₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הישגים ומסקנות בתום שביתת עובדי טבע־טק
לאחר שבועות של מאבק קשה הגיעו עובדי מפעל טבע־טק למספר הישגים חשובים, אף שאלה הוגבלו כתוצאה מהיעדר גיבוי מצד הנהגת ההסתדרות ברגע הקריטי

הדפסה

לאחר 19 ימי שביתה ומעל 10 חודשי משא ומתן, הפגנות ועיצומים, מאבק השכר של מעל 1,100 עובדי מפעל טבע־טק בנגב הסתיים בחמישי שעבר (7.11) במספר הישגים חשובים שנקבעו במסגרת הסכם ההבנות, לקראת החתימה על ההסכם הקיבוצי החדש.

המאבק במפעל פרץ לאחר שהעובדים דחו הצעה לתוספת שכר של 5% לשנה, שהציעה ההנהלה לכלל העובדים במפעלי ואתרי טבע בישראל. העובדים הסבירו כי 5% ממשכורות זעומות כשלהם הם לעג לרש — בלשון המעטה, בהתחשב ביוקר המחיה.

לשם המחשה מסרו מספר עובדים לעיתון "דה מרקר" את פרטי השכר שלהם: נעמה שני, ביולוגית עם תואר שני, שנתיים בחברה: 5,400 שקל לחודש; מריה וישנבסקי, הנדסאית כימיה, כעשר שנים במפעל: 6,500 שקל; אלברטו קסטיליה, מלגזן 14 שנים בחברה: 6,300; שלומי פינטו, מבקר תיעוד: 5,000 שקלים. העובדים המייצרים את חומרי הגלם לתרופת הקופקסון — שמכניסה כמחצית מרווחי טבע — מקבלים שכר נמוך גם בהשוואה למפעלי טבע במרכז הארץ.

כעת, בתום השביתה, עובדי טבע־טק השיגו תוספת שכר של 31.25% שתיפרס על פני חמש שנים (6.25% לשנה) ותחול רטרואקטיבית מינואר 2013. עובדים שהשתכרו עד היום שכר מינימום (4,300 שקל), יקבלו בנוסף עוד תוספת חד־פעמית של 5%.

כמו כן, תשולם לעובדים תוספת על "הארכת הסכם" (על כך שההסכם נחתם לתקופה ארוכה במיוחד של חמש שנים) בגובה 300 שקל לחודש, שתיפרס גם היא על פני תקופת ההסכם. ההפרשות לפנסיה יגדלו ב־1.5% לחודש על חשבון המעביד. 420 אלף שקל יוקצו לרווחת ילדי העובדים, והעובדים דורשים שבמסגרת ההסכם הסופי יותאם גם מערך ההסעות לטובת אמהות עובדות המועסקות על תקן "מישרת אם" ומסיימות לעבוד בשעות מוקדמות יותר.

"נלך בכל הכוח"

בשיחה עם אתר המאבק של תנועת "מאבק סוציאליסטי" מסביר יו״ר ועד העובדים, אבי זוהר, כיצד הושג ההסכם: "אני 14 שנים בטבע והייתי נחוש, בניגוד להסכמים קודמים, להביא הסכם עם בשורה של ממש לכל העובדים במפעל. במשך עשרה חודשים של משא ומתן ההנהלה אמרה 'זה המתווה', וניהלנו מלחמת התשה. אבל לא הרמנו ידיים. סימנו קו הצלחה ולא זזנו ממנו. עשינו לחברה כל כך גדולה נזק עצום, פגענו בתדמית וברווחים. לא השאירו לנו ברירה אלא [להיאבק כדי] להגיע להישגים שדרשנו".

לפני שפרצה השביתה ניסה ועד העובדים של טבע־טק לקדם מאבק בחזית מאוחדת יחד עם שאר העובדים באתרי טבע בישראל, 11 במספר, מול איומי הפיטורים ולקראת החתימה על הסכמי השכר החדשים בחברה. ההצעה נועדה לשבור את הדפוס שההנהלה הצליחה להנחיל, לפיו היא מקיימת משא ומתן עם כל ועד בנפרד, אך לבסוף היוזמה לא יצאה לפועל.

בתחילת השביתה הביע זוהר אכזבה גם מהיעדר הגיבוי מצד יו״ר ההסתדרות, עופר עיני, אפילו לאחר שההנהלה מרחה את המשא ומתן במשך יותר מ־10 חודשים. "עיני יכול היה לעשות את הדברים אחרת", אמר זוהר בראיון לעיתון גלובס, "ציפיתי שייתן לי גיבוי מלא ושיחנוק את החברה הזו מהים, מהאוויר ומהיבשה. וככה היינו מנצחים על בטוח... אבל [אני] לא באמת לבד — אלא עם אלף עובדים, ולכן אנחנו ננצח. נלך בכל הכוח" (גלובס, 20.10).

תחבולות ההנהלה

במצב הזה נאלצו העובדים לפתוח לבדם בשביתה ללא הגבלת זמן ב־20 באוקטובר. בתוך שבועיים הם הצליחו להביא את ההנהלה להציג הצעת שכר משופרת: תוספת של 6.3% לשנה בנוסף לתנאים סוציאליים. אך ההנהלה דרשה ברגע האחרון שתוספות השכר יינתנו באופן דיפרנציאלי לכל עובד ועובדת על בסיס מדידת תפוקה אישית ולשיקול ההנהלה. הוועד דחה תחילה על הסף ובצדק את הדרישה הזאת: "ההתניה שהציבה ההנהלה, שלפיה התשלום של תוספת השכר יהיה דיפרנציאלי [ועל בסיס תפוקה אישית] וכל מנהל יחליט למעשה מי מהעובדים יקבל יותר ומי פחות, היא פתח לשחיתות — ואסור לתת לזה יד. נמשיך במאבק ככל שיידרש, ואני מאמין שההסתדרות לא תנטוש אותנו", אמר גורם בוועד ל"דה מרקר" (TheMarker, 10.11).

אלא שהתנגדות הוועד זכתה לגינוי מביש מצד הנהגת ההסתדרות. במקום לתמוך בעובדים ולפתוח בפניהם את קופת השביתה ולהבהיר שההסתדרות מגבה לחלוטין את דרישות העובדים — מה שהיה מפעיל לחץ נוסף על ההנהלה לסגת — בכירי ההסתדרות גינו את הוועד מעל דפי העיתונות בזמן השביתה עצמה (!) ובכך חיזקו את עמדת ההנהלה. יו״ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, תקף פומבית את הוועד על דחיית דרישות ההנהלה: "חבל שהוועד לא חתם על ההסכם. זה לא היה צריך לקרות. העבודה בטבע טק היתה צריכה להתחדש מחר בבוקר, אחרי שהנהלת החברה הציעה הסכם שכר לא רע בכלל". גם בהנהגה הארצית סירבו לגבות את עמדת הוועד.

בהיעדר גיבוי מההסתדרות, ולאחר 19 יום ללא משכורת וללא קרן שביתה, הלחץ על העובדים גבר. זוהר מסביר כי ועד העובדים לא מיהר לסיים את השביתה, כדי להביא להישגים מירביים מול ההנהלה, אך במצב שנוצר, יותר ויותר עובדים כבר העדיפו לסיים. כך התקבלה לבסוף למרבה הצער דרישת ההנהלה, גם אם באופן חלקי. כך, בהתאם להסכם ההבנות, עובדים שהערכת התפקוד שלהם היא בדרגה 1, הנמוכה ביותר מתוך 5, לא יזכו לתוספת באותה שנה.

בשיחה שערכנו עם זוהר הוא העריך שמדובר בכ־30 עובדים כיום, שדורגו ברמה 1, והוסיף כי למרות הפשרה שנכפתה באותן הנסיבות, עצם ההחלטה על הדירוג תהיה כפופה לפיקוח מסוים מטעם העובדים: "מעכשיו תהיה ועדה, עם נציג של הוועד, ולא החלטה שחותך מנהל המתקן בלבד, שקובעת את הדירוג, כמו עד היום. ההנהלה תצטרך להביא נתונים ולא לעשות איפה ואיפה. בנוסף, ההנהלה לא תחסוך מכך כסף, כי הסכומים ילכו לתגמול לעובדים מצטיינים בדרגות 4–5". על אף הצלחת הוועד לצמצם את מרחב הפעולה של ההנהלה במקרה הזה, עצם ההתניה של תוספות השכר במדד של תפוקה אישית היא מדיניות מפלה שפוגעת בעובדים, גורמת להם להתחרות אחד בשני על פירורים מהרווחים העצומים שהם מפיקים, וסוללת את הדרך להגברת הלחצים ועומס העבודה.

האחריות הראשית לקבלת הפשרה היא כאמור של הנהגת ההסתדרות וההנהגה במרחב הנגב, שסירבו להתייצב לצד העובדים ברגע הקריטי, כך שהעובדים חשו שלא נותרה להם ברירה. כעת הוועד ושאר העובדים יצטרכו לעמוד על המשמר, ולהיערך לפעול לביטול המדיניות הזאת בהמשך. חשוב שהוועד יעשה כל שביכולתו כדי לבלום ולהתנגד באופן גורף להשתתפות בכל החלטה שמשמעותה שלילת תוספת שכר מובטחת מעובד כלשהו.

"השגנו את המטרות"

שאלנו את זוהר על הביקורת שהעלה כלפי עיני ועל היעדר הגיבוי מצד נציגי ההסתדרות. זוהר הסביר שיו״ר ההסתדרות "אפילו לא הרים טלפון במהלך כל המאבק. אמנם קיבלנו אוהל לשביתה ואוטובוסים להפגנה בפתח תקווה, ואת המשא ומתן אבי ניסנקורן לקח תחת חסותו, אבל גם הוא לא הגיע לבקר אותנו. זה כישלון חרוץ של המערכת של ההסתדרות. עובדים בזמן השביתה הרימו גבה ושאלו למה. במיוחד כשאנחנו משלמים כל כך הרבה [דמי חבר], במשך הרבה זמן. אבל אנחנו ממשיכים [עם החברות בהסתדרות] למרות שיש מחלוקות לפעמים, ונקווה להמשך טוב". בסיכומו של דבר זוהר מסכם את סבב המאבק בהצלחה — "הלכנו עד הסוף והשגנו את המטרות".

למרות כל הקשיים, אין ספק שהעובדים הצליחו להשיג תוספות שכר גבוהות בהרבה ממה שההנהלה היתה מוכנה לתת ללא מאבק, בייחוד לבעלי השכר הנמוך ביותר במפעל. כעת חשוב לפתח דיון בקרב העובדים להסקת מסקנות מהמאבק, על נקודות החוזק והחולשה שלו, לצורך חיזוק הכוח של ההתארגנות לקראת המאבקים הבאים. דיון כזה יכול להיות הזדמנות גם לגיבוש מסקנות לגבי הצורך בשינוי בהסתדרות העובדים ולגבי הדרכים להשיג אותו.



  


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.