₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


סלקום רוכשת את גולן־טלקום
תחילת הסוף של "רפורמת" הסלולר של כחלון?
ה"רפורמה" הביאה לירידת מחירים זמנית, אך הפגיעה ברווחי תאגיד הסלולר גרמה לגל פיטורים מסיבי בענף ולשרשרת מיזוגים שצפויה להביא לעליית מחירים מחודשת

הדפסה
צילום: חדשות ערוץ 2

בתחילת נובמבר 2015 הודיעה חברת התקשורת גולן־טלקום, ספינת הדגל של "רפורמת הסלולר" של שר האוצר משה כחלון, על רכישתה בידי סלקום עבור 1.17 מיליארד שקל (הרכישה עדיין לא אושרה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים). במקביל עובדי גולן־טלקום, שהתאגדו ב"הסתדרות הלאומית", הכריזו על סכסוך עבודה ואף יצאו בשביתה בתחילת נובמבר כדי להבטיח את זכויותיהם במקרה שהרכישה תצא לפועל. האם הרכישה מסמנת את תחילת הסוף של "רפורמת" הסלולר?

עד לפני שנת 2011 שוק הסלולר בישראל סבל ממחירים גבוהים במיוחד. "רפורמת" הסלולר שהממשלה יישמה בשנה זו הביאה לכניסה של מספר חברות נוספות לשוק, כמו גולן־טלקום והוט־מובייל. הכניסה של חברות חדשות לשוק, בנוסף לשלושת החברות ששלטו בו — פלאפון, סלקום ופרטנר — הביאה למידה כלשהי של עלייה בתחרות ולירידת מחירים. אך, זה לא יהיה נכון לייחס את ירידת המחירים בשוק הסלולר פשוט "לתוצאה הטבעית של התחרות".

מדוע המחירים ירדו?

ירידת המחירים התאפשרה גם בעקבות צעדי רגולציה (פיקוח) מצד הממשלה, שהטילה הגבלות על חברות הסלולר, כגון הפחתת קנסות על משתמשים שמעוניינים להתנתק, איסור על מכירת מכשירי סלולר המותאמים רק לשימוש בכרטיס ה־SIM של החברה המשווקת, ועוד.

בנוסף לכך, משרד התקשורת תמרץ באופן מלאכותי את גולן־טלקום להיכנס לשוק באופן אגרסיבי ולהוריד מחירים, כאשר קבע ש־270 מתוך 350 מיליון ש״ח כספי ערבון שהיא הפקידה יוחזרו לה כאשר תגיע לנתח שוק של 7%, כפי שאכן קרה בסופו של דבר.

לפי תנאי הזכיון שניתן לגולן־טלקום, בכדי לקבל בלעדיות על תדרים סלולריים, אותם מקצה המדינה, עליה לפתח בהתאם את התשתית הסלולרית שלה לרווחת הצרכנים. אך לפי בדיקות המשרד להגנת הסביבה, גולן טלקום דווקא צמצמה באופן בלתי חוקי את התשתית הסלולרית שבידיה כדי לחסוך בהוצאות, מ־822 אתרים סלולריים בסוף 2013 ל־71 בלבד כיום. חיסכון זה, בעלות של כ־90 מיליון שקל בשנה, מן הסתם תרם ליכולת של גולן־טלקום להוריד מחירים.

הכניסה של גולן־טלקום ומפעילות נוספות לשוק והניסיון שלהן להשיג נתח שוק באמצעות הורדת מחירים הביאה לירידה ברווחים של חברות הסלולר הגדולות והותיקות, שהגיבו בגל פיטורים המוני כדי לשמור על רווחיהן: לפי הערכות, כ־8,000 עובדים פוטרו מענף הסלולר בעקבות ה"רפורמה" של כחלון, עובדה שהייתה בין הגורמים לגל ההתאגדות בענף.

פגיעה ברווחים

על אף שהשינויים בענף הביאו לירידה ברווחי שלושת החברות הגדולות, גם בשנת 2014 הן הרוויחו כ־900 מיליון שקל. אבל כעת, כשרווחי שלושת חברות הסלולר הגדולות מגיעים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015 לשיא שלילי, אין מנוס מבחינתן מלנסות להחזיר את הגלגל אחורה.

על הרקע הזה, מספר המפעילים הווירטואלים הקטנים הצטמצם מאוד: "הום־סלולר" נמכרה לסלקום (ממתין לאישור משרד התקשורת) ופלאפון רכשה את "יו־פון" ועומדת מאחורי "וואלה־מובייל". פרטנר עובדת עם אורנג' כמותג היקר יותר ועם "012 מובייל" כמותג הזול. סלקום כאמור מנסה לרכוש את גולן־טלקום. התוצאה צפויה להיות שמסלולים במחירים נמוכים יהפכו לנישות צרכניות, והתייצבות של השוק על רמת מחירים יותר גבוהה.

לפי כלכלנים קפיטליסטים, "תחרות" היא מצב נתון. לפי גישה זו, כאשר התחרות גוברת, התוצאה תהיה טובה יותר עבור כולם — הצרכנים, העובדים, וכמובן בעלי ההון. אך יש לקחת בחשבון את התהליכים שהתחרות מתניעה — בסופו של דבר, כמו בכל תחרות, יש מנצחים ויש מפסידים.

התחרות מעודדת תהליכים של מיזוגים ורכישות בין חברות שונות, מכיוון שתאגידים גדולים הם רווחיים יותר. לכן, ככל שתהליך התחרות מתקדם, כך קשה יותר עבור התאגידים הקטנים להמשיך ולקיים את העסקים שלהם. התוצאה היא שבתחרות בין בעלי הון קבוצה מסויימת מנצחת, ומנכסת לעצמה את השליטה על השוק.

ספציפית, בענף הסלולר, השחקניות החדשות נאלצו להסתפק ברווחים זעומים (בסטנדרטים של שוק הסלולר), למרות ההקלות הרבות שהן קיבלו ממשרד התקשורת. הפגיעה ברווחי החברות הגדולות והרווחיות הנמוכה של השחקניות החדשות דוחפים למיזוגים שיחזירו את השוק למצב של טרום ה"רפורמה".

תעמולת ה"תחרות" ותהליכי ההפרטה

ההצגה של תחרות בין עוד כמה בעלי הון כפתרון ליוקר המחייה, מתוך ההנחה שהריכוזיות במשק היא הבעיה השורשית, נועדה לרתום רוח של מאבק חברתי, ששואפת לשפר את תנאי החיים של מעמד העובדים, לתוכניות הניאו־ליברליות של נתניהו ושותפיו.

ההצגה של הריכוזיות בתור הבעיה השורשית של המשק נועדה בין היתר להצדיק תהליכי הפרטה — שניים מהקורבנות הבאים של ממשלת ישראל ל"פתיחה לתחרות" הם הנמלים ומשק החשמל, שעדיין נמצאים בבעלות ציבורית. ההיטפלות אל הנמלים ואל חברת החשמל מראה כי התעמולה נגד הריכוזיות מיועדת בחלקה הגדול לקידום הפרטה, ודרך כך להעשרתם של הטייקונים על חשבון מעמד העובדים.

מי מרוויח מ"התחרות" במסגרת הקפיטליזם?

כחלון עד היום מציג את עצמו כשר "חברתי" בזכות אותה "רפורמה" בענף הסלולר. בארץ, כמו ברוב הארצות הקפיטליסטיות המפותחות, ענפי המשק המרכזיים נשלטים על ידי כמה תאגידי ענק. ה"רפורמה" של כחלון לא שינתה את העובדה הזאת, אלא רק תימרצה חברה אחת להשיג נתח שוק באופן אגרסיבי, עובדה שהביאה לירידת מחירים זמנית. עכשיו השוק מתחיל להתייצב מחדש לרמה שתוכל להבטיח רווחים לבעלי ההון.

ירידת מחירים, אפילו זמנית, לא תהיה התוצאה ה"טבעית" של כניסה של עוד כמה טייקונים לענפים נוספים. חלוקה של השוק בין התאגידים, קביעת מחירים ותהליך של מיזוגים יבטיחו שברוב המקרים ציבור העובדים לא ייראה שקל מכניסה של עוד בעלי הון לשוק. אותם בעלי הון ייראו גם ייראו.

יש סתירה בין רמת מחירים נמוכה, שירות איכותי ותנאי עבודה טובים לבין ענף שמנוהל למטרות רווח. בטווח הארוך תחרות רק מחריפה את הסתירה הזאת, גם אם במקרים מסויימים בטווח הקצר, כמו ב"רפורמת" הסלולר, היא מביאה לירידת מחירים ושיפור השירות. בשביל לפרוץ מהמעגל הזה, יש צורך בהלאמה של שוק הסלולר, תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של ארגוני עובדים וצרכנים, כדי לדאוג לנהל אותו לטובת הציבור, במחירים נמוכים, שירות איכותי ותנאי עבודה טובים לעובדים בענף.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.