₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


כנס סוציאליזם 2012
לקראת המאבקים בגזירות 2013
סדר־גודל של 150 משתתפים, עשרות חברי וחברות ועדים, פעילי ופעילות איגודים ופעילים ופעילות חברתיים לקחו חלק בדיונים על האתגרים שעומדים בפני העבודה המאורגנת והמאבקים החברתיים

הדפסה

עשרות דוברים ודוברות, ברובם חברי ועדי עובדים, פעילים איגוד־מקצועיים ומובילי מאבקים שיתפו את ניסיונם ודעותיהם במסגרת הדיונים בכנס סוציאליזם 2012 שאירחה תנועת מאבק סוציאליסטי ב־27–28 בדצמבר בדרום תל־אביב. אף שהכנס נדחה בלית־ברירה ממועדו המקורי בנובמבר בגלל סבב הלחימה המדמם האחרון שיזמה ממשלת נתניהו מול עזה, ועל אף ריבוי הכנסים המתקיימים לקראת הבחירות לכנסת, סדר־גודל של 150 בני־אדם לקחו חלק באירוע.

הדיונים התקיימו לא רק בסימן הבחירות לכנסת ולטובת למידה מהניסיון של המאבקים של התקופה האחרונה, אלא גם במידה רבה כדי לבחון ולהיערך לאתגרים שעומדים כעת בפני העבודה המאורגנת, המאבקים החברתיים והמאבק לשלום. בין השאר, ברור לכולם שהמחאה החברתית ההמונית של 2011 לא היתה אפיזודה חולפת אלא רק ביטוי התחלתי למיאוס ולכמיהה העמוקה לשינוי שקיימת בקרב העובדים והצעירים בחברה. ברור לכולם גם שיש צורך להיערך למאבק בגזירות הכלכליות שתיישם ממשלת ההון הבאה על רקע הגירעון ההאטה הכלכלית והגירעון הנפער בתקציב המדינה.

בעוד שרק בחודש אוגוסט האחרון, שנה לאחר שיאה של המחאה החברתית ששטפה את ישראל, סקרים הראו שהתמיכה בנתניהו צנחה לשפל חסר־תקדים, חוסר ההצלחה של תנועת המחאה להציב אלטרנטיבה פוליטית לממשלת הליכוד־ביתנו משתקף בסיכויים הגבוהים לכך שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. רבים לא קונים, ובצדק, את הניסיון הציני של יחימוביץ' לנכס את המחאה החברתית, ומבינים שבסופו של דבר היא ומפלגת העבודה אינן מייצגות אלטרנטיבה כוללת לקפיטליזם וללאומנות העיוורת שמייצגים נתניהו והליכוד־ביתנו. מנגד, חסרה לנו מפלגה רחבה שתהווה את הקול הפוליטי של האנשים העובדים, שתוביל ותלכד את העובדים, הגמלאים, המובטלים והצעירים, היהודים והערבים, במאבק נגד שלטון ההון ולשינוי סוציאליסטי של החברה.

כנס סוציאליזם 2012 נפתח באסיפה ציבורית תחת הכותרת "בחירות 2013 והמאבק לשינוי חברתי". פאנל הדוברים המרכזיים באסיפה כלל את ח״כ דב חנין מתנועת חד״ש ("החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון") ומהמפלגה הקומוניסטית, חברת מועצת עיריית תל־אביב־יפו לשעבר יעל בן־יפת מהתנועות חד״ש ו"התחברות־תראבוט", ויאשה מארמר — שהציג את הדיון — ושי גלי, מתנועת מאבק סוציאליסטי, שאינה חלק מחד״ש. התנועה תומכת עקרונית בצעדים לייסוד מפלגת עובדים רחבה בישראל על בסיס מצע סוציאליסטי, אך מבין האפשרויות שעל הפרק תומכת בבחירות הקרובות בהצבעה לתנועת חד״ש. באופן מרענן, זו מערכת הבחירות הראשונה בה חד״ש מציגה התייחסות לרעיונות סוציאליסטיים כחלק בולט מהקמפיין שלה — מסרים שבאופן מצער היא לא הציגה באופן בולט וברור בעבר, ובפרט בשיא המחאה החברתית של 2011. הדיון עסק בין השאר בצורך בקידום פתרונות סוציאליסטיים ברורים לבעיות החברתיות, הכלכליות, הפוליטיות והסביבתיות הבוערות, ובדרכים לפרוץ ולהגיע לתודעה של הציבור הרחב בישראל. סיקור וידיאו וסקירה נפרדת של הדיון יתפרסמו בקרוב.

קידום חזית רחבה של העבודה המאורגנת

אחד הפאנלים החשובים בכנס, שאף זכה לסיקור של "העין השביעית", עסק במשבר בענף העיתונות ובהתקפות על עיתונאים ועל חופש העיתונות. בפאנל השתתפו שבעה עיתונאים ועיתונאיות מכלי תקשורת שונים: אריאל גוטליב ויעל קציר מוועד עיתונאי הארץ־TheMarker (אריאל, יו״ר הוועד ופעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי, הנחה את הפאנל); חגי מטר וליאת שלזינגר מוועד עיתונאי מעריב; דרור פויר, יו״ר ועד עיתונאי גלובס וממייסדי ארגון העיתונאים החדש בהסתדרות; ח׳ולוד מסאלחה, עורכת אתר החדשות בוקרא ורכזת מרכז התקשורת אעלם שפועל לאיגוד עיתונאים ערבים; ואלינור דוידוב, חברת ועד עובדי ערוץ 10 ועורכת־מישנה בתוכנית "לונדון וקירשנבאום". בין משתתפי ומשתתפות הפאנל התפתח דיון סביב סוגיית הבעלות על גופי תקשורת, ובנוסף התפתח גם דיון מעניין שעסק בשאלה האם עיתונאים ערבים־פלסטינים צריכים להצטרף לארגון העיתונאים החדש או לפעול להקמת איגוד לאומי נפרד משלהם. אריאל הזכיר בהצגת הדיון בין השאר גם את ההתקפות על העיתונאים ברצועת עזה במהלך "עמוד ענן", וח׳ולוד, עורכת בוקרא, ביקרה את ארגון העיתונאים על שלא יצא נגד אותן ההתקפות. לטענתה ההימנעות מהביקורת מדגישה את הצורך באיגוד נפרד שיגן על עיתונאים ערבים. בעוד שהסכמנו כי ארגון העיתונאים היה צריך לצאת באופן פומבי להגנת העיתונאים ברצועת עזה, הסברנו שלדעתנו חיוני לשאוף לארגון אחד מאוחד, ושהדבר יתאפשר אם למשל העיתונאים הערבים יוכלו לקבל מעמד אוטונומי במסגרת ארגון העיתונאים, כך שיוכלו לזכות לגב החזק של הארגון ובו־זמנית להמשיך לפרסם הצהרות עצמאיות, לפנות לשאר העיתונאים באיגוד בניסיון להשפיע על סדר־יומו. הדיון הסתיים עם אווירת הסכמה של כלל משתתפי הפאנל סביב הצורך לפעול להשגת אחדות במסגרת ארגון אחד.

בהמשך התקיים פאנל כללי של נציגי עובדים ופעילי איגודים, ובהם סיוון עירון, חבר ועד הגוררות בנמל חיפה, ושלומי שקד־אלמוזלינו, עובד חברת פלאפון שלוקח חלק מוביל במאבק העובדים. חברת ועד עובדות "נשות חירות", שפתחו מספר ימים לאחר הכנס בשביתה בדרישה לשיפור בשכרן, סיפרה שהדיון על העבודה המאורגנת בכנס סוציאליזם 2012 נתן לה כוח להמשך המאבק והיא הודיעה שבכוונתה להצטרף לתנועת מאבק סוציאליסטי. הצורך בשילוב כוחות חוצה־איגודים הודגש על־ידי נטע מוסט ממאבק סוציאליסטי וחברת אסיפת הנציגים של ארגון כוח לעובדים, שהציגה את הדיון, ועל־ידי דוברים נוספים, ובמהלך הדיון אף עלה הרעיון של הקמת פורום חברי ועדים ופעילי איגודים מכול הארגונים במטרה לקדם קשרים ושיתופי־פעולה במאבקים בין נציגי עובדים ובין הארגונים השונים, בדומה ל"רשת חברי הוועדים הארצית" (NSSN) שפועלת בשנים האחרונות בבריטניה ביוזמת איגוד עובדי התחבורה שם ושזוכה לתמיכה של שורה של איגודים נוספים.

רעיון זה זכה בין השאר לתמיכה של ענבל חרמוני, אחת ממנהיגות תנועת "עתידנו" באיגוד העובדים הסוציאליים, המתמודדת בבחירות הקרובות באיגוד ב־29 בינואר לתפקיד צירה בוועידת האיגוד מטעם מחוז תל־אביב. גם תמי פרבר, המועמדת לראשות האיגוד ופעילה ב"פורום מאבק העובדים הסוציאליים" לקחה חלק בכנס. לדעתנו תמי היא המועמדת שמציגה את סדר־היום הנכון ביותר מבין כל שאר המועמדים לראשות האיגוד. בנוסף אליהן השתתפו גם סוהיר דקסה־חלבי ונעמה לוין, המתמודדות במחוז חיפה והצפון ובמחוז באר־שבע והדרום בהתאמה, ופעילות בתנועת מאבק סוציאליסטי (במהלך הכנס הצטרפו לתנועה עובד סוציאלי נוסף וסטודנטית לעבודה סוציאלית).

תמי ונעמה השתתפו בפאנל מוצלח במיוחד שעסק במאבק לשחרור נשים בעידן של מהפכות. בפאנל שנערך בהנחיית איריס זמיר, יו״ר ועד המרצות במכללת ויצו־חיפה ומארגנת נשים ארצית בתנועת מאבק סוציאליסטי, השתתפה גם עינת אברהמי, חברת ועד מורות ומורי היל״ה, שזמן קצר אחרי הכנס הצליחו להגיע בשעה טובה להישג משמעותי עם החתימה על ההסכם הקיבוצי החדש, שמהווה פריצת־דרך עבור כלל מורי הקבלן בישראל. כמו כן השתתפה בפאנל רותם אילן, פעילה למען זכויות של מהגרי העבודה ומבקשי מקלט. כל הדוברות הדגישו את העובדה שנשים נפגעות במידה מוגברת בכל משבר כלכלי, שנשים נמצאות במקצועות ובעמדות בשוק העבודה עם השכר הנמוך ביותר וללא ביטחון תעסוקתי. עינת אברהמי והסבירה איך הדרך הטובה ביותר להיאבק בפגיעה בעובדים היא להתארגן. מספר דוברות חזרו והדגישו את הצורך לחבר ולאחד בין המאבקים של המורות, העובדות הסוציאליות, האחיות ומאבקי עובדים נוספים.

מאבק ב"הפרד ומשול" ובשלטון ההון

פאנלים נוספים עסקו בשינוי סוציאליסטי והסכסוך הישראלי־פלסטיני ובמאבק בגזענות בבתי־הספר ובקמפוסים. את הדיון שעסק בסכסוך הציג שחר בן־חורין ממאבק־סוציאליסטי, שתיאר את השפעות סבב הדמים האחרון, את המחאה הגוברת בגדה המערבית, והסביר את החשיבות שבאימוץ גישה סוציאליסטית מעמדית לסכסוך על־ידי ארגוני העובדים והתנועות החברתיות. אחת הדוברות המרכזיות בפאנל היתה מייסם ג׳לג׳ולי, יו״ר מרחב המשולש הדרומי בנעמת ולשעבר יו״ר ועד עובדי עיריית טירה, הפעילה בתנועת חד״ש, שדיברה על התפקיד שארגוני העובדים צריכים לנקוט ביחס למאבק לשלום ולכן גם ביחס לאפליה ולדיכוי של עובדים ערבים־פלסטינים. רכז התקשורת במרכז מוסאווא (שוויון), שאהין נאסר, דיבר על אפליית הציבור הערבי והסביר מדוע לא ייתכן שלום שלא מבוסס על שוויון. בדיון השתתפו גם דוברת מפרויקט "מי מרוויח מהכיבוש" של קואליציית נשים לשלום, ואורח יוצא־דופן (בשל המגבלות על חופש התנועה) מרמאללה.

המושב המסכם כלל נאומים של ארבעה דוברים תחת הכותרת "המאבק לסוציאליזם במאה ה־21", ובהם חבר הנהגת כוח לעובדים, עמי וטורי, שמגדיר עצמו כמי שנאבק למען סוציאליזם דמוקרטי. עוואד אבו־פריח', יו״ר ועד תושבי היישוב אל־עראקיב שבנגב, שנהרס כבר יותר מ־40 פעמים על־ידי הרשויות, הגיע לכנס כדובר זו השנה השנייה ברציפות. הוא סיפר על מאבק התושבים נגד הצעדים האכזריים של הרשויות להרס הבתים ולהפקעת האדמות. הוא טען גם שבעוד שהוא תמיד הכיר במציאות בה המיעוט הלאומי מדוכא על־ידי הרוב, הוא משתכנע מדברים ששמע בכנס שבסופו של דבר ישנו רק מיעוט אליטיסטי קטן שנושא בעיקר האחריות לניצול ולדיכוי הרוב, כולל ישראלים יהודים מהשורה. נאור קפולניק, עד לאחרונה חבר ועד הפעולה של עובדי "תל־אופן" שפוטר באחרונה מעבודתו על רקע התארגנות העובדים, סקר את המשבר הגלובלי של השיטה הקפיטליסטית, ואת התעוררות הזעם הציבורי, המחאה והתנועות בכל העולם. סוהיר דקסה־חלבי, שדיברה במושב הזה, התייחסה לשלב הנוכחי בו נמצאות המהפכות הערביות במזרח התיכון (עליהן התקיים דיון נפרד) והדגישה את הצורך הדחוף, כמו גם את ההזדמנויות, לבניית כוחות סוציאליסטיים בכל רחבי האזור וברמה הבינלאומית.



   


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.