₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


אוקראינה
ראש הממשלה התפטר בעקבות המחאה ההמונית
אך מפלגות האופוזיציה אינן מציעות פתרון לבעיות החברתיות הבוערות ואלטרנטיבה אמיתית למשטר הדכאני של הנשיא ינוקוביץ׳

הדפסה

המתיחות בין האופוזיציה לממשלה באוקראינה שברה בשבוע החולף (סוף ינואר) שיאים חדשים. לאחר יותר מחודשיים של הפגנות המוניות, השתלטויות מפגינים על בנייני ממשל במספר ערים, ועימותים קשים עם המשטרה שגבו את חייהם של מספר מפגינים, הודיע ביום שלישי, 28 בינואר, ראש הממשלה מיקולה אזארוב, על התפטרותו.

פחות משבועיים קודם, ב־16 בינואר, הממשלה עוד העבירה חקיקה אנטי־דמוקרטית משמעותית במטרה להרתיע את הציבור מהשתתפות בהפגנות. אלא שהתוצאה היתה הפוכה: החוקים החדשים גרמו למחאה לגדול ולהתפשט מעיר הבירה קייב לשורה של ערים נוספות ברחבי הארץ. שעות ספורות לפני התפטרותו של אזארוב ביטל הפרלמנט חלק מהחוקים בניסיון להשתיק את המחאה ההמונית.

בין האיחוד האירופי לרוסיה של פוטין

הטריגר הראשוני להתפרצות ההפגנות ההמוניות לפני יותר מחודשיים, ב־21 בנובמבר, היה החלטת הממשלה והנשיא ויקטור ינוקוביץ׳ להקפיא את תהליך ההכנה לחתימה על הסכם שיתוף פעולה חדש והסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. רוסיה של פוטין, שרואה במגמה הזאת איום על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלה באוקראינה, איימה בהטלת סנקציות כלכליות על אוקראינה אם זו תחתום על הסכם שיתוף הפעולה, שנתפס כשלב בדרך להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.

אוקראינה היא אחת המדינות העניות באירופה, הנתונה במשבר כלכלי חריף, עם חוב ממשלתי גבוה. בשביל להימנע מפשיטת רגל, ניהלה אוקראינה משא ומתן עם האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית על קבלת הלוואה לצד החתימה על ההסכם. אלא שהממשל באוקראינה חשש שצעדי הצנע שדרשה קרן המטבע בתמורה להלוואה יעוררו מחאות ומאבקי עובדים משמעותיים, וכחלופה גיבש עסקה עם פוטין שכוללת הבטחה להלוואה של 15 מיליארד דולר ולהפחתת מחירי הגז המיובא מרוסיה.

הן רוסיה והן האיחוד האירופי וארה״ב (שקרן המטבע הבינלאומית מייצגת את האינטרסים שלה) מעוניינות להשתמש במתן כספי הסיוע לחיזוק ההשפעה הכלכלית והפוליטית שלהם באוקראינה.

לאחר התפטרות ראש ממשלת אוקראינה הקפיא פוטין את העברת הסיוע עד שיתברר מי ירכיב את הממשלה החדשה — רמיזה ברורה כי ממשלה פרו־מערבית תתקשה לקבל את הכסף שהובטח. במקביל, הקונגרס האמריקאי החל לגבש שורה של סנקציות נגד בכירי המשטר באוקראינה למקרה שהנשיא לא יקבל את דרישות האופוזיציה שנתמכת על־ידי מעצמות המערב.

הלוואות ה"סיוע" מצד רוסיה ומצד האיחוד האירופי מותנות כאחת בשורה של "שינויים מבניים" שעל הממשלה לבצע — כלומר קיצוצים בתקציב, הפרטה והטלת גזירות כלכליות על האנשים העובדים. אולם תמונות ההפגנות מקייב בשבועות הראשונים למחאה היו חריגות בנוף האירופי: שעה שהפגנות ההמונים ביוון, ספרד, פורטוגל וארצות נוספות באירופה יוצאות נגד הגזירות הכלכליות של האיחוד האירופי, דווקא "כיכר העצמאות" (מאידאן נזאלז׳נוסטי) והבריקדות שנבנו סביבה קושטו במאות דגלים של האיחוד.

מה שהניע את ההפגנות נגד חיזוק הברית האסטרטגית של המשטר באוקראינה עם משטרו של פוטין היה בין השאר החשש מפני התקפות על זכויות דמוקרטיות וחירויות הפרט — חששות שהתממשו עם אישור החוקים האנטי־דמוקרטיים ב־16 בינואר, המזכירים כמעט אחד לאחד את החקיקה האנטי־דמוקרטית ברוסיה. מנגד, דווקא ההתקרבות לאיחוד האירופי מזוהה בשוגג בעיני חלקים בחברה, בייחוד במערב אוקראינה, עם שמירה על זכויות אדם וביעור של השחיתות במוסדות השלטון.

כמו כן, לאחר שנים של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית, חלקים בחברה רואים בהצטרפות של אוקראינה לאיחוד האירופי פתח מילוט מהמשבר המתמשך בו היא נתונה למעשה עוד מאז עצמאותה ב־1991 על רקע קריסת ברית המועצות. בהקשר הזה חשוב להצביע על הניסיון של שכנותיה, הונגריה, סלובקיה ורומניה, שהצטרפותן לאיחוד לא פתרה אלא רק החריפה את הבעיות החברתיות איתן מתמודדת מרבית האוכלוסייה.

מנהיגי האופוזיציה וההמונים בכיכר

הדיכוי שהופעל נגד ההפגנות, המעצרים הנרחבים והדיווחים על מפגינים שנחטפו, עונו ואף נרצחו על־ידי גורמים הקשורים למשטר, הוציאו מאות אלפי סטודנטים, עובדים וצעירים לרחוב. מה שהחל כמחאה כנגד הנסיגה מההסכם עם האיחוד האירופי, התפתח למאבק נגד מה שנראה בעיני רבים כהפיכת אוקראינה לדיקטטורה נוסח פוטין.

עם זאת, בהיעדר כוחות שמאל מעמדיים וסוציאליסטיים משמעותיים בשטח, מי שהצליח להתברג להנהגת התנועה הן מפלגות האופוזיציה הקפיטליסטיות, "מולדת" (Батьківщина) ו"מהלומה" (УДАР), וכן מפלגת הימין הקיצוני "חירות" (Свобода). מפלגות אלו מייצגות את החלקים באליטה הקפיטליסטית שמעוניינים בשילובה של אוקראינה בשוק האירופי. אך הסיבות שהוציאו את ההמונים לרחוב שונות כאמור משיקוליהם של מנהיגי האופוזיציה הרשמית.

ישנם לא מעט דיווחים מאוקראינה שמצביעים על הפער המתרחב בין מצב הרוח של המפגינים בשטח, שדורשים דמוקרטיה אמיתית, ושיפור בתנאי המחיה, לבין מנהיגי האופוזיציה הרשמיים, שמנהלים בימים אלה משא ומתן עם הממשלה. אך במקביל נראה כי דחיקת גורמי האופוזיציה הממסדיים לשוליים מספקת מקום מרכזי יותר לקבוצות המאורגנות של הימין הקיצוני. קבוצות אלו מובילות במקרים רבים את העימותים האלימים מול משטרת ההפגנות ואת ההשתלטות על מבני הממשל, ומשתמשות ברטוריקה לאומנית פרו־אוקראינית ואנטי־רוסית, מה שגם מנכר חלקים בציבור דובר הרוסית באוקראינה ודוחק אותם לזרועות הנשיא ינוקוביץ׳. על רקע הזה החלו להתארגן מספר הפגנות תמיכה בנשיא והתפתחו עימותים אלימים בין המחנות השונים.

פחד מעימות אלים

אין ספק שבזמן שגורמים לאומניים הן מתוך האופוזיציה והן מתוך הממשלה קוראים בנאומיהם ל"מלחמה", גם חלקים נרחבים בציבור חוששים מהשלכות הקיטוב המסוכן שנוצר ומהידרדרות נוספת במפלס האלימות.

במקביל, המצב החדש שנוצר נתפס כמסוכן ביותר הן מבחינת המשטר והן מבחינת מנהיגי האופוזיציה הרשמית, שמאבדים את השליטה על השטח. החשש ליציבות הניע את ראשי הצבא ואת האוליגרכים המזוהים עם הנשיא ינוקוביץ׳, דוגמת הטייקון רינאט אחמטוב, לדחוק בו להגיע לפשרה עם מפלגות האופוזיציה ואף לשלבן בממשלת מעבר לקראת הבחירות לנשיאות שצפויות להתקיים בעוד כשנה.

אלא שמנהיגי האופוזיציה חשים כי המומנטום הציבורי עדיין נמצא בצד שלהם. הם רוצים לסחוט הישגים נוספים על גב התנועה ההמונית ודורשים מהנשיא להתפטר — דרישה שזוכה לתמיכה גבוהה מאוד בשלב הזה בהפגנות נגד הממשלה.

ממשלה קפיטליסטית חדשה לא תספק את הסחורה

בשלב הנוכחי קשה לחזות כיצד ייפתר המשבר הפוליטי באוקראינה, אך נראה כי בהיעדר אלטרנטיבה משמאל, מי שירכיבו את הממשלה הבאה (שממונה על־ידי הנשיא) יהיו מפלגות האופוזיציה הניאו־ליברליות "מולדת" ו"מהלומה", בין אם הבחירות לנשיאות יתקיימו כמתוכנן בעוד שנה או שיוקדמו כתוצאה מהמחאה ההמונית בשטח.

אלא שממשלה מהסוג הזה לא תוכל לענות על השאיפות של ההמונים לדמוקרטיה אמיתית, למאבק בשחיתות — כלומר בשליטה של הטייקונים באוקראינה על המערכת הפוליטית — ובטח שלא לפתור את המשבר הכלכלי ובעיות העוני, האבטלה והשכר הנמוך, שמהווים תוצר בלתי נמנע של כלכלת השוק הקפיטליסטית עצמה. כמו כן יש לצפות שממשלת ההון החדשה תשאף להפיל את מחיר המשבר על האנשים העובדים ולהחזיר את "היציבות" באמצעות הטלת הגבלות חדשות על זכות ההפגנה וחופש ההתארגנות.

השימוש הציני של מפלגות האופוזיציה בכוחם של ההמונים לצורך חיזוק עמדת המיקוח שלהן מול הממשלה מחדד את החיוניות שבהתארגנות עצמאית סביב אלטרנטיבה סוציאליסטית לשני המחנות הפוליטיים של האליטה הקפיטליסטית באוקראינה.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.