₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


המאבק להצלת הרפואה הציבורית
איום "תוכנית ההבראה" בהדסה
עובדי הדסה הצליחו למנוע קיצוצים מיידיים בשכרם, אך המאבק על עתיד המרכז הרפואי רחוק מסיום ■ דרוש מאבק רחב להצלת הרפואה הציבורית

הדפסה

לאחר שבוע וחצי של שביתה לוחמנית, צעדי מחאה והתבצרות במרכז הרפואי הדסה בירושלים, הגיעו ב־19 בפברואר נציגי האחיות ועובדי המינהל והמשק להסכמות עם ההנהלה.

במסגרת ההסכם ישולם מלוא השכר לעובדים המשתכרים עד 15,000 שקל בחודש, לרבות כוננויות ורכיבי שכר אחרים. כמו כן יוקפאו הפיטורים בשני בתי החולים של הדסה לתקופה של כחודשיים.

גם נציגי הרופאים, שבאופן מצער בידלו עצמם משאר העובדים במשך רוב תקופת השביתה, הגיעו להסכמות שעות ספורות לאחר מכן.

אין ספק כי מאבקם הנחוש של העובדים הצליח למנוע פגיעה מיידית וחמורה. אולם הבעיות השורשיות שהביאו למשבר בהדסה לא נפתרו. על הפרק תוכנית הרסנית של פיטורים וקיצוצים שהממשלה והנהלת הדסה מתכוונות לכפות תחת הכותרת של "תוכנית הבראה", שעל אופן יישומה ינוהל משא־ומתן עם נציגי הסתדרות העובדים הכללית.

כישלון הניהול הפרטי

בניגוד לטענות של שרת הבריאות יעל גרמן ("יש עתיד"), הקריסה הכלכלית של הדסה לא נוצרה עקב עודף בכוח אדם או שכר מופרז לעובדים.

להפך, בדומה למצב מערכת הבריאות כולה, המחלקות בשני בתי החולים נמצאות פעמים רבות בתפוסה מלאה ואף למעלה מזה. קיים מחסור באנשי צוות ובמיטות אשפוז. ובנוסף, גם שכר העובדים והעובדות מהשורה בצוותים הרפואיים ובתחומי מינהל ומשק, שעובדים לילות כימים, רחוק מלפצות על הלחצים המיוחדים ופעמים רבות אינו מאפשר כלל לסגור את החודש.

אולם נוסף על הייבוש התקציבי מצד הממשלה, עצם העובדה שהמרכז הרפואי המרכזי של ירושלים נמצא בבעלותה ובניהולה של עמותה פרטית ("נשות הדסה") פוגע באופן יסודי בתפקודו התקין.

כך למשל, הצורך בגיוס תרומות הביא לבזבוז אדיר של משאבים על יחסי ציבור ויועצים חיצוניים. סכומי עתק התגלגלו לכיסם של המנכ״ל הקודם, שלמה מור יוסף, והמנכ״ל הנוכחי, אביגדור קפלן.

גם הפעלת השר״פ ("שירות רפואה פרטי"), כלומר שימוש בתשתית הציבורית לגריפת רווחים של בודדים על חשבון משאבי בית החולים, זירזה את הקריסה הכלכלית.

לא ניתן לפתור את המשבר בהדסה ללא הלאמת בית החולים וניהולו כגוף ציבורי. עם זאת, הניסיון המר מבתי החולים הממשלתיים מלמד שגם מהלך כזה לא יספיק כדי לפתור את הבעיה לחלוטין ללא תקצוב מלא של הצרכים האמיתיים של המרכז הרפואי וללא מניעת ניהול ביורוקרטי באמצעות העברת המרכז הרפואי לניהול ופיקוח ציבוריים דמוקרטיים.

מובן מאליו שכל תוכנית פיטורים וקיצוצים שתיושם, מעבר לפגיעה הקשה בחולים ובעובדים, לא "תבריא" ולו אחת מתחלואות התנהלות בתי החולים של הדסה אלא תשמש רק יריית פתיחה לתוכניות דומות בעתיד.

ניסיון לגלגל את מחיר המשבר על עובדי הדסה

רבים מעובדי ועובדות הדסה שלקחו חלק בהפגנות המחאה נגד הלנת שכרם יצאו נגד הכוונה לגלגל עליהם את האחריות ואת מחיר המשבר שאליו נקלעה הדסה. כבר בחודש מאי 2013 הצהיר יו״ר ועד עובדי מינהל ומשק, אמנון ברוכיאן, על תמיכתו בהלאמת הדסה.

למרבה הצער, רבים מהעובדים, על אף הנכונות להמשיך ולהיאבק בנחישות מעוררת השראה, חשים שהם עשויים להיאלץ להשלים עם קיצוצים ופיטורים שייכפו עליהם בהמשך. הבעיה היא שהנהגת ההסתדרות הכללית מצדה לא רק שהגבילה את סבב המאבק האחרון להתנגדות להלנת השכר ול"הקפאת הליכים" (שמשמעותה חופש פעולה מוחלט להנהלה לפגוע בעובדים) בלבד, אלא אף אותתה לנכונותה להסכים לפיטורים ולקיצוצים במסגרת משא־ומתן שעשוי להתקיים בינה לבין ההנהלה מעל לראשי העובדים.

הנהגת ההסתדרות הכללית קיבלה למעשה את ההיגיון לפיו את מחיר המשבר שיצרו הנהלת הדסה והממשלה צריך לגלגל על העובדים והחולים וכל שנותר לעובדים ולעובדות לעשות הוא לתת את הסכמתם לגזירה.

גב של סולידריות

גישה תבוסתנית זו צורמת אף יותר לאור התמיכה הרבה שזכו לה העובדים מצד קבוצות עובדים אחרות ומצד תושבי ירושלים עצמם, וזאת על אף ההסתה נגדם מכיוון הממשלה. כך למשלאיגוד העובדים הסוציאליים פירסם מכתב תמיכה בשביתה.

ב־17 בפברואר, אחרי 15 ימים ללא שכר, יצאו עובדי המינהל והמשק והאחיות ממתחמי הדסה בעין כרם והר הצופים וצעדו ברחבי העיר לעצרת מחאה אל מול העירייה. על הבמה נשאו דברים עובדים שקראו בנחישות להיאבק במדיניות ההנהלה וראשי ועדים בעיריית ירושלים שהצהירו על נכונותם לשבות אף הם לאות סולידריות. התמיכה מצד תושבי העיר היתה ניכרת. רבים עצרו את רכביהם ויצאו לצעוק קריאות עידוד לעבר העובדים. פעילי מאבק סוציאליסטי הגיעו למקום וקראו להרחיב את השביתה לעובדים נוספים בתחום הרפואה וגם לעירייה.

למחרת, רגע לפני שהחלה ההתבצרות בהדסה עין־כרם, קיימו פעילי מאבק סוציאליסטי, יחד עם פעילי חד״ש וצעירי מרצ, משמרת סולידריות במדרחוב בן יהודה בעיר. במשמרת קראנו להתנגד להלנות השכר ולאיומי הפיטורים והקיצוצים, ולהלאים את הדסה תוך שמירה על כל זכויות העובדים. עוברים ושבים הביעו התעניינות רבה בנושא, ובני נוער רבים שעברו במקום אף הצטרפו למשמרת.

להיאבק ב"הבראה" ולמען הצלת הרפואה הציבורית

לצד ההישגים החשובים של עובדי הדסה, חשוב להדגיש כי כל הבעיות המהותיות נותרו על השולחן ועתידם של העובדים והעובדות לא ברור.

כפי שהוכיחה סגירת בית־החולים ביקור חולים ב־2012, אם העובדים יולכו שולל ויקבלו את תוכניות ה"התייעלות" או ה"הבראה", הדבר יוביל רק להעמקת המשבר — ולא יכול להיות אחרת.

יהיה זה מסוכן להמתין בשקט לתוצאות המשא־ומתן עם ההנהלה. התארגנות של עובדי הדסה במסגרת ועד פעולה משותף תוכל להבטיח שלא ניתן יהיה להשיג הסכמות של קבוצת עובדים אחת ללא האחרות.

יש לדרוש הן מההסתדרות הרפואית והן מההסתדרות הכללית לגייס את כוחן ברמה ההסברתית והארגונית כדי להבטיח שאף עובדת ועובד מהשורה לא יפוטרו וששכרם לא יקוצץ — שיקצצו בשכר הבכירים שלוקחים לכיסם משכורות עתק. נחוץ מאבק להלאמת בית החולים ללא פגיעה בעובדים, ולהעברתו לפיקוח ולניהול ציבוריים דמוקרטיים.

על אף שהממסד מנסה להציג את הדסה כתקלה נקודתית, מערכת הבריאות כולה קורסת כתוצאה ישירה ממדיניות הקיצוצים והייבוש התקציבי של ממשלות ההון. העובדה שהממשלה, ובפרט שרת הבריאות, מעזות לדרוש פיטורים נוספים מראה עד כמה מנותקים בממשלה מהצרכים הכי בסיסיים של רוב התושבים.

את תוספות התקציב הנדרשות למערכת הבריאות ניתן לממן מביטול הטבות המס לבעלי ההון ולתאגידי הענק. כך, מאז שבוטל "המס המקביל" בשנת 1996, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שפוטרות כליל את המעבידים ממימון הוצאות הבריאות של עובדיהם.

ממשלת ההון של נתניהו, לפיד ובנט לא תיישם מדיניות כזו מרצונה הטוב. דרוש מאבק נרחב של ארגוני העובדים, הסטודנטים, ושל תנועות חברתיות, למען הצלת הרפואה הציבורית.


להתארגן למאבק להצלת הרפואה הציבורית:

■ הקמת ועד פעולה משותף של האחיות, הרופאים ועובדי המינהל והמשק בהדסה, לצורך מאבק נגד כל ניסיון להנחית קיצוצים ופיטורים על עובדים ועובדות מהשורה, ולמען העברת הדסה לבעלות ציבורית.

■ התארגנות של ועדי וארגוני הרופאים, האחיות, המינהל והמשק ושאר ארגוני העובדים למאבק משותף להצלת הרפואה הציבורית, תוך נקיטת צעדים ארגוניים מכריעים, עד כדי שביתה כללית במשק.

איך להציל את הרפואה הציבורית?

■ סוף לייבוש התקציבי ולהפרטת מערכת הבריאות! חיסול השר״פ. הבטחת תקצוב ציבורי מלא לבתי־החולים ככל הנדרש. החזרת מס הבריאות המקביל על המעבידים.

תוספת מיטות אשפוז ואנשי צוות ככל הנדרש, ושיפור בתנאי העבודה והשכר של העובדים והעובדות מהשורה במערכת הבריאות.

■ הכללת כל תרופה וטיפול נחוצים בסל הבריאות, תחת פיקוח ציבורי דמוקרטי, כך שיינתנו ללא תשלום וללא אפליה — ביטול הביטוחים המשלימים בקופות־החולים.

■ להלאים את הדסה! העברת כלל בתי־החולים וקופות־החולים לבעלות ציבורית והכפפתם לניהול ופיקוח ציבוריים ודמוקרטיים ברמה הארצית והמקומית על־ידי נציגי עובדי מערכת הבריאות ונציגי ציבור.

■ הבטחת שירותי רפואה וסיעוד ציבוריים ברמה המתקדמת ביותר שיהיו זמינים לכל באופן שוויוני. קידום תוכנית סוציאליסטית למיגור העוני ואי־השוויון המהווים גורמי תחלואה מרכזיים.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.