socialism.org.il
כן להעלאת שכר עובדי המגזר הציבורי!
היום, 25 ביולי, התקיימה שביתה כללית במשק למען העלאת שכרם של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי. כאשר חלק גדול מאותם עובדים משתכרים בקושי שכר מינימום, הצעות האוצר באמת מסתכמות בכמה מנות פלאפל
יאשה מארמר
25.07.2007 14:54

תמונת המצב המוצגת על ידי האוצר והתקשורת, לפיה עובדי המגזר הציבורי משתכרים שכר גבוה משמעותית ביחס לרוב העובדים במשק ועוד דורשים העלאה, היא פשוט שקרית. הדבר לא נאמר רק באופן השוואתי למצבם של בעלי־ההון או למגזרים אחרים, כמו עובדי פיתוח תוכנה מהשכבה הגבוהה. במציאות חלק ניכר מעובדי המגזר הציבורי מועסקים בשכר בסיס בגובה שכר מינימום או פחות (11 מתוך 13 דרגות השכר הבלתי־אקדמיות במגזר הציבורי נמוכות משכר מינימום ומצריכות תוספת "השלמת הכנסה"), גם אחרי ותק של שנים ועליה בדרגות. זהו "האיש השמן" עליו דיבר ביבי בזמנו...

בנוסף על כך, משרות קבועות רבות בתנאים יחסית סבירים, כבר לא קיימות עבור מועסקים חדשים בגלל שיטת הדורות, ומשרות אחרות מאויישות כיום על־ידי צבא העבדים של סוכנויות כוח־האדם והקבלן. לכן גם חשוב לקשר את המאבק להעלאת שכר במגזר הציבורי למאבק להוספת משרות חדשות בשירות הציבורי, בהעסקה ישירה — ללא התיווך הטפילי של חברות הקבלן ולא במעמד נחות של "דור ב'".

האוצר והממשלה ממשיכים לשקר

העלאה מינורית של 10.4%, כפי שדרשה הנהגת ההסתדרות ערב השביתה, היא בהחלט מינימלית כשלוקחים בחשבון את השחיקה בשכר הריאלי במשק בכלל בשנים האחרונות.

עובדי המגזר הציבורי — ורק הם — אף אולצו לשלם "מס לעידוד צמיחה" משכרם בשיעור של 4% בין אוגוסט 2003 לאוגוסט 2005, ולוותר על תוספות יוקר מבלי שאיש ישאל את דעתם בעניין. בשנים 2001–2003 הממשלה ניצלה את תקופת המיתון בשביל להוריד את המשכורות במגזר הציבורי, ועכשיו שהכלכלה צומחת כבר ארבע שנים (הצמיחה הארוכה ביותר שהיתה בישראל), באופן לא מפתיע, האוצר מסרב לכל העלאה משמעותית.

שר האוצר, עו״ד רוני בר און, הציע תוספות של כ־50 שקל לכל עובד במגזר הציבורי, בזמן שהמשכורות של הבכירים גדלות כל הזמן בעשרות אחוזים, שלא לדבר על שכרם של המנכ״לים. רק בשנה שעברה עלה שכר השרים וראש־הממשלה ב־11%. אחד הטיעונים של האוצר נגד העלאת השכר במגזר הציבורי הוא שהיענות לדרישה תגרום לעובדים במגזר הפרטי לדרוש העלאה דומה. זוהי בדיוק הסיבה שבגללה הדרישה של עובדי המגזר הציבורי מייצגת את האינטרס של כלל העובדים במשק.

שקר נוסף אותו פקידי האוצר מנסים למכור לנו הוא שכול העלאה של המשכורות במגזר הציבורי, תבוא על חשבון תקציבי החינוך הבריאות ושאר תקציבי הרווחה. העודף התקציבי חסר התקדים שנצבר בקופת המדינה, יוכל להספיק להעלאה משמעותית בשכר לעובדי המגזר הציבורי וכל תקציבי הרווחה גם יחד. אבל זה, לדוגמא, לא מפריע לממשלה לתכנן עוד קיצוץ של כ־8 מיליארד שקל בתקציב 2008. כשהממשלה נותנת הטבות והנחות מס עצומות למעבידים ולכרישי הנדל״ן, הפקידים באוצר לא טורחים לשאול על חשבון אילו תקציבי רווחה הדבר מתאפשר...

איך להוביל את השביתה לניצחון?

יו״ר ההסתדרות עופר עיני הכריז על שביתה צודקת, שלא מיוזמתו וכנראה בניגוד לרצונו. השביתה היא תוצר של הלחץ שמופעל על־ידי עובדים מהשורה וחברי ועדים בשטח על הביורוקרטיה של ההסתדרות. מאז 2001 לא נחתמו הסכמי שכר במגזר הציבורי. בנוסף, ברוב מקומות העבודה במגזר הציבורי מתנהלים כבר עכשיו סכסוכי עבודה בעקבות תוכניות הפרטה והרעה בתנאים.

עיני, שנמצא ביומיום בקשר הדוק עם ראשי אירגוני המעבידים, כלל לא מעוניין בשביתה לוחמנית שתציג את הכוח של העובדים ותאלץ את הממשלה להיכנע לדרישות הצודקות של העובדים. מבחינת הנהגת ההסתדרות, השביתה הנוכחית היא כלי לשיחרור קיטור בלבד, שיאפשר לה לחתום הסכם פשרה עם האוצר על מי מנוחות ולהציג אותו כהישג של השביתה. התנהלות זו בלטה גם בשתי השביתות הכלליות האחרונות — בנובמבר ובמרץ — אפילו שהן היו שביתות מגננה!

כדי להגיע להישגים אמיתיים, אסור להשאיר את ניהול השביתה בידיים של הנהגת ההסתדרות. לחברי ועדים ולעובדים הפעילים במקומות העבודה, צריך להיות תפקיד מרכזי בניהול שביתה פעילה בשטח, המלווה באספות הסברה והפגנות. השביתה המוגבלת הנוכחית צריכה להיות רק יריית פתיחה למאבק מתמשך להצלת המגזר הציבורי ושירותי הרווחה. את השביתה עצמה והימים שאחריה יש לנצל להסברה במקומות עבודה, ברחוב ובכלי החדשות וחיזוק ההתארגנות של העובדים השובתים בשטח, לקראת ימי השביתה הבאים והמשך המאבק עד להשגת יעדיו.

רק מאבק פעיל, נחוש ומאורגן יוכל להכניע את האוצר, הממשלה ובעלי ההון!

תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת ל: