socialism.org.il
מחאת יוצאי אתיופיה
הפגנה היסטורית בצל דיכוי קשה
המשטרה מנסה לבודד את מחאת יוצאי אתיופיה ■ ארגוני עובדים וסטודנטים מביעים תמיכה — זה הזמן להרחיב את המחאה
יאשה מארמר
04.05.2015 20:37

אלפים לקחו חלק בהפגנה הסוערת שנערכה אתמול (ראשון) נגד אלימות משטרתית וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה.

בבוקר שלמחרת ההפגנה, המשטרה לא מפסיקה לירות רימוני הלם. אלא שהפעם מדובר ברימוני הלם תקשורתיים — "מהומות", "התפרעות", "ביזה", "הרס", הם אומרים.

כל התיאורים האלה נועדו לעשות דה־לגיטימציה להפגנה ההיסטורית של יוצאי אתיופיה ובעיקר להצדיק בדיעבד את הדיכוי המשטרתי המסיבי, שכלל ירי גז מדמיע, רימוני הלם וזרנוקי מים. מאז ההפגנה הסוערת ב־1996 מול משרד ראש הממשלה במחאה על "פרשת מנות הדם" לא התקיימה מחאה גדולה כל כך של יוצאי אתיופיה. גם ההפגנה ההיסטורית ההיא פוזרה בגז מדמיע, זרנוקי מים ואלימות קשה.

בראיון ל־ynet שפורסם אתמול בשעה 19:00, עוד לפני שהמפגינים הגיעו לכיכר רבין וכמה שעות לפני שהחל הפיזור האלים, סגן מפקד מחוז תל אביב תת־ניצב יורם אוחיון כבר מיהר להאשים "ארגונים ופעילים חברתיים" בכך שהם "מסיתים את בני העדה להמשיך ולהפגין", כאילו אין למפגינים יוצאי אתיופיה שיקול דעת עצמאי משלהם, וכאילו אין ביניהם גם פעילים חברתיים.

מפכ״ל המשטרה, יוחנן דנינו, הגדיל לעשות והכריז בראיון לחדשות 10: "רוב הטענות של יוצאי אתיופיה הן בכלל לא בעניינים משטרתיים. זו לא האלימות המשטרתית, יש כאן בעיה יותר עמוקה של הקליטה שלהם". הבעיה היא אכן עמוקה יותר מאלימות משטרתית. מעל למחצית מהמשפחות של יוצאי אתיופיה ו־65% מהילדים חיים מתחת לקו העוני. אלא שדנינו מנסה לטשטש את הקריאה החזקה שעלתה מאלפי המפגינים שצעקו — בהמשך להפגנה שנערכה ביום חמישי בירושלים מול המטה הארצי של המשטרה — "שוטר אלים, חייב להיות בפנים!".

לפי גרסת המשטרה מעל 12 מפגינים ו־56 שוטרים נפצעו אתמול, רובם קל. אך מארגני ההפגנה מסבירים כי מספר הפצועים מקרב המפגינים הוא גבוה בהרבה — מעל ל־40. השאלה המרכזית היא: מהצד של מי הגיע עיקר האלימות? ומי האחראי להתפרצות שלה? למארגני ההפגנה ולפעילי מאבק סוציאליסטי שנכחו בשטח אין ספק כי בלי כל קשר להתנהלות של כמה מפגינים בשולי ההפגנה, ההחלטה להפוך את כיכר רבין לשדה קרב התקבלה מלמעלה.

גיא הגוס, אחד המארגנים, הסביר בשיחה עם מאבק סוציאליסטי כי: "לא הייתה לנו שום כוונה להשתמש באלימות, רצינו להעביר מסר לראש הממשלה ולמשטרה. אנשים באו בהמוניהם, בספונטניות, להשתתף בהפגנה. לקראת הסוף, לאחר שקיימנו הפגנה מסודרת, באה קבוצה של מספר אנשים מהצד והציתה את העניין. ואז יוחנן דנינו נתן הוראה בחמ״ל להתחיל לפזר את ההפגנה".

גיא גם מציין כי לדעתו "היו מלא שוטרים סמויים בהפגנה ונאמר להם — 'תתחילו את הדברים, ואז אנחנו נכנס בהם'". גם אבי יאלו, ממארגני ההפגנה, ציין בראיון ל־ynet כי "המשטרה נהגה באיפוק כשהיינו באיילון, אבל ברגע שהגענו לכיכר רבין הפיקוד והשוטרים בשטח איבדו את זה. היה ניסיון של קומץ אנשים לעלות לכיוון העירייה וגרם למשטרה לאבד שליטה, להיות אלימה ולהשתמש בגז מדמיע ורימוני הלם על אלפי מפגינים שמחו בשקט ובאופן דמוקרטי ולא היו אלימים. בקהל היו המון שוטרים סמויים, בהם גם שוטרים סמויים ממוצא אתיופי. הם ניסו לגרום לפרובוקציות, ליצור חיכוך, בכוונה להציג אותנו כאלימים".

הישגים ראשוניים

למרות הניסיון המתמשך להציג את המפגינים כאלימים ולזרוע ביניהם פירוד באמצעות הסתה נגד קבוצה כזו או אחרת, המחאה הצליחה לרשום הישגים ראשוניים. ההפגנות האחרונות מאלצות את צמרת המשטרה ואת ראש הממשלה נתניהו לנסות לצייר עצמם כמי שמבינים את המפגינים ומוכנים להיענות לחלק מדרישותיהם. נתניהו נפגש היום בלשכתו עם דמאס פקדה, החייל שהוכה על־ידי שוטרים. המקרה של דמאס תועד והצית גלים של מחאה וזעם. בעקבות המחאה, השוטר המכה אמנם לא הועמד לדין עדיין אך הודח מהמשטרה.

המפכ״ל דנינו הורה ביום חמישי האחרון, שעות ספורות לפני ההפגנה הסוערת בירושלים, להקים צוות, בשיתוף נציגים יוצאי אתיופיה, לבדיקת הטענות כלפי המשטרה. לאחר ההתגייסות הרחבה של מעל אלף איש להפגנה, הודיע דנינו שהצוות אף יבחן מחדש כתבי אישום שהוגשו נגד יוצאי אתיופיה, כולל במקרים בהם כבר החל משפט.

ההבטחה כשלעצמה היא חסרת תקדים ומעידה על החשש במשטרה מהמשך התרחבות המחאה. אך אי־אפשר לסמוך על המשטרה שתחליט בעצמה, או בשיתוף עם כמה נציגים לבחירתה, באילו מקרים ובאיזו מידה המשטרה עצמה פעלה באופן מפלה וברוטלי על רקע גזעני. אין ספור מקרים של אלימות מצד שוטרים נגד יוצאי אתיופיה מעידים על כך. החלטתו של דנינו בתום ההפגנה הגדולה בתל אביב להקים צוות חקירה מיוחד שתפקידו "לאתר את המתפרעים וגורמי הנזק במטרה להביאם לדין", רק מוסיפה וממחישה את הניסיון לטייח את אלימות המשטרה, שאף נחשדת כעת שהשתילה פרובוקטורים סמויים באותה ההפגנה.

לכן יש לדרוש את הקמתה של ועדת חקירה ציבורית בלתי תלויה, של נציגים קהילתיים נבחרים, שתחקור את כל מקרי הגזענות והאלימות המשטרתית לאורך השנים, וספציפית את התנהלות המשטרה בשתי ההפגנות האחרונות בתל־אביב ובירושלים.

בשורה התחתונה הניסיון להראות "פתיחות" מצד המשטרה ולשכת ראש הממשלה, בדומה להסתה נגד המפגינים, נועדו בסופו של יום להשתיק את המחאה ובעיקר למנוע ממנה להתרחב. אלא שזה בדיוק הנתיב שיכול להביא להישגים משמעותיים וארוכי טווח. הפוטנציאל לכך קיים. איגוד העובדים הסוציאליים ותנועת העובדות הסוציאליות "עתידנו", ארגון "כוח לעובדים", התאחדות הסטודנטים ואגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים כבר הביעו תמיכה פומבית במחאה.

יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק הסבירה בהודעה שפירסמה כי "מחאת הצעירים מקרב בני העדה האתיופית אינה רק בעיה של יוצאי אתיופיה, אלא בעיה של החברה הישראלית כולה... המחאה הזאת צריכה להעיר ולנער את כולנו, כי הפכנו לחברה מעמדית, גזענית ומפלה". בתנועת עתידנו הוסיפו: "המקרים האחרונים של האלימות המשטרתית, החמורה והבלתי מוצדקת כלפי בני העדה, מצטרפים להזנחה, להדרה, לאפליה ולגזענות רבת השנים של הממסד, כלפי הקהילה האתיופית. ברצוננו לגנות התנהלות בזויה זו של חלק ממוסדות המדינה ולחזק את המפגינים האמיצים, שאינם מוכנים לשתוק עוד לנוכח אי־צדק משווע שכזה".

מההסתדרות ומארגון המורים במקרה הזה צריך לדרוש שייקחו דוגמה ויצטרפו גם הן לרשימת הארגונים התומכים בדרישות המפגינים לסיום הגזענות והאלימות המשטרתית.

בשביל להבטיח שינוי ממשי במציאות החיים של רוב יוצאי אתיופיה ולשים סוף לעוני ולמצוקה בקרבם ובקרב הציבור הרחב בכלל, חשוב לקרוא גם להשקעה מסיבית בדיור ציבורי, בחינוך, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות.

את הצהרות התמיכה החשובות שכבר פורסמו אפשר וצריך לתרגם להקמת מטה מאבק והתארגנות לקראת הפגנה ארצית גדולה משותפת, של יוצאי אתיופיה ותומכי המחאה מכל העדות, יהודים וערבים, נגד גזענות ואלימות משטרתית באשר הן.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במחאה וקוראת:

צילומים: אקטיבסטילס