחדים לפני פתיחת שנת הלימודים כי "מערכת החינוך הציבורית מתפרקת. המדינה מקצצת, המערכת קורסת וההפרטה הרסה את הכל". השרה הזהירה כי בעוד כמה שנים לא יישאר חינוך ציבורי בארץ בכלל. לרגע אפשר היה לחשוב שלא מדובר בשרה בממשלה

הדפסה

תקציב החינוך מקוצץ באופן עקבי. בין השנים 2000–2004 הוא קוצץ ביותר מ־50%. בנוסף, חלה עלייה חדה בהיקף תשלומי החובה שנדרשים ההורים לשלם. בשכונות וביישובים עניים, התלמידים יקבלו בתי־ספר מוזנחים יותר, מחסור במשאבים ותנאים קשים יותר. לעומת זאת, בתי־הספר ביישובים העשירים יותר יוכלו, באמצעות גבייה של תשלומי הורים גבוהים וגיוס תרומות, להעניק לתלמידיהם תשתיות ותנאים מצוינים, שיגדילו עוד יותר את הפערים בחברה.

תקציב המדינה לשנת 2007, שאושר לאחרונה בממשלה וזכה לתשבחות של שרת החינוך, מדבר על תוספת של 490 מיליון ש״ח לתקציב החינוך. אבל רק 30 מיליון ש״ח באים ישירות מתקציב המדינה. במקור הובטחו למשרד החינוך 200 מיליון, אך 170 מיליון קוצצו במסגרת הקיצוץ הרוחבי. 340 מיליון נוספים הינם כספי תרומות ו־120 מיליון הם העברה של כספים בתוך משרד החינוך. הצגה של תרומות כחלק מהתקציב היא שערורייה! זו אותה שרה שהתנגדה (בדיבורים) להפרטה ועוררה תקוות גדולות בציבור ובקרב אנשי חינוך, בניגוד לקודמתה בתפקיד.

בבתי־ספר רבים ברחבי הארץ סובלים מורים ותלמידים מקיצוץ של 20% ויותר בעובדי הוראה, פיטוריי אחיות בית־הספר וכיתות צפופות יותר. אין כמעט מורה היום שחושב שמערכת החינוך מעודדת למידה ויצירתיות. בתי־הספר בעיירות הפיתוח וביישובים הערביים סובלים מאפליה שיטתית. אחוז הזכאות לבגרות ביישובים אלה נמוך בצורה משמעותית מהממוצע הארצי, שעומד על כ־47%, ואילו אחוז הזכאות ביישובים המבוססים גבוה בצורה משמעותית מהממוצע ומגרד את ה־90%. ככלל, אחוז הזכאות לבגרות הוא נגזרת ישירה של השכר הממוצע בישוב: ככול שהמשפחה שלך בעלת פחות אמצעים, הסיכוי שלך לקבל תעודת בגרות קטן יותר. למבחני הבגרות במתכונתם הנוכחית אין שום ערך לימודי. הסיבה המרכזית לקיומם, בדומה למבחנים הפסיכומטריים, היא שימור הפערים המעמדיים בחברה.

מפעל לציונים

עיקר תפקידה של מערכת החינוך כיום הוא להכין אותנו ל"חיים האמיתיים", החיים תחת הקפיטליזם. מהיום הראשון בבית־הספר מסבירים לנו שכדי להצליח בחיים אנחנו חייבים ללמוד למלא הוראות ולכבד את הגורמים בעלי הסמכות. מערכת הצלצולים מלמדת אותנו שלעבודה אסור לאחר ושיטת הבחינות והבגרויות מלמדת אותנו שגם אם "כולם שווים", תמיד יש מי ששווה יותר או פחות. בית־הספר, כפי שהוא כיום, אפילו לא מתיימר לפתח חשיבה עצמאית. התלמיד המצטיין הוא התלמיד שעושה את מה שאומרים לו בלי להתווכח, ומשנן את מה שכתוב בספרי הלימוד בלי לשאול יותר מדי שאלות. זהו בדיוק סוג התכונות אותן מקווים הבוסים להשריש במקומות העבודה.

בסופו של דבר אנחנו נדרשים לבלות 12 שנים מחיינו במערכת שנותנת לנו שתי ברירות: או לקבל את התכתיבים שלה (שלפעמים מזכירים חיים בכלא) או ללכת לעזאזל. בשנים האלה מכריחים אותנו לשנן חומר לימוד המועבר בצורה משעממת, שלרוב גם מתברר כלא שימושי להמשך החיים.

ההשכלה הגבוהה

בעקבות הפרסומים על תוכנית משרד האוצר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות, איימו הסטודנטים להשבית את הלימודים. האוצר מתכנן להעלות את שכר הלימוד ב־50% בארבע השנים הבאות. זאת לאחר שועדת וינוגרד הראשונה, שקמה בעקבות שביתת הסטודנטים הגדולה בסוף 1998, דווקא המליצה להפחית את שכר הלימוד ב־50%. אסור שאירגוני הסטודנטים יסתפקו בהקפאת שכר הלימוד (תרחיש המקרה הטוב). היום רק מי שהוריו מהמעמד הבינוני הגבוה ומעלה או שהצליחו לחסוך כול החיים, יכול להרשות לעצמו לימודים אקדמאים ואת אופציות התעסוקה שהם פותחים. הדרישה לביטול שכר הלימוד חיונית כדי לשבור את המחסום הזה ולפתוח את האוניברסיטה לכולם.

ביוון, יצאו הסטודנטים לרחובות בחודש יוני והשתלטו על 354 מוסדות אקדמיים ברחבי המדינה, במחאה על פגיעת הממשלה בהשכלה הגבוהה. במסגרת הפגיעה בסטודנטים, הם נדרשו לשלם על ספרים, שלפני כן קיבלו חינם, ולסיים את התואר שלהם תוך שלוש שנים, מה שכמעט בלתי אפשרי למי שנאלץ לממן את עצמו ולעבוד בזמן הלימודים. מעל למאה אלף סטודנטים לקחו חלק באסיפות הפומביות הגדולות ביותר שנראו אי־פעם ביוון. המרצים באוניברסיטאות שבתו ללא הגבלת זמן. כך הובילו הסטודנטים את המאבק הגדול ביותר ביוון ב־15 השנים האחרונות וזיעזעו את המדינה ומוסדותיה.

גם בצרפת לא קיבלו הסטודנטים והנוער את ניסיון הממשלה לפגוע בתנאי העסקתם של עובדים מתחת לגיל 26. בתחילת חודש אפריל הם יצאו לרחובות להפגנות המוניות יחד עם העובדים. הם השביתו את האוניברסיטאות והרעישו את המדינה במאבק משותף שגרם לממשלה לסגת מתוכניותיה.

גם את הבעיות של הצעירים והנוער בישראל כמו הדיכוי בבתי־הספר, הסלקציה באמצעות בגרויות, שכר הלימוד המופקע באוניברסיטאות, והצורך לעבוד שעות מטורפות תוך כדי הלימודים, צריך לפתור בדרך דומה. התארגנות מלמטה תוכל להילחם למען ניהול דמוקרטי של בתי־הספר ע״י תלמידים, מורים והורים, הקצאת משאבים גבוהה ושווה לכל בתי־הספר, ביטול הבגרויות והפסיכומטרי וביטול שכר הלימוד. זוהי תוכנית הרפורמה שלנו למערכת החינוך.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.