₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הבחירות בהסתדרות
האם כבל מייצג אלטרנטיבה?
ח״כ איתן כבל וסיעת "הבית החברתי" יתמודדו מול יו״ר ההסתדרות עופר עיני וסיעתו "עוגנים" בבחירות למוסדות הסתדרות העובדים ונעמ״ת בחודש מאי ■ רבים ירצו להביע מחאה נגד עיני, בן בריתם של בעלי ההון, אך בחירה בכבל אינה סוללת את הדרך לשינוי המיוחל

הדפסה

"אחריות כלפי מי?", ישאלו בכעס עובדות ועובדים רבים נוכח סיסמת הבחירות של יו״ר ההסתדרות עיני, "מנהיגות עם אחריות". בראש ובראשונה מדובר בכעס על הבטחות השווא של עיני להוביל מאבק רציני אל מול יוקר המחיה הכבד. ההבטחות נותרו חלולות אפילו בעת הפגנות ההמונים בקיץ שעבר. הסכמי השכר במגזר הציבורי, הסכם שכר המינימום והסכמים ענפיים אחרים דווקא הנציחו את שחיקת השכר.

עיני אף נמנע מלדרוש תוספת יוקר רוחבית במשק ואת הגברת הפיקוח על המחירים, ושתק בעוד ממשלת נתניהו־ברק־ליברמן — אותה סייע עיני להרכיב — המשיכה לגלגל את נטל המס מבעלי ההון אל כתפי האנשים העובדים.

רק הבגידות של עיני ממנפות את כבל

שכבות רחבות במעמד העובדים מזהות את עיני ובכירים נוספים במנגנון ההסתדרות יותר כבעלי קשרים הדוקים עם בעלי ההון והממשלה מאשר כמי שנלחמים עבור העובדים. להפקרת מאבק העובדות הסוציאליות בשנה שעברה ושורה של מאבקים אחרים היה חלק חשוב בכך. למעשה, הבגידות של היו״ר עיני הן גם הדלק היחיד המניע את קמפיין הבחירות של ח״כ איתן כבל, שמציג עצמו כחלופה אמיתית לעיני. הכעס על מדיניות ההנהגה הנוכחית עשוי לכשעצמו להביא חברי ועדים, עובדים ופעילים חברתיים לתמוך ברשימתו של כבל, שמקפיד להתעטף ברטוריקת המחאה החברתית.

אולם כבל אינו מייצג ומעולם לא ייצג עובדים. מדובר בבעל תאגיד בתחום הנדל״ן, שהיה שותף כשר ללא תיק וכח״כ במספר קואליציות שהובילו התקפות קשות על מעמד העובדים. כיום משמש כבל כיו״ר השדולה הפרלמנטרית של ארגון "הכל חינוך", הפועל לקידום הפרטת מערכת החינוך, שחלק מהמלצותיו כוללות מעבר מהעסקה קיבוצית לחוזים אישיים לשנה בלבד וללא זכויות סוציאליות.

עיני הפקיר את עובדי הרכבת, כבל קרא לחבל במאבק

בסוף חודש מרץ, לאחר המאבק הארוך והקשה של עובדי הרכבת, נחתם ההסכם שהתיר את הפרטת הרכבת. היה זה השיא בתהליך ארוך של הפקרת המאבק על־ידי עיני והנהגת ההסתדרות. זוהי הסיבה לכך ששבוע לפני חתימת ההסכם ברכבת, בכנס שהתקיים בעיר רחובות בהשתתפות עיני ובכירי הליכוד, האחרונים הרעיפו עליו שבחים ושר התחבורה, ישראל כץ, אף הודיע בכנסת שהליכוד תומך רשמית במועמדותו! בעוד עובדי הרכבת קראו "ביבי הביתה" בהפגנה מול הכנסת, עיני דווקא החליט להגדיל את הייצוג לסיעת הליכוד בהסתדרות. במקביל, מועמדותו של עיני נתמכת רשמית גם על־ידי מפלגת העבודה.

אלטרנטיבה אמיתית לעיני הייתה צריכה להתייצב לצד עובדי הרכבת ולדרוש מראשי ההסתדרות לסייע בכל הכוח לעובדים להיאבק נגד ההפרטה ושבירת העבודה המאורגנת. אלא שכבל בחר דווקא לתקוף את המאבק ולטעון כי השביתה, שהוכרזה במחאה על צעדי ההשעיה והפיטורים שננקטו נגד יו״ר הוועד, חברי ועד ועובדים נוספים, נבעה "משיקולים זרים" כצעד "כוחני" של עיני על גב הנוסעים והעובדים (ynet, 26.3)!

אלטרנטיבה לפחד

חברי ועד עובדי הרכבת נמנעו מלתקוף פומבית את עיני בזמן המאבק ולאחריו מתוך הנחה שהם עדיין זקוקים לתמיכה מהנהגת ההסתדרות, אך לא מעט עובדים מהשורה וחברי ועד הטיחו כלפי עיני ביקורת קשה במהלך המאבק.

לאחר חתימת ההסכם הגיעה יו״ר הוועד, גילה אדרעי, להודות לעיני בכנס בחירות שאירגן על "שהיה לנו אבא אחראי ואמיץ". בחירתה, בדומה לחברי ועדים רבים אחרים, אמנם נובעת כנראה מתפיסה לפיה זו הדרך היחידה להבטיח ככל האפשר תמיכה עתידית ממנגנון ההסתדרות, ואף למנוע התנכלות מצד המנגנון כלפי חברי הוועד. אך בסופו של דבר מדובר בבחירה מוטעית, שמחלישה את העבודה המאורגנת ומחזקת את מעמדו של הגורם המרכזי שמכשיל כיום את מאבקי העובדים.

חברי ועדים שחוששים שאם לא יכריזו על תמיכה בעיני, הם יסתכנו באובדן תמיכה או בסנקציות של ממש מצד המנגנון כנגד דרישות העובדים, צריכים להסיק מכך דווקא שעליהם להשקיע יותר מאמצים בהצבת מנהיגות אלטרנטיבית. על פחד אפשר לגבור. אם ההמונים במזרח התיכון הצליחו להפיל משטרים רודניים אלימים ביותר, גם את השליטה של עיני במנגנון ההסתדרות אפשר להפיל. לשם כך יש צורך בהצבת אלטרנטיבה רצינית שיהיה שווה להסתכן עבורה, גם בתקופה בה אין עדיין ביטחון שזו תצליח לזכות ברוב.

כבל והבית החברתי לא יובילו שינוי

סיעת "הבית החברתי" בראשות כבל היא גוש פוליטי בהובלת הקבוצה של עמיר פרץ ואיתן כבל במפלגת העבודה. פרץ כבר צבר כיו״ר ההסתדרות לשעבר רקורד של מכירת מאבקים גדולים (הפנסיות, הנמלים, חיפה כימיקלים ועוד). בגוש שותפים גם קדימה, פלג פורשי הליכוד "אופק", מרצ — שישבו בקואליציה של עיני בכל השנים האחרונות — וחד״ש. למרבה הצער חד״ש העדיפה לחבור לגוש הפוליטי הזה ולספק כיסוי שמאלי לקבוצתו של כבל, מתוך שיקולים אלקטורליים צרים, וזאת על פני האפשרות שהייתה מונחת על השולחן לגיבוש רשימה רחבה של עובדות ועובדים יהודים וערבים, יחד עם עובדות סוציאליות, תנועת מאבק סוציאליסטי, פעילים מתנועת המחאה החברתית ואחרים.

עבור כבל מדובר במקפצה קרייריסטית. "הבית החברתי" אינה משקפת איחוד כוחות עקרוני שיוכל להציב אופוזיציה לוחמת ואלטרנטיבה אמיתית להנהגה. אמנם ישנם עובדים שיראו באפשרות זו את "הרע במיעוטו", אך מדובר למעשה באובדן של הזדמנות להתחיל לבנות אלטרנטיבה שתוכל להוביל שינוי עמוק שיכפיף את ההסתדרות לאינטרסים ולשאיפות של העובדים.

תנועת מאבק סוציאליסטי תמשיך ליצור קשרים חזקים עם ועדים וקבוצות עובדים בהסתדרות במטרה לקדם הקמת מטה רחב של ועדים, ארגוני עובדים, ארגוני המחאה החברתית ופעילים חברתיים נגד ההפרטה וההעסקה הקבלנית ולמען חיזוק העבודה המאורגנת. ממטה כזה יוכל לצמוח בעתיד גם הכוח שיוביל שינוי עמוק בהסתדרות.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.