אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו – סימפטום של שלטון ההון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו נחשבת לאסון האקולוגי החמור בתולדות ארה״ב. הגורם: מרדף הרווחים של תאגידי נפט 2,768
בחודש יולי 2000 פתחה הנהלת תאגיד האנרגיה "בריטיש פטרולאום" בקמפיין למיתוג מחדש. השם הרשמי הוחלף לקיצור שלו, BP, והמעצבים הגראפיים קיבלו הוראה לעצב לוגו ברוח המותג: חדשנות, קידמה ומנהיגות סביבתית ירוקה. לבסוף, הוצג לוגו בצורת פרח חמנייה ירוק־צהוב. ב־20 באפריל 2010 אירע פיצוץ אדיר באסדת הקידוח של תאגיד BP במפרץ מקסיקו. בהתפוצצות נהרגו 11 עובדים, 17 נפצעו, ובעקבותיה החלה דליפת נפט חסרת תקדים בהיקפה, שנחשבת כעת לאסון האקולוגי החמור בתולדות ארה״ב. לא ניתן לדעת את כמויות הנפט המדויקות שדלפו מכיוון ש־BP, הזוכה בפועל לגיבוי מממשלת ארה״ב, לא מאפשרת למדענים ולמהנדסים את הגישה הנחוצה בכדי לבצע בדיקות משלהם. לפי ההערכות המקובלות, עד עכשיו דלפו לים יותר מ־350 מיליון ליטר של נפט גולמי. כתם הנפט משתרע על פני 24 אלף קמ״ר — גדול יותר משטחה של ישראל. הזיהום הימי והפגיעה באוכלוסיית המפרץ עצומים: הגעת הנפט לחופים וזיהום הדגה גרמו להרס תעשיית הדיג המפותחת במפרץ מקסיקו, כשאלפי מישרות אבדו, חלקן לצמיתות. ענף התיירות, ותיירות הדיג בפרט, נהרסו גם הם. במקביל, הזיהום גרם ישירות לדילול האוכלוסייה הימית, וכתוצאה מכך גם לפגיעה משמעותית בשרשרת המזון. חיות ימיות וצמחים ימיים שונים נתונים בסכנת הכחדה ממשית באזור המפרץ. שיקולי רווחתאגיד BP הוא התאגיד בעל הרווח הנקי הרביעי בגובהו בעולם. הרווח הנקי של התאגיד בשלושת החודשים שקדמו לדליפה עמד על 6 מיליארד דולר. באופן שערורייתי, בשל שיקולי רווח, התאגיד לא השקיע כלל בהיערכות רצינית לתרחיש של דליפה. דוגמא אחת לכך היא השימוש הרב שנעשה במדללי נפט בלתי אפקטיוויים, ובעיקר בחומר הרעיל "קורקסיט" (Corexit), שהיה זול יותר מהחלופות הפחות מזהמות. שבועות לפני התרחשות האסון, ההכנות לתחילת הקידוח לא התקדמו מהר כפי שציפו בהנהלת BP, והפרויקט איחר את לוח הזמנים שנקבע לו. BP, שחששה מפגיעה ברווחיה, החליטה להאיץ את לוח הזמנים של הפרויקט וקיצצה בהשקעות בחיזוקה של באר הנפט ובהתקנת אמצעי בטיחות. האסון היה תוצאה ישירה של החלטה זו. האסון התרחש בשל בועת גז מתאן שעלתה מתחתית באר הנפט והתפוצצה. המתקן בו בחרה BP להשתמש כדי למנוע מקרים מעין אלו, היה הבטיחותי פחות מבין החלופות. החלטה זו חסכה ל־BP שבעה מיליון דולר. כדי לזהות כיסי גז כגון זה שגרם להתפוצצות, BP הייתה אמורה להזרים בוץ בצינורות האסדה משך 12 שעות לפני תחילת הקידוח. משיקולים של חיסכון בזמן, BP בחרה שלא לעשות זאת כלל. עוד החלטה שהתקבלה כדי לחסוך בזמן היא קיצוץ השימוש ב"מייצבים". בניית באר נפט מחייבת לוודא שהבטון הגיע עד תחתית הבאר, ולשם כך משמשים המייצבים. BP חסכה 10 שעות כשהשתמשה ב־6 מייצבים, 15 פחות מה־21 בהם הייתה אמורה להשתמש. איפה הממשלה בסיפור?הגוף הממשלתי שאמור לפקח על כל העניין הוא הסוכנות הידועה לשימצה MMS (קיצור של Minerals Management Service) של משרד הפנים של ארה״ב. שמה של הסוכנות נקשר בשני העשורים האחרונים בשורה של פרשיות שחיתות. לסוכנות יש קשרים אינטימיים ממש עם תאגידי הנפט, כאשר בין השאר נתפסו פקחיה בבילויים משותפים עם בכירים בתעשיית הנפט ובקבלת שוחד. היו לא מעט מקרים בהם נציגים מטעם תאגידי נפט קיבלו תפקידים ב־MMS, פעלו להקלת הרגולציה, וחזרו לחברות בהן עבדו קודם לכן. במקרים אחרים, איפשרו הפקחים למנהלים בתעשייה למלא בעצמם דוחות בעיפרון, שעליהם עברו הפקחים מאוחר יותר בעט. האישור שקיבלה BP לקידוח שהתפוצץ לבסוף, ניתן לה בזכות דוח שהגישה ל־MMS, בו קבעה כי אין סיכון לדליפה, וכי גם אם כזו תתרחש, ל־BP לא תהיה בעיה לתקן אותה. ה־MMS קיבל את הקביעה ששום דבר לא יכול להשתבש בקידוח של קילומטר וחצי מתחת לים, ובלי יותר מדי שאלות מיותרות או בדיקה ממשית של הדוח, סיפק ל־BP היתר לקדוח. על רקע הזעם הציבורי הגואה ביחס לסוכנות הממשלתית, הבטיח אובמה עם תחילת כהונתו רפורמות מרחיקות לכת שיינקו את הסוכנות משחיתות ויישמרו על האינטרס של הציבור הרחב מול ענקי הנפט. אובמה בשירות ענקי הנפטבמציאות הפיקוח על תאגידי הנפט המשיך להידרדר תחת אובמה. רק חודש לפני הדליפה התיר הממשל לתאגידי הנפט לקדוח באזור שנאסר לקידוח אחרי דליפה קודמת בסוף שנות ה־80'. גם לאחר הפיצוץ, הממשל האמריקאי לא הסכים לאסור על קידוח במים עמוקים. להפך, מאז האסון הספיק ממשל אובמה לחלק כמה עשרות היתרים לקידוח, שניים מהם ל־BP. הוא עשה זאת בטענה שאסדות הקידוח המודרניות, בהן חברות הנפט ישתמשו, יהיו בטוחות יותר לשימוש. כחודש לאחר האסון הורה ממשל אובמה על הקפאת 33 קידוחים במפרץ מקסיקו — פחות מ־1% מתוך 3,600 קידוחי הגז והנפט במפרץ. אפילו הוראה זו בוטלה במהרה על־ידי בית המשפט הפדראלי. השופט האחראי על הפסיקה, מרטין פלדמן, החזיק מניות בחברות נפט רבות, ביניהן "טראנסאושן" (Transocean), החברה ממנה שכרה BP את אסדת הקידוח. אובמה הבטיח לחייב את BP לשלם באופן גורף בגין הנזקים הקשים שגרמה הדליפה, אך כפי הנראה, על שיקום הסביבה הימית והאנשים החיים והעובדים בדיג ובתיירות לאורך 190 הקילומטרים של רצועת החוף, תשלם הממשלה מכספי משלמי־המיסים. כתוצאה מהיחס הסלחני מצד הממשל, תאגיד BP כבר מעז לבקש סיוע של 5 מיליארד דולר כדי להתמודד עם התביעות נגדו, וזאת בשעה שהוא ממשיך לשפוך כספים על קמפיינים פרסומיים לשיפור התדמית לאחר האסון. ב־BP מאשימים בכלל את טראנסאושן באסון, והאחרונים מאשימים את ליברטון, שסיפקה לפרויקט שירותי הנדסה. יש לסיים את כל קידוחי הנפט בים ולהעביר באופן מלא ומיידי את תאגיד BP לבעלות ציבורית, כך שכלל משאביו ישמשו בצורה האפקטיוויות ביותר לניקוי הסביבה ולסיוע לקהילות הנפגעות, תוך שקיפות מלאה ביחס להשלכות האסון. פגיעה תמידית בסביבה ובחברהפגיעה סביבתית וחברתית בקנה־מידה עצום על־ידי תאגידי הנפט אינה דבר נדיר, והיא בולטת במיוחד בארצות הניאו־קולוניאליות. תאגיד "של", לדוגמא, אחראי לפחות ל־6,800 דליפות נפט ליד חופי ניגריה עד היום. אנשים שחיים בסביבה כזו שותים מים מזוהמים, רוחצים במים מזוהמים, אוכלים דגים מזוהמים, וסובלים מהרס שדותיהם בגלל הזיהום. אדי הנפט גורמים לזיהום אוויר, והתושבים מתלוננים על בעיות נשימה ובעיות בריאותיות רבות נוספות. תאגיד "של" אחראי גם על הבערה נרחבת של גז באזור ניגריה, שמשחררת זיהום אוויר השקול לזה של 18 מיליון מכוניות בנסיעה (לפי נתוני אמנסטי). ממשלת ניגריה, שמייצגת אליטה מושחתת ומסואבת, מתרפסת בפני "של" ותאגידי ענק אחרים, אפילו שניגריה מפסידה כסף על עיסקאות מהסוג הזה. תעשיית האנרגיה היא תעשייה כלל עולמית שפוגעת בזכויות אדם בכול מקום בו היא נמצאת, כדי שבכירים בתאגידי הענק יוכלו לגרוף רווחים נוספים לכיסם הפרטי. דליפת הנפט במפרץ מקסיקו התרחשה בשל ניסיונם התמידי של תאגידי האנרגיה להרוויח יותר על חשבון בטיחות העובדים שלהם, בעלי־החיים באזור ותושבי הסביבה. הקפיטליזם הורס את הסביבההקפיטליזם יוצר מצב בו בעלי־ההון, במירוץ להגדלת רווחיהם, מנצלים את הסביבה עד להרס מוחלט שלה. כשצצות בעיות חריגות בחומרתן, החברות המזהמות מושכות ידיים ומתחמקות מאחריות, והממשלות משתמשות — אם בכלל — בכספי ציבור כדי לנסות להתמודד עם האסונות הסביבתיים עליהם ישלמו בפרנסתם ובבריאותם האנשים העובדים והעניים. מובן כי הזיהום הרב הכרוך בשימוש בנפט מדגיש את הצורך הדחוף במעבר למקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים, אך אינטרס הרווח בתעשיית הנפט הענקית, כמו גם חוסר הנכונות של תאגידים פרטיים וממשלות להשקיע את המשאבים הגדולים והעלויות הגבוהות הנדרשים למעבר כזה, מעכבים באופן קטסטרופאלי את היכולת לפתור את המשבר האקולוגי בעולם. נוכח משבר האקלים הקשה, התכנסו בדצמבר 2009 מנהיגי מדינות העולם לוועידת קופנהאגן. הדיון בוועידה זו לא התמקד בתוכנית מעשית ליישום מהיר של פיתרונות ירוקים לבעיות סביבתיות, אלא במאמצים לפגוע כמה שפחות באינטרסים הכלכליים של המעמדות השליטים, בייחוד במעצמות הגדולות. המזהמות הגדולות ביותר שבלעדיהן לא ייתכן פיתרון של ממש למשבר האקלים — ובראשן סין, ארה״ב ורוסיה — מלכתחילה דאגו לרוקן מתוכן את הכרזות הוועידה, וזו הסתיימה כצפוי בכישלון מהדהד. סוציאליזם וסביבה ירוקהאת מניע הרווח הצר, על פיו פועלת השיטה הקפיטליסטית, צריך לסלק לטובת האינטרסים החברתיים והסביבתיים הרחבים. הלאמת כל תאגידי הנפט והאנרגיה, תחת שליטה וניהול דמוקרטי בידי העובדים ובפיקוח אירגוני סביבה, תוכל לאפשר לנצל את משאביהם העצומים — לרבות הידע המדעי והטכנולוגי הרב בו הם מחזיקים — להשקעה במעבר גורף ומהיר ככול האפשר לשימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת. הקפיטליזם, שיצר את המשבר האקולוגי החמור, לא מסוגל לפתור אותו בגלל מגבלות האינטרסים הצרים של תאגידים פרטיים ושל מדינות לאום יריבות. עד שחברה סוציאליסטית לא תחליף את שלטון ההון בחברה, סביבה ירוקה תמשיך להיות אך ורק מצג שווא פירסומי של תאגידים מסחריים. אולי יעניין אותך גם... |
גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
צועקות די למלחמה
מחאה נגד המלחמה ביום הנשים הבינלאומי
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.