₪6,185
עוד ₪13,815 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


ההסתדרות
מיאוס גובר ממדיניות עיני
ההסתדרות צריכה להוביל בכל הכוח את המאבק בגזירות התקציב ■ סיעת "הבית החברתי" הגיעה להישגים בבחירות, אך האם היא באמת תאתגר את המדיניות ההרסנית של עיני ותראה איך ההסתדרות יכולה לנצח את התקפות הממשלה ובעלי ההון? ■ מצורפת גם התייחסות קצרה לבחירות שנערכו לפני ארבעה חודשים להנהגת ארגון כוח לעובדים

הדפסה

200 אלף עובדים ועובדות השתתפו בבחירות למוסדות הסתדרות העובדים ב־22 במאי. היו״ר הנוכחי עופר עיני זכה ל־66% מהקולות, וסיעתו "עוגנים" זכתה באופן דומה לתמיכה מ־65% מהבוחרים. ח״כ איתן כבל ורשימת האופוזיציה "הבית החברתי" זכו ל־33% ול־29% מהקולות בהתאמה. בהצבעה בנעמ״ת השיגה עוגנים 61% לעומת 31% לבית החברתי.

בתום ספירת הקולות הצהירו במטה של עיני כי "הניצחון המוחץ והתוצאות החד־משמעיות, מוכיחות שחברי ההסתדרות בחרו בדרך עיני". אלא שעצם הניצחון של עיני ועוגנים בבחירות היה צפוי מראש, בין השאר גם בגלל חולשות בולטות בקמפיין של הבית החברתי, כפי שהסברנו טרם הבחירות. לעומת זאת, ההתפתחות המשמעותית היא דווקא הירידה הדרמטית באחוז התמיכה בעיני, מ־92.5% בבחירות הקודמות ב־2007 ל־66.6% כיום. בתחילת הקמפיין, יו״ר סיעת "עוז" ושותפו של עיני להנהגת ההסתדרות, ח״כ חיים כץ מהליכוד, עוד התרברב כי כל תוצאה שתהיה קטנה מ־80% תמיכה בעיני תיחשב בעיניו הפסד!

ראוי לציין גם שהירידה החדה בתמיכה בעיני התרחשה על רקע עלייה חדה בשיעור ההצבעה, שעמד על 40% מתוך 503 אלף בעלי זכות ההצבעה, בהשוואה ל־32% בבחירות 2007.

מדובר בביטוי ברור לסלידה הגוברת בשורות ההסתדרות מהמדיניות שהובילה הנהגת ההסתדרות בראשות עיני מאז כניסתו לתפקיד ב־2006. בכל המאבקים המרכזיים בשנים האחרונות העדיף עיני בצורה גלויה ומודעת את השת״פ ההדוק עם הממשלה הקפיטליסטית והמעבידים על פני מאבק רציני לשיפור מצבם של העובדים. כך קרה כזכור בזמן שביתת העובדות הסוציאליות, במאבק נגד הפרטת הרכבת, בשביתה הכללית נגד ההעסקה הקבלנית במשק ובזמן המחאה החברתית ההמונית בקיץ שעבר. חלק ניכר מהקולות שבהם זכו כבל והבית החברתי הגיעו מעובדות ועובדים שרצו להעניש את עיני על תפקידו ההרסני במאבקים אלה, וזאת על אף שכבל עצמו לא תמך בבירור או לקח כל חלק באותם המאבקים.

כבל הצליח כאמור לזכות בשליש מהקולות, 64 אלף, בתום קמפיין שנמשך פחות מחודש ימים ועם תקציב קטן בהרבה מזה של עיני, שבניגוד לבית החברתי הסתמך גם על מנגנון ההסתדרות ועל תמיכת מרבית מפלגות הממסד.

רשימת הבית החברתי השיגה כ־55 אלף קולות וניצחה במרחבים נצרת (50%) והמשולש הדרומי (58%), וכמו כן רשמה למעלה מ־35% תמיכה בתל־אביב, בפתח־תקווה, בשרון, בגליל המרכזי ובנגב המרכזי. גם במרחבי נעמ״ת ניצחה רשימת הבית החברתי בנצרת (64%) ובמשולש הדרומי (59%), ובנוסף גם במרחב הגליל המרכזי (53%). בכל המרחבים בהם ניצחה הרשימה, הקמפיין הובל בפועל על־ידי תנועת חד״ש, השותפה בבית החברתי, ונציגיה הם שיעמדו כעת באופן תקדימי בראש כל אותם המרחבים.

הוועדים הגדולים

ההישגים האלקטורליים של הבית החברתי מעידים על הפוטנציאל הקיים לבניית אופוזיציה משמעותית לעיני בשורות ההסתדרות, אך יש לבחון אותם בצורה מפוכחת גם אל מול המגבלות של הסיעה, שבאו לידי ביטוי גם הן סביב הבחירות ומיד לאחריהן.

אחוזי ההצבעה לבית החברתי במקומות העבודה ובייחוד בקרב הוועדים הגדולים היו נמוכים בהרבה לעומת ההצבעה במרחבים. דווקא בזירה הקריטית הזאת עיני הצליח לזכות בתמיכה כמעט גורפת. אין ספק שחלקית זוהי גם תוצאה של הלחצים והאיומים שהופעלו מצד המטה של עיני והמנגנון של ההסתדרות על ועדים ועובדים מהשורה. גם לאי־הסדרים, שחלקם תועדו ונחשפו על־ידי המטה של כבל, יש בכך חלק, אך זה לא כל הסיפור.

הקמפיין של כבל והבית החברתי לא ממש ניסה לפנות לעובדים המאוגדים בוועדים הגדולים, לב העבודה המאורגנת. חמור מכך, מחלק מהתבטאויותיו של כבל השתמע כי המדיניות של עיני דווקא מיטיבה עימם. כך למשל בראיון ביום הבחירות ל־ynet, כבל אמר כי: "ההסתדרות שאני רואה בחזוני מאגדת מיליוני עובדים... ולא כזו שדואגת אך ורק למי שידו על השאלטר". זו אמירה ריקה ומקוממת. דווקא עיני הוא זה שבצורה מתמשכת ועקבית הפקיר גם את העובדים שידם על השאלטר מול גזירות ההפרטה, הפגיעה בתנאי עבודתם ובכוחם הארגוני, כפי שקרה ברכבת. חשוב מכך, מעמד העובדים בכללותו בהחלט זקוק לכוח של הוועדים הגדולים במאבק מול הממשלה והמעבידים, ולכן בניית אופוזיציה לוחמנית למדיניות של עיני בקרב קבוצות עובדים אלה הינה חיונית.

הקרב הבא: גזירות התקציב

עיני וראשי ההסתדרות לא יוכלו להרשות לעצמם לאפשר לתוכנית הגזירות של הממשלה לעבור ללא מאבק מסוים מצד ההסתדרות, שהיקפו תלוי במידה רבה בלחצים משורות ההסתדרות ומהפגנות המחאה החברתית בחודשים הקרובים. עם זאת, ככל שהדבר תלוי בהנהגת ההסתדרות הנוכחית, היא תנסה להיאבק על ריכוך הגזירות ולא על ביטולן או על שיפור ניכר בתנאי העבודה ובמצב העובדים. למעשה היא אף עשויה לתת יד להכשרת חלק מההתקפות העיקריות על העובדים.

המאבק בגזירות יהיה מקרה מבחן לסיעת חד״ש ולגורמים סביבה באגף השמאלי של הבית החברתי — עד כמה הם יצליחו לבנות אופוזיציה לוחמנית ונוכחת בשטח, שתאתגר את המדיניות הפשרנית והמשת״פית של עיני? עד כמה הם ישתמשו במשאבים ובעמדות שלרשותם כדי לתמוך במאבקי העובדים המתנהלים בימים אלה? עד כמה הם יהיו מוכנים לפעול בשטח, ולארגן משמרות מחאה ואסיפות? עד כמה הם יתאמצו להראות כיצד ההסתדרות יכולה, יד־ביד עם ארגוני עובדים אחרים והתארגנויות תנועת המחאה החברתית, לנצח את בעלי ההון והממשלה?

לאגף הימני בבית החברתי, שכולל לדוגמה את הסיעה הליכודניקית "אופק" ואת סיעת "קדימה", אין שום כוונה לפעול בכיוון כזה ולהוביל מאבק רציני נגד גזירות התקציב ונגד הממשלה הקפיטליסטית. מעיד על כך בין השאר ח״כ אבי דואן מקדימה, יו״ר מטה הבחירות של הבית החברתי, במסגרת ראיון מה־13 ביוני (כשקדימה עוד היתה בממשלה): "הולך להיות קיצוץ של 13 מיליארד ש״ח בתקציב 2013, וצריך להתנהל באחריות ולעשות שינויים בסדרי העדיפויות". במילים אחרות, דואן לא מתבייש להודות שמפלגתו, ממנה סולק בהמשך בעקבות חבירתו לנתניהו, תומכת במהלך הקיצוצים המתוכנן, חרף כל ההטבות לטייקונים. לעומתו, דווקא עיני אומר בהתייחסות לתקציב כי "אם חלילה ינסו לפגוע בציבור העובדים, הגמלאים והחלשים באוכלוסייה, תפקידה של ההסתדרות הוא להגן עליהם. אנחנו נעמוד כחומה בצורה מול הממשלה, ונעשה את זה בכל זירה שנידרש אליה" (גלובס, 24.5).

אך החולשות של הבית החברתי, אינן מוגבלות רק למפלגות הימין הקפיטליסטיות. תקופה קצרה לאחר הבחירות, סיעת מרצ בהסתדרות, מי שהייתה שותפה נאמנה של עיני לאורך הקדנציה הקודמת החליטה לחזור לחיק הקואליציה בראשותו.

גם התפקיד הדומיננטי והמכריע שיש למחנה של כבל־פרץ בבית החברתי הוא מכשול פוטנציאלי. מפלגת העבודה אמנם כבר אינה חלק מממשלת נתניהו, אך הכניעה לאינטרסים של ההון הגדול משותפת לכל הפלגים שלה, כולל לפלג ה"סורר" של פרץ.

אם פעילות הבית החברתי תצליח באמת לעורר לחצים משמעותיים בשורות ההסתדרות ואף לאיים במידה כלשהי על חלקים מתוכנית התקציב, אין ספק שההון הגדול ונציגיו בתקשורת ובממסד יפעילו לחצים אדירים כנגד כבל ופרץ — שצפויים להיכנע להם, לרבות ממניעים קרייריסטיים. פרץ הרי כבר נכנע בעבר ללחצים מהסוג הזה כשעמד בראש ההסתדרות בתקופת המאבקים הסוערים נגד תוכניות הקיצוצים של נתניהו בשנים 2003–2004, וכשכיהן בעצמו כשר בממשלה הניאו־ליברלית של אולמרט.

מהסיבה הזאת, אנחנו ממשיכים לקרוא לגורמים בבית החברתי שבאמת מעוניינים לבנות כוח עוצמתי בשורות העבודה המאורגנת שייאבק במדיניות הניאו־ליברלית, לזנוח את השותפות עם מפלגות השלטון, עם המפלגות הקפיטליסטיות בכלל ועם עסקנים אופורטוניסטים, לטובת בניית חזית מאבק עם קבוצות עובדים נוספות בהסתדרות ומחוץ לה על בסיס עקרוני. ההיערכות לקרב הבא נגד התקציב היא הזדמנות מצוינת לכך.

יאשה מארמר


בחירות גם בכוח לעובדים

אנו מצרפים לכתבה גם סקירה קצרה שכתב שי גלי על הבחירות שנערכו להנהגת ארגון כוח לעובדים לפני כארבעה חודשים

בארגון כוח לעובדים מתקיימות בחירות שנתיות לצוות הארגון, גוף ההנהגה של הארגון האחראי על הובלת הארגון בשוטף, ובו מכהנים כיום 10 חברים וחברות. הצוות נבחר בבחירות גלויות על־ידי חברי אסיפת הנציגים, שמורכבת מנציגי הוועדים המאוגדים בכוח לעובדים — מספר יחסי של נציגים בהתאם לגודל כל ועד.

הבחירות האחרונות התקיימו ב־29 במרץ. כמו לגבי נושאים רבים אחרים, עד כה לא הספקנו לפרסם התייחסות לאירועים, עקב מעורבות אינטנסיבית בזירות פעילות רבות.

פעילי מאבק סוציאליסטי היו מעורבים בהקמת ארגון כוח לעובדים, וכך גם אני פעיל במסגרתו ובהנהגת הארגון למעשה מהיום הראשון. בין השאר הקמתי וריכזתי את מטה חיפה והצפון, ליוויתי בשנה שעברה את מאבקם ההירואי של עובדי חיפה כימיקלים, שגם הצליח להגיע להישגים יפים. לפני כן, התאפשר לי ללוות את איגוד עובדי תוכנית קר״ב ואת איגוד משפתוני התמ״ת באזור ואדי ערא והגליל.

מלבד המחויבות הגלויה לקידום המעורבות של כוח לעובדים ככוח מרכזי במאבק המעמדי, תוך התנגדות לניאו־ליברליזם ולשיטה הקפיטליסטית, ותוך קידום של שינוי סוציאליסטי של החברה, המצע אותו הצגתי בהתמודדות השנה כלל דגשים לגבי הצורך של כוח לעובדים לקדם סולידריות בין מאבקי עובדים, לרבות אלה המתקיימים במסגרת ההסתדרות; קידום שיתופי פעולה רחבים סביב נושאים בוערים כמו המאבק בהפרטת החינוך או בהעסקה הקבלנית במשק; וכמו כן, גם הצעתי הקמת צוות למאבק באפליה ובגזענות במקומות עבודה ובחברה. ציינתי כי "בדומה לאיגודי עובדים רבים בעולם, יש צורך לפתח באמצעות דיון רחב, סובלני ודמוקרטי, המכבד השקפות פוליטיות שונות, עמדה ארגונית שתומכת בסולידריות מעמדית בינלאומית ובשלום ומתנגדת עקרונית לכיבוש, לדיכוי לאומי ולטרור". בהקשר זה אזכיר שיחד עם עמיתים נוספים ביקרתי את התנהלות חלקים בכוח לעובדים ביחס לפרויקט איגוד מאבטחי ההתנחלויות במזרח ירושלים, שבוצע תוך התעלמות גסה ומקוממת מדרישות התושבים (קיראו כאן).

בקרב הצוות הנוכחי ישנם פעילים ונציגי עובדים מנוסים ומחויבים ובעלי רקורד של עשייה, שבחלקם הגדול מחזיקים בתפיסות מעמדיות ושמאליות, ובהן דעות סוציאליסטיות וסוציאל־דמוקרטיות. לצדם ישנם גם נציגים בעלי עמדות אחרות. ברור מאליו שבמסגרת הארגון יש מקום לדעות שונות, אולם ההרכב עשוי להכריע את גישת הארגון לאתגרים שבפניו.

אחרי שנים בהן הייתי שותף לצוות הארגון של כוח לעובדים, החליטה אסיפת הנציגים באופן לגיטימי לא לתמוך ברעיונות שהצגתי. חלק מהסיבות שהוצגו בזמנו בפני אסיפת הנציגים כנגד בחירה בי היו בעלות אופי טכני יותר, אך כאשר בוחנים את המכלול, הסיבות העיקריות היו פוליטיות. חלק גדול מהנציגים העדיף לנסות לשים בצד את ההתמודדות עם כמה מהנושאים המורכבים הנ״ל והעדיף הצבעה עבור מועמדים אחרים המקדמים סדר יום צר יותר או שונה. זו בחירה לגיטימית ואני מכבד אותה. אך אני מאמין שבטווח הארוך היא תתברר כטעות, כיוון שמדובר בהתמודדות בלתי נמנעת, שתעצב את אופיו של הארגון. אני מעריך את העובדה שאחד הנציגים המעורבים בתנועת השמאל "תראבוט" (שהצביעו נגדי), פנה אלי לפני מספר שבועות והודה שהצבעתו הייתה בדיעבד שגויה מבחינה עקרונית וכיום היה בוחר אחרת.

לכוח לעובדים ישנו תפקיד חשוב בתנועת העובדים והשינוי החברתי. זו גם הסיבה שצריכה למשוך פעילים נוספים למעורבות בכוח לעובדים. הגישה והנושאים אותם קידמתי, ממשיכים להיות חשובים לחיזוק הפוטנציאל של כוח לעובדים (לדוגמה במאבק עובדי הרכבת), כך שאני ועמיתיי נמשיך להיאבק לקידומם ולחיזוק הכוחות המעמדיים והסוציאליסטיים במסגרת הפעילות והדיון הדמוקרטי בארגון.

שי גלי



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.