₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הפוליטיקאים מתחרים
מי גזען יותר?
המערכת הפוליטית החלשה והמושחתת מנסה לפצות על חוסר האמון בה באמצעות חיזוק ההפרדה הלאומית בין יהודים לערבים וליבוי הסכסוך. הגברת הלאומנות וההסתה הגזענית היא התשובה, או יותר נכון חוסר התשובה, של המושחתים בשלטון לבעיות החברתיות הבוערות. מאמר מתוך עיתון המאבק, אוגוסט 2008

הדפסה

לאחרונה עלתה בכנסת שורה ארוכה של הצעות חוק המתקיפות זכויות דמוקרטית בסיסיות. הרוב המוחלט של החוקים מכוונים נגד אזרחים פלסטינים־ערבים, ונגד זכותם לבחור ולהיבחר לכנסת ולהחזיק באזרחות. הח״כים של המפלגות "ישראל ביתנו" ו"הליכוד" כבר הספיקו להציע חוק ששולל אזרחות בשל "הפרת אמונים למדינת ישראל" (ולמי "מדינת ישראל" נאמנה בדיוק?), וחוק שמאפשר לרוב של חברי כנסת להדיח חבר כנסת נבחר. לא רק ליברמן והליכוד מובילים את הרדיפה הזו, ומזילים ריר על האפשרות של מלחמה אזורית — גם המפלגות הגדולות לוקחות חלק פעיל בהסתה הגזענית.

זה נראה כאילו יש תחרות בכנסת בין הפוליטיקאים: אם ליברמן ואפי איתם קוראים לגירוש אזרחים פלסטינים, וילנאי ("העבודה") מצהיר כי "הפלסטינים מביאים על עצמם שואה יותר גדולה"; גם ציפי ליבני לא נשארה חייבת כשאמרה שמדינה פלסטינית עתידית תוכל להוות פיתרון לאומי גם עבור פלסטינים אזרחי ישראל, במלים אחרות, לבני רומזת שפלסטינים־ישראלים שאינם מרוצים מהאפלייה כלפיהם בארץ, יוזמנו לעבור לגור בשטחים הפלסטיניים. מבחינת המפלגות הממסדיות, עצם הקיום של אוכלוסייה ערבית במדינת ישראל הוא בעיה. בנושא זה אין ביניהן מחלוקת של ממש, מ"האיחוד הלאומי" ועד מרצ, כפי שאין ביניהן מחלוקת לגבי שימור שלטון ההון.

הבעיה של נציגי הממסד היא שמדובר בכוח חברתי שעליו הקפיטליזם הישראלי לא יכול להישען. להמוני הפלסטינים בישראל, שסובלים מעוני ומאפליה שיטתית ומוצהרת בכל תחומי החיים ודיכוי זכויות דמוקרטיות, יש אינטרס בשינוי רדיקלי של פני החברה בארץ ובהפלת שלטון ההון בישראל. זהו גם האינטרס של עמיתיהם היהודים־ישראלים בארץ ובייחוד של העובדים והנוער, שסובלים מהידרדרות יומיומית בתנאי החיים שלהם. כל הממשלות עד היום ניסו לטשטש את האינטרסים המשותפים לעובדים היהודים והערבים, באמצעות הגברת הלאומנות וההפרדה, בייחוד בתקופת התעוררות חברתית־מעמדית. זה גם מה שהממשלה הנוכחית מנסה לעשות כיום.

התגובה של הממסד: יותר דיכוי

גם בממשלה ובקרב נציגי הממסד קיימת הבנה כי המשך האפליה והדיכוי, לצד ההתקפות של הצבא בשטחים והמצור על עזה, רק מגבירים באופן טבעי את העוינות של פלסטינים־ישראלים למדינה. על הרקע הזה עולה גם הסבירות להתמרדות פלסטינית־ישראלית נוספת נגד השלטון — כפי שקרה כבר במספר הזדמנויות בעבר, כולל בפעם האחרונה באוקטובר 2000, כששלב המרד ההמוני בתחילת האינתיפאדה השנייה התפשט לתוך ישראל. בהיעדר כוח פוליטי סוציאליסטי גדול ומאורגן, שמתבסס על אנשים עובדים יהודים וערבים, מצליחים גורמים לאומנים, פלסטינים וישראלים, לנצל את הוואקום ולגרום למאבק כזה להפוך להתנגשות לאומנית. נציגי האליטה השלטת בארץ, כפי שאנו רואים היטב בכלי התקשורת הממסדית, מנסים להכשיר את התודעה בקרב יהודים לתמיכה בדיכוי כל סוג של התמרדות או התקוממות פלסטינית, ויחד עם גורמים לאומנים פלסטיניים, הם מטשטשים את העובדה שהמניע למאבק כזה הוא הדיכוי השיטתי והפגיעה בזכויות ולא סתם "שינאה לאומית/דתית". המניע השורשי הוא אותה מדיניות קפיטליסטית שיוצרת את העוני והאפליה מהם סובלים גם האנשים העובדים היהודים בשכונות ובעיירות הפיתוח.

תגובת הממסד להתנגדות המוצדקת של הנוער והעובדים הפלסטינים לדיכוי היא חד־משמעית: יותר דיכוי. כך לדוגמה, הפגנה של תושבי היישוב פקיעין/בוקייעה נגד אנטנות סלולריות המסכנות את בריאותם, שכללה גם פגיעה מוצדקת באנטנות (כפי שעשו תושבי חיפה, כפר סבא ויישובים נוספים נוכח אטימות הרשויות), גררה פלישה לילית של מאות שוטרים לתוך הכפר, מעצרים, אלימות קשה ואף ירי באש חיה. גם תהלוכת השיבה המסורתית, אליה מגיעות מדי שנה מאות משפחות עם ילדים, פוזרה השנה על־ידי כוחות מג״ב ויס״מ בגז מדמיע ובאלימות קשה, למרות התנהלותה השקטה.

לא להפרדה בין עובדים

קמפיין ההסתה האנטי־ערבי שמנהל הממסד מחזק את הלאומנות ברחוב, את הקיטוב בערים ה"מעורבות" וגם את האלימות המאורגנת מצד הימין הקיצוני. התקיפה המאורגנת נגד שני נערים פלסטינים בשכונת פסגת זאב בירושלים בערב יום השואה (30.4), בה השתתפו כמאה נערים מהסביבה, היא דוגמה מחרידה לדרך שבה הזעם, התסכול וחוסר המעש של הנוער בשכונות עובדים יכולים לדחוף אותם לאלימות לאומנית קשה. המקרה הזה מעיד גם על המחסור החריף בכוח חברתי־פוליטי שיוכל לבלום את התחזקות הימין הקיצוני ורעיונותיו, כפי שנאמר קודם. כוח כזה יהיה מסוגל לגייס נוער ועובדים יהודים וערבים למאבק למיגור הגזענות ואלימות הרחוב, נגד האויב האמיתי שנמצא בשלטון, ולמען השקעה ציבורית ופיתוח של תשתיות חברתיות בשכונות, ביישובים הפלסטיניים, בעיירות הפיתוח, בשכונות יהודיות, ערביות ומעורבות וכדומה...

לחוסר האמון ההדדי, לקיטוב הלאומי ולסכסוך הישראלי־פלסטיני העומד במרכזם יש סיבות חברתיות עמוקות. ההיסטוריה העקובה מדם של הסכסוך יוצרת מתח לאומני לפעמים גם בין משפחות החולקות את אותה הקומה בבניין דירות. המחסור המתמיד אותו יוצר שלטון ההון רק מחזק את המתח הזה. קבוצות מדוכאות בחברה חשות שהן מתחרות זו בזו על משאבים, משרות ודיור. ההפרדה המכוונת בין יהודים וערבים באזורי המגורים, מערכת החינוך ופעמים רבות גם בתוך מקום העבודה, גורמת לתחרות הזאת לקבל אופי של התנגשות לאומנית. אם האיגודים והתנועות החברתיות לא יובילו את המאבק למען שיפור תנאי החיים והשכר של כלל העובדים, יהודים ופלסטינים כאחד, יהיו אלה תנועות הימין הקיצוני הלאומניות־דתיות, שירוויחו מהמצב בשני הצדדים, נוכח התעצמות המשבר החברתי. להסתדרות ולאיגודי המורים יש גם את האינטרס והחובה, לבלום כל חקיקה אנטי־דמוקרטית בכנסת, שבעתיד הלא רחוק תשמש גם ישירות נגדם ונגד מאבקים חברתיים ומאבקי עובדים בארץ באופן כללי.

שר הפנים מאיר שטרית מציע כעת, על רקע אותו החשש ממרד פלסטיני, לבנות עיר ערבית חדשה בצפון, לאחר שנים של הריסות בתים ופגיעה בשכונות וביישובים הפלסטיניים בארץ. אבל למה בעצם הממשלה לא מוכנה במקום זאת לפתח משמעותית את היישובים הקיימים, כולל המעורבים?... התשובה ההולמת ביותר להפרדה הלאומנית ולקמפיין ההסתה והרדיפה נגד האוכלוסייה הפלסטינית בארץ, היא מאבק מאוחד של נוער ועובדים, נגד הממשלה שמנסה להפריד בינינו ולחרחר מלחמה כדי לשרוד.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.