socialism.org.il
"להסתדרות יש כוח להניע שינוי חברתי עמוק"
"אנחנו מחכים לקריאה להפגנות המוניות ביום השביתה... אנחנו מצפים לשמוע שאם הממשלה והמעבידים לא 'מפנימים את המסר' ולא מוכנים לאמץ מתווה לקליטת כלל עובדי הקבלן במשק, אז נצא לשביתה כללית בת 48 שעות ולהפגנת ענק מול הכנסת" ■ מתוך דבריה של עו״ס סוהיר דקסה־חלבי בכנס "עובדים ועובדות למען הסתדרות חזקה ודמוקרטית"
סוהיר דקסה־חלבי
04.02.2012 19:46

אני סוהיר עו״ס רכזת היחידה לטיפול ומניעת אלימות בדלית אל כרמל ומדריכת סטודנטים — פעילה בתנועת מאבק סוציאליסטי, פעילה במאבק העו״סיות ובתנועת המחאה.

בהשפעת המשבר העולמי וההידרדרות בתנאי המחייה, בכל העולם מתעוררים מאבקים רבי־עוצמה, עם דוגמאות מהפכניות ברחבי המזרח התיכון. מעמד העובדים בארצות השונות מתחיל למאוס בשיתופי־הפעולה הרקובים של מנהיגי איגודים פרו־קפיטליסטיים עם ההתקפות מצד בעלי ההון והממשלות.

במצרים, גל שביתות הוא שהכריע את המאבק להפלת מובארכ; בארה״ב, התמיכה של כל איגודי העובדים בניו־יורק ואיגודים רבים בשאר הארץ סייעה למחאה להתפשט למאות ערים; בצ׳ילה, כורי הנחושת ולאחר מכן קבוצות עובדים נוספות הצטרפו לשביתה הממושכת של הסטודנטים והתיכוניסטים למרות הניסיון של הביורוקרטיה של איגודי העובדים לטרפד את התנועה ההמונית.

הגב שהיה חסר למאבקים הגדולים של 2011

בארץ ההפגנות הגדולות בהיסטוריה של החברה הישראלית הפחידו את ממשלת ההון אך לא הצליחו לבדן להסיט אותה ממסלולה. המחאה הייתה זקוקה לעוד עוצמה כדי להפוך את הפוטנציאל העצום להישגים בשטח... מתחילת שנת 2011 הבטיח עיני, שהסתדרות העובדים תפעיל את כל הכוח במאבק נגד יוקר המחייה ועושק העובדים. אבל עיני לא הוביל מאבק המוני לפיקוח מחירים ולא שביתה כללית למען תוספת יוקר רוחבית במשק, גם לא במהלך הקיץ כשהמונים הציפו את הרחובות. אפילו סכסוך עבודה כללי במשק לא הוכרז. ההסתדרות נמנעה אפילו מלארגן נוכחות בולטת של עובדים מאורגנים בהפגנות הענק.

עובדות ועובדים מהשורה רצו להילחם. כשאורגנה עצרת עובדים, שנתחמה לחצר בית ההסתדרות, עובדי דור ב' מנמל חיפה ומצילים עובדי קבלן מת״א יחד עם עוד מאות עובדים אחרים צעקו "עובדים דורשים צדק חברתי" ו"עובדים דורשים שביתה כללית"... הפוטנציאל היה קיים בשטח. אבל איפה הייתה ההנהגה שלנו? עיני היה עסוק בלהגדיר את דרישות המחאה להעלאת שכר המינימום, לחינוך ציבורי חינם מגיל 3, לבריאות ציבורית ולדיור ציבורי כדרישות "לא ריאליות".

באותה תקופה נאבקו גם הרופאים, ובפרט הרופאים המתמחים, אבל הנהגת ההסתדרות נמנעה מלספק להם גב גם כשבית־הדין שלל מהם את הזכות הדמוקרטית המינימלית להתפטר; סגנו של עיני התקשר לאיים על ועדים שלא לתמוך במאבק עובדי חיפה כימיקלים; כשבית־הדין הוציא צווי מניעה למורים בתחילת שנת הלימודים הקודמת, עיני שתק; גם בזמן השביתה שלנו, העובדות הסוציאליות, מול איום בצווי מניעה, הנהגת ההסתדרות שתקה והפקירה אותנו, במקום להכריז שזהו קו אדום וש"צווי המניעה לא יעברו".

רק כשהמחאה דעכה נזכר עיני להכריז סכסוך עבודה בדרישה לצמצום כלשהו בממדי ההעסקה הקבלנית במשק. עיני כבר הצהיר בעבר שהוא נכון להסכים ל"גמישות ניהולית" במגזר הציבורי בתמורה לקליטת עובדי קבלן. רטוריקת הבחירות של עיני בדאגתו לעובדי הקבלן ולעבודה המאורגנת רחוקה מאוד מהתנהלותו בשש השנים האחרונות.

להתגייס להצלחת השביתה הכללית

שום דבר מזה לא מפחית מחשיבות השביתה הכללית שמתוכננת ברביעי הקרוב. להיפך, אנחנו מוכנים להתגייס להצלחתה! אנחנו מצפים בכיליון עיניים לקריאה של הנהגת ההסתדרות לארגן אסיפות עובדים במקומות העבודה, שישתפו גם את עובדי הקבלן ושיבחרו ועדי פעולה משותפים — כבר ביום שני הקרוב! אנחנו מצפים לזימון כינוס ארצי של ועדי הפעולה האלה בבית ההסתדרות כבר ביום שלישי, כדי לקבוע צעדי מאבק וקווים אדומים למשא ומתן וכדי לבחור צוות משא ומתן שיורכב מנציגי עובדים, כולל עובדי קבלן, לצד חברי הנהגת ההסתדרות. אנחנו מחכים לקריאה להפגנות המוניות ביום השביתה... ראשי ההסתדרות צריכים לקרוא לשילוב כוחות עם ארגוני עובדים נוספים וארגונים חברתיים תומכים כדי להביא מקסימום עוצמה למאבק.

אנחנו מצפים לשמוע שאם הממשלה והמעבידים לא "מפנימים את המסר" ולא מוכנים לאמץ מתווה לקליטת כלל עובדי הקבלן במשק, אז נצא לשביתה כללית בת 48 שעות ולהפגנת ענק מול הכנסת ואם יידרש נסלים את המאבק אף יותר. אבל האם הנהגת ההסתדרות הנוכחית מוכנה להוביל מאבק אמיתי למיגור ההעסקה הקבלנית וההפרטה? לשם כך דרושה הנהגה אחרת ובשביל זה התכנסנו כאן.

סולידריות נגד ה"הפרד ומשול"

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ממשלת נתניהו החליטה שההגנה הטובה ביותר מפני שינוי חברתי היא התקפה!... התקפה נגד זכויות דמוקרטיות והקצנת השימוש ב"הפרד ומשול" בצורות של גזענות, אפליה, הפחדה וסכסכנות לאומנית. מאבק אפקטיווי הוא מאבק מאוחד וסולידרי של כלל העובדים והעובדות — ההסתדרות חייבת לקדם אחדות מעמדית ולצאת נגד כל ביטוי של גזענות והפרדה, קודם כל באמצעות קמפיין נגד אפליה במקומות עבודה. אבל לא רק שם. ההסתדרות יכולה וצריכה למלא תפקיד מכריע גם במאבק נגד האפליה הגזענית בדיור, שהיום הופנתה נגד דיירים יוצאי אתיופיה ואתמול כנגד הסטודנטים הערבים בצפת. כדי להגן על זכויותינו כעובדים, מוכרחים לצאת נגד כל התקפה על זכויות דמוקרטיות, של יהודים וערבים כאחד.

ההסתדרות מצהירה כי היא תומכת בשלום ומקיימת קשרי סולידריות עם ארגוני עובדים בעולם ובפרט עם ארגוני עובדים פלסטיניים, ואנחנו מברכים על כך, אבל בה־בעת היא מספקת תמיכה פוליטית לכל צעדי התוקפנות הלאומנית של ממשלות ההון. ההסתדרות צריכה להוביל מדיניות של סולידריות של מעמד העובדים משני צדי ההפרדה הלאומית למען חירות, רווחה, ביטחון ושלום שוויוניים לכולם, שלום של האנשים העובדים והעניים ולמענם.

עפ״י נתוני משרד התמ״ת בשנה האחרונה הוטרדו מינית במקום העבודה כ־165 אלף נשים. כ־21% מהמוטרדות ציינו כי ההטרדה גרמה לירידה בפריון העבודה שלהן וכ־9% מהמוטרדות הפסיקו לעבוד או פוטרו ממקום עבודתן. בפועל מדובר בתופעה נרחבת הרבה יותר. גם פערי השכר בין גברים לנשים בתירוץ של "מפרנסת שנייה" עדיין קיימים. המעבידים הפרטיים והציבוריים נהנים לכפות תנאי עבודה גרועים יותר עבור עבודה שווה של נשים עובדות וביניהן אחיות, מורות, עובדות סוציאליות, עובדות סיעוד, עובדות ניקיון ועוד.

לאפליית הנשים יש השלכות מרחיקות לכת על מצב משפחתן, על ילדיהן, ובסופו של דבר על החברה כולה. יש צורך בקמפיין הסברה ובצעדים ארגוניים נגד מעבידים מפלים למען שכר, תנאים וקידום שווים ונגד תופעת ההטרדות המיניות, ולעודד נשים להיכנס לתפקידי הנהגה בוועדים ובאיגודים. אלו לא נושאים שההסתדרות צריכה להותיר לנעמ״ת ולהתנער מאחריות למאבק עליהם כפי שעשה עיני במאבק נגד כוונת האוצר להעלות את גיל הפנסיה לנשים השנה. ראשי ההסתדרות היו צריכים לדרוש לא רק את ביטול הגזירה שתוכננה אלא גם את הפחתת גיל הפנסיה לגברים, ולחלץ את הפנסיות של כולנו מהקזינו או ה"מספרה" של הבורסה.

חייבים הסתדרות לוחמת ודמוקרטית!

להסתדרות יש כוח להניע שינוי חברתי עמוק. כדי להשיג זאת צריך לבנות ברית סולידרית בין כלל ארגוני העובדים והארגונים החברתיים ולסיים את הברית הצבועה בין הנהגת ההסתדרות לבין הטייקונים ומפלגות ההון. אפשר וצריך להשתמש בכוח של ההסתדרות בשביל להוביל ולנצח מאבקי עובדים ומאבקים חברתיים. אנחנו דורשים כאן מאבק כי אין ברירה, כי תנאי העבודה והמחייה מידרדרים אפילו כשהמשק צומח, ולמרבה הדאגה ישנו עוד משבר כלכלי בפתח. לכן אנחנו חייבים שינוי, חייבים הסתדרות דמוקרטית והנהגה שמוכנה ומסוגלת להוביל מאבק לניצחון. ואנחנו נעשה זאת.