socialism.org.il
טרור הימין הקיצוני
"תג מחיר" בחסות הממשלה
למרות הזינוק החד במספר ההתקפות הגזעניות מתחילת השנה, נתניהו מסרב להגדיר את פיגועי "תג מחיר" כטרור
נאור קפולניק
14.08.2013 12:00

הנתונים שהציגה המשטרה בתחילת יוני לוועדת הפנים של הכנסת מראים כי במחצית הראשונה של 2013 בוצעו יותר מ־200 תקיפות ומעשי ונדליזם נגד ערבים־פלסטינים, יותר מאשר בכל 2012.

בעוד שמספר התקיפות זינק, מספר התיקים שנפתחו וכתבי האישום שהוגשו בגינן נמצא השנה דווקא במגמת ירידה. מתחילת השנה נעצרו 76 חשודים בפעולות "תג מחיר", בזמן שרק באפריל האחרון עצר הצבא באופן שרירותי 236 ילדים פלסטינים בני 12–15 בגדה המערבית (על פי נתוני "בצלם").

התקיפות המדוברות בוצעו בעיקר בגדה המערבית, אך גם במעונות הסטודנטים בצפת, בכנסייה בלטרון ובבית קברות ביפו, והן מצטרפות למאות תקיפות פיזיות, הצתות, פריצות והשחתות של רכוש ויבול חקלאי של תושבים ערבים־פלסטינים בשנים האחרונות תחת הכותרת הצינית של "תג מחיר".

למרות כל הגינויים הצבועים של נתניהו ופוליטיקאים נוספים מהממשלה לפעולת "תג מחיר", ב־16 ביוני, כמה שעות בלבד לפני הצתת עשרות כלי רכב באבו־גוש, הקבינט המדיני־ביטחוני של הממשלה סירב להכיר במבצעי פיגועי "תג מחיר" כטרוריסטים והתעקש להגדירם כ"התאחדות בלתי מותרת" בלבד. המושג הארכאי, שנשלף על ידי השרים מקובץ חוקי חירום של המנדט הבריטי (1945), מתאר קבוצה המסיתה לפגיעה במדינה, ברכושה או בעובדיה אך לא כהתארגנות המבצעת פיגועים על רקע לאומני, ולכן גם מדובר בהגדרה הרבה פחות מחמירה מבחינה משפטית. יש לציין כי תנועת הימין הקיצוני "כך" דווקא כן הוגדרה ב־1994 כ"ארגון טרור", בנוסף להגדרתה כ"התאחדות בלתי מותרת".

הממסד חושש מהתלקחות

לקראת הדיון בקבינט המדיני־ביטחוני, שרי ממשלה ובכירים במערכת הביטחון ניסו להפעיל לחץ על נתניהו להגדיר לראשונה את אירועי "תג־מחיר" כטרור. הלחצים הופעלו גם מצד השר לביטחון פנים הגזען, יצחק אהרונוביץ' ממפלגת "ישראל ביתנו", שאסר באחרונה על קיום פסטיבל להצגות ילדים בשכונת הפלסטינית סילוואן במזרח ירושלים.

אותם גורמים בממסד שדורשים לקרוא לטרור הימין הקיצוני בשמו לא עושים זאת מתוך רצון להגן על התושבים הערבים־פלסטינים. הם חוששים שעלייה במספר פיגועי הימין הקיצוני תוביל להגברת הבידוד בינלאומי של ישראל, להסלמה בסכסוך, ובמיוחד הם חוששים מהתחדשות של הפגנות המוניות בגדה נגד הכיבוש וההתנחלויות שמהם יוצאים המפגעים.

הגורמים במערכת הביטחון ובממשלה שדורשים לנהוג ב"יד קשה" כביכול נגד כנופיות "תג מחיר" מנסים לכל היותר לרסן את טרור הימין הקיצוני ולא למגר אותו. אפילו את המינימום — לייבש תקציבית את קיני הימין הקיצוני ולעצור את המסיתים — הם לא מתכוונים לעשות. ההגדרה של פעולות "תג מחיר" כטרור נועדה מבחינתם להראות לעולם ולציבור שהממשלה "עושה משהו" נגד התופעה. אלא שעבור נתניהו ומפלגתו, שנשענת על הלובי של המתנחלים לא פחות מ"הבית היהודי", גם זה היה יותר מדי. הם עמדו מול כל אותם גורמים ופסלו על הסף את האפשרות שאירועי "תג מחיר" יוגדרו כפיגועי טרור.

"תג המחיר" של הממשלה

יש הרבה צביעות בעובדה ששרי הממשלה מגנים פעולת "תג מחיר" בזמן שהם בעצמם מקדמים "תג מחיר" הרסני בהרבה נגד ההמונים הפלסטינים דרך הריסות בתים, עקירת יישובים והפקעת אדמות בנגב ובגדה המערבית ובנייה מאסיבית של התנחלויות. בשנה החולפת בלבד סופחו על ידי הצבא 8,000 דונמים נוספים לשטחי השיפוט של ההתנחלויות.

מאות תושבי אבו־גוש והסביבה, יהודים וערבים, יצאו להפגין יום למחרת הפגיעה בתושבים הערבים בכפר — ההפגנה הזאת, שאורגנה על ידי קואליציית "תג מאיר", מסמנת את הדרך למיגור התופעה. יש להיאבק במפגעי הימין הקיצוני בכל מקום שבו הם מעיזים להרים את הראש, אך במקביל יש להיאבק גם במדיניות הממשלה שמספקת להם רוח גבית.

התאחדות הסטודנטים צריכה לא רק לגנות התקפות על סטודנטים ערבים אלא גם לפעול נגד האפליה הגזענית בקמפוסים, ונגד הכיבוש וההתנחלויות שמהווים קרקע פורייה לצמיחת הימין הקיצוני. כך גם ארגוני המחאה החברתית וארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות, צריכים לעמוד לצד התושבים בשכונות ערביות־פלסטיניות וביישובים מעורבים מול אלימות כנופיות הימין הקיצוני ומול הדיכוי והאפליה הממוסדת מצד הממשלה. המאבק לזכויות דמוקרטיות, לפרנסה ודיור, לפירוק ההתנחלויות ולסיום הכיבוש חיוני למיגור הגזענות, ולסלילת הדרך לחיי רווחה ושלום ליהודים וערבים כאחד.

צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס