₪6,185
עוד ₪13,815 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


גל ההתאגדות
בריטניה: עובדים צעירים מתארגנים למאבק
ראיון עם פעילה סוציאליסטית מאנגליה על מאבק ההתאגדות במקום העבודה שלה ועל קמפיין ציבורי רחב של צעירים ונוער במקומות העבודה

הדפסה

בחודשים האחרונים אנו עדים לגל התאגדויות חסר תקדים בארץ. מי שמובילים את גל ההתאגדויות הזה הם בעיקר עובדים צעירים ובני נוער. אפשר למצוא הרבה דמיון בין מאבקי ההתאגדות של צעירים בארץ למאבקים מקבילים כיום במקומות נוספים בעולם, כפי שעולה מראיון שערכנו עם הלן פטיסון, פעילה במפלגה הסוציאליסטית באנגליה (המפלגה אחות של "מאבק סוציאליסטי"), שיזמה ולוקחת חלק מוביל בהתארגנות "צעירים נלחמים על מקומות עבודה" (Youth Fight for Jobs).

מה זה בעצם Youth Fight For Jobs?

ההתארגנות "צעירים נלחמים על מקומות עבודה" (YFJ) הושקה ב־2009 בבריטניה והיא נתמכת על־ידי שבעה ארגוני עובדים ארציים וכן על־ידי ארגוני סטודנטים ומספר איגודי עובדים נוספים. בעיקרון אנחנו מתייחסים אל ההתארגנות כאגף הצעירים של העבודה המאורגנת. היא מכוונת נגד מדיניות הצנע והקיצוצים, ומעלה דרישות ליצירת מישרות, דיור ושירותים חברתיים גם לצעירים. במסגרת ההתארגנות יזמנו קמפיין שנקרא
?Sick of Your Boss ("נמאס לך מהבוס שלך?"), במטרה לאגד צעירים ובני נוער שעובדים בתנאי עבודה ממש גרועים במסעדות, בחנויות או בפאבים.

מהן הדרישות המרכזיות שעליהן אתם נאבקים?

אנחנו דורשים שכר שאפשר לחיות ממנו, כלומר לפחות שליש יותר משכר המינימום הנוכחי. אנחנו מתנגדים לחוזה עבודה ללא התחייבות מצד המעביד למספר שעות עבודה, וקוראים לחוזה עם שעות עבודה ומנוחה מסודרות, כולל תשלום על זמני הפסקות. עוד נקודה חשובה היא הנושא של הטרדות מיניות, המהווה בעיה גדולה בענפים האלה. יש לך בדרך כלל בוס גבר, שלעתים מתנהג בגסות או מטריד מינית את הצוות, אבל הבעיה הקריטית יותר היא הלקוחות. ברוב המקומות המדיניות היא ש"הלקוח תמיד צודק" וזאת במקום לטפל בהטרדות מצד הלקוחות, שעשויים להעיר הערות סקסיסטיות, הומופוביות או פשוט גסות לעבר העובדים והעובדות. אנחנו דורשים שלקוחות מטרידים יידרשו לעזוב את המקום באופן מיידי.

את עובדת בפאב ואירגנת את העובדים האחרים להיאבק בהנהלה. איך עושים את זה? האם זה עבד?

רוב הצעירים מעולם לא עבדו במקום עבודה מאוגד, כך שזה היה קצת מרתיע והעלה חששות בהתחלה. לקח הרבה זמן ומאמץ להתחיל לדבר עם העובדים האחרים על הסיבות לכך שהעבודה כל כך גרועה, על למה אנחנו צריכים להיאבק ואיך אנחנו עומדים לעשות את זה.

אחרי המון דיונים בינינו ובתגובה לשינויים בהנהלה שהרעו את התנאים עוד יותר, ביקשנו לערוך פגישה בין ההנהלה לצוות. בפגישה דרשנו לקבל תשלום על זמני הפסקות, או לפחות תשלום חלקי, מרווח של 11 שעות לפחות בין המשמרות כדי שנוכל לישון מספיק בין משמרת למשמרת, ועוד דרישות בכיוון הזה. ההנהלה הסכימה בהתחלה מכיוון שהם חששו לאבד 3 ברמנים מיומנים שעובדים במישרה מלאה, כי זה אומר שהם יצטרכו לשכור עובדים חדשים ולערוך להם התלמדויות, וזה יפגע בהכנסות של הפאב. החשש של ההנהלה הוביל לכך שבמשך חודש המצב השתפר משמעותית. אלא שמאז התנאים הידרדרו. חזרנו לעשות משמרות בהפרשים קצרים ואנחנו לא מקבלים את ההפסקות שמגיעות לנו.

הסיבה העיקרית לכך היא שאנחנו עדיין לא מאורגנים באיגוד עובדים. אם היינו מאורגנים היו מאחורינו מיליון חברים, וגם סיוע משפטי, והכי חשוב — היינו באמת פועלים ביחד ומציבים חזית אחת מול ההנהלה. אני אומרת — אם אתם רוצים שנשיג את מה שמגיע לנו, אנחנו חייבים להיאבק יחד, והמשמעות של זה היא להיות חלק מאיגוד.

איך מגיעים למצב הזה? איך מאגדים עובדים, במיוחד במקומות עבודה כמו פאבים ומסעדות בהם קיימת תחלופת עובדים גבוהה?

אין ספק שזה קשה יותר מלארגן עובדים במקום עבודה מסודר, אבל עובדי המזון המהיר באמריקה הם דוגמה מובהקת דווקא לעובדה שזה אפשרי.

הקניונים הגדולים, כמו למשל ווסטפילד בלונדון, מעסיקים מאות עובדים, ואנחנו מחלקים להם פלאיירים ומנסים לדבר איתם עד כמה שזה אפשרי. האמת שהחוויה שאני הכי זוכרת מהקמפיין היא מהשבוע שעבר. חברה ב־YFJ חילקה פלאייר לשתי עובדות שעבדו בדוכן קוסמטיקה בקניון גדול ואחת מהן הקריאה את הפלאייר בקול: "נמאס לך מהבוס שלך?", והן ענו ביחד "כן!". היא המשיכה לקרוא ושאלה "האם משלמים לך שכר נמוך?" והן ענו ביחד "כן!" וככה הן המשיכו לומר כן על כל נקודה ונקודה... העצבים שלהן על תנאי העבודה הגרועים שלהן היו בולטים. העובדים הצעירים מתחילים להגיע לנקודה שבה הם חייבים להתאגד מכיוון שנמאס להם ואין דרך אחרת לשפר את המצב.

מה השלב הבא לדעתך אחרי חלוקת הפלאיירים? איך אפשר לאגד עובדים ממקומות עבודה שונים שעובדים באותו התחום?

אנחנו עוד מדברים על הצעדים הבאים, והצעדים תלויים כמובן בסוג מקומות העבודה שבהם מדובר. אירגנו למשל מפגשים בקניונים כדי שאנשים שעובדים בקניון יוכלו להביא את שאר האנשים שהם מכירים שעובדים בתנאים גרועים, ובדרך הזאת נבנה את האיגוד.

בנוסף, אנחנו מנהלים פגישות עם אגפי ענף המזון באיגודים כמו UNITE, ומנסים לשכנע עוד איגודים להיפגש איתנו. בפגישה שקיימנו עם נציגי UNITE הם הביעו תמיכה מלאה בקמפיין ואמרו שיעזרו לנו להתארגן. המטרה שלנו היא שעובדים שמתארגנים סביב הקמפיין Sick of Your Boss גם יתאגדו וייקחו תפקיד מוביל בהקמת ועד עובדים במקום העבודה ובמאבק על תנאי העבודה.



  


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.