socialism.org.il
עשרות צעדו בתל אביב
"די למשכורות העוני – מינימום 30 עכשיו!"
אלפים היו צפויים להפגין נגד שכר העוני, כחלק מההיערכות לשביתה כללית במשק, אך יוזמי ההפגנה קראו לבטלה עם ביטול ההחלטה על השביתה. בכל זאת, עשרות צעדו בתל אביב בדרישה להמשיך ולקדם את המאבק במשכורות העוני וביוקר המחיה
אייל עצי־פרי
08.12.2014 01:03

ביום רביעי שעבר (3.12) תוכננה להתקיים בתל אביב הפגנה תחת הכותרת "לא מוותרים על המינימום", לתמיכה בכוונת ההסתדרות לצאת לשביתה כללית להעלאת שכר המינימום ולצמצום ההעסקה הקבלנית. ההפגנה התארגנה ביוזמת "הפורום לצדק חברתי" — ארגון־גג המאגד, בין היתר, את התאחדות הסטודנטים, תנועת השומר הצעיר ותנועת הנוער העובד והלומד/דרור ישראל.

מארגני ההפגנה הודיעו על ביטולה שעות ספורות לפני שעת ההתחלה שנקבעה. לטענתם, הסיכום בין יו״ר ההסתדרות ניסנקורן לבין המעבידים — על תוספת של 700 שקל (16%) לשכר המינימום החודשי בתוך שנתיים — היה סיבה מספקת להכרזה על ניצחון וסיום המאבק. זאת על אף שהממשלה עדיין לא הוציאה צו הרחבה, וייתכן שזה יותנה בוויתורים נוספים מצד העובדים. בנוסף, בעוד שתוספת של 700 שקל היא לא מבוטלת, הרי שעדיין מדובר בשכר שגם ניסנקורן מודה שהוא שכר עוני, והעובדה שהוויתור הזה הושג ללא נקיטת כל צעד ארגוני רק מדגישה שניתן להגיע להישג הרבה יותר משמעותי במאבק. למעשה, לא התנהל שום דיון דמוקרטי על כך שיו״ר ההסתדרות נסוג מההחלטת ההנהגה הנבחרת של ההסתדרות להיאבק למען שכר מינימום של 5,300 שקל בחודש.

מלכתחילה הנהגת ההסתדרות לא פעלה בעצמה כדי לגייס עובדים להפגנה במטרה לגבות את השביתה בפעולות מחאה בשטח, ונראה היה שמארגני ההפגנה לא התכוונו אף הם לגייס כוח משמעותי. התאחדות הסטודנטים, למשל, לא פעלה בקמפוסים לפרסום ההפגנה ולא אירגנה אליה הסעות. המועד המקורי בו ההפגנה היתה אמורה להתקיים היה מוצ״ש (6.12) — יום לפני השביתה. הקדמת ההפגנה לאמצע השבוע עוררה תהיות. בדיעבד הסתבר שהיא הוקדמה מאחר שהמארגנים ידעו שבכוונת ניסנקורן להתקפל ולא לשבות למען הדרישה לשכר מינימום של 5,300 שקל לחודש.

"היו יכולים להיות כאן מאות, היו יכולים להיות כאן אלפים — הם לא כאן לא בגלל שהם לא רוצים להיאבק, אלא בגלל שהנהגת ההסתדרות החליטה לקפל את המאבק", כך הסבירו פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי לעשרות שכן הגיעו להפגנה את הנוכחות המאכזבת. למרות הבלבול שמארגני ההפגנה יצרו, הנחישות להפגין גברה על המבוכה והתארגנה צעדה לכיוון מטה מפלגת הליכוד במצודת זאב. בין הנוכחים בהפגנה היו פעילות ופעילים מארגון כוח לעובדים ומההסתדרות, כולל ענבל חרמוני, חברה בוועידת איגוד העובדות הסוציאליות ובתנועת עתידנו.

פעילות ופעילי מאבק סוציאליסטי הובילו את הצעדה, שקראה בין השאר: "די לשכר רעב — מינימום 30 עכשיו", "נתאגד, נפגין, נשבות — להעלות את המשכורות". הצעדה זכתה לתמיכה מהעוברים והשבים, ולצפירות אהדה מנהגי המכוניות.

בסיום הצעדה התארגן מעגל דיון. כמו כן משתתפי ההפגנה הוזמנו לקחת חלק במושב בנושא המאבק למען שכר המינימום בכנס סוציאליזם 2014. מלבד הביקורת על ההסכם, פעילי מאבק סוציאליסטי הצביעו על כך שהיו סימני אזהרה מפני התסריט בו ניסנקורן מביא הסכם בלתי מספק, מה שעלול לגרום לרוב חברי הכנסת שלכאורה תמכו ביוזמת החקיקה של מינימום 30 לסגת. למעשה, זה בדיוק מה שקרה. ניסנקורן התקפל, וחברי הכנסת ממפלגות הממסד הקפיטליסטיות שתמכו בהצעת החוק של ח״כ דב חנין (חד״ש), לא ממש גילו ענין בהמשך קידומו לפני פיזור הכנסת (להבדיל למשל מקידום "חוק ההסתננות" החדש).

כדי לחסן את המאבקים הבאים מפני תרחישים דומים, נחוצה אסטרטגיה ששמה כיעד מרכזי בניית כוח המוני ככל האפשר בשטח, ובעיקר במקומות העבודה המאורגנים — ושחותרת להרחיב ולעודד מעורבות פעילה של העובדים ובנייה של המאבק מלמטה. מעבר לכך, הפניית העורף של אותם חברי כנסת קפיטליסטים ברגע האמת, ממחישה שוב את הצורך בבניית מאבק עוצמתי בשטח שיפעיל לחץ גם על הכנסת, ואת הנחיצות שבגיוס כל אלה המעוניינים במאבק נחוש נגד יוקר המחיה, ולמען צדק חברתי ושלום, לבניית כוח פוליטי סוציאליסטי של אנשים עובדים.