תל אביב–יפו למה נכשל ניסיון ההתאגדות של עובדי תל־אופן? בשנה שעברה ניסו עובדי שירות השכרת האופניים תל־אופן להתאגד. ההנהלה הצליחה להכשיל את המהלך. נאור קפולניק, שפוטר עקב "צמצומים" כשהיה חבר ועד הפעולה של העובדים, מסכם 2,562
לקראת סוף השנה שעברה עובדי תל־אופן, שירות השכרת האופניים של עיריית תל־אביב, הגיעו למסקנה, כפי שקורה כיום במקומות עבודה רבים, שהם מוכרחים להתארגן כדי לשפר את תנאי העבודה. העובדה שהשירות מופעל באופן קבלני למטרות רווח, על־ידי התאגיד FSM, הביאה להחמרת הפגיעה בעובדים ובשירות, והייתה גורם רקע מרכזי להתארגנות, שבה לקחתי חלק גם אני לפני שפוטרתי בתואנות שווא. הטריגר להתארגנות היה הרעה מתמשכת בתנאי העבודה, פיטורים שרירותיים ללא שימועים — שהיו מנהג קבוע אחת לכמה שבועות — עומס עבודה מתגבר ויחס פטרוני מצד ההנהלה. ב־14 בנובמבר 2012 השגנו חתימות של יותר משליש מהעובדים והכרזנו על יציגות רשמית (לכאורה ההנהלה מחויבת לפי החוק להכיר בוועד עובדים שמייצג יותר משליש מהעובדים). בתוך שבוע הצלחנו להחתים את רוב העובדות והעובדים ונשלח מכתב הקורא להנהלה לשבת איתנו למשא־ומתן על הסכם קיבוצי. ביוזמת יו״ר הוועד, ולמרות הצעות לבחון חלופות, פנינו להתארגן במסגרת ההסתדרות הלאומית. ההנהלה אמנם הכירה פורמלית בוועד, אך בפועל ניסתה לפרק את ההתארגנות ולהסית נגדה כבר מהיום הראשון. במהלך חודש נובמבר היא פיטרה 9 עובדים, ובהם יו״ר הוועד ואותי (בשימוע־בדיעבד שנערך לי, נציגי ההנהלה לא הצליחו להסביר את הבחירה הפרסונלית). למרות נכונות בקרב חלק גדול מהעובדים להגיב לפיטורים במאבק, ובמידת הצורך אף לשבות, נציגי ההסתדרות הלאומית הפגינו גרירת רגליים והססנות. לאחר לחצים שהפעלנו מצד הוועד על סגן־מנהל מחוז מרכז בהסתדרות הלאומית, אודי מנור, שהתנגד להגיב לפיטורים בהכרזה על סכסוך עבודה, סוכם עקרונית באסיפת עובדים שהתקיימה ב־28 בנובמבר שיש צורך בהכרזה על סכסוך עבודה רשמי כצעד לקראת שביתה, ומכיוון שהחוק לא מכיר בסמכות ועד העובדים עצמו להכריז על סכסוך עבודה, נציגי ההסתדרות הלאומית הוסמכו לשם כך. אלא שהם פעלו בניגוד לרוח ההחלטה של העובדים ולדרישות הוועד ונמנעו מהכרזה מיידית. כתוצאה מכך, ההנהלה חשה די ביטחון עצמי כדי לפטר כבר למחרת האסיפה עוד שלושה עובדים בהאשמות שווא. למרות לחץ מצד הוועד, נציגי ההסתדרות הלאומית סירבו להגיב בצעדים ארגוניים נחרצים גם לפיטורים האלו, ובתוך מספר ימים כבר הסכימו להתפשר ללא מאבק, אפילו לא במישור המשפטי, על פיטוריהם של שלושה עובדים, ושלי ביניהם (ניסיונותיי להתקבל חזרה לעבודה בכל מישרה שהיא נענו בשלילה). סכסוך עבודה רשמי הוכרז לבסוף באיחור, לאחר שחלק גדול ממובילי ההתארגנות כבר פוטרו או הורחקו ממקום העבודה, ובלי שום תוכנית רצינית מצד נציגי ההסתדרות הלאומית לחבר בין ההכרזה הרשמית לבניית מומנטום מחודש למאבק. אין ספק שבהיעדר גב ארגוני מוצק מצד ההסתדרות הלאומית, היה במקרה הזה חוסר ביטחון בקרב העובדים. כך, אף שהצלחנו לארגן הפגנה אחת ועוד מספר יוזמות, התקשנו מאוד לארגן צעדים עצמאיים חיוניים בשטח. הקלות שבה הצליחה ההנהלה לפטר את מובילי ההתארגנות ללא תגובה נחרצת ערערה עוד יותר את הביטחון של עובדים רבים בהתארגנות. הרדמת השטחלמרבה הצער, נציגי ההסתדרות הלאומית תרמו באופן מכריע להחלשת ההתארגנות. במשך כל החודשים מאז גל הפיטורים, המסר שקיבלו העובדים מנציגי ההסתדרות הלאומית היה — באופן מטעה — שההתארגנות מובטחת, שמתקיים משא־ומתן להסכם קיבוצי ושאין צורך להיאבק. בנוסף, המשא־ומתן התקיים באופן שערורייתי מעל ראשם של העובדים. לא רק שהעובדים אפילו לא עודכנו באופן שוטף בפרטי המשא־ומתן, כדי שיוכלו להחליט בכל שלב על עמדותיהם ודרישותיהם ולשקול צעדים בהתאם, אלא שבאופן אנטי־דמוקרטי, חברי ועד הפעולה כלל לא לקחו בו חלק, למעט בפגישה אחת. כך הורדם השטח, וההנהלה המשיכה לפרק את ההתארגנות צעד אחר צעד. לאורך הזמן התפטרו או פוטרו מספר עובדים מובילים בהתארגנות. בכל מאבק עובדים, המעורבות של כלל העובדים והעובדות בדיון שוטף על התקדמות המאבק ובהכרעות על הדרישות והצעדים היא תנאי חיוני להצלחת המאבק. אחת המלכודות המסוכנות בהקשר הזה הן ניסיונות של פקידי מנגנון ארגון העובדים להתמקח מול ההנהלה "על מי מנוחות", ללא מעורבות העובדים עצמם. ב־17 במרץ השנה כתב אודי מנור בעמוד הפייסבוק של העובדים כי "יש כבר טיוטה מוכנה של הסכם קיבוצי ואנו מעריכים שנוכל להגיע לחתימה כבר בשבועות הקרובים". התחזית הזאת הייתה תלושה. בשלב הזה השטח היה רדום לחלוטין ופירוק ההתארגנות כבר היה כמעט עובדה מוגמרת, כך שלהנהלה לא היה אינטרס לחתום על הסכם אלא רק להשלים את סיכול ההתארגנות. החל ממשכורת פברואר החליטה ההנהלה באופן חד־צדדי לגבות "עבור ההסתדרות הלאומית" דמי ארגון מתלושי המשכורת. ההנהלה השתמשה בצעד זה — ללא הסכם קיבוצי וכשעובדים רבים לא הבינו מדוע נחוצה התארגנות — כדי להחתים באופן גלוי ומנוגד לחוק עובדים על טופסי ויתור על ההתאגדות. לאחר שההנהלה ניצחה והוועד איבד גם את הייצוגיות הפורמלית, התגובה היחידה שאודי מנור העלה לעמוד הפייסבוק של העובדים הייתה: "חבל חברים, רצינו לשלוח לכם את כרטיס ההנחות החודש" (כרטיס מועדון צרכנות של ההסתדרות הלאומית)! כישלון המאבק הביא להידרדרות נוספת בתנאי העבודה. בחודשים האחרונים גילו מספר עובדים כי ההנהלה העלימה החל מאוגוסט שעבר עשר דקות בכל יום משכרם. למרות טענות מופרכות מצד ההנהלה כאילו הנתונים "נמחקו מהמחשב", לאחר לחץ מצד אותם עובדים, הצליחה ההנהלה למצוא לפתע את הנתונים ולשלם להם את רוב השכר שהולן. גם ההישג החלקי והנקודתי הזה מעיד על ההישגים הפוטנציאלים שהתארגנות העובדים הייתה עשויה להשיג, ויש לקוות שעוד תשיג אם וכאשר העובדים בתל־אופן יחליטו — אולי בהשראת גל ההתאגדויות במשק — להתארגן מחדש ולדרוש שיפור בתנאי העבודה והעסקה ישירה. אולי יעניין אותך גם... |
גב סולידרי למאבק סוציאליסטי
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום. בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת. כתבות קשורות דיווחים ועדכונים
צועקות די למלחמה
מחאה נגד המלחמה ביום הנשים הבינלאומי
סטודנטים נגד המלחמה
דקת דומיה רועמת בקמפוס נגד המלחמה ונגד ההשתקה
לעצור את הרדיפה הפוליטית
מורים, מורות ותלמידות: ציד מכשפות?! לא בבית ספרנו!
הפגנת "נשים דורשות חיים"
לעצור את מרחץ הדמים, לדרוש "כולם תמורת כולם"
חיפה
מאות בהפגנה חוצת קהילות לאומיות דרשו לעצור מיידית את מרחץ הדמים
כתבות אחרונות |
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת תרומות מתאגידים, גופים ממשלתיים או קרנות הון — אלא מסתמכת על חברות וחברי התנועה ועל מימון המונים. מימון עצמאי הכרחי להבטחת מאבק עצמאי למען האינטרסים של אנשים עובדים ועובדות, קהילות מוחלשות ומודרות, למען הצעירות והצעירים, ולקידום סולידריות בינלאומית ואלטרנטיבה סוציאליסטית אמיתית על סדר היום.
בעזרתך נוכל לעשות יותר. בעזרת תרומה סמלית קבועה של 10 שקלים לחודש או יותר, תוכלו לעזור לבנות גב סולידרי לחיזוק הפעילות של מאבק סוציאליסטי. כמובן שניתן לבטל את התרומה החודשית בכל עת.