לפני שבועיים, ב־16 במאי, הגיעו מאות שוטרים וכוחות יס״מ בליווי בולדוזרים של מינהל מקרקעי ישראל לכפר הבדואי ה"לא מוכר" עתיר, שנמצא בצפון הנגב, במטרה להרוס מבנים ולעקור עצים. כל דרכי הגישה ליישוב נחסמו על־ידי כוחות הביטחון באותו הבוקר, בזמן שהבולדוזרים הרסו 10 בתי מגורים, 5 מבנים חקלאיים ועקרו כ־470 עצי זית ששייכים לתושבי הכפר.
ההרס הנרחב, שזכה להתייחסות שולית בתקשורת הממסדית, מסמן את תחילת הביצוע של תוכנית הנישול הנרחבת של תושבי הנגב הבדואים, תוכנית פראוור־בגין, עוד לפני שהיא אושרה בכנסת.
לפי אותה התוכנית, היישוב עתיר שהוקם בתחילת שנות ה־1950 בהוראת הממשל הצבאי בנגב אך לא זכה להכרה מטעם המדינה, עתיד להימחק לגמרי ולהפוך ליער של קק״ל, ותושביו צפויים להיות מגורשים ומנושלים מאדמתם.
התוכנית המדוברת החלה להתגבש עוד בתקופת ממשלת אולמרט במטרה ל"ייהד" את הנגב, ואושרה במחטף בממשלת נתניהו הקודמת. בתחילת החודש אושרה התוכנית גם בוועדת השרים לענייני חקיקה וכעת הממשלה מבקשת להפוך אותה לחוק "הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".
טרם אישור התוכנית בוועדה, מפלגותיהם של לפיד ובנט לחצו יחד על הממשלה לצרף לתוכנית מפה המצמצמת עוד יותר את הקרקעות שיישארו בבעלות התושבים הבדואים ולהכניס בה שינויים שיבטיחו שהיא תיושם תוך פרק זמן קצר יותר ושקרקעות שבעלותם לא תוסדר תוך 9 חודשים יופקעו על־ידי המדינה.
השר לביטחון פנים, יצחק אהרוניביץ׳, התנה את אישור התוכנית בהוספת כוח־אדם למשטרה בשביל להוציא לפועל את הריסות הבתים ועקירת התושבים. גם שרי הממשלה מבינים כי לא יוכלו ליישם את התוכנית, שמרבית התושבים הבדואים מתנגדים לה, ללא דיכוי מסיבי, אך מאבק נחוש מצד התושבים והציבור הרחב יכול בהחלט לגרום להם לסגת.
גורל דומה צפוי לפי התוכנית לעוד כ־40,000 תושבים ערבים־בדואים החיים ביישובים בהם המדינה מסרבת להכיר ולחבר אותם לכבישים ולתשתיות. רבים מהתושבים ימצאו את עצמם מחוסרי בית ומנושלים מאדמתם, ללא פיצוי או פתרון דיור של ממש. אדמותיהם צפויות לעבור לידי המדינה ולשמש להקמה של בסיסי צבא, יערות ויישובים "קהילתיים" אליטיסטיים ליהודים אמידים.
כמו כן, תושבים בדואים רבים שמתפרנסים מרעיית צאן ומגידולים חקלאיים אמורים להיות מגורשים לששת היישובים הבדואיים העירוניים מוכי העוני והאבטלה ללא אפשרות של ממש למצוא מקור פרנסה חלופי.
התושבים נחושים להיאבק בתוכנית
ביום שבת האחרון, 25 במאי, התקיימה הפגנה ברהט נגד הריסות הבתים בכפר עתיר ונגד התוכנית להרוס את הכפר השכן אום אל חיראן בשביל להקים על חורבותיו את ההתנחלות דה־פקטו חירן.
בהפגנה השתתפו תושבים בדואים מרהט, מאל־עארקיב (היישוב שנהרס הכי הרבה פעמים בהיסטוריה) ומהיישובים הסמוכים, פעילים מחד״ש, התחברות־תראבוט, לוחמים לשלום, הפורום לדו־קיום ושוויון אזרחי בנגב, פורום הכרה ומאבק סוציאליסטי, ויהודים וערבים שהגיעו לתמוך בתושבים — מחיפה, ת״א, ירושלים המערבית והמזרחית.
לאחר ההפגנה, המפגינים הגיעו לביקור סולידריות בכפר עתיר. שם נחשפנו למימדי ההרס, שוחחנו עם התושבים, שתלנו עצי זית, עזרנו בבנייה מחדש של אחד הבתים והשתתפנו בפעולות סולידריות שונות במאהל שתושבי הכפר הכינו לקראת הביקור. יש לציין כי המשטרה שלחה ניידת שתיעדה את הביקור במצלמת וידיאו.
התושבים בכפר עתיר, בדומה למקומות רבים אחרים בנגב, והאנשים שהגיעו לתמוך, נחושים להיאבק בתוכנית הטרנספר ההמונית של ממשלת נתניהו. ביום שני אירגנה ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב יחד עם התושבים משמרות מחאה נגד אישור התוכנית בבאר שבע ומול בניין הכנסת בירושלים, שעה שהצעת החוק הייתה אמורה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה.
על אף ההרס בכפר, ניכר בביקור כי התושבים והפעילים שמעורבים במאבק אופטימיים לגבי האפשרות להוביל מאבק שיעצור את התוכנית. ובצדק. התוכנית הגרנדיוזית הזאת לא תוכל להתבצע אל מול התנגדות רחבה. הכוח של עשרות אלפי תושבים נחושים שמוכנים להיאבק על הבית שלהם, גדול פי כמה מכוחות היס״מ שהמדינה מסוגלת לשלוח.
שילוב כוחות עם חלקים אחרים בציבור הערבי־פלסטיני הסובלים מהמדיניות הגזענית של הממשלה, ועם המאבק הרחב בגזירות הכלכליות שעל הפרק, מסוגל להפעיל לחץ אדיר על הממשלה הזאת, שהיא לא חזקה כפי שהיא מנסה לשדר, ולהכריח אותה לסגת מתוכניות הטרנספר.
הנוכחות של יהודים וערבים ממקומות שונים ברחבי הארץ, כולל ממזרח ירושלים מעידים על פוטנציאל להתרחבות המאבק בשבועות הקרובים. חשוב כי גם ארגוני העובדים וארגוני הסטודנטים בנגב וברמה ארצית יתמכו בדרישות התושבים לביטול התוכנית, לעצירת כל הריסות הבתים, עקירות העצים והרס היישובים המתמשך ולהכרה מיידית ביישובים ה"לא מוכרים" וחיבורם לתשתיות.