socialism.org.il
תוכניות הבנייה בהתנחלויות
שוד קרקעות הוא לא בסיס לשלום
מה בדיוק עושה משרד הבינוי והשיכון של ממשלת נתניהו?
שחר בן־חורין
27.11.2013 00:00

ביולי האחרון, זמן קצר אחרי שלחץ ציבורי הביא את נציבות האיחוד האירופי להכריז על הטלת סנקציות כלכליות מסוימות על ההתנחלויות, הצהיר שר הבינוי והשיכון אורי אריאל מ"הבית היהודי" כי "פתרון מיידי למצוקת הדיור יושג רק באמצעות בנייה מסיבית — " בהתנחלויות בגדה המערבית. בחודשים האחרונים הכריז משרדו על שיווק קרקעות לבניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות.

השר המציא "אזור ביקוש" חדש. הציבור הישראלי הרחב מעולם לא נהר להתנחלויות. למעשה, הממשלות בשני העשורים האחרונים השתמשו בלא מעט תמריצים כלכליים והטעייה כדי ליצור את "גושי ההתנחלויות". שעה שסקר שהזמינו גורמי ימין ביוני האחרון מלמד על עלייה בשיעור הישראלים הרואים בהתנחלויות מכשול לשלום ומסחטת כספים, מנסים ב"בית היהודי", מפלגת המתנחלים, לרכוב על מצוקות הדיור באופן ציני ומגייסים את טקטיקת ה"הפרד ומשול" במאמץ לשכנע באופן אבסורדי שאין כל דרך לפתור במהירות את מצוקות הדיור של הציבור בישראל בשטח ישראל וכי הדרך היחידה היא באמצעות שוד קרקעות והגברת המצוקות של הציבור הפלסטיני בשטחים הכבושים.

מכרזים בהיקף שיא

בתחילת נובמבר פירסם משרד השיכון מכרזים לתכנון בנייה בהיקף של 24,000 יחידות דיור ב־23 התנחלויות בגדה המערבית. היקף כזה לא נרשם כבר למעלה מעשור. המכרזים כוללים פיתוח תוכניות לבנייה בשטח E1 בגדה המערבית, שמפריד בין התנחלויות "גוש אדומים" לבין מזרח ירושלים, ובין יישובים פלסטיניים בצפון הגדה ובדרומה.

כשהשר אריאל, לשעבר מזכ״ל מועצת יש״ע, המתגורר בעצמו ב"גוש אדומים", מנסה לקדם את הבנייה ב־E1, ומבטיח לבנות שם דירות כבר באוקטובר הבא, מטרתו היא לא רק לחזק את המוניטין שלו בקרב הימין ההתנחלותי אלא גם לטרפד, באמצעות ביתור הגדה המערבית, את האפשרות למימוש זכותם של הפלסטינים להקים מדינה משלהם לצד ישראל.

צוות המשא ומתן מטעם הרשות הפלסטינית התפטר לזמן קצר לאות מחאה בתגובה לגל ההכרזות על תכנוני הבנייה בהתנחלויות. חבר הצוות, ס׳איב עריקאת, אמר בראיון לערוץ 2 כי במהלך שלושת חודשי המשא ומתן "הוכרז על בניית 6,000 יחידות דיור — עוד לפני ההכרזה על ה־20 אלף — 19 פלסטינים נהרגו, 129 בתים נהרסו, ואלימות המתנחלים עלתה ב־41% בגדה המערבית". נשיא הרשות, מחמוד עבאס, התריע שללא ביטול ההכרזה יבוטל המשא ומתן כליל.

פרובוקציית ההתנחלויות האחרונה של שר השיכון גרמה אפילו לשר החוץ האמריקאי ג׳ון קרי — המייצג את הפטרון של ישראל ושבעצמו אף קרא לאיחוד האירופי להימנע מהעיצומים הכלכליים על ההתנחלויות — לתקוף את הבנייה בהתנחלויות בצורה בוטה מהרגיל מחשש לקריסת המשא ומתן והתערערות היציבות האזורית: "אם, כפי שאתם אומרים, אתם פועלים למען השלום, אך אתם יכולים לתכנן בניה בשטחים שעליהם תקום בסופו של דבר פלסטין? זה שולח מסר שאולי אתם לא כל כך רציניים".

ראש הממשלה נתניהו מיהר להתנער מהפרסום על תכנון הבנייה בטענה שהוא חושף את הממשלה לביקורת בינלאומית בעיתוי לא נוח, ורמז לוויכוח של ממשלתו מול הממשל האמריקאי סביב תוכנית הגרעין של איראן. ראוי להזכיר שממשלתו הקודמת אישרה את התוכניות לבנייה ב־E1 ולעקירת הקהילות הבדואיות המתגוררות בו.

"אי־אפשר להסביר את הבנייה בהתנחלויות"

אולם מה שמטריד את נתניהו ואת רוב הממסד הישראלי הוא ש"אי־אפשר להסביר את נושא הבנייה בהתנחלויות בשום מקום בעולם", כפי שצוטט בפברואר האחרון יעקב עמידרור, אז היועץ לביטחון לאומי. עם פרישתו בתחילת נובמבר הוא הזהיר כי "כישלון המשא ומתן עם הפלסטינים רק יגביר את המגמה של חרמות ובידוד בינלאומי של ישראל".

מעבר לכך, מנקודת המבט האסטרטגית של האליטה השלטת בישראל, הבעיה היא לא רק הביקורת הבינלאומית, שגוברת כיום בהשפעת דעת־הקהל בעולם. בעוד שההיגיון הבסיסי של מפעל ההתנחלויות שטיפחו כל ממשלות ישראל הוא מלכתחילה להביא להידוק השליטה בשטחים שכבשה ישראל ולקדם את סיפוחם — תוך שהקפיטליזם הישראלי מנצל את משאביהם, את שוק הצריכה המקומי וכוח־עבודה פלסטיני זול ונטול זכויות באזורי התעשייה בהתנחלויות — שורה של גורמים בממסד הישראלי, כולל באחרונה ראש השב״כ לשעבר, יובל דיסקין, כבר ציינו כי המשך הבנייה בהתנחלויות מטיל צל על ההיתכנות של "פתרון שתי המדינות", וכתוצאה מכך על האפשרות של השלטון בישראל להמשיך להישען על רוב אתני יהודי בעתיד.

על הרקע הזה, חלק מהשרים מתרעמים על "הבית היהודי". שר המדע יעקב פרי מ"יש עתיד", עוד ראש שב״כ לשעבר, אף רמז לאפשרות שהם או "הבית היהודי", שעד אתמול היו ה"אחים", יצטרכו לפרוש לבסוף מהממשלה על רקע מחלוקות פוליטיות. השרה ציפי לבני ("התנועה"), האחראית על המשא ומתן המדיני מטעם הממשלה, טענה ש"הכול נעשה על־ידי שר בממשלה [אריאל] שפועל הפוך לגמרי ממדיניות הממשלה".

הפוך לגמרי?

למרות המחלוקות, הבנייה המסיבית בהתנחלויות היא מדיניות הממשלה. רוב ההתנחלויות נמצאות ברשימת היישובים ב"עדיפות לאומית" (זכאות להטבות כלכליות), ובאוגוסט האחרון החליטה הממשלה להכניס לרשימה התנחלויות מבודדות שעד לאחרונה הוגדרו כ"מאחזים בלתי חוקיים". רק בסוף אוקטובר הכריז נתניהו עצמו על קידום בניית פרויקטים בהתנחלויות שבאזור ירושלים, בין השאר כדי להדוף ביקורת מצד גורמים במפלגתו ובימין על הפעימה השנייה של השחרור הסמלי של אסירים פלסטינים שנאסרו לפני הסכמי אוסלו.

הבנייה משרתת גורמים שונים ובעיקר מיועדת בטווח הקצר לרצות את הלובי של התנועה המשיחית של המתנחלים, לרבות בשורות הליכוד, ומעבר לכך, ללבות במידה מסוימת את הסכסוך כטקטיקה להפעלת לחץ במשא ומתן המדיני. הבנייה משמשת גם לטשטוש האופי האמיתי של מציאות הכיבוש וההתנחלויות בשטח (דרך הצגת הבנייה כ"נורמלית", בגיבוי צידוקים דתיים), ולעידוד לאומנות, הפועלת להסחת דעת מהבעיות החברתיות הבוערות.

אולם נתניהו ושותפיו היו מעדיפים להמשיך את הבנייה בדרך שתגרור פחות תשומת לב. כפי שנכתב בעיתון "ישראל היום", השופר של ראש הממשלה: "נראה שאף אחד לא יתפלא אם אחרי שיסתיים המשבר עם האמריקנים, יעמוד מספר יחידות הדיור המתוכנן, אחרי השקילה מחדש, על 20 אלף". ב־18 בנובמבר עדיין דווח שהמכרזים נותרו פעילים.

ממשלת נתניהו הקודמת, שהתהדרה ב"הקפאת" הבנייה בהתנחלויות (בפועל עיכוב חלקי) במשך 10 חודשים ב־2009–2010, האיצה בתקופתה באופן משמעותי את הבנייה, וכפי שהודה בזמנו שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, היא פעלה "בפרופיל נמוך", הרחק מעיני הציבור, כדי להכפיל את התמיכה הכלכלית בהתנחלויות על חשבון משלמי המסים. משרד האוצר תחת לפיד בדיוק השלים העברת תשלום "פיצויים" נוסף להתנחלויות על תקופת ה"הקפאה".

במחצית הראשונה של 2013, תקופת חילופי הממשלות, חל זינוק של 70% בהתחלות הבנייה בהתנחלויות לעומת התקופה המקבילה ב־2012 — כך עולה מדו״ח שפירסם ארגון "שלום עכשיו" באוקטובר, ובו מצוין גם כי רוב התחלות הבנייה נעשו בהתנחלויות מבודדות בעומק הגדה המערבית.

מאות עצים נכרתו

הבנייה בהתנחלויות היא מיסודה מדיניות תוקפנית, קולוניאלית, של נישול ושוד קרקעות, פגיעה בפרנסתם של חקלאים, פגיעה בחופש התנועה של תושבים, ניצול עובדים ואפליה בגישה לתשתיות. זו מדיניות אנטי־שלום ואנטי־צדק חברתי. ההתנחלויות, ובפרט "המאחזים", הן גם חממה לפעילי ימין קיצוני שמשליטים טרור על סביבתם באלימות יומיומית ובפיגועי "תג מחיר". כך, לאורך ספטמבר ואוקטובר נכרתו ונשרפו מאות עצי־זית בגדה, וחקלאים הותקפו, בסדרה של פיגועים שביצעו מתנחלים ושכמעט לא זכו לסיקור חדשותי בישראל. אך אין ספק שהם, לצד חנק כלכלי, הרג תושבים ומעצרים, אחראים ליצירת הקרקע הפורייה לייאוש שלמרבה הצער הצמיח באחרונה גם מספר פיגועי נקמה הרסניים של תושבים פלסטינים יחידים נגד ישראלים.

למרות הגינויים הרשמיים שנשמעים מפעם לפעם נגד "נוער הגבעות" ואלימות המתנחלים, מדובר בסימפטום למדיניות הממשלה, הבונה בהתנחלויות ומתחזקת את הדיקטטורה של הכיבוש שרומסת את חייהם ועתידם של העובדים והצעירים הפלסטינים בשטחים, מעמיקה את הסכסוך הלאומי ושוללת גם מציבור העובדים הישראלי כל אפשרות לעתיד של שלום ורווחה.

המאבק לצדק חברתי ושלום הוא בהכרח גם מאבק בלתי מתפשר נגד מפעל ההתנחלות בכללותו, ולמען פיתוח הארץ משני צדי הקו הירוק לטובת כל יושביה, על בסיס שוויון זכויות מלא, כולל הזכות להגדרה עצמית, במסגרת שתי מדינות סוציאליסטיות ודמוקרטיות, עם שתי בירות בירושלים ושוויון זכויות מלא למיעוטים, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי של המזרח התיכון כולו.

גירסה של מאמר זה פורסמה לראשונה בגיליון החדש של "עיתון המאבק"