₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


שלב ההכרעה
עובדי כי״ל יכולים לנצח
מכתבי הפיטורים הראשונים נכנסים לתוקף ■ כן לשביתה כללית בדרום, כצעד לקראת שביתה כללית במשק, בדרישה להלאים מחדש את כי״ל!

הדפסה

לאחר חודש של שביתה במפעל תרכובות ברום, שבועיים של שביתה במפעלי ים המלח ושורה של הפגנות בנגב, בתל אביב ומול בית ראש הממשלה בירושלים, המאבק של עובדי כי״ל לעצירת הפיטורים נכנס לשלב ההכרעה.

הנהלת כי״ל ממשיכה להתעקש לחסל 139 מישרות בתרכובות ברום ו־134 מישרות במפעלי ים המלח, תוך שהיא מבהירה כי לכל היותר היא תהיה מוכנה "להגדיל את הפיצויים לעובדים שיעזבו ולשנות את התמהיל שבין מספר המפוטרים למספר הפורשים מרצון". בשנתיים הקרובות כי״ל מתכננת לפטר עוד כ־700 עובדים נוספים ממפעליה השונים בנגב.

חלק ממכתבי הפיטורים שנשלחו לעובדים בברום נכנסו לתוקף השבוע. אחד מעובדי הברום כתב בדף המאבק בפייסבוק כיצד שלושה ימים לפני כן ב־11 בלילה בעיצומו של חג פורים, הגיע שליח לביתו עם "הצעה" של ההנהלה "לפרוש מרצון" תמורת פיצויים של 200%. העובד סירב והסביר כי "לא אתן להם את התענוג הזה של לפטר אותי, ולנופף עם זה אחר כך, גם בשביל 1000% פיצויים. אני לא אתן להם לנצח את הקרב הזה וליצור תקדים מסוכן לעבודה המאורגנת בישראל".

ואכן מדובר במאבק אסטרטגי עבור העבודה המאורגנת. לתוצאות שלו יהיו השלכות ארוכות טווח לא רק עבור עובדי קבוצת כי״ל — המעביד הגדול בנגב, אלא גם עבור יחסי העבודה במשק כולו. ההנהלה נחושה להוציא לפועל את תוכנית הפיטורים בשני המפעלים לא רק כדי לסלול את הדרך לסבבי הפיטורים המתוכננים להמשך, אלא גם בשביל לשבור את כוחם המאורגן של העובדים ולהחליש את הסכמי העבודה. כמו כן בתגובותיה בתקשורת ההנהלה מודה כי היא מעוניינת "לגבות מחיר", באמצעות מאות מפוטרים, על העלאת התמלוגים המזערית עליה המליצה "ועדת ששינסקי 2".

האם נתניהו יעצור את הפיטורים?

במקביל למאבק מול הנהלת החברה ובעל השליטה עידן עופר, העובדים מנהלים מאבק ציבורי מתוקשר גם מול נתניהו וממשלתו בדרישה לעצור את הפיטורים בחברה, שהופרטה בשנות ה־1990.

כמה מעובדי כי״ל, שרבים מהם הצביעו בעבר לליכוד, שרפו לעיני המצלמות את כרטיסי החבר שלהם במפלגה. כמעט כל ההפגנות של העובדים לוו בקריאות "ביבי הביתה" כולל ההפגנה מול ביתו של נתניהו בהשתתפות כאלפיים עובדים מהמפעלים השובתים, מעיריית ירושלים ומבית החולים הדסה.

בהמשך לצעדי המחאה נגד הממשלה, התכנס ביום חמישי שעבר (26.2) בית נבחרי ההסתדרות לישיבה מיוחדת בשביל להכריז על סכסוך עבודה בכל מרחבי הדרום. בכפוף לכך, ההסתדרות עשויה להכריז על שביתה כללית במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי בנגב, כולל בנמל אשדוד, החל מיום חמישי הקרוב (12.3).

העילה הרשמית לסכסוך היא משבר התעסוקה בנגב, והדרישה המרכזית שהעלה יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן היא שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בכי״ל — שמאפשרת לה להטיל וטו על חלק מהחלטות החברה — בשביל למנוע את הפיטורים.

יו״ר ועד עובדי מפעלי ים המלח, ארמונד לנקרי, אמור היה לנאום בעצרת ההמונית נגד שלטון נתניהו שנערכה בתל אביב בשביל להשמיע מסר דומה. אלא שלנקרי, חבר מרכז הליכוד, ביטל לבסוף את נאומו לטובת פגישה עם נתניהו ועם השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. גם יו״ר ועד עובדי תרכובות ברום, אבנר בן סניור, הצטרף לפגישה. בראיון לחדשות "וואלה!" אמר לנקרי כי נתניהו הבטיח לו בפגישה ש"לא ייתן לפיטורים בדרום לקרות וכי הוא ישקול את הפעלת מניית הזהב כדי למנוע את הפיטורים".

יום למחרת הפגישה, נתניהו, המחזיק בתיק האוצר, הורה ליועץ המשפטי של משרד האוצר לשגר מכתב להנהלת כי״ל. במכתב ישנן תשע שאלות שונות לגבי הסטת קווי ייצור, השקעות וידע טכנולוגי מהחטיבה בארץ לחטיבות אחרות של כי״ל בחו״ל, תוך רמיזה כי הדבר יכול להצדיק את התערבות המדינה באמצעות "מניית הזהב". תוכנית הפיטורים עצמה אינה מוזכרת במכתב.

לפני שבועיים, ב־23 בפברואר, שלח משרד האוצר מכתב דומה מאוד למנכ״ל כי״ל סטפן בורגס ובו בקשה לקבל מידע "לצורך בחינת השימוש בזכויות המדינה בכי״ל, מכוח מניית המדינה המיוחדת בחברה". מדובר במקרה הטוב באיום משתמע ולא מחייב, שגם לגבי תוקפו המשפטי יש מחלוקת במשרד האוצר.

הנהלת כי״ל הגיבה בביטול למכתב הראשון: "אין למכתב הזה שום משמעות מעשית והוא לא ימנע את המשך צעדי ההתייעלות הנדרשים בחברה". ללא החרפה משמעותית של המאבק מצד העובדים, הן מול ההנהלה והן מול הממשלה, תגובת ההנהלה למכתב השני לא צפויה להיות שונה.

ערב הבחירות, האינטרס של נתניהו ושותפיו לליכוד הוא לסיים את המשבר הזה בצורה הכי מהירה שיש. אך זה לא אומר שראש ממשלת ההון ימהר לדרוך לעידן עופר, מבעלי ההון החזקים במשק, על האצבעות.

נתניהו לא ממש יכול להטיל וטו על "זכות" הטייקון לפטר באמצעות "מניית הזהב", ומהרבה סיבות הוא גם לא רוצה להתערב ולעשות זאת בדרכים אחרות. אולם סביר שהוא יאיים רטורית להשתמש ב"מניית הזהב" דווקא בשביל לקדם מצג של פשרה, שתמיר מספר מפוטרים ל"פורשים מרצון" ותגדיל את הפיצויים המובטחים להם, בהתאם ל"מקסימום" שהנהלה מוכנה להסכים לו.

נתניהו ביקש עוד בשבוע שעבר מהשר סילבן שלום להיפגש עם נציגי ההסתדרות ועם הנהלת כי״ל בשביל להתניע מחדש את המשא־ומתן, אך זה התפוצץ בתוך יומיים. סילבן שלום אגב, צידד רק לפני מספר חודשים בטענות/איומי הנהלת כי״ל כי מסקנות ועדת ששינסקי 2 יביאו לפיטורים בחברה. לפי פרסומים לא מאומתים ב־TheMarker, אחת ההצעות שנידונו במשא־ומתן היא "שהחברה לא תפטר שום עובד אלא תסתפק כעת בפרישה מרצון של עובדים בתנאים המועדפים שהנהלת החברה מציעה".

עוד עולה מהפרסום כי הנהלת כי״ל מקיימת עם ההסתדרות משא־ומתן על הכנסת סעיף להסכמי העבודה, שיאפשר לפטר בעתיד עובדים ללא הסכמת הוועד. מדובר בהצעות מסוכנות מבחינת העובדים, שלא רק שיובילו לחיסול מאות מישרות בנגב, אלא גם להחלשת כוחם הארגוני לקראת סבב המאבק הבא.

שעה שהכלים הארגוניים שעומדים לרשות העובדים רחוקים ממיצוי, והתמיכה הציבורית נמצאת באופן ברור בצד שלהם, אפשר וצריך להחריף את המאבק ולכפות על ההנהלה לסגת לחלוטין מתוכנית חיסול המישרות.

ככל שהלחץ על נתניהו יגבר וככל שדרישות העובדים וההסתדרות כלפי הממשלה יהיו ברורות יותר, כך גם מרחב התמרון של נתניהו ושותפיו לממשלה יצטמצם. לכן ביטול הנאום של לנקרי והמסרים המפויסים לתקשורת הן שגיאה — במקום להמשיך להגביר את הלחץ על ראש הממשלה, הוא בחר להציג אותו בתור "מושיע" העובדים.

קיום אסיפות הסברה יומיות, עם עדכון מלא מהמשא־ומתן (אם וכאשר יחודש), יעזור לחשוף את מהלכי ההנהלה והממשלה ולחסן את נציגי העובדים בפני הלחצים האדירים שמופעלים עליהם מלמעלה. כמו כן, כדי לוודא שהעובדים משוכנעים שכל סיכום שיושג מול ההנהלה והממשלה יהיה הטוב ביותר שניתן להשיג, חשוב להביאו לדיון והכרעה דמוקרטית של העובדים עצמם.

להגביר את הלחץ

בהתחשב במה שמונח על כף המאזניים, ברור שהעובדים לא יוכלו להסיר את הפיטורים מהפרק ללא החרפה של המאבק הארגוני מול עידן עופר וההנהלה, ושל המאבק הציבורי מול הממשלה היוצאת והעומד בראשה.

יו״ר ההסתדרות במרחב הנגב, מאיר בביוף, הכריז בסוף השבוע שעבר כי "עם כניסתם לתוקף של מכתבי הפיטורים הראשונים, ביום ראשון הקרוב, נהפוך לאגרסיוויים. נתחיל להפגין מול בתיהם של מנהלי החברה. לא ניתן להם רגע של מנוחה". במסגרת צעדי המחאה הבאים, ההסתדרות שוקלת לשלוח משלחת של עובדים להפגין מול ביתו של עידן עופר בלונדון ולהקים מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים.

צעדים אלה יוכלו לגייס עוד תמיכה ציבורית למאבק, אך הם כשלעצמם לא ייטו את הכף לטובת העובדים במאבק הקשה הזה, היות והם אינם מגבירים את הלחץ הכלכלי על עידן עופר. מנגד, השבתת הייצור בשאר מפעלי קבוצת כי״ל ובחברות אחרות של "החברה לישראל" השולטת בכי״ל, בהחלט עשויה לשנות את יחסי הכוחות לטובת העובדים.

עוד בחודש ינואר, עם תחילת סבב המאבק הנוכחי, הוחלט על הקמת מטה פעולה משותף שמורכב מכלל ועדי העובדים במפעלי "החברה לישראל" שבבעלות עידן עופר, ובהם: צים, בז״ן חיפה, מפעלי ים המלח, ברום, מגנזיום, רותם, גדיב, דשנים ועוד. לפני מספר שבועות, עם תחילת השביתה בברום, העובדים בחלק מהחברות אף קיימו אסיפות מחאה ושביתות סולידריות סמליות.

כעת, עם כניסת מכתבי הפיטורים לתוקף, הגיע הזמן לכינוס חירום של כלל חברי הוועדים מהחברות והאתרים בבעלות עופר לצורך דיון והחלטה על הצטרפות לשביתה. במסגרת הכינוס יוכלו חברי הוועדים מהחברות השונות להציע למטה המאבק לאמץ דרישות נוספות שנוגעות גם למקומות העבודה שלהם ובפרט נגד פיטורים ופגיעה בעבודה המאורגנת, לסיום ההעסקה הקבלנית ולביטול פערי השכר בין דור ב׳ לדור א׳. העובדים בברום ובמפעלי ים המלח יכולים מצדם ליזום כבר בימים הקרובים משלחות הסברה לחברות השונות כדי לקדם צעדים כאלה ולשכנע עובדים נוספים להצטרף לשביתה.

במקביל להרחבת השביתה, יש לנצל את ההכרזה על סכסוך העבודה הכללי בנגב בשביל להוביל מאבק ציבורי רחב בדרישה לפתרון ארוך טווח שישים סוף למצב בו עופר מחזיק את העובדים בנגב כבני ערובה שעה שהוא שודד את משאבי הטבע ומביא על האזור אסון אקולוגי.

השביתה הכללית המתוכננת באזור הדרום יכולה וצריכה לצאת לפועל ביום חמישי הקרוב ולשמש, לא כעוד צעד מחאה סמלי, אלא כצעד הסלמה עוצמתי, בדרך לשביתה כללית בכל המשק. השביתה בדרום יכולה וצריכה להיות מפגן כוח של העבודה המאורגנת, שישתק את דרום הארץ וילווה בעצרת מחאה גדולה בדרישה להלאים את כי״ל.

כל עוד כי״ל נמצאת בידיים פרטיות היא תמשיך לשמש כמסחטת כספים עבור הטייקונים על חשבון עובדי כי״ל, משלמי המסים ובריאות הציבור. לכן יש להיאבק להלאמה מחדש של כי״ל, הפעם תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים ותוך אכיפה סביבתית מחמירה.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במאבק עובדי כי״ל וקוראת:

לעצור את כל תוכניות הפיטורים בכי״ל — לא להתפשר על אף מישרה! קליטת כל עובדי הקבלן להעסקה ישירה.

■ לכנס באופן מיידי את כלל חברי הוועדים מהחברות והאתרים בבעלות עופר לדיון והחלטה על הצטרפות לשביתה, כולל האפשרות להעלות דרישות נוספות משלהם ובפרט נגד פיטורים ופגיעה בעבודה המאורגנת, לסיום ההעסקה קבלנית וביטול פערי השכר בין דור ב׳ לדור א׳.

■ לכנס אסיפות עובדים על בסיס יומי לדיון במצב, בצעדי המאבק הבאים ובדרישות מול ההנהלה ומול הממשלה. להביא כל סיכום מול ההנהלה להכרעת העובדים.

■ כן לשביתת אזהרה כללית בדרום, בליווי עצרת מחאה המונית נגד עידן עופר והנהלת כי״ל, כצעד לקראת שביתה כללית במשק, בדרישה להלאים מחדש את כי״ל במטרה להגן על העובדים, על בריאות הציבור ועל הסביבה.

*   צילום: יותם רונן / אקטיבסטילס.


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.