socialism.org.il
"ירושלים לא שותקת"
מכבים את להבת הגזענות
שתי הפגנות מוצלחות נגד ההסתה הגזענית של ארגון להב״ה התקיימו במרכז ירושלים
אורי בר־שלום אגמון ונדב אהרוני
29.10.2014 21:38

מאז אירועי הדמים של הקיץ האחרון, ישנה עלייה ניכרת בפעילות הימין הקיצוני בירושלים. בפרט בולטת פעילות ארגון להב״ה, ששם לו למטרה להדיר את התושבים הערבים־פלסטינים מהמרחב הציבורי בעיר. פעילי להב״ה מפעילים לחץ על בעלי עסקים בירושלים שלא להעסיק עובדים ערבים, תוקפים עוברי אורח ערבים ומפיצים הסתה גזענית וסקסיסטית נגד ה"התבוללות" בעיקר בקרב נערות ונערים שמגיעים מרקע של מצוקה כלכלית.

בתחילת אוקטובר, ערב יום כיפור, אנשי להב״ה הגיעו כמדי שבוע לכיכר ציון להפיץ את התעמולה הגזענית שלהם ולנסות להלך אימים על פלסטינים במרכז ירושלים. אלא שהפעם התייצבו מולם כ־200 איש, מהתארגנויות שונות כולל מתנועת מאבק סוציאליסטי, שארגנו במקום הפגנת נוכחות מרשימה. כשבועיים לאחר מכן, מארגני האירוע יזמו הפגנה מוצלחת נוספת תחת הכותרת "ירושלים לא שותקת לגזענות".

בשני המקרים, המפגן האנטי־גזעני הציב את אנשי להב״ה בעמדת נחיתות מספרית, סינדל את הפעילות שלהם והצליח לחצוץ בינם ובין העוברים והשבים באזור. בכך הצליחה היוזמה לסכל נקודתית את בריונות הימין הקיצוני, כולל תקיפות של פלסטינים ובפרט של נהגי מוניות — דבר שהמשטרה בדרך כלל לא ממש מעוניינת לעשות.

פעולות מהסוג הזה עוזרות גם לערער את בסיס התמיכה שהימין הקיצוני מנסה לבנות לעצמו. בני־הנוער שנכחו בזמן ההפגנה בכיכר, כולל אלה שהגיעו בשביל לקחת חלק בפעילות של להב״ה ומכירים רק את המענה השקרי שהימין הקיצוני מציע למצוקותיהם, נחשפו הפעם גם למסרים אחרים.

ההפגנות תורמות ליצירת משקל־נגד לקיטוב הלאומי בירושלים, שהימין הקיצוני מבקש ללבות. סימון הימין הקיצוני והגזענות כסכנה שיש להיאבק בה הוא מסר, שחשוב להגיע איתו לשכבות רחבות של עובדים וצעירים בירושלים, שלרוב אינם תומכים בניסיונות הימין הקיצוני להפוך את העיר לשדה קרב. בנוסף, עם המסרים נגד גזענות ובעד מאבק משותף של יהודים וערבים, חשוב להגיע ספציפית גם לתושבי העיר הפלסטינים, שנתונים להתקפות לא רק מצד הימין הקיצוני אלא גם מצד המשטרה, העירייה והממשלה.

בניית אלטרנטיבה פוליטית

הפעילות של "ירושלים לא שותקת" מוכיחה שחופש הפעולה של הימין הקיצוני אינו כורח המציאות — התארגנות רחבה של עשרות ומאות אנשים יכולה להתמודד באופן אפקטיבי עם הבריונות הכהניסטית והיא ראויה לכל תמיכה גם מצד ארגוני עובדים, ועדי שכונות, ארגוני סטודנטים, התארגנויות נשים, להט״ב וכו׳.

עם זאת, העימות החשוב עם הימין הקיצוני בשטח חייב לבוא יחד עם מענה פוליטי להסתה הלאומנית וההפחדה הביטחונית של הימין הקיצוני והממשלה. חשוב להדגיש כי ה"פתרונות" של הממשלה והימין הקיצוני לבעיות הסכסוך הלאומי — "ביטחון" לישראלים על חשבון הביטחון והקיום של הפלסטינים — רק יחריפו את מצב.

אף שארגוני ימין קיצוני דוגמת להב״ה מנסים להצטייר כאנטי־ממסדיים, פעילותם מהווה המשך ישיר למדיניות הסכסכנות הלאומנית־גזענית והדיכוי הלאומי שמובילה ממשלת נתניהו, הפועלת לליבוי ולהנצחת הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הממשלה תומכת בהשתלטות על בתים של משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים על־ידי ארגוני המתנחלים ומאפשרת, תוך עצימת עיניים, את התפשטות טרור הימין הקיצוני בירושלים ובגדה המערבית כמו פעולות "תג מחיר". באחרונה אף נחשף כי ארגון להב״ה ממומן בין היתר מתקציבי ממשלה.

מעבר לכך, העוני והבעיות החברתיות הבוערות, שנוצרו כתוצאה מהמדיניות הכלכלית של הממשלה וכלכלת הניצול הקפיטליסטית מהווים כר פורה לצמיחת דעות קדומות וניכור עליהם מתבסס הימין הקיצוני.

לכן בשביל לבודד את הימין הקיצוני, צריך לקדם אלטרנטיבה פוליטית גם למפלגות הקפיטליסטיות שמזינות אותו. כלומר, לפעול לבניית שמאל סוציאליסטי, שיאבק למען ביטחון, שלום, רווחה ופרנסה הוגנת ולסיום הכיבוש, ההתנחלויות, העוני והדיכוי, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי של החברה.