₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


שערוריית יצוא הגז
הפתרון לשוד הגז הגדול – הלאמה
ממשלת נתניהו הקודמת מסרה את הגז לידי הטייקונים. הממשלה החדשה החליטה לאפשר להם לייצא אותו בשביל להרוויח עוד ■ ארגוני העובדים והסטודנטים חייבים להוביל קמפיין בדרישה להלאמת הגז ושאר משאבי הטבע תחת פיקוח דמוקרטי

הדפסה

ממשלת ההון דורשת מהעובדים, העניים ושכבות הביניים להדק את החגורה בשביל לסגור את הגירעון התקציבי, ובאותה הנשימה היא מקבלת החלטה שתאפשר לטייקון יצחק תשובה, לתאגיד "נובל אנרג׳י" ולשותפיהם לגרוף רווחים של מאות מיליארדי שקלים מיצוא הגז הטבעי, ועוד במיסוי מופחת.

"אנחנו בוודאי מבינים שמשקיעים יכולים לאבד תקווה" אמר נתניהו בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון השבוע — "הם יכולים לחשוב שאנחנו ניכנע ללחצי הפופוליזם... אנחנו רוצים לזוז מהר". כך למעשה הודה נתניהו כי לממשלה היה דחוף להעביר את ההחלטה במינימום זמן ובמינימום דיון ציבורי — כדי להבטיח את מקסימום הרווחים האפשרי לטייקונים המחזיקים בגז. על מה החיפזון? תוך 25 שנה ייגמר הזיכיון של החברות הנוכחיות להפקת הגז — כל גרם גז שלא יימכר עד אז הוא אובדן הכנסה פוטנציאלית לתשובה וחבריו.

מעבר לכך, המיסוי על הגז שמיועד לייצוא כלל לא הוסדר, ובשלב הנוכחי לא ברור אם אפילו העלאת התמלוגים המינורית שהתקבלה בוועדת ששינסקי תחול עליו. אבל זה לא הפריע לנתניהו לטעון במסיבת עיתונאים כי ייצוא הגז יניב הכנסות של 60 מיליארד דולר לקופת המדינה ב־20 שנים הקרובות. מה שביבי "שכח" לציין זה שגם אם הטייקונים יתחילו לשלם תמלוגים, זה יקרה בפועל רק בעוד שנים ארוכות, היות שבכל מקרה ועדת ששינסקי קבעה כי המדינה תתחיל לגבות מהם מס רק אחרי שהם יצברו רווח של 280% ביחס להשקעה שלהם.

גם טענת הממשלה כי כשהכסף יגיע הוא יוזרם לשיפור החינוך ומנגנוני הרווחה, ולהורדת יוקר המחיה, אינה ודאית כלל. הממשלה החליטה שכספי התמלוגים יוזרמו ל"קרן ששינסקי", שאמורה לכאורה לתקצב "צרכים חברתיים", אך התקצוב יגיע רק מכספי הריבית על השקעות אחרות שתבצע הקרן בשוקי ההון. מעבר לכך האוצר מציע שתחת הכותרת של "צרכים חברתיים" יכללו גם מימון "רזרבה תקציבית", שתוכל לשמש גם למתן הטבות מס נוספות לתאגידים הגדולים, ביניהם תאגידי הגז עצמם.

למי שייך הגז?

"אני לא סוציאליסט, ואני לא מתכוון להלאים את משק הגז" — כך הכריז לפני שנתיים שר האוצר דאז שטייניץ לאחר פרסום מסקנות ועדת ששינסקי, שהחליטה להעלות באופן מזערי את שיעור המס על רווחי הגז. עכשיו כשהשאלה "למי שייך הגז?" עולה מחדש לדיון ציבורי בעקבות החלטת הממשלה לאפשר את הייצוא שלו, חלק מהשרים בממשלה טוענים כי המדינה כלל לא מסרה את הגז לידי הטייקונים. ב־29 במאי, בכנס שנערך תחת הכותרת "למי שייכים אוצרות הטבע?", טען גם פרופ׳ ששינסקי עצמו כי הוועדה בראשותו כביכול הכריעה כי מאגרי הגז שייכים לכלל הציבור, ואילו המדינה רק "עשתה מיקור חוץ של מקורות הטבע ליזמים פרטיים" לתקופת זמן מוגבלת.

אז מי צודק? שטייניץ או ששינסקי? הטייקונים הולכים לעשות ב־25 השנים הקרובות במאגרי הגז כבשלהם ולמכור את הגז שיפיקו, גם אם תחת מגבלות מסוימות מטעם המדינה. את הרווחים הם ישלשלו לכיסם הפרטי וישלמו (או שלא ישלמו) מס למדינה. זו אינה בעלות ציבורית מפני שהבעלות על המשאב עצמו ולא רק על תהליך ההפקה שלו עברה בפועל לידי התאגידים הפרטיים.

מצער לראות כי התעמולה הכוזבת של ששינסקי מקבלת חיזוק דווקא מאחד הגורמים השותפים במאבק נגד ייצוא הגז. בחומרי ההסברה של העמותה "לכלכלה בת קיימא" המופצים על ידי המטה למאבק בייצוא הגז נכתב כי הדרישה להלאמה אינה רלוונטית כי "אי אפשר 'להלאים' את הגז, אי אפשר להלאים מה שכבר שייך לציבור". את דבריה מבססת העמותה על העמדה של ששינסקי ועל פסיקות בג״ץ ולא על המציאות כפי שהיא. עוד נטען באותם חומרי הסברה כי "אנחנו [הציבור הרחב] צריכים לדאוג שהיזמים [כלומר בעלי ההון] ירוויחו, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לחלק להם מתנות", וכי "כדאי לנו שהיזמים ירוויחו, וזה הוגן שהם ירוויחו, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתיר להם לעשות כל דבר שעולה על רוחם בגלל זה".

יש לציין כי אותם חומרי הסברה, המכילים גם הרבה מידע עובדתי חשוב, אינם מייצגים את כל הגורמים במטה המאבק שחלקם גם תומכים בהלאמת הגז. אבל המסר הכללי בהפגנות נגד "שוד הגז הגדול" צריך להיות הרבה יותר חד, ולהבהיר כי אין שום דבר "כדאי" ו"הוגן" בחליבת משאבי הטבע על־ידי הטייקונים, וכי הבעיה היא לא רק ביצוא הגז אלא בשליטה בפועל של הטייקונים במשאב. הגז בדומה לשאר משאבי הטבע אכן צריך להיות שייך לציבור, ולכן אנחנו צריכים לדרוש להלאים אותו תחת פיקוח דמוקרטי מלא של ארגוני העובדים, בשיתוף־פעולה עם ארגוני צרכנים, ארגוני סביבה ונציגי הציבור הרחב.

מערכת האתר

שאלה נוספת שעולה היא מהי כמות הגז שמאפשרת הממשלה לטייקונים לייצא? לפי תוכניות הממשלה, המבוססות על מסקנות ועדת צמח לבחינת יצוא הגז, תוך 25–30 שנה לא יישאר גז לתצרוכת מקומית. אך ישנן הערכות שגם זה תסריט אופטימי מדי ביחס לכמות הגז שבאמת קיימת במאגרים.

איש אינו יכול לדעת בוודאות את כמות הגז הנמצאת בים לפני תחילת הקידוח וההפקה. הסבירות להימצאות מרבית הגז כרגע היא כ־50%. אין פלא שבמצב העניינים הנוכחי, כשיש כל כך הרבה חוסר ודאות, בוער לתאגידי האנרגיה להתחיל לקדוח ולייצא את הגז שכן קיים במאגר "תמר" למשל ובמספר מאגרים נוספים — וזאת במטרה לעשות מקסימום רווח במינימום זמן. מסיבה זו גם דיוני ועדת צמח עצמה נוהלו תחת לחץ כבד מצד לוביסטים בשירות הטייקונים. הפרוטוקולים של הוועדה הוגדרו בתחילה כ"סודיים" ונחשפו רק לאחר מאבק ציבורי. באופן אבסורדי, דו״ח פנימי של האוצר, הסותר את מסקנות ועדת צמח ומתנגד ליצוא הגז, נאסר לפרסום ציבורי — אבל יתכן שהגיע לידי מנהלי חברת "דלק אנרגיה" שבבעלותו של תשובה.

המאבק נגד יצוא הגז

בחודש האחרון, מתקיימות מדי שבוע הפגנות נגד יצוא הגז במספר מוקדים — בעיקר מול בתיהם של נתניהו, לפיד, סילבן שלום וכן מול ביתו של יצחק תשובה. בלחץ ההפגנות וההתנגדות הציבורית לשליטת הטייקונים במשאבי הטבע החליטה באחרונה הממשלה להגדיל במקצת את כמות הגז שאמור לשמש את המשק המקומי. אך גם לדעת הארגונים והפעילים המעורבים במאבק, זה לכשעצמו לא משנה מהותית את המהלך.

בהיעדר גיבוי רציני מצד ארגוני העובדים והסטודנטים, ובהיעדר מפלגה גדולה שתייצג את האינטרסים של ציבור העובדים והצעירים, ההפגנות נגד ייצוא הגז עדיין לא מצליחות לגייס את השכבות הרחבות של הציבור, דבר שמוביל גם חלק מהגורמים השותפים למאבק למסקנה השגויה שצריך לצמצם את המסר של ההפגנות ולהתמקד בנושא הייצוא מבלי לקרוא להלאמה (ראו מסגרת).

להלאים את משאבי הטבע

הלאמת הגז ושאר משאבי הטבע היא הכרחית לניצול הרווחים מהפקתם לטובת צורכי החברה, להוזלת וייעול ייצור האנרגיה ולהגנה על הסביבה. אך כל עוד היד של תשובה ושאר ברוני הגז נמצאת "על השאלטר" — כל ניסיון להעלות תמלוגים, או להדק את הפיקוח הסביבתי, יעמוד תחת האיום ש"הגז יישאר בים", או שמחירו יועלה כדי להבטיח את הרווחים. כבר עכשיו תאגידי הגז מסרבים לשלם אפילו את מלוא סכום התמלוגים המגוחכים שנקבעו בוועדת ששינסקי.

ראשת האופוזיציה בכנסת, שלי יחימוביץ׳, בדומה למספר ח״כים נוספים, אמנם מתנגדת להחלטה על יצוא אך היא אינה קוראת להלאים את הגז (ובכך שבה ומדגישה שלמרות כל הדיבורים, היא ומפלגתה אינן מציעות כל אלטרנטיבה רצינית).

במערכת הבחירות האחרונה לכנסת, תנועת חד״ש קראה להלאמת משאבי הטבע. אך דווקא עכשיו, בזמן מאבק וכשקיימת אווירה ציבורית אוהדת, חד״ש לא מקדמת את הדרישה להלאמה ומתמקדת בדרישה להעביר את ההכרעה על יצוא הגז לכנסת. מדובר בפספוס הזדמנות לבניית תמיכה ציבורית רחבה להחזרת משאבי הטבע לידי הציבור, במיוחד כשהמפלגות מרצ והעבודה מסתפקות בקריאה ריקה מתוכן ל"חלוקה הוגנת של ההכנסות מהגז".

תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת להלאמת הגז. פעילי ופעילות התנועה משתתפים בהפגנות נגד יצוא הגז תחת הסיסמה "די, נמאס! תלאימו את הגז!". התנועה קוראת לכל הארגונים ולפעילים המתנגדים לשוד הגז להתארגן יחד תחת מטה מאבק משותף שיכלול גם את ארגוני הסטודנטים והעובדים ובראשם את ההסתדרות, ויקדם את המאבק להלאמת הגז ושאר משאבי הטבע ונגד מדיניות הקיצוצים ושאר הגזירות הכלכליות.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.