₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הבחירות לרשויות המקומיות
הצבעת אי־אמון
הציבור הצביע בעיקר ברגליים ■ ראשי הערים הגדולות הצליחו לשמור על הכסא — כברירת מחדל ■ בתל אביב, חולדאי קיבל כרטיס צהוב

הדפסה

העובדה שברקת, חולדאי, יהב ועוד שורה של ראשי ערים ממשיכים לכהונה נוספת לא מעידה על שביעות רצון גדולה מהם. רוב הציבור בערים הגדולות הצביע גם הפעם ברגליים, הצבעת אי־אמון במערכת.

"רק לפני שנתיים יצא העם לרחובות בהמוניו ודרש צדק חברתי; אתמול העם נשאר בבית ולא דרש דבר", כך סיכם הפרשן של מעריב, אביב לביא, את תוצאות הבחירות. אלא שבאופן כמעט גורף, הרשימות ברחבי הארץ לא אימצו בצורה ברורה דרישות שיינסו לתת ביטוי לשאיפות לשינוי חברתי שהביעה המחאה החברתית; והן לא הובלו על־ידי נציגים ונציגות בולטים מהתארגנויות עובדים ומהמאבקים החברתיים, ולא התיימרו להציב חלופה של ציבור האנשים העובדים למפלגות הממסד.

גם שיטת הבחירות המעוותת שלא מאפשרת לבחור למועצה נציגים ישירים משכונת המגורים של הבוחר ולא מאפשרת להדיח ולהחליף נציגים — שמלכתחילה עומדים לבחירה רק פעם בחצי־עשור — תורמת לתחושה הרווחת בציבור שאין בשביל מי ובשביל מה להצביע.

אנשים רבים אולי אדישים לבחירות המוניציפליות, אבל בהחלט לא למצבם. העובדה שבאופן כמעט גורף הרשימות השונות ניסו לדבר באופן מוגבל על נושאים מוניציפליים צרים, תרמה להפיכת מערכת הבחירות לבלתי רלוונטית עבור שכבות רחבות שמחפשות פתרון לבעיות החברתיות הבוערות.

תל אביב: כרטיס צהוב לחולדאי

בהתאם למרבית התחזיות, ניצן הורוביץ, לא הצליח לגבור על ראש העיר המכהן, רון חולדאי, אך הוא זכה ביותר מ־50 אלף קולות, מעט יותר מהתוצאה שהשיג דב חנין, שהתמודד נגד חולדאי ב־2008. המועמד השני של האופוזיציה, אהרון מדואל, שרץ מטעם עיר לכולנו, קיבל 11 אלף קולות נוספים. שני המועמדים יחד זכו ביותר מ־45% מהקולות.

במרכז העיר, בדרום העיר וביפו, הורוביץ ניצח את חולדאי. מועמדי האופוזיציה זוכים יחד ל־55% תמיכה באותם אזורים. האזור היחיד בו הצליח חולדאי לנצח בפער ניכר הוא במגרש הביתי שלו, בשכונות המבוססות בצפון תל אביב. חולדאי גם ניצח בשכונות המזרח ודרום־מזרח, אך רק בפער קטן על שני המועמדים האחרים, לאחר ששיעור התמיכה במדואל הגיע שם לקרוב ל־25%.

גם הבחירות למועצה העירונית מעידות על כרסום בתמיכה בחולדאי וברשימות המזוהות איתו. הרשימה שלו אמנם נשארה עם אותו מספר מושבים, אך "הירוקים", רשימת הלוויין הירוקה של חולדאי, שהייתה הסיעה השלישית בגודלה במועצה הקודמת, לא עברה את אחוז החסימה ונמחקה לגמרי. מפלגת העבודה, שרצה לראשונה מזה 20 שנה ברשימה עצמאית, לא הצליחה להכניס אף נציג למועצה. רשימת הליכוד־ביתנו, שניהלה קמפיין ליברמני־גזעני עם הסיסמה "להשתיק את המואזין ביפו", שמרה על המושבים שלה, אבל זכתה בכמה אלפי קולות פחות לעומת רשימת הליכוד ב־2008. רשימת "רוב העיר" היא היחידה מבין רשימות הקואליציה שהצליחה להגדיל את אחוז התמיכה בה, אבל גם זה נעשה בעיקר במרכז ובצפון העיר, סביר להניח שבקרב מצביעים לשעבר של "יש עתיד", שספגה מכה משפילה לאחר שבקושי הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

לאחר שרשימת "יאפא" לא הצליחה הפעם לעבור את אחוז החסימה, וכמעט אף רשימה אחרת לא הציבה נציגים ערבים במקומות ריאליים, מועצת העיר החדשה תחל את עבודתה באופן אבסורדי ללא אף נציג ערבי. עם זאת, הסכם רוטציה בעיר לכולנו אמור לשנות את התמונה בהמשך, עם כניסתו של אמיר בדראן, שהוצב במקום הרביעי ברשימה.

המנצחת הגדולה של הבחירות למועצה היא דווקא מרצ, שהצליחה להכפיל את כוחה ונהפכה לרשימה הגדולה ביותר עם 23 אלף קולות. עיר לכולנו, שזכתה בבחירות 2008 ב־21 אלף קולות, יותר מכל רשימה אחרת, לא הצליחה לשחזר את ההצלחה. היא זכתה בכ־8,500 קולות הפעם, ואיבדה שני מקומות במועצה.

הזעם נגד חולדאי אמנם הורגש היטב בתקופה שלקראת הבחירות, אך כפי שהסברנו במאמר שפירסמנו ערב הבחירות, הנתק של עיר לכולנו מהפוליטיקה הארצית ומהמאבק הכללי נגד שלטון ההון מצד אחד, והזיהוי של אהרון מדואל עם מפלגת השלטון, הליכוד, מצד שני, הפך אותה לחלופה פחות אטרקטיבית עבור רבים ממתנגדי סדר־היום הקפיטליסטי של חולדאי.

מרצ הייתה הרשימה הבולטת היחידה בתל אביב שזוהתה באופן ברור עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, מה שעזר לה לזכות במספר הקולות הרב ביותר לא רק במרכז העיר אלא גם בדרום העיר וביפו. התמיכה בה משמעותית דווקא בהתחשב בקמפיין הרדום, בעובדה שמדובר ברשימה שישבה בקואליציה של חולדאי, ושבניגוד לרשימה של עיר לכולנו לא הורכבה מפעילי שכונות, פעילים חברתיים ונציגי עובדים.

המומנטום סביב מרצ, שמשתקף גם בסקרים ברמה הארצית, מעיד על כך ששכבות משמעותיות מחפשות אלטרנטיבה משמאל למפלגות הממסד הקפיטליסטיות. מרצ אמנם לא מציעה אלטרנטיבה ברורה מחוץ למסגרת השיטה הקפיטליסטית, אך נתפסת בשלב הזה בעיני רבים בתור "המחאה" הטובה ביותר נגד המפלגות שמזוהות עם שלטון ההון ועם הימין. עם זאת, לא ברור אם מרצ בתל אביב לא תמהר לחזור גם הפעם לקואליציה של חולדאי.

הן אחוז הבחירה הנמוך והן התמיכה המשמעותית במרצ ובעיר לכולנו בבחירות האלו מצביעים על התנגדות לסדר־היום של "עיר לעשירים" שמקדם חולדאי, שנשען על תמיכה של 17% בלבד מבעלי זכות הבחירה בעיר. את המגמות האלו צריך לחזק דרך קידום של סדר־יום סוציאליסטי של מאבק לצדק חברתי ולשוויון, לא רק נגד המדיניות של חולדאי אלא גם נגד זו של הבוסים שלו בממשלת ההון.



  


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.