₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


לעצור את שוד הגז
אלפי מפגינים ברחובות למרות הגשם
לא למסמוס מסרים, כן למאבק להלאמת משאבי הטבע

הדפסה

למרות מזג האוויר הסוער, אלפי מפגינים ומפגינות יצאו למחות במוצ״ש (7.11) בשורה של מוקדים ברחבי הארץ נגד אישור מתווה הגז ושוד משאבי הטבע. מעל 5,000 הפגינו בתל־אביב במקביל למאות שהגיעו להפגנות בחיפה, בבאר־שבע ובירושלים. ארגון העובדים "כוח לעובדים" קרא לחבריו להצטרף להפגנה הגדולה בתל אביב. פעילי מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנות שנערכו בתל אביב, ירושלים, באר שבע וחיפה.

ההפגנה בתל אביב היתה הגדולה ביותר בנושא מאז הקיץ, ואחת ההפגנות הגדולות ביותר על נושא כלכלי מאז המאבק נגד תקציב הגזירות של לפיד בקיץ 2013. נראה שהבאז סביב הסדרה "מגש הכסף", למרות החולשות שיש בה, עזר להחזיר את המיאוס משלטון ההון למקום מרכזי בסדר היום הציבורי, והניע עוד אנשים לצאת להפגין.

חלק גדול מהמפגינים בהפגנה הלוחמנית בתל אביב הגיעו בשביל למחות לא רק נגד שוד הגז אלא גם נגד ממשלת ההון של נתניהו ושלטון ההון בכללותו. סיסמאות כגון "הון, שלטון, עולם תחתון", ו"ביבי, דרעי, וכחלון משרתי שלטון ההון", תפסו משקל מרכזי בהפגנה.

בעצרת המרכזית בתל אביב, לצד מארגני ההפגנה, נאם גם אבי יאלו, ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה. אבי אמר בנאומו כי "כל הבעיות החברתיות מתנקזות סביב נושא הגז", במובן הזה שניתן היה להשתמש ברווחים העצומים ממאגרי הגז בשביל לפתור שורה של בעיות חברתיות. לאחר העצרת נערכה צעדה לוחמנית מכיכר הבימה לקריית הממשלה, שנבלמה על־ידי המשטרה, שגם עצרה באלימות 8 מפגינים. 3 מפגינים נוספים נעצרו בהפגנה בבאר־שבע.

ההפגנות התארגנו בעקבות התפטרותו של יו״ר ש״ס אריה דרעי מתפקיד שר הכלכלה, שנושא בסמכות הפורמלית לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז. הפגנת האלפים בסוף חודש יוני גרמה לדרעי ולמספר חברי ממשלה אחרים להירתע מקידום המתווה. דרעי, שתומך במתווה, סירב לחתום עליו וביקש שהכנסת תאשר את העברת סמכויותיו בנושא לידי הממשלה. אך הקואליציה הצרה של נתניהו לא הצליחה לגייס את הרוב הדרוש לכך ואישור מתווה הגז "נתקע".

לבסוף, בצל ההסלמה בסכסוך, שלוותה בתעמולת הפחדה והסתה גזענית מצד הממשלה, נתניהו ודרעי סיכמו כי האחרון יתפטר מתפקידו וימונה לשר לפיתוח הנגב והגליל עם סמכויות מורחבות, ונתניהו ימונה לשר הכלכלה. "המשרד יעבור אליי ואני אאשר את המתווה", הסביר נתניהו בישיבת הממשלה השבועית בתחילת החודש (1.11).

דרעי, "נציג השקופים" שהבטיח בסרטון הבחירות המפורסם שלו שש״ס תיקח "מחברות הענק, שקיבלו פטורים במיליארדים", הוכיח שוב שבשורה התחתונה הוא ומפלגתו משרתים את האינטרסים של בעלי ההון, ובמקרה הזה של תאגידי הגז דלק אנרגיה ונובל אנרג׳י שדוחפים לאישור המתווה. כעת המתווה צפוי לעבור לשימוע בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת אישורו על־ידי נתניהו.

הלאמה או "פירוק המונופול"?

השאלות המרכזיות שעולות ממאבק הגז הן: לטובת מי יתנהלו מאגרי הגז — לטובת הרוב בחברה או לטובת הטייקונים? וכיצד מתחלק העושר בחברה?

הדרישה המרכזית שאותה קידמו מארגני ההפגנה מארגון "מגמה ירוקה" ומדף הפייסבוק "צדק חברתי — חדר המצב" היא "פירוק מונופול הגז" — מה שאמור לכאורה להביא להורדת מחירים ולהגביל את הכוח הכלכלי והפוליטי של יצחק תשובה ונובל אנרג׳י ששולטים נכון להיום במרבית מאגרי הגז.

אלא שבשורה התחתונה הדרישה "לפירוק המונופול", כלומר לתחרות, היא דרישה לתחרות בין מספר טייקונים. האפשרות לתחרות כזו מוגבלת מאוד מלכתחילה, גם אם היא עשויה אולי להפחית במידה כלשהי את מחירי הגז (מה שאגב כלל לא מבטיח הורדה ביוקר המחיה). אך סביר יותר כי בטווח הבינוני־ארוך "פירוק המונופול" יביא לתיאום מחירים בין הטייקונים החדשים שישלטו במאגרים.

הדרישה "לפירוק המונופול" מבוססת על ההיגיון הקפיטליסטי כי ניתן להגביל את הכוח של שותפות הגז של יצחק תשובה ונובל אנרג׳י באמצעות העברה של חלק מהמאגרים לטייקון אחר. אבל גם אם זה יקרה המאגרים עדיין נשארים בשליטה של בעלי הון שלהם אינטרסים הפוכים מאלו של רוב הציבור.

בסופו של דבר, הדרך היחידה להבטיח שמשאבי הגז ינוהלו לטובת החברה בכללותה, תחת פיקוח סביבתי מחמיר, ללא אפליה גזענית בחלוקת תקציבים, ולהבטיח שישמשו גם את הדורות הבאים, היא להעביר אותם לבעלות ציבורית, תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי ציבור, נציגי עובדים וארגוני סביבה. לכן, פעילי מאבק סוציאליסטי קידמו בהפגנות במוצ״ש, בדומה להפגנות קודמות בנושא, את הדרישה להלאמה של הגז.

הדרישה הזאת זוכה באופן עקבי לתמיכה משמעותית בקרב המפגינים, כפי שעולה גם מדיווח באתר 'שיחה מקומית': "אתמול בערב בתחילת העצרת בכיכר הבימה, בין הסיסמאות שקראו המארגנים, עלתה פתאום קריאה מתוך הקהל שדרשה את הלאמת הגז. הקריאה הזאת עלתה מצד פעילי 'מאבק סוציאליסטי' המסורים, שדווקא מקפידים להגיע להפגנות האלה בעקביות. הקריאה תפסה טוב, חלקים גדולים מהקהל הדהדו אותה וצעקו אותה יחד, והמארגנים עמדו על הבמה ופשוט שתקו, חיכו שזה יעבור, ובסוף הסבו את הקריאה ל׳זה הגז של כולנו׳, העמום יותר".

איך נעצור את המתווה?

למרבה הצער, מארגני ההפגנות ממשיכים במגמה המסוכנת של ניסיון לתייג את ההפגנות כ"לא פוליטיות", כ"לא ימין ולא שמאל" — זו אחת הסיסמאות המרכזיות שנקראו בשבת מבמת העצרת בתל אביב. כדי להימנע מהתיוג כ"שמאל", מארגני ההפגנות מרדדים את הדרישות. זו אחת הסיבות שהם מתמקדים בדרישה ל"פירוק המונופול" במקום בדרישות להעלאת תמלוגים, להלאמת הגז ולהשקעת רווחי הגז בשיקום מערכות הרווחה הקורסות למשל.

אבל כפי שעולה מסקר "מדד השלום" שנערך בקיץ האחרון, בעוד שהמחאה נגד המתווה הצליחה לשכנע את רוב הציבור ש"משהו כאן מסריח", שכבות רחבות בציבור עדיין לא מבינות על מה המאבק הזה ואיך הוא קשור אליהן. מהבחינה הזאת, מסרים יותר חדים נגד המדיניות הניאו־ליברלית של ממשלת של נתניהו, שמבהירים כיצד ניתן לפתור חלק מהבעיות החברתיות שיצרה אותה מדיניות, דרך הלאמת הגז ומשאבי הטבע, מיסוי מוגבר על ההון ועוד, יוכלו לעזור למשוך להפגנות עוד שכבות שלא ימהרו להפגין עבור "פירוק המונופול".

שתי הצעדות הגדולות בתל אביב שנערכו בסוף יוני ובתחילת יולי אמנם הפעילו לחץ על מספר שרים בממשלה, ומנעו בעקיפין מנתניהו לגייס את הרוב הדרוש לאישור המתווה בכנסת, אבל הן לא עצרו את המהלך. הלקח מהקיץ הוא שיש להרחיב את המאבק כדי לכפות על הממשלה להתקפל.

הקריאה של ארגון "כוח לעובדים" לעובדים המאוגדים בשורותיו להשתתף בהפגנה במוצ״ש מהווה צעד חשוב בכיוון הזה. ארגוני עובדים, ובראשם ההסתדרות — ארגון העובדים הגדול במשק, וארגוני סטודנטים, צריכים להתגייס למאבק ולקחת בו חלק מרכזי. אסיפות הסברה במקומות עבודה ובקמפוסים על המתווה ושוד הגז, במטרה לרתום עובדים וסטודנטים למאבק, וארגון של הסעות להפגנות הבאות, יוכלו להגדיל משמעותית את המשקל החברתי שלהן. פעילויות הסברה, כמו זו שאגודת הסטודנטים של מכללת 'סמינר הקיבוצים' בת״א ארגנה בנושא בקיץ האחרון, יוכלו לרתום עוד שכבות למאבק.

אך מול הנחישות של הממשלה להעביר את המתווה, הפגנות לבדן לא בהכרח יספיקו. לכן במקרה הצורך, ההסתדרות צריכה לארגן גם צעדים ארגוניים, כולל שביתת אזהרה כללית במשק. התגייסות של ועדים וארגוני עובדים, אגודות הסטודנטים וארגונים חברתיים להצלחת המאבק בהחלט מסוגלת לעצור את המתווה ולהבטיח הטלת פיקוח מחירים אמיתי והעלאה של התמלוגים. ככל שהמאבק יתרחב כך ניתן יהיה להבטיח שמאגרי הגז לא יישארו בידיים של הטייקונים וינוהלו לטובת הצרכים של כלל הציבור.

גז טבעי — נכס ציבורי

  • לעצור את מתווה נתניהו!
  • כן לפיקוח מחירים אמיתי, שיוזיל את מחיר הגז ויפחית את יוקר המחיה לציבור.
  • כן להעלאת התמלוגים על הגז ולהעלאת המיסוי הכולל על בעלי ההון והתאגידים הגדולים.
  • להלאים את מאגרי הגז, תוך פיצוי המשקיעים במקרים של צורך מוכח.
  • להעביר את משק הגז לפיקוח ולניהול ציבוריים ודמוקרטיים על־ידי נציגי עובדים, נציגי ציבור וארגונים סביבתיים.

לעצור את שוד הגז

  • להמשיך בהפגנות ובפעולות ההסברה נגד מתווה נתניהו.
  • כן להתגייסות של ועדים וארגוני עובדים, אגודות הסטודנטים וארגונים חברתיים להצלחת המאבק.
  • נקיטת צעדים ארגוניים מצד ההסתדרות, עד כדי שביתת אזהרה כללית במשק, במטרה לעצור את שוד הגז.


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.