₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הקיצוץ הרוחבי
ממשלת ההון וההתנחלויות מבשלת עוד תקציב גזירות
בעקבות המלחמה החליטה הממשלה למלא את ה"חוסרים" של מערכת הביטחון מתקציבי החינוך והרווחה ■ על רקע ההאטה במשק ותקציב הגזירות המתגבש, ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים צריכים להתארגן למאבק

הדפסה

ב־31 באוגוסט, כל מפלגות הקואליציה שילבו ידיים בשביל לאשר קיצוץ רוחבי של 2 מיליארד שקל. הקיצוץ נועד "למלא את החוסרים של מערכת הביטחון", כפי שניסח זאת ראש הממשלה נתניהו. ומאיפה? מתקציבי השירותים הציבוריים, כלומר מהכיס של העובדים, העניים ושכבות הביניים. כך הממשלה תוכל לממן את המלחמה האחרונה ולהבטיח תקציבי עתק לסבבי המלחמה הבאים ולמפעל ההתנחלויות מבלי לפגוע בהטבות המס שהיא מעניקה לטייקונים.

לכבוד תחילת שנת הלימודים, משרד החינוך "זכה" לקיצוץ הגבוה ביותר — מעל לחצי מיליארד שקל, כשגם תקציב ההשכלה הגבוהה יקוצץ השנה ב־175 מיליון שקלים. תקציבי הפיתוח של התחבורה הציבורית יקוצצו השנה ברבע מיליארד שקל, תקציב הרשויות המקומיות יקוצץ ב־70 מיליון שקל ותקציב הבריאות יקוצץ ב־50 מיליון.

המשמעות של הקיצוצים היא כיתות צפופות יותר, תורים ארוכים יותר בבתי החולים, פחות עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה, יותר פקקים, יותר זיהום אוויר...

חשוב להדגיש שלא מדובר בקיצוץ חד־פעמי: הממשלה החליטה לגדיל את תקציב הביטחון ב־2 מיליארד שקל גם בשנים הבאות על חשבון תקציב יתר משרדי הממשלה. כבר היום, ההוצאות האזרחיות בישראל עומדות רק על 38% מהתקציב לעומת 45% במדינות ה־OECD.

תקציב 2015

הקיצוץ הרוחבי הוא רק הסנונית שמבשרת את הגזירות המתוכננות בתקציב 2015. בזמן המלחמה לפיד הבטיח בראיונות לתקשורת כי מערכת הביטחון תקבל את "כל הכסף שהיא זקוקה לו" כלשונו. עכשיו משרד הביטחון דורש מהאוצר תוספת תקציב חסרת תקדים של כ־30 מיליארד שקל: 9 מיליארד למימון העלויות של המלחמה האחרונה מתקציב 2014, ועוד 21 מיליארד תוספת לתקציב 2015.

גם אם מערכת הביטחון תקבל בסופו של דבר רק חלק מהסכום, התקציב השנתי שלה צפוי לחצות לראשונה את קו ה־70 מיליארד שקל, שהם כמעט חמישית מתקציב המדינה. הגידול בתקציב מוצג על־ידי נתניהו כהכרח ("הביטחון קודם לכל"). זוהי אחת התוצאות של מדיניות "ניהול הסכסוך" הכושלת, שמנציחה ומחריפה את בעיות הסכסוך הלאומי, משעבדת מיליארדים לתחזוק הכיבוש וההתנחלויות, למימון סבבי מלחמה חוזרים ולהשקעה בלתי פוסקת בהתחמשות.

במקביל לגידול בתקציבי הצבא, השב״כ, המוסד ומפעל ההתנחלויות, הממשלה ממשיכה בייבוש התקציבי של כל השירותים הציבוריים. "כלל ההוצאה" המעודכן, בהתאם להיגיון הניאו־ליברלי, מכתיב כי הגידול השנתי בהוצאות המדינה יהיה מזערי ובפועל אף יתורגם במונחים ריאליים לקיצוץ. במסגרת המדיניות הזאת הוחלט שתקציב 2015 יוכל לגדול נומינלית רק ב־8 מיליארד שקל לעומת 2014.

המשמעות של ההחלטה היא שהתוספות למשרד הביטחון ימומנו באמצעות קיצוץ דרסטי בכל תקציבי הרווחה, התשתיות והפיתוח, ובנוסף גם באמצעות העלאות מסים או הרחבת הגירעון. נתניהו הבהיר בסוף השבוע האחרון כי הוא מעדיף להימנע מהאפשרות האחרונה: "להגדיל את תקציב הביטחון אבל לעשות את זה בצורה אחראית שלא תוביל להגדלה חסרת רסן של הגירעון".

לעומתו, לפיד, שתקף את ממשלת נתניהו הקודמת על החלטתה להגדיל את הגירעון, כבר הצהיר שהוא מעדיף לעשות בדיוק את זה. לפיד תומך בהעלאה מסוימת של הגירעון לא בשביל להגדיל את ההשקעה בחינוך ובתשתיות, שימשיכו לסבול מייבוש תקציבי, אלא במטרה לגלגל מהלכים משמעותיים יותר של קיצוצים והעלאות מסים לשנים הבאות, מסיבות כלכליות ופוליטיות. הכלכלה הישראלית כבר על סף מיתון, והעלאת מסים רוחבית עשויה לחזק עוד יותר את המגמה הזאת. אבל הסיבה העיקרית כרגע לעמדה של לפיד היא החשש הכבד ב"יש עתיד" שתקציב גזירות נוסף רק יעצים את ההתרסקות שלהם בסקרי דעת הקהל.

ההשקעה בחינוך הגיעה לשפל היסטורי

ימים ספורים לאחר אישור הקיצוץ הרוחבי בממשלה, שר האוצר יאיר לפיד התראיין בחדשות ערוץ 2 ודחה את הביקורת על הפגיעה בתקציבי שירותי הרווחה בטענה התמוהה כי: "עדיין, לא ניתן פה מעולם כל כך הרבה כסף לרווחה, לבריאות ולחינוך כמו שניתן בשנה וחצי האחרונות".

לפיד מנסה לצייר מציאות הפוכה, באופן מניפולטיבי ושקרי. הסכום אותו מעבירה המדינה למשרדי הממשלה השונים אמנם גדל משנה לשנה, בגלל הגידול באוכלוסיה ובאינפלציה, אך ההוצאה היחסית (לסך ההוצאות) בשנה וחצי האחרונות על חינוך, בריאות ורווחה עדיין נמוכה יותר מהרמה בה היתה בשנת 2004, ערב תקציב הגזירות הדרקוניות של ממשלת שרון־נתניהו (ראו נתונים).

מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אוגוסט עולה כי ב־2013 חלקה של המדינה בהוצאות לחינוך הגיע לשפל היסטורי של 71% בלבד ואילו חלקם של ההורים זינק לשיא של 29%. בפרפרזה לדברי לפיד, מעולם ההורים לא נאלצו פה לשלם כל כך הרבה כסף על חינוך!

אלא שהרחבת הגירעון לא תפתור דבר. היא תביא לכך שההוצאה של המדינה על תשלום החוב והריביות הנלוות אליו, שמשעבדת גם ככה כשליש מהתקציב, רק תלך ותגדל על חשבון שאר ההוצאות. נטל החוב יגולגל בסופו של דבר על הציבור הרחב בצורת קיצוצים ו/או העלאות מסים.

לא מעלים מסים — לבעלי ההון

בשבועות האחרונים לפיד נדחף להתחייב שלא להעלות מסים ב־2015. עם זאת ולמען הסר ספק, בנאומו בפני נציגי האליטה הקפיטליסטית בטקס פתיחת הבניין החדש של הבורסה בתל אביב הוא הבהיר: "כשאני אומר לא נעלה מסים זה גם לא נעלה מסים על חברות או על שוק ההון", כלומר על בעלי ההון.

כל עוד הדברים תלויים בממשלה, המדינה תמשיך להעניק לתאגידים הגדולים במשק פטור מתשלום מס של 7.2 מיליארד שקל מדי שנה במסגרת החוק ל"עידוד השקעות הון". כרישי הנדל״ן ימשיכו ליהנות מפטור מתשלום מס שבח על קרקעות, ברוני הגז, שחתמו בימים אלה על עסקת ענק לאספקת גז לירדן, ימשיכו ליהנות מתמלוגים אפסיים.

על רקע ההאטה הכלכלית במשק, שהחריפה בהשפעת תקופת המלחמה, בממשלה, בבנק ישראל ובאוצר יש מחלוקת על הצעת התקציב המתגבשת. לשכת רוה״מ, כבר ביטלה שתי ישיבות ממשלה מן המניין, שבוע אחרי שבוע, בגלל חוסר ההסכמות בקואליציה על גובה תקציב הביטחון וגובה הגירעון הרצויים מבחינתם. הממשלה היתה אמורה לאשר עוד ב־11 בספטמבר הצעת תקציב מטעמה, אלא שהמחלוקות דחו את ההצבעה למועד לא ידוע.

ניכר כי יש חשש אמיתי במפלגות הקואליציה מהעברת תקציב שרק יחריף את חוסר היציבות הכלכלית, החברתית והפוליטית. זה בתורו יכול ליצור תוך פרק זמן קצר יחסית משבר קואליציוני ואף להביא להקדמת הבחירות. אך למרות המחלוקות המתוקשרות בין נתניהו, לפיד, בכירי האוצר ובנק ישראל, איש מהם לא חולק על ההיגיון המעוות שדורש מהנתינים לסבסד את אצולת ההון ואת הוצאות המלחמה. הוויכוח שמתנהל בתוך הממשלה ובקרב מנגנון הפקידות הוא על הדרך לעשות זאת: יותר קיצוצים או יותר מסים? קיצוץ דרסטי אחד כבר השנה או הרחבת הגירעון ופריסת הקיצוץ על פני מספר שנים?

מה האלטרנטיבה?

שעה שהמשק מידרדר למיתון, עם השלכות קטסטרופליות עבור מעמד העובדים, יש צורך בוער בהתנעת המאבק להדיפת הגזירות המתוכננות במסגרת התקציב המתגבש, לעצירת הפיטורים ההמוניים ברשות השידור ובדואר, ולביטול תוכניות ההפרטה שהממשלה מקדמת.

צעדי הסולידריות של עובדי משרדי הממשלה עם מאבק עובדי הדואר הם צעד בכיוון הזה, שמעיד על הפוטנציאל לצעדים נוספים. להסתדרות, יחד עם יתר ארגוני העובדים, ארגוני הסטודנטים והארגונים החברתיים יש את הכוח לעצור את הגזירות שעל הפרק בעזרת סדרה של צעדי מחאה, הפגנות, ושביתות עד לכדי שביתה כללית במשק.

יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ניצל את נאומו האחרון ב"ועידת כלכליסט" בשביל למחות נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה, ונגד המשך ההעסקה הקבלנית ושחיקת השכר במשק. "העמקת פערים חברתיים היא הבעיה הכלכלית המרכזית של מדינת ישראל", הצהיר ניסנקורן וטען כי "בסיטואציה כזו אי־אפשר לצמצם שירותים חברתיים ואם צריך להעלות גירעון — מעלים גירעון".

ברור שהרחבת הגירעון עדיפה על תקציב צנע, אך כאמור בהמשך נידרש לשלם את החוב בתוספת ריבית. לכן במקום לקרוא לממשלה להעלות את הגירעון, ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים צריכים להתארגן למאבק בגזירות התקציב שעל הפרק, כחלק ממאבק בממשלת ההון של נתניהו ובמדיניות הניאו־ליברלית.

בין אם ממשלת נתניהו תתפרק על הנושא של התקציב ובין אם לא, צריך לצאת נגד שתי הנחות היסוד השקריות שלה: ראשית, נגד הטענה שאי־אפשר להגדיל את עוגת התקציב, שהיא למעשה הטענה שחייבים להשלים עם הטבות המס הענקיות לטייקונים ולתאגידים הגדולים — יש להיאבק למען העברת נטל המס מהעובדים ושכבות הביניים לבעלי ההון, ולהלאמת משאבי הטבע, הבנקים והתאגידים הגדולים תחת ניהול ופיקוח ציבוריים ודמוקרטיים. שנית, צריך לצאת נגד הטענה שהוצאות הביטחון הגבוהות הן גזירה משמיים, שהיא למעשה הטענה שחייבים להשלים עם המשך הכיבוש, ההתנחלויות והמצור שמנציחים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

*   צילום: אקטיבסטילס


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.