socialism.org.il
מרצים שקופים? כיתות ריקות!
שביתה במכללה האקדמית תל אביב–יפו
המרצים במכללה האקדמית תל אביב–יפו, המפוטרים מדי סמסטר, שובתים כעת ללא הגבלת זמן בדרישה להסכם קיבוצי ולעצירת מתווה טרכטנברג המאיים לפגוע בשכרם
אורי בר־שלום אגמון
16.05.2014 19:50

איגוד עמיתי ההוראה במכללה האקדמית תל אביב–יפו הכריז ב־7 במאי על שביתה ללא הגבלת זמן.

בדומה למצב בשאר המכללות הציבוריות, הרוב המוחלט של המרצים במכללה האקדמית תל אביב–יפו, כ־300 מתוך 400, מוגדרים כ"מרצים מן החוץ". הם מועסקים ללא ביטחון תעסוקתי, מפוטרים כל סמסטר ולא מקבלים שכר בחופשת הקיץ בניגוד למרצים בסגל הבכיר ובאוניברסיטאות.

לאחרונה הציגה הוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה (הות״ת), בראשות מנואל טרכטנברג, מתווה חדש שמתיימר לחולל "שינוי היסטורי" בתנאי העסקתם של המרצים מן החוץ במכללות. המתווה מבטיח אמנם העסקה רציפה לאורך השנה, אך רק למרצים בעלי ארבע שנות ותק, וגם אז, השינוי יהיה כרוך בקיצוץ של כ־10% בשכר כתוצאה מתוספת שעות הוראה שבועיות ללא תוספת תשלום. כל זה נעשה בשביל למנוע את הגדלת התקציב הממשלתי של המכללות הציבוריות, ויפגע לא רק בתנאי העבודה של המרצים אלא גם באיכות ההשכלה הגבוהה ובסטודנטים.

המרצים והמרצות, שהתאגדו במסגרת ארגון "כוח לעובדים", מתנגדים לגזירות טרכטנברג ודורשים שיפור בתנאי העסקתם: סוף לפיטורים כל 4 חודשים, חוזה העסקה שנתי שנקבע מראש ומאפשר ביטחון תעסוקתי ותשלום שכר במשך כל השנה, ולא רק 8 חודשים מתוכה. כמו כן דורשים המרצים העלאת שכר, זכויות סוציאליות ודרישות נוספות כמו קיום סדנאות נגד הטרדות מיניות במכללה.

בשמונת החודשים האחרונים התקיים משא ומתן בין ועד המרצים להנהלת המכללה, שהבהירה כי היא מאמצת את מתווה טרכטנברג ומסרבת להיענות לדרישות המרצים. לאחר שביתת אזהרה של יום אחד והפגנה גדולה במכללה הכריזו המרצים על הצעד האמיץ של שביתה ללא הגבלת זמן.

עם תחילת השביתה הגיעו פעילות ופעילי מאבק סוציאליסטי, לצד פעילים מארגון כוח לעובדים ומחד״ש, לתמוך במרצים השובתים. מתוך מאות השיעורים שהיו אמורים להתקיים באותם ימים רק כ־3 מרצים ניסו ללא הצלחה לשבור את השביתה ולקיים את השיעור. מעבר לתמיכה הגורפת בקרב המרצים עצמם בשביתה, גם סטודנטים רבים הביעו תמיכה בצעדי המרצים. הסירוב של אגודת הסטודנטים בתחילה לתמוך בשביתה הוביל להקמת "מטה הסטודנטים" שפועל בסולידריות עם המרצים (בינתיים, במהלך השביתה, נבחרה הנהגה חדשה לאגודה, וייתכן שינוי בגישתה בהמשך).

ההנהלה מנסה לסכל את השביתה בדרכים רבות: החל מאיומים להזמנת משטרה לשובתים ולפעילים שבאו להפגין סולידריות ועד שליחת מיילים אישיים המאיימים על סטודנטים שתומכים באופן פעיל בשביתה.

השביתה הצליחה להביא לישיבות עם נציגי הות״ת, שסירבו לדון עם המרצים לפני כן. אולם ההנהלה והות״ת אינן ממהרות לוותר. לכן חשוב להמשיך ולהרחיב את המאבק.

למרצים ישנה למשל אפשרות להרחיב את השביתה לתוכנית הלימודים החוץ תקציבית (שלא ללימודי תואר), ודרך פעולות סולידריות מצד הסטודנטים והסגל הבכיר — לשאר הלימודים במכללה. ארגוני סטודנטים ממכללות אחרות יכולים לעזור להפעיל לחץ על אגודת הסטודנטים במכללה שלא לעמוד לצד ההנהלה. ארגוני מרצים נוספים יכולים וצריכים להתגייס לתמיכה.

אך מעבר לכך, המרצים מן החוץ ב־21 המכללות המתוקצבות על־ידי הות״ת מתמודדים עם מצב דומה. השביתה של המרצים באקדמית יפו צריכה להיות יריית הפתיחה למאבק רחב נגד גזירות טרכטנברג ולמען שיפור תנאי העבודה במסגרת הסכמים קיבוציים בכל המכללות.