₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


עובדי מפעל יוניליוור ערד
לא נחזור לעבוד בלי הסכם!
פעילי מאבק סוציאליסטי הגיעו לאוהל השביתה של עובדי מפעל יוניליוור בערד והביעו סולידריות עם העובדים במאבקם. העובדים והעובדות במפעל מבהירים כי הם נחושים לנצח ולשפר את תנאי עבודתם

הדפסה

פעילי מאבק סוציאליסטי הגיעו ביום רביעי לאוהל השביתה של 250 עובדי מפעל "יוניליוור שפע" בערד, לביקור סולידריות עם העובדים השובתים מזה שבוע וחצי בדרישה לשיפור בתנאי העבודה.

העובדים נמצאים במקום לאורך כל שעות היממה, ועשו זאת גם בימים הגשומים, עוד לפני שהצליחו להשיג את האוהל מחדר־המצב של ההסתדרות. ניכר כי העובדים בטוחים בדרכם ונחושים להשיג את השיפור המיוחל בתנאים, כמו גם את הסרת האיום להכניס למפעל עובדי קבלן. בינתיים ישנם עובדים בעלי ותק של כ־15 שנה במפעל שמשתכרים כ־4,500 שקל לחודש בלבד, וגם זאת רק בעזרת שעות נוספות ומשמרות לילה.

ראוי לציין כי המפעל, המייצר דגני־בוקר וחטיפים של המותג תלמה, גורף רווחים רבים עבור התאגיד הבריטי־הולנדי יוניליוור. כעת מדובר גם על העברת פס־הייצור של המותג בייגל־בייגל ממפעל יוניליוור באזור התעשייה ההתנחלותי ברקן לערד, אך ככל הנראה מתכננת ההנהלה להעסיק במקרה זה עובדי־קבלן ולא עובדים מן המניין.

כבר לפני קרוב לשנתיים הוכרז סכסוך עבודה במפעל ובעקבות כך הושעו חברי ועד העובדים.

בהמשך, בתגובה לשורה של גזירות מצד יוניליוור על העובדים בכלל מפעליה בישראל (ובהם ורד הגליל בצפת, מפעל תלמה בחיפה ומחסני "בית יוניליוור" בקריית שדה־התעופה), נפגשו בחודש מאי 2009 נציגי ועדי העובדים מחמשת המפעלים המאורגנים במטרה לקדם שיתוף־פעולה במאבק ואף לבדוק אפשרות של הקמת ועד ארצי משותף. בינתיים חתמו הוועדים על אמנת סולידריות.

משיחות עם העובדים עולה כי הם צמאים לראות מאבק מאוחד ברמה הארצית יחד עם שאר ועדי העובדים, אך עד כה הדבר לא הסתייע, ונראה כי בינתיים הנהגת ההסתדרות לא ממהרת לקדם מהלך כזה, אף שהוא עשוי לקדם באופן דרמטי את מצב עובדי יוניליוור בארץ (ובמקרה של מפעל תלמה בחיפה, מהלך כזה יוכל לחזק גם את המאבק הציבורי נגד הזרמת שפכי המפעל לים).

האסטרטגייה שהובילה הנהגת ההסתדרות בשנתיים האחרונות התמקדה בניסיונות הידברות עם ההנהלה, אך לשווא. בערד המשיכה לאורך אותה התקופה ההנהלה לפעול להרעת תנאי העובדים במפעל, והמחישה ככל הנראה מדוע צדקו הקולות במפעל שקראו לצאת לשביתה כבר לפני למעלה משנה. במשך שנים על גבי שנים התאפשר להנהלה לשמור על תנאי הניצול במקום בשקט יחסי, עד שביום ראשון שעבר, 12 בדצמבר, פתחו העובדים בערד בשביתה הראשונה בתולדות המפעל. העובדים התבצרו בתחומי המפעל, חסמו שערים וניתקו את זרם החשמל, והדגימו כיצד בלעדיהם שום דבר לא זז, כיצד הם אלה שמייצרים את הרווחים הגבוהים לתאגיד שמנצל אותם.

בית־הדין לעבודה התערב לטובת ההנהלה

ההנהלה איימה תחילה לשלוח מאבטחים למקום, כלומר להפעיל בריונים בשכר שיישברו את השביתה באלימות פיזית (ע״ע מאבק עובדי חיפה כימיקלים דרום). אלא שהיא לא נזדקקה לצעד כזה לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בבאר־שבע, כמיטב המסורת, קיבל בשבוע שעבר את תלונות ההנהלה והנפיק צו מניעה זמני המורה לעובדים לחדול מחסימת שערי המפעל. בעקבות כך התפנו העובדים משטח המפעל, וההנהלה זכתה מחדש בגישה לרכבים ולמלאי במחסנים שבמתחם.

למעשה בית־הדין לעבודה התערב בצעד בלתי־דמוקרטי כדי להפוך את השביתה ל"נוחה יותר" עבור ההנהלה. בניגוד למראית העין המשפטית, לא מדובר בסכסוך בין שכנים או בין צדדים שווי מעמד, אלא במאבק של רוב מנוצל במיעוט מנצל, במאבק של עובדים על פרנסתם מול הנהלה עתירת משאבים. בהקשר זה הצעד הראשוני של העובדים איפשר להגביר את האפקטיוויות של השביתה, כלומר את המחיר שנדרשים הבעלים לשלם בעבור כל יום שעובר ללא היענות לתביעות העובדים.

מובן לחלוטין מדוע העובדים חששו להתעמת לבדם מול צווי המניעה של בית־הדין. אך לו הנהגת ההסתדרות היתה מחליטה "לעשות רעש" מהעניין ומודיעה שמדובר בהתערבות לא דמוקרטית ולא לגיטימית שמכפישה את העובדים כאילו הם אחראים לעוול כלשהו ומחלישה את מאבקם הצודק על פרנסתם, ניתן היה לרוקן מתוכן לחלוטין את צווי המניעה ולהגביר את הלחץ על ההנהלה להפסיק לגרור רגליים ולספק לעובדים את דרישותיהם הצנועות יחסית.

העובדים נחושים לנצח!

למרות פסיקת בית־הדין, העובדים בהחלט חדורי מוטיבציה ונכונות לנצח במאבק. לדברי יו״ר הוועד נפתלי אטיאס, אף שנאמר להם כי לא יוכלו לקבל סיוע כספי מקרן השביתה של ההסתדרות מכיוון שמדובר במאבק "כלכלי", העובדים משלמים מכיסם בעבור ההסעות, המזון והשתייה הנחוצים להמשך השהות מסביב לשעון בסמוך למפעל.

העובדים שבעו הבטחות מההנהלה לאורך השנים והם מוכנים כעת להמשיך בשביתה עד אשר יושג הסכם, כך לדברי כמה מהם. העובדים מספרים כי אפילו כאשר יו״ר מרחב הנגב המרכזי בהסתדרות, יוסי הובר, כינס את העובדים וביקש מהם לחזור לעבודה ביום ראשון האחרון כדי להראות "מחווה של רצון טוב" להנהלה במו״מ, סרבו העובדים בתוקף ולא האמינו כי דווקא הפסקת השביתה תגרום להנהלה לבוא לקראת דרישות העובדים.

יתרה מכך, העובדים מעוניינים בנוסף לשביתה גם לצאת ולהפגין כדי להגביר את הלחץ הציבורי, ובמקרה אחד הוועד אף השיג כבר אישור משטרתי לקיום הפגנה בערד, אך קיבל הוראה ממרחב ההסתדרות לדחות את הצעד בינתיים משיקולים הקשורים במו״מ (שבו, באופן תמוה גם אם שכיח, לא מעורב ישירות אף אחד מחברי ועד העובדים). בדרכנו חזרה ממוקד השביתה נתקלנו בצומת הסמוך בתושבים שלמרבה הצער עוד לא שמעו כלל על המאבק. עם זאת, ייתכן שבימים הקרובים תתקיים הפגנה משותפת עם עובדים מאחד המפעלים האחרים של יוניליוור.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת בעובדים וקוראת להבעת סולידריות מצד ציבור מזדהה ומצד ועדי עובדים, כולל מארגוני עובדים אחרים כדוגמת ארגון כוח לעובדים, כדי לספק גב למאבק ולחזק את העובדים השובתים. מלבד זאת, מהלך של איחוד המאבקים של עובדי יוניליוור ברמה הארצית יכול לאפשר לעובדים בערד ובמפעלים נוספים לנצח בנוקאאוט בתוך זמן קצר מאוד. יש לדרוש מהנהגת ההסתדרות להפעיל את כל האמצעים שברשותה למען העובדים, ולהעמיד בכל מקרה את ההחלטות על הפסקת השביתה ועל קבלת כל הסכם שהוא לבחירה דמוקרטית של העובדים.

גל מאבקי עובדים במשק

השביתה במפעל יוניליוור בערד היא חלק מגל מאבקי עובדים הכולל עשרות אלפי עובדים במשק, ובהם לדוגמא, הפרקליטים, ששביתתם נמשכת כבר חודש, ומאבקים מוצלחים של עובדי הבנקים שהצליחו להשיג תוספות שכר. ניתן למנות גם מאבקים הגנתיים נגד סגירה ופיטורים בבית־החולים "ביקור־חולים" בירושלים, במפעל "ניסן תעשיות רפואיות" בשדרות, בתעש ובישראייר; מאבקים נגד העסקה קבלנית, מאבקי התארגנות בחתירה להסכם קיבוצי בטבעול וברשת מחסני חשמל ועוד.

במפעל הצפוני של "חיפה כימיקלים" נאבקים העובדים על רקע הפרת הסכם העבודה עימם (מהשתתפות בהפגנת העובדים שהתקיימה בחיפה ב־13 בדצמבר התרשמנו כי קיים חוסר־אמון בין נציגי ההסתדרות לבין העובדים במפעל). על הפרק עומדים גם מאבקיהם של העובדים הסוציאליים ושל עובדי שלושת הנמלים — בהקשר זה ראוי לציין את העובדה שהסווארים בנמל חיפה נאלצים לנהל מאבק בחזית כפולה, וטוענים כעת לייצוג בלתי־הולם מצד ההסתדרות, בעקבות חתימת הסכם קיבוצי ללא הסכמת ועד העובדים.

בדומה לגל המאבקים בתקופה המקבילה אשתקד, המאבקים מבטאים לחץ גובר מצד קבוצות עובדים שונות לצאת ולהיאבק לשמירה על פרנסתם ואף לשיפור תנאי העבודה, וזאת חרף מדיניות הריסון והשקט התעשייתי בה נוקטת הנהגת ההסתדרות בראשות עיני בשנים האחרונות. קבוצות העובדים שנוקטות כעת צעדים ארגוניים מסמנות את הדרך לכלל מעמד העובדים בארץ לשבור את השקט התעשייתי ולפעול לשינוי המציאות שבה יותר ויותר עובדים מידרדרים אל מחוזות העוני בשעה שעושר עצום מוחזק בידי קומץ בעלי־הון.



  


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.