socialism.org.il
‫איך ניבנה איגוד עובדים לוחמני –‬ ‫סיפורם של עובדי ג׳נרל מוטורס‬
‫כדי לשפר את תנאי העובדים אין‬ ‫פיתרון אחר מלבד התארגנות עובדים. תנאי העבודה, שנשחקים בשנים האחרונות, הושגו כתוצאה ממאבקי‬ ‫העובדים הלוחמניים בעבר. אחת‬ ‫הדוגמאות למאבק היסטורי שכזה היא‬ ‫המאבק במפעלי "ג׳נרל מוטורס" בשנות ה־1930‬ בארה״ב
דורון ל׳
01.08.2007 10:14

‫גם במדינה העשירה בעולם העובדים נדחפים לחיי‬ ‫עוני. באחרונה פורסם כי ב־2005 הפער בין העשירון‬ ‫העליון בארה״ב לבין העשירונים התחתונים היה‬ ‫הגדול ביותר מאז תקופת השפל הכלכלי הגדול בסוף‬ ‫שנות ה־1920. את רוב המפעלים מעבירים בעלי־ההון‬ ‫ל"עולם השלישי". מאות אלפי העובדים שפוטרו‬ ‫בשנים האחרונות עברו מעבודה מאורגנת למקומות‬ ‫עבודה דוגמת "וול־מארט", שם שואפים להחזיר את‬ ‫תנאי העבודה לנורמות של אמצע המאה ה־19.‬

‫כך כתבו עובדי "פיצה האט" שנאבקו בשנת 2003 ‫להקמת איגוד מקצועי:‬

‫"מעמד העובדים בארה״ב הוא באופן פוטנציאלי‬ ‫הכוח החזק ביותר בחברה. איגודים לוחמניים‬ ‫השיגו את כל ההטבות שעובדים נהנו מהם במשך‬ 50 השנים האחרונות. מנהיגי איגוד מסורים‬ ‫ומיליטנטיים היו מסוגלים להכריח הנהלות לוותר‬ ‫על חלק מהרווחים שלהם ולחלקם חזרה‬ ‫לעובדים... כך הביסו את ג׳נרל מוטורס, והם הביסו‬ ‫אותם על ידי 44 ימים של שביתה ב־1936... זה סוג‬ ‫האיגוד שאנחנו מתכוונים להקים" (Fast-food workers' manifesto).

‫המאבק החל בתקופת השפל הכלכלי הגדול, שהייתה הקשה ביותר מבחינת‬ ‫העובדים בארה״ב במאה הקודמת. עשרות אלפי עובדים נשלחו הביתה בתקופה זו, ואת‬ ‫המשכורות של בני המזל שלא פוטרו קיצצו ב־65%. הראשונים להבין את הכוח שיש לעובדים היו‬ ‫עובדי מפעלי הרכב. בשנת 1933 הם החלו‬ ‫להתארגן עצמאית בוועדים חדשים, ובכך עקפו את‬ ‫האיגודים הישנים שלא עשו למענם כלום. העובדים אירגנו תחילה משמרות־שביתה והפגנות.‬ יוזמות אלה נרמסו באמצעות צווי בתי משפט‬ ‫שהורו לעובדים לחזור לעבודה, ובאמצעות מחוסרי־עבודה שנשכרו כדי לשבור את השביתה.‬ ‫שוברי־השביתה הגיעו לעבודה בליווי משטרתי,‬ ‫כדי שהמפגינים לא יוכלו לחסום אותם.‬

‫ב־1934 בעיר טולדו שבמדינת־המחוז אוהיו, נרשם ניצחון ראשון‬ ‫לעובדים. ראשי הוועד החדש במפעל הרכב‬ ‫בעיר הפרו צו בית משפט כדי לעצור את‬ שוברי־השביתה. הניצחון בשביתה בטולדו‬ ‫דחף את המאבק קדימה. ב־1935 הוקם‬ ‫"איחוד עובדי הרכב" (UAW) ‬על־ידי‬ ‫העובדים במפעלי הרכב. זה היה איגוד העובדים ‫הדמוקרטי ביותר באותה תקופה, ומנהיגיו‬ נבחרו בצורה דמוקרטית על־ידי העובדים.‬

‫ב־1936 פרצה שביתה ראשונה מסוגה‬ ‫במפעלי ג׳נרל מוטורס בעיר פלינט שבמדינת־המחוז מישיגן.‬ ‫העובדים התיישבו בספונטניות במקומות‬ ‫העבודה שלהם, ולא היו מוכנים להתפנות‬ ‫משם. בצורה זאת שיתקו העובדים את כל‬ ‫העבודה במפעל. להנהלה לא הייתה שום‬ ‫דרך להכניס שוברי שביתה ולחדש את‬ ‫הייצור. השביתה התפשטה למפעלי ג׳נרל‬ ‫מוטורס נוספים בפלינט, והונהגה בתחילה‬ ‫רק על־ידי עובדים מן השורה, שאליהם הצטרפו לאחר מכן ראשי האיחוד‬, והציגו לג׳נרל מוטורס מספר‬ ‫דרישות עיקריות שכללו הכרה באיגוד, 30‬ ‫שעות עבודה בשבוע והחזרת העובדים‬ ‫שפוטרו בגלל חברותם באיגוד.

ההנהלה‬ ‫ניסתה לשבור את השביתה בכול כוחה: צווי‬ ‫בתי משפט כנגד השביתה, תביעות אישיות‬ ‫נגד מנהיגי השובתים, מחסומים שייצרו מצור‬ ‫פיזי על המפעל. לבסוף איימה ההנהלה‬ ‫בקריאה למשמר הלאומי של ארה״ב כדי‬ ‫לשבור את השביתה.‬ ‫האיומים לא עזרו, והשביתה התפשטה. ברחבי‬ ‫ארה״ב מפעלים נכבשו בידי העובדים. הייצור‬ ‫של ג׳נרל מוטורס כמעט והופסק לחלוטין.‬ ‫בעלי־ההון נפגעו בכיסם ללא שום אפשרות‬ ‫להגיב.

הנהלת ג׳נרל מוטורס חתמה לבסוף על‬ ‫הסכם עם איחוד עובדי הרכב שבו היא הכירה‬ ‫באיגוד ובדרישות שלו, ואף החזירה לעבודה‬ ‫את כל העובדים שפוטרו בעקבות השביתה.‬ ‫העבודה במפעלי הרכב בארצות הברית‬ ‫נחשבה במשך עשרות שנים לעבודה מסודרת ‫עם ביטחון כלכלי. את מה שנראה כיום כמעט‬ ‫כחלום, הגשימו בזכות מאבק חסר פשרות:‬ ‫התארגנות עצמאית ודמוקרטית במקום‬ ‫העבודה, שביתה כללית וחזקה, ועמידה ללא‬ ‫פחד מול ניסיונות הבוסים לשבור את ‫השביתה, גם אם באמצעות בתי־המשפט‬ ‫והמשטרה. בתקופה בה תנאי העבודה דוחפים‬ ‫עובדים אל עבר העוני — כדאי שנזכור ונלמד‬ ‫את לקחי השביתה בג׳נרל מוטורס.