₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


בחירות 2015
להיאבק להצבת אלטרנטיבה
בין אם אין לך למי להצביע בבחירות האלה ובין אם הקול שלך הולך להצבעת מחאה...

הדפסה

ביוון, הבחירות בחודש שעבר שימשו למרד קלפיות נגד מדיניות הצנע שהובילו מפלגות הממסד. לציבור היווני נמאס מהצבעה חסרת תועלת ל"רע במיעוטו" והוא העלה לשלטון לראשונה את מפלגת השמאל סיריזה. המהפך הוביל מיידית לשורה של צעדי חירום להיפוך של כמה מגזירות הצנע וההתקפות על העובדים והעניים ביוון בשנים האחרונות.

ישראל, אף שנפגעה עד כה פחות מהמשבר בכלכלה העולמית, נמצאת, "במרבית המדדים החברתיים והכלכליים... ליד ארצות דרום אירופה ומזרחה", כך לפי הדוח השנתי שפירסם מרכז אדווה ("תמונת מצב חברתית 2014"). אלא שבבחירות הקרובות לכנסת אין על הפרק כל אפשרות לממשלה שלא תורכב ממפלגות הממסד הקפיטליסטיות.

שלטון הימין הפך את ישראל למקום טוב יותר עבור אצולת בעלי ההון ואליטה זעירה של מנהלים עשירים דרך מתקפה על תנאי העבודה והמחיה של מעמד העובדים ומעמד הביניים. לשלטון הימין "אין כסף" למיטות אשפוז, אבל יש כסף להטבות מס לתאגידי ענק ולהעברת כספי ציבור למתנחלים פנאטים. ממשלות נתניהו המשיכו להחזיק ארבעה מיליון בני־אדם תחת כיבוש ומצור, והביאו את הסכסוך הישראלי־פלסטיני למחוזות חדשים של זוועות, שהגיעו לשיאן במלחמה בקיץ.

הליכוד, ישראל־ביתנו והבית־היהודי לקחו חלק בשתי ממשלות נתניהו האחרונות. לצדן באו והלכו גם יהדות־התורה, ש״ס, יש־עתיד ומפלגות "המחנה הציוני". בממשלת נתניהו הקודמת, שבתקופתה פרצה מחאת יוקר המחיה, ישבו אלי ישי ושרי הרווחה כחלון והרצוג (שהועזב זמן קצר לפני המחאה החברתית בשל פילוג ב"עבודה").

המחסור באלטרנטיבה פוליטית

ש״ס בראשות דרעי טוענת עכשיו בצורה דמגוגית לייצוג של עובדים ועניים "שקופים", אחרי שבמשך שנים בממשלות השונות עזרה להנציח עוני ולתקוף את האנשים העובדים.

רוב בציבור הישראלי רוצה שינוי, אבל גם חושד בצדק ברשימת "המחנה הציוני", שגם אם אולי תצליח לבסוף להרכיב ממשלה לא תוביל למהפך של ממש במדיניות השלטון. חשוב לא לטעות: ההבדלים בין "המחנה הציוני" לליכוד הם בסופו של דבר די משניים. העובדה שכמה ממועמדי הרשימה רכשו לעצמם תדמית "חברתית" לא הופכת את המדיניות הכוללת שאותם פוליטיקאים מקדמים לחלופה אמיתית לימין הקפיטליסטי — לא בתחום ההפרטות, לא בתחום המלחמות. טרכטנברג, מועמד הרשימה לתפקיד שר האוצר, הוא "קברן המחאה" שפעל בשירות נתניהו, כלכלן קפיטליסט שמנודה אפילו ברשימתו שלו.

רוב הציבור רוצה להצליח לסגור את החודש בתנאי עבודה ראויים, ולחיות ברווחה, בשלום ובביטחון אישי. רק מיעוט קטן בציבור באמת תומך בייבוש של בתי־החולים, בהעסקה קבלנית, וב"זכות" של מעבידים ושל המדינה לשלם משכורות עוני. רק לשכבה דקה בציבור הישראלי יש אינטרס במחירי דיור גבוהים, בפירוק של הדיור הציבורי ובמפעל ההתנחלויות. רוב הציבור זקוק לעבודה מאורגנת חזקה, כולל מול תהליך ההפרטה שמשרת קומץ של בעלי הון.

מרצ, שלא לקחה חלק בממשלות נתניהו, תנסה לשמור על כוחה דרך פנייה למצביעים ומצביעות שהיו רוצים לראות שינוי חברתי רציני. אולם מרצ תמכה כבר בעבר בגזירות כלכליות ובמלחמות שהוביל הימין, כולל סביב תחילת המלחמה בקיץ. היא החלה את הקמפיין שלה בקריאה לעזור לה להיות למעשה עלה־תאנה חברתי בממשלה קפיטליסטית של "המחנה הציוני", ועברה לניסיונות למנוע בריחת מצביעים אל הרצוג ולבני. מרצ אינה מייצגת את ציבור העובדים והעניים בישראל, ובשורה התחתונה אפילו אינה מתנגדת עקרונית להפרטות.

"הרשימה המשותפת" שהקימו המפלגות הערביות וחד״ש היהודית־ערבית בתגובה להעלאת אחוז החסימה, תייצג בבחירות הקרובות הצבעת מחאה של מאות אלפים נגד גזענות, נגד דיכוי לאומי ונגד הימין הקיצוני. עם זאת, למרבה הצער, גם היא — כקואליציה שכוללת בין השאר גורמים פרו־קפיטליסטיים ואסלאמיסטיים — אינה קוראת תיגר על מדיניות ההפרטה וההתקפות על ציבור העובדים משני צדי השסע הלאומי.

ייצוג לציבור העובדים ושינוי סוציאליסטי

צריך להיאבק כדי שתקום בישראל מפלגה גדולה שתייצג את המאבקים, המצוקות והאינטרסים הרחבים של ציבור העובדים והעובדות, היהודים והערבים כאחד.

שינוי לא יוכל להגיע רק מהצבעה פעם בכמה שנים. צריך להיאבק כדי להציב אלטרנטיבה אמיתית למפלגות הממסד ולמדיניות שלהן.

לתנועת מאבק סוציאליסטי אמנם עדיין אין די משאבים כדי להתמודד בצורה אפקטיבית בבחירות לכנסת, אבל היא נאבקת ביומיום כדי להציב על סדר־היום מאבק לשינוי סוציאליסטי ולשלום.

בשביל רוב המפלגות "צדק חברתי" היא סיסמה ריקה. מאבק לשינוי סוציאליסטי כולל התנגדות לקיצוצים והפרטות, ודרישה להשקעה בשירותים החברתיים ולשיפור תנאי העבודה והמחיה. אך לא רק. על בסיס כלכלת השוק הקפיטליסטית בלתי אפשרי להשיג צדק חברתי, שכן מטבעה היא מרוששת ודורסת את הרוב במרוץ העיוור להבטחת רווחי העתק של מועדון זעיר של מיליונרים.

תחת הקפיטליזם קיים באופן בלתי נמנע שלטון הון, שעה שטייקונים מחזיקים את הכלכלה כבת־ערובה ומאיימים בחיסול מקומות עבודה כדי למנוע כל פגיעה באינטרס הרווח הפרטי שלהם. כך עושה כעת עידן עופר מול עובדי "כימיקלים לישראל" בעקבות העלאה סמלית בתמלוגים למדינה.

מאבק סוציאליסטי הוא מאבק נגד הכפפת המשק לשיקולי רווח. זהו מאבק לביטול כל ההפרטות ולהעברת הבנקים, התאגידים הגדולים ומשאבי הטבע לבעלות ציבורית, תחת פיקוח וניהול ציבוריים ודמוקרטיים, במטרה לכונן כלכלה שמתנהלת ומתארגנת באופן דמוקרטי לרווחת הכלל.

מאבק סוציאליסטי הוא בהכרח מאבק נגד כל ההתקפות על העובדים והעניים. זהו בהכרח מאבק נגד כל ניסיונות ה"הפרד ומשול" ולמען בניית סולידריות חוצת־גבולות בין מאבקים נגד ניצול ודיכוי. זהו בהכרח מאבק לשוויון ונגד כל אפליה, נגד גזענות, נגד הכיבוש וההתנחלויות, נגד דיכוי נשים ולהט״ב, ונגד הרס סביבתי.

בין אם אין לך למי להצביע בבחירות האלה ובין אם הקול שלך הולך להצבעת מחאה, זה הזמן להצטרף לבנייה של התנועה הסוציאליסטית בישראל — הצטרפו למאבק סוציאליסטי!

*   מעיתון המאבק, גיליון פברואר־מרץ


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.