₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הונג קונג
מחאת ענק נגד הדיקטטורה הסינית
קרוב למאה שמונים אלף לוקחים חלק בהפגנות הגדולות ביותר למען דמוקרטיה בשטח סין מאז 1989 ■ שורה של איגודי עובדים הכריזו על צעדי שביתה במחאה על הדיכוי המשטרתי הכבד

הדפסה

מזה שלושה ימים שמרכז העיר הונג קונג, במחוז שתחת שליטת סין, משותק כתוצאה מהפגנות ענק ומחאה היסטורית למען דמוקרטיה ולמען הזכות לבחור ולהיבחר.

תנועת המחאה ההמונית יוצאת נגד הניסיון של הדיקטטורה הסינית למנוע אפשרות של קיום בחירות דמוקרטיות ישירות לתפקיד ראש הרשות המבצעת בהונג קונג ב־2017.

קרוב למאה שמונים אלף אישה ואיש השתתפו ביום ראשון, 28 בספטמבר, בסדרה של הפגנות שהתפשטו למספר אזורים ברחבי העיר. במקביל להפגנות, לאורך השבוע האחרון, סטודנטים ותלמידים אירגנו גם שביתות ספונטניות בכ־25 קמפוסים ותיכונים שונים.

הממשלה המקומית ("הרשות המבצעת של הונג קונג"), הממונה על־ידי המשטר הסיני, הכריזה על המחאה כבלתי חוקית ושלחה כוחות משטרה גדולים בשביל לפזר את ההפגנות באמצעות שימוש נרחב בירי גז מדמיע, גז פילפל ומעצרים. אך גם לאחר שהמשטרה הציפה את מרכז הונג קונג בענני גז מדמיע עשרות אלפים עדיין נשארו ברחובות ובכיכרות — רבים מהם גם לאורך הלילה.

הניסיון לפזר את ההפגנות בכוח נכשל. לא רק שצעדי הדיכוי לא הרתיעו את המפגינים, הם גרמו לתנועת המחאה להתרחב! ביום שני (29.9) הכריז איגוד המורים בהונג קונג (HKPTU), שהוא מצטרף לשביתת התלמידים במחאה על הברוטליות המשטרתית. לאחר מכן גם קונפדרציית איגודי העובדים של הונג־קונג (HKCTU) — המונה כ־160 אלף חברים ונחשבת לארגון העובדים הגדול ביותר בהונג קונג שלא נשלט על־ידי המשטר בבייג׳ינג — קראה לחבריה להצטרף למאבק ולשבות. לפי דיווחים שונים, כ־200 פועלים ממפעל קוקה־קולה, נהגי אוטובוסים, עובדי בנקים ומורים כבר נענו לקריאה ונקטו צעדים ארגוניים.

על רקע התרחבות המחאה והזעם על הברוטליות המשטרתית, רבים מהמפגינים דורשים את התפטרותו של מושל הונג קונג, לאונג צ׳ון יינג — מדובר בדרישה המופנית בעקיפין גם לדיקטטורה הסינית שאחראית על מינויו.

המחאה התפתחה מלמטה

המשבר בהונג קונג החל לאחר שמועצת המדינה הסינית, ה"פרלמנט" הלא נבחר בסין, החליט ב־31 באוגוסט על מתווה לבחירות הראשונות לראש הרשות המבצעת בהונג קונג (מושל מחוז) שאמורות להתקיים ב־2017. לפי אותו מתווה, כלל המועמדים ייבחרו על־ידי ועדה מטעם המשטר הסיני, שתוכל גם להטיל וטו על תוצאות הבחירות.

ההחלטה תאפשר למשטר החד־מפלגתי בסין לפסול כל מועמד בבחירות שלא מתיישר לפי הקו שלו, והיא נתפסת בקרב רבים מתושבי הונג קונג כהפרה בוטה של ההבטחות להענקת זכות בחירה לתושבי הונג קונג שניתנות פעם אחר פעם מאז 1997, השנה בה עברה השליטה באי מבריטניה לסין.

עד היום ראש הרשות המבצעת נבחר בשיטה ייחודית על־ידי קבוצה של כ־800 אלקטורים, שרק מיעוט מהם נבחרו על־ידי הציבור בהונג קונג. שיטת האלקטורים מאפשרת למשטר בבייג׳ינג להשפיע באופן אנטי־דמוקרטי ומכריע לא רק על זהות ראש הרשות אלא גם על זהות המחוקקים במועצה המחוקקת הרב־מפלגתית של הונג קונג, ה־LegCo. לכן בעשור האחרון מתקיים בהונג קונג מאבק מתמשך להחלפת שיטת האלקטורים בבחירות ישירות על בסיס "אדם אחד — קול אחד". אך מתכונת הבחירות החדשה היא עוד פחות דמוקרטית משיטת האלקטורים ומהווה למעשה קונטרה־רפורמה שמעבירה עוד סמכויות למשטר בבייג׳ינג, שאף מתכוון להעביר סמכויות נוספות מידי המועצה המחוקקת של הונג קונג לידי המושל המקומי.

צעדים אלה, לצד הדיכוי המשטרתי חסר התקדים של הימים האחרונים, מפריכים את האשליה כאילו הונג קונג תוכל להמשיך להתקיים כמובלעת עם חירויות דמוקרטיות, מוגבלות אמנם, תחת הדיקטטורה הסינית. מתווה הבחירות החדש שימש טריגר למחאה נרחבת יותר למען חירויות דמוקרטיות שמונעת מההבנה כי הסטטוס־קוו הישן בין הונג קונג לדיקטטורה הסינית — "מדינה אחת, שתי מערכות שלטון" — לא יחזיק מעמד לנצח. האירועים של השבועות והימים האחרונים מבהירים כי אם המאבק למען דמוקרטיה לא יגיע להישגים ויתפשט לתוך סין עצמה, הדיקטטורה הסינית תמשיך לצמצם את המרחב הדמוקרטי בהונג קונג.

הזעם הציבורי הרחב בהונג קונג נגד התכתיבים של ממשלת בייג׳ינג הביא להקמה של מספר התארגנויות מחאה בשנתיים האחרונות, כשהמפורסמת שבהן היא "לכבוש את סנטרל" (על שם רובע העסקים בהונג קונג). מדובר בהתארגנות שקוראת לפתוח בקמפיין של מרי אזרחי שיכלול השתלטות ושיתוק של רובע העסקים. אך אף שהיוזמה זכתה לתמיכה משמעותית, במשך שבועות ארוכים ההפגנות המתוכננות לא יצאו לפועל. המארגנים של היוזמה, שמקושרים פוליטית למפלגות הפאן־דמוקרטיות הממסדיות בהונג קונג ("המפלגה הדמוקרטית" ו"המפלגה האזרחית"), אינם מעוניינים לשבור את הכלים מול הדיקטטורה הסינית איתה הם מקיימים מזה שנים משא־ומתן עקר על אופי הרפורמה הדמוקרטית שאמורה להתרחש לכאורה בהונג קונג.

בעוד שהדוברים הרשמיים של "לכבוש את סנטרל" ניסו לצנן את הרוחות לקראת אפשרות של חידוש המשא־ומתן עם בייג׳ינג, סטודנטים ותלמידי תיכון החלו להתארגן ספונטנית להשבתה של הלימודים למשך שבוע ב־22–27 בספטמבר. בזמן השביתה, אלפי סטודנטים ותלמידים פרצו לאחת הכיכרות המרכזיות בעיר שהמשטרה גידרה מבעוד מועד בשביל לטרפד את המחאה. תגובת הרשויות לא איחרה לבוא. השוטרים ניסו ללא הצלחה לפנות את המפגינים עם גז פילפל ומעצרים של עשרות, כולל של אחד ממארגני הפגנות התלמידים, ג׳ושוע וונג, בן 17, שהופלל באשמת "תקיפת שוטר" ונעצר ללא האפשרות להשתחרר בערבות.

רק אחרי שהופעל לחץ משמעותי מצד סטודנטים, תלמידי תיכון ותומכים רבים מכל הגילאים שהצטרפו אליהם, ורק אחרי שעשרות אלפי אנשים כבר יצאו לרחוב, ההנהגה הרשמית של "לכבוש את סנטרל" הודיעה כי התנועה מצטרפת למחאה של הסטודנטים והתלמידים.

כעת המחאה בהונג קונג עומדת בפני אתגר רציני. המפגינים הצליחו, בנחישות רבה, להדוף את גל הדיכוי הראשון של היומיים האחרונים ואף אילצו את משטרת ההפגנות של הונג קונג לעזוב לעת עתה שניים מתוך שלושת האזורים המרכזיים בהם מתקיימות פעולות מחאה. המעורבות ההמונית בהפגנות מקטינה בצורה משמעותית את האפשרות שהמשטר הסיני יחליט להטביע את המחאה בדם, אך מצד שני יידרש עוד לחץ רב בשביל לסחוט ממנו ויתורים משמעותיים.

בשנים האחרונות הצליחו התושבים בהונג קונג למנוע, באמצעות מחאות המוניות, מספר ניסיונות לצמצום הזכויות הדמוקרטיות בעיר, דוגמת הפלת חוקי הביטחון הדכאניים ("סעיף 23") בשנת 2003. אלא שכיום, על רקע התסיסה החברתית המתרחבת בסין, ההאטה הכלכלית ומאבקי הכוח הפנימיים במשטר, המצב מאתגר הרבה יותר. המשטר הסיני מפגין עמדה קשוחה יותר, מפני שכל ויתור משמעותי מצדו יחזק את המסקנה — לא רק בקרב ההמונים בהונג קונג אלא גם בסין עצמה — כי הפגנות, שביתות ומחאה המונית מסוגלות להביא להישגים. לכן סביר להניח שבימים הקרובים, הדיקטטורה הסינית תנסה להתיש את תנועת המחאה, לבודד אותה ולמסמס אותה באמצעות מתן התחייבויות אמורפיות לשינויים קוסמטיים בעתיד בתקווה שהמשבר יחלוף והכיכרות של הונג קונג יתרוקנו.

כבר עכשיו, הצנזורה בסין מנסה להטיל איפול תקשורתי כבד על ההפגנות בהונג קונג, ולמנוע הפצה של מידע ותמונות ברשתות החברתיות בסין. אתר שיתוף התמונות אינסטגרם כבר נחסם לשימוש. אך הפחד של המשטר מהתפשטות התנועה ההמונית לתוך סין עצמה מצביע גם על הכיוון שיכול לחזק את המחאה.

מי מפחד מדמוקרטיה?

כבר בשלב הזה מדובר בתנועת המחאה הגדולה ביותר בהונג קונג מאז שעברה לשליטת סין, ובמחאה הגדולה ביותר בשטח סין מאז אירועי כיכר טיין־אן־מן ב־1989.

הדיקטטורה החד־מפלגתית של המפלגה ה"קומוניסטית" הסינית חוששת מקיום בחירות חופשיות בהונג קונג ממספר סיבות: בחירות כאלו עשויות להעלות לשלטון ממשלה שתהיה ביקורתית כלפי המשטר המרכזי בסין ולהביא לחוסר יציבות פוליטית; הן מסוגלות לאיים על האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון המקורבים לשלטון המרכזי; וחשוב מכל, הן עשויות לעורר מאבק למען קיום בחירות חופשיות בערים ובאזורים נוספים בסין ולספק השראה למאות מיליוני עובדים וצעירים להיאבק למען חירויות דמוקרטיות ושיפור בתנאי המחיה.

מהסיבות האלו גם חלקים נרחבים מהאליטה הקפיטליסטית הישנה בהונג קונג ומקרב בעלי ההון החדשים בסין רואים ברפורמות דמוקרטיות מקור לחוסר יציבות שלטונית ומתנגדים לקיום בחירות חופשיות בהונג קונג.

תאגידים מקומיים וזרים רבים, תומכים באופן כללי בשלטון הדיקטטורי של המפלגה ה"קומוניסטית" בסין מכיוון שבעשורים האחרונים היא מקדמת מדיניות קפיטליסטית המיטיבה עימם ומאפשרת להם לנצל כוח עבודה זול. על רקע התסיסה החברתית הגוברת, מדיניות זו מלווה בשנים האחרונות בהכבדה של הדיכוי הפוליטי בסין ובהתנגדות נחרצת מצד המשטר הסיני לרפורמות דמוקרטיות משמעותיות.

דמוקרטיה וסוציאליזם

חברי וחברות תנועת "פעולה סוציאליסטית", התנועה האחות של מאבק סוציאליסטי בהונג קונג (כחלק מהארגון הסוציאליסטי הבינלאומי CWI), לוקחים חלק פעיל בהפגנות הענק ובשביתות בקמפוסים ובתיכונים. לאורך השנתיים האחרונות הם קראו בעקביות לארגן שביתת תלמידים וסטודנטים לחיזוק המאבק למען דמוקרטיה מתוך מסקנה שצעד מהסוג הזה יעזור לדחוף גם חלקים מהעבודה המאורגנת לזירת המאבק וייתן לו שיניים. ההצטרפות של חלק מאיגודי העובדים לשביתת התלמידים במאבק הנוכחי מדגישה את נחיצות הרעיון הזה.

עם תחילת ההפגנות ההמוניות, תנועת "פעולה סוציאליסטית" מדגישה את הצורך בחיבור בין המחאה בהונג קונג למאבק למען זכויות דמוקרטיות בכל רחבי סין, כולל הזכות להפגין, להתאגד, לשבות ולהקים מפלגות — זכויות שיחזקו את המאבק של העובדים והעובדות בסין נגד שכר העוני ולמען שיפור בתנאי המחיה.

סאלי טאנג, אחת מפעילות הארגון, הסבירה בראיון שהתקיים איתה על רקע ההתארגנות סביב ההפגנות האחרונות, כי "עבור סוציאליסטים, המפתח לשינוי הוא הכוח של מעמד העובדים בהונג קונג ובייחוד בסין. אנחנו קוראים להקמת מפלגת עובדים עצמאית שתחבר בין דרישות דמוקרטיות מהפכניות לבין הצורך לסיים עם הקפיטליזם".

ההאטה בצמיחה הכלכלית בסין, והכבדת הדיכוי הפוליטי, לצד העלייה במספר השביתות והמאבקים החברתיים בשנתיים האחרונות דוחפות את המדינה המאוכלסת ביותר בעולם אל עבר פיצוץ חברתי או סדרה של פיצוצים חברתיים שעשויים לסלול את הדרך ל"אביב סיני" ולהתקוממות של מעמד העובדים הגדול בעולם, עם ההשלכות מטלטלות על הכלכלה העולמית, היחסים הבינלאומיים ועל המאבקים נגד שלטון ההון באסיה ובעולם כולו. המחאה ההמונית בהונג קונג בהחלט מסוגלת לשמש זרז לתהליכים האלה ולזכות בתמיכה של עובדות ועובדים רבים בסין, מה שיסייע בתורו להציב את המאבק להפלת הדיקטטורה החד־מפלגתית ולמען דמוקרטיה סוציאליסטית על סדר היום.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.