socialism.org.il
הממשלה ובעלי־ההון אחראים לעליות המחירים
ממשלת נתניהו מורידה מיסים לבעלי־ההון ולעשירים ומגלגלת עלינו את החשבון. התשובה שלנו צריכה להיות התארגנות למאבק כמו בתוניסיה ומצריים
מערכת עיתון המאבק
31.01.2011 15:31

ממשלת נתניהו הורידה מיסים לבעלי־ההון ולעשירים, עם הפחתה נוספת במס החברות לרמה של 25% (תזכורת: בשנת 1988 עמד המס על 61%), ושינויים במס ההכנסה שמטיבים עם בעלי הכנסה גבוהה במיוחד.

כדי לאזן את ההכנסות ממיסים, העלתה הממשלה את המיסים העקיפים, כלומר המיסים שמגולגלים על צרכנים. זהו כמובן מיסוי שבעלי הכנסה פחותה נפגעים ממנו יותר, מיסוי רגרסיווי.

ה"בלוֹ" על דלק ופחם הועלה בתירוץ של דאגה לסביבה. אנחנו נשלם יותר על דלק, על חשמל, על תחבורה ציבורית ועל ההשלכות של התייקרות הובלת סחורות. גם המס על אלכוהול וסיגריות עולה שוב בתירוץ של דאגה לבריאות שלנו. למרות תירוצי האוצר, מדובר בלא יותר מהעברת נטל המס אל המרוששים ממילא, בעוד שהעשירים לא ממש ירגישו בהבדל.

ארנונה, מים, סלולאר, דיור

מחירי המים זינקו בכ־40% בשנתיים האחרונות. הסיבה העיקרית נעוצה בהפרדת תאגידי הביוב והמים מהרשויות המקומיות, כחלק מתהליך הפרטתם. למחיר המים התווסף כעת תשלום מע״מ, בוטלו הסובסידיות שהיו קודם, והרשויות לא יכולות יותר להשתמש בעודפי גבייה להשקעה בשירותים אחרים.

אז מה עושות הרשויות המקומיות, לאחר עשור שבו הממשלות רק קיצצו קשות בתקציביהן? מטילות, בעידוד הממשלה, מיסי ארנונה הרבה יותר גבוהים.

גם על חשבון הפלאפון נשלם יותר. קרטל תאגידי הסלולאר שוב מעלה מחירים, והפעם בתגובה להפחתת דמי הקישוריות. עוד הוכחה לכך שהרגולציה לא עובדת על הטייקונים ושעדיף להלאים את תאגידי הסלולאר.

בנוסף על עליית מחירי הדיור שנגרמת מסיבות שונות, 1.2 מיליון משפחות בישראל משלמות משכנתא, כשבמחצית מהמקרים החוב מוצמד לריבית הפריים, שנגיד בנק ישראל העלה שוב באחרונה ושצפויה לעלות עוד בתגובה לעליות המחירים. עוד תזכורת לצורך בפיקוח על שכר־דירה ובהשקעה ממשלתית מאסיווית בדיור ציבורי איכותי וזול.

עלייה חדה במחירי המזון

נתוני דו״ח העוני האלטרנטיבי של ארגון 'לתת' מראים שקרוב ל־300 אלף ילדים בישראל מוותרים על לפחות ארוחה אחת ביום מטעמים כלכליים. כעת מחירי המזון עולים שוב. האו״ם וארגון ה־OECD צופים עלייה של לא פחות מ־40% במחירי המזון בעולם בעשור הנוכחי לעומת הקודם.

סיבה אחת להתייקרויות חלק ממוצרי המזון קשורה בפגיעות בייבולים חקלאיים בעולם כתוצאה מבצורות, מכות קור ושיטפונות, שנובעים בחלקם מההתחממות הגלובאלית שיוצרת תאוות הרווחים של בעלי־הון שמחזיקים בתאגידים מזהמים בעולם.

שימוש בשטחים הולכים וגדלים ברחבי העולם לצורך גידול דגנים עבור תעשיית ה"ביו־דלק" (אתנול) הבזבזנית — שאינה מהווה כיום חלופה רצינית לדלק פחמני — מובילה גם היא להתייקרותם של דגנים ובעקבות כך גם של מוצרי מזון מן החי.

אלא שבדומה לגל התייקרויות מחירי המזון ב־2007–2008, גם הפעם אין מחסור אמיתי במלאי התבואה בעולם — ישנם מספיק ייבולים כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם, והכוונה היא גם ל־100,000 בני־האדם שמתים בכל יום כתוצאה מרעב שנגרם בשל החלוקה המעוותת של משאבי העולם.

העליות החדות במחירי המזון מושפעות במידה רבה מפעולותיהם של בעלי־הון ספקולנטים. על רקע המשבר הכלכלי העולמי, ספקולנטים רבים רואים בחומרי גלם ומזון אפיק בטוח יותר להימורים מאשר ענף הנדל״ן ותחומים אחרים. הם מחפשים לגרוף רווחים קלים באמצעות רכישות ומכירות מאסיוויות של סחורות בשוק, ובכך גורמים ליצירת ביקוש מלאכותי, לעצירת סחורות במחסנים ולעליות מחירים חדות. לפי כללי המשחק הקפיטליסטיים פעולות כאלה אינן נחשבות לעבירה פלילית.

להעלות מיסים לבעלי־ההון, לא לעובדים ולעניים!

עליות המחירים הן תוצאה של שיעבוד אבסורדי של הכלכלה ברמה הארצית והגלובאלית לאינטרסים של מיעוט זעיר של קבוצות הון, בשעה שלמעלה ממיליארד איש סובלים רשמית מרעב קיצוני, ובישראל מאות אלפי ילדים מוותרים על ארוחות.

זו מדיניות קפיטליסטית מכוונת שאנחנו משלמים עליה את המחיר. ההתייקרויות ממשיכות לשחוק את כוח הקנייה של ציבור מעמד העובדים ושכבות הביניים.

מאבק רציני יכול לשנות את המצב, החל ממאבקי עובדים במקומות עבודה למען תוספות שכר. מרד תשלומים מאורגן, כמו זה שמובילים תושבי דימונה נגד התייקרות מחירי המים, יכול להשיג ביטול של חלק מגזרות התשלומים.

תנועת מאבק סוציאליסטי מארגנת הפגנות בעקבות גל ההתייקרויות וקוראת גם להסתדרות ולארגוני הסטודנטים לקחת דוגמא מהמאבקים בתוניסיה ובמצריים ולקרוא תיגר על ממשלת ההון הגזענית.

ועדי עובדים המאורגנים בהסתדרות צריכים לדרוש שההסתדרות תשתמש בכוחה ותפתח במלחמת חורמה, שתכלול שימוש בנשק השביתה, נגד גזרות הממשלה על העובדים והעניים.

אפשר לאלץ את הממשלה והמעבידים לפקח על מחירים, להעלות מיידית את שכר המינימום באלף שקל, לספק תוספות שכר רוחביות במשק, ולהעביר את נטל המס לבעלי־ההון — אבל לא לעצור בזה. הגיע הזמן להפיל את ממשלת ההון.