₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


ועידת "מאבק סוציאליסטי"
שני המאיונים העליונים של האלפיון העליון
מבט לדיון על המשבר הקפיטליסטי העולמי, שנערך בסוף ספטמבר במסגרת הוועידה הארצית ה־8 של "מאבק סוציאליסטי"

הדפסה

"שכבה של סופר־עשירים, בנקים ותאגידים ברחבי העולם מחביאים סדר־גודל של 20 עד 30 טריליון דולר במקלטי מס. הסכום הכולל הזה גדול יותר מסך כל התוצר השנתי של כלכלת ארה״ב. מחצית מהעושר העצום הזה מוחזקת בידי מאה אלף בני־אדם בסך הכול — כלומר, בידי שני המאיונים העליונים של האלפיון העליון בעולם!

"זה קורה בזמן שיותר מעשירית מאוכלוסיית העולם נמצאת במצבים של רעב ותת־תזונה משמעותית, ולא בגלל מחסור במזון ברמה העולמית. בנוסף, רבע מהנוער בעולם (בגילאי 15 עד 24) נמצא מחוץ לכל מסגרת עבודה או לימודים.

"בעוד שאפשר לזהות החמרה בעקבות המשבר, חשוב להדגיש שגם חזרה לצמיחה לא תפתור את הבעיה היסודית שהשיטה הקפיטליסטית אינה מסוגלת לספק מענה לצרכים הבסיסיים של האנושות. באופן מובן, מיליארדי אנשים בארצות שנפגעו עד עכשיו בצורה הקשה ביותר מהמשבר מצפים נואשות לחזרה של הכלכלה למגמת צמיחה. אלא שהתקוות לשיפור משמעותי במצב יתנפצו, מכיוון שבכלכלות שחזרו ממיתון לצמיחה, מדובר בצמיחה חלשה מאוד, וכפי שאפשר לראות גם מהניסיון של השנים האחרונות, העושר שכן מיוצר בעולם כמעט ואינו מגיע לידי מעמד העובדים בחברה.

"ההתפתחויות האלו סוללות את הדרך להמשך של עימותים מעמדיים ולהתפרצות של מאבקים המוניים ברמה העולמית. והמאבקים האלה יתפתחו תוך הישענות על ניסיון ולקחים שנלמדו מהמאבקים שכבר התרחשו לאורך השנים האחרונות".

בדברים אלה החלה ג׳ודי בישון, חברת המזכירות הבינלאומית של התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית CWI, ש"מאבק סוציאליסטי" היא חלק ממנה, לסקור את תמונת המצב העולמית כשהציגה את הדיון הראשון בוועידה, שעסק בהתפתחות המשבר הקפיטליסטי העולמי (את הצהרת הוועידה בנושא ניתן לקרוא כאן).

מבוי סתום בכלכלה

ג׳ודי ודוברים ודוברות נוספים הצביעו במהלך הדיון על המבוי הסתום בו נמצאת כיום הכלכלה העולמית, שעדיין לא מצליחה להיחלץ מההשלכות של המשבר שהחל ב־2007–2008.

הבעיה הנפיצה של הררי החובות האסטרונומיים שנערמו ערב המשבר לא נפתרה. שכבה משמעותית של טייקונים ותאגידים גדולים אמנם ממשיכה לגרוף רווחי עתק, אך יש להם יחסית מעט אפיקי השקעה רווחיים כיום. רמות השכר הנמוכות שמלכתחילה נועדו לאפשר לבעלי ההון למקסם רווחים, וגלי הפיטורים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי במקומות רבים, מתורגמים לכוח קנייה נמוך ולמחסור בשווקים. על הרקע הזה, בעלי ההון משקיעים פחות רווחים חזרה בכלכלה וממשיכים "לשבת על הכסף", בעוד שהם מעודדים את המשך תהליך ההפרטה בשורה של מדינות כדי להפוך נכסי ציבור לאמצעים חדשים לעשיית רווחים.

ארה״ב מתמודדת עם ההתאוששות החלשה ביותר שחוותה מאז מלחמת העולם השנייה, כשברקע שורה של גורמים שעשויים לדחוף את כלכלתה חזרה למיתון, ובהם השיתוק במערכת הפוליטית סביב סוגיות התקציב ותקרת החוב (בעיה שנדחתה שוב ברגע האחרון לתחילת השנה הבאה). הבנק הפדרלי ממשיך ברכישה מסיבית וחסרת־תקדים של אגרות־חוב ("הקלה כמותית") בניסיון לעודד את התאגידים הפרטיים להשקיע, מה שמנפח בועות חדשות, אך בגלל המצב הרעוע של המשק הבנק חושש להפחית ולסיים את המדיניות.

כלכלות ה־BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום־אפריקה) ועוד מספר כלכלות מתפתחות סומנו על־ידי כלכלנים רבים כבעלות פוטנציאל לחילוץ המשק העולמי, אבל סין מתמודדת כיום עם האטה דרמטית בצמיחה, ובשאר הכלכלות המתפתחות קצב הצמיחה נופל באופן משמעותי בתקופה האחרונה. עקב המחסור בשווקים, כ־40% מכושר הייצור בסין מושבת. שוק הצריכה הסיני מוגבל בגלל רמות שכר נמוכות במיוחד. אייל עצי־פרי, מזכיר סניף מרכז, הסביר כי במקביל גם המערכת הבנקאית וממשלות המחוז שרויות בחובות עצומים, וכיצד ההאטה בסין גוררת פגיעה בצמיחה בכל הכלכלות שנשענו על יצוא של חומרי גלם ומכשור בתקופה הקודמת.

על המצב הכלכלי באירופה יכולה להעיד ההידרדרות הכלכלית של גרמניה, הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה. גוש היורו אמנם חזר לצמיחה מדשדשת, אחרי שנה וחצי של מיתון, אך בזמן שמספר כלכלות באירופה עדיין שרויות במיתון כבד, הצמיחה בגרמניה אפסית, ומכיוון שהיא תלויה משמעותית ביצוא, גם היא נפגעת כעת כתוצאה מההאטה בסין. בצד השני של הסקאלה נמצאת יוון, ששקועה כבר בשנה השישית למיתון הכלכלי, שהוא למעשה הממושך ביותר שנרשם אי־פעם בכלכלה קפיטליסטית כלשהי במערב. ג׳ודי הדגישה שהקיצוצים במגזר הציבורי ביוון היו גם הם העמוקים ביותר שנרשמו עד היום באירופה, בשיעור של 15% מהתוצר בתוך שלוש שנים. אלא שהחוב של יוון עדיין תופח!

משבר חברתי וסביבתי, סכנת מלחמות

מספר דוברים התייחסו במהלך הדיון למחיר החברתי העצום של המשבר ביוון ובארצות נוספות, שבהן הותקפו בצורה ברוטלית תנאי המחיה של העובדים על־ידי המעבידים וממשלות ההון. ביוון למשל נרשמה עלייה בשיעור המתאבדים וירידה בקצב הילודה. מדיניות הצנע שם כללה בין היתר קיצוץ ענק של כ־40% בתקציבי הבריאות.

מספר דוברים ודוברות תיארו את ההתפתחות של המשבר הסביבתי העולמי וכיצד למרות כל תמרורי האזהרה שמציבים המחקרים המדעיים, מניעי רווח צרים ממשיכים להחמיר את המצב. אדם לב, העובד כמהנדס סביבה, ורמי איתן, תיארו את כישלון הקפיטליזם בהתגברות על משבר האקלים ואיך בזמן ששיעור חלקיקי הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה שברו שיא חדש, תאגידי נפט ממשיכים לחבל במחקרים מדעיים.

עוד נושא שעלה בדיון היה ההשלכות הקטסטרופליות של התערבויות ומלחמות אימפריאליסטיות, לרבות בדמות הצמיחה של ארגונים ג׳יהאדיסטיים שפועלים להוצאת פיגועי נקם, כפי שקרה בפיגוע האחרון בקניה. אמנם היכולת של מעצמות קפיטליסטיות כמו ארה״ב ובריטניה לכפות את רצונן באמצעים צבאיים ספגה מכה כבדה בעקבות המלחמות באפגניסטן ובעיראק, וניתן היה לראות זאת בדרך בה התנגדות ציבורית בלמה באחרונה את תוכניות התקיפה בסוריה, אך התערבויות צבאיות שם ובאזורים אחרים עדיין עומדות על הפרק.

מחאות ומאבקים המוניים

מנגד, המונים בכל העולם יוצאים להיאבק בניסיון לשפר את מציאות החיים. שי גלי, מארגן איגוד מקצועי בתנועה, התייחס ל"אפקט ההדבקה" המואץ בין מאבקים ברמה הבינלאומית כיום, שעה שעובדים וצעירים יכולים גם באמצעות הרשתות החברתיות להתעדכן וללמוד מהניסיון של מעמד העובדים ושל שאר המאבקים שמתארגנים בכל פינה בעולם.

מאז התפרצות התקוממויות "האביב הערבי" לפני קרוב לשלוש שנים — שעליהן ועל הפרספקטיבות למזרח התיכון נערך דיון נוסף — התפתחו תנועות חשובות של מחאות ושביתות בשורה של מדינות, כולל תנועת ה"אוקיופיי" בארה״ב, ה"זועמים" בספרד ושאר המאבקים נגד הצנע ולמען זכויות באירופה, תנועת האוהלים בישראל, מרד עובדי המכרות בדרום אפריקה, תנועת המחאה סביב כיכר טאקסים בטורקיה, ותנועות המחאה באמריקה הלטינית, ובפרט בברזיל, ועוד. בד־בבד מתחדדת התפיסה של הקיטוב המעמדי בחברה ברמה הבינלאומית, כפי שהדבר משתקף ברעיון של ה־99% מול ה־1%.

ברחבי סין מתפרצים ללא הרף מאבקים ומחאות במוקדים שונים, אלא שהשינוי בתקופה האחרונה הוא בכך שישנם דיווחים גם על מאבקים בקנה מידה משמעותי, כולל מאבקי עובדים במקומות עבודה של מאות ואלפי עובדים. הדיקטטורה בסין ניסתה לנצל את משפט השחיתות של בכיר המשטר לשעבר, בו שילאי, כדי ליצור רושם שההנהגה החדשה לוחמת בשחיתות ומבצעת ניקוי־אורוות, אך המשפט דווקא סייע לחשוף עוד יותר את ההיקף העצום של השחיתות בצמרת, ולמעשה הוא מגביר את החשש במשטר מפני התפתחות של המאבקים ברחבי סין בכיוון של "אביב סיני" נגד הדיקטטורה.

במדינה אחר מדינה מופגן שוב ושוב הרצון של שכבות רחבות להיאבק, ובאופן משמעותי חלק גדול מהמאבקים מובל על־ידי נשים. עובדים צעירים ולא מאורגנים, במיוחד מהשכבות של ה"פרקריאט" — העובדים במישרות הזמניות, בשכר נמוך, ללא ביטחון תעסוקתי — פונים לנתיב של התארגנות ומאבק.

שחר בן־חורין, מזכיר התנועה, דיבר על גלי ההתאגדות של שכבות הפרקריאט בארה״ב, בבריטניה, בישראל ובמוקדים נוספים, שמהווים חלק מהניצנים של תנועת עובדים מודרנית חדשה, שצומחת בתגובה לקפיטליזם הניאו־ליברלי ובסופו של דבר גם תסלול את הדרך להפלתו. סוהיר דקסה־חלבי, חברת מזכירות איגוד העובדים הסוציאליים, התייחסה לאופן בו מעמד העובדים התערב ונתן גיבוי לתנועות המחאה בברזיל ובטורקיה, וגם להתמודדות של מעמד העובדים עם הנהגות משת״פיות שפועלות לרסן ולחבל במאבקים שלו — בין השאר עלתה הדוגמה של תהליך ההתאגדות העצמאית ההמונית במצרים ושל ועדי השביתה העצמאיים שאירגנו עובדי המכרות בדרום אפריקה בשנה שעברה.

המחסור בהנהגה

למרות הנכונות להיאבק על שינוי משמעותי בתנאי המחיה, עדיין חסרה הנהגה הולמת באיגודי העובדים ובמישור הפוליטי, שתוכל לעזור לארגן ולהוביל את אותם המאבקים על בסיס הצבת אלטרנטיבה סוציאליסטית ברורה לשיטה הקפיטליסטית. מנהיגי האיגודים בעולם כמעט שאינם מובילים מאבקים, בין אם מתוך פחדנות, ובין אם מתוך כניעה להיגיון המעוות של השיטה הקפיטליסטית או כתוצאה מטיפוח קשרים ישירים עם בעלי הון והנהלות ועם ממשלות קפיטליסטיות, כפי שניתן לומר על הקליקה של עיני בישראל.

מרבית מפלגות השמאל שקיימות בשלב הזה מתבססות על השיטה הקפיטליסטית, אינן מציגות אלטרנטיבה סוציאליסטית ברורה ופעמים רבות נעדרות כל נכונות להיאבק על אלטרנטיבה. זו אחת הסיבות למצב־הרוח האנטי־מפלגתי הכללי שקיים בקרב תנועות מחאה רבות בתקופה הנוכחית.

אור דר, מזכיר סניף ירושלים, הדגיש כי בעוד שמצב־הרוח הזה מעיד על בלבול פוליטי מסוים, שהוא גורם מעכב במאבקים, אפשר לזהות בו גם יסודות בריאים של סלידה ממפלגות הממסד הקפיטליסטיות. נטע מוסט דיברה על איך חוסר האמון בממסד הקפיטליסטי מתבטא פעמים רבות גם בחשדנות כלפי איגודי העובדים מצד עובדים לא מאורגנים, כתוצאה מהמדיניות המשת״פית של ההנהגות, אך לצד זאת איך בשורות האיגודים צומחות יוזמות שמחפשות להפוך את האיגודים לארגוני מאבק אפקטיביים.

רמה גבוהה של חוסר יציבות

החולשות של תנועות האיגודים והשמאל מותירות מרחב פעולה מסוים הן עבור ממשלות ההון, שפונות גם להסלמה בצעדי דיכוי נגד חופש המחאה והשביתה ונגד חירויות הפרט, והן עבור כוחות הימין הקיצוני, שרוכבים על המצוקה החברתית, כפי שמדגימה מפלגת "השחר הזהוב" הניאו־פאשיסטית ביוון. נוף עזרן, חברת מועצת אגודת הסטודנטים במכללת סמינר הקיבוצים, ועומר פינצ׳וק, מזכיר סניף רחובות, דיברו על הדרך בה ארגונים מהסוג הזה מקבלים את הרוח־הגבית שלהם מההתקפות הכלליות שמובילים ממשלות ההון והמעבידים על העובדים, על מהגרים ועל פעילים פוליטיים. נוף סקרה את הדרך בה הצליח "השחר הזהוב", שנשען על תמיכה ציבורית אפסית ערב המשבר, לנצל את המצוקות החברתיות כדי לצבור תמיכה משמעותית, וכיצד פעילי המפלגה מארגנים תקיפות נגד מהגרים ופעילי שמאל. כשבוע לפני הוועידה עשרות מפעילי המפלגה רצחו ראפר שהיה ממתנגדי הימין הקיצוני. מנהיגי המפלגה נעצרו על רקע המחאה הציבורית, וזו תזכורת לכך שהסכנה שמציבים כוחות מהסוג הזה היא חמורה אם השמאל הסוציאליסטי לא יידע להתארגן ולהציב אלטרנטיבה ראויה.

אפשר לזהות בשורה של ארצות חיפוש אחר אלטרנטיבה משמאל למפלגות הממסד הקפיטליסטיות. למפלגות של האנשים העובדים שייבנו באופן עקבי סביב סדר־יום סוציאליסטי, כפי שמנסה לדוגמה לעשות כעת "מפלגת העובדים הסוציאליסטית" (WASP) בדרום אפריקה, יש את הפוטנציאל לצמוח במהירות בתקופה הבאה.

נאור קפולניק, שסיכם את הדיון, הסביר שהכלכלה העולמית מתאפיינת ברמה גבוהה מאוד של חוסר יציבות, ושאמנם אפשר לצפות לשלבים מסוימים של צמיחה בארצות שונות, אבל הבסיס לצמיחה ברמה העולמית נותר רעוע, כשאף אחת מהבעיות היסודיות שהובילו למשבר לא נפתרו. למעשה מדובר במשבר מבני חריף במיוחד, שדוחף את ממשלות ההון ואת המעבידים ברחבי העולם להמשיך ולתקוף בצורה ברוטלית את תנאי העבודה והמחיה של מעמד העובדים.

אולם הטענה הפסימית כאילו אירועי ספורט ותוכניות בידור וריאליטי יסכלו התפתחות של מאבקים רציניים הופרכה לחלוטין עם תנועות המחאה וההתקוממויות של השנים האחרונות. האופי המתמשך והמקיף של המשבר במערכת הקפיטליסטית העולמית מדגיש שמאבקי הענק האלו היו רק ההקדמה לעידן חדש של מאבקים לשינוי חברתי, שיחפשו ללכת רחוק יותר ולהחליף את המערכת המיושנת והרקובה הזאת בכללותה, מתוך הבנה שאי־אפשר באמת לתקן אותה.





תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.