₪8,620
עוד ₪11,380 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


הבחירות באירלנד
מרד קלפיות נגד מדיניות הצנע
מפלגות הממסד הקפיטליסטיות חטפו מכה קשה ומולן עולים כוחות חדשים של שמאל סוציאליסטי ■ אורי בר־שלום אגמון, שנסע לאירלנד לסייע בקמפיין של המפלגה הסוציאליסטית מדווח

הדפסה

יוון, ספרד, פורטוגל... ועכשיו גם אירלנד! הבחירות האחרונות לפרלמנט האירי, שהתקיימו בסוף פברואר, הן "מרד קלפיות" נוסף נגד מדיניות הצנע הניאו־ליברלית. בדומה לבחירות שנערכו בתחילת 2015 ביוון ובסוף 2015 בפורטוגל ובספרד, גם תוצאות הבחירות באירלנד הראו כי העובדים והצעירים לא מוכנים להמשיך לשלם על המשבר של הבנקים והתאגידים.

שתי המפלגות שהרכיבו את הקואליציה היוצאת באירלנד — מפלגת פ׳ינֶה־גייל ומפלגת הלייבור — התרסקו בבחירות. אל מולן עולים כוחות חדשים של שמאל סוציאליסטי. מפלגת הלייבור שעמדה על כמעט 20% תמיכה בבחירות הקודמות צנחה ל־6.6% ואיבדה 27 מושבים בפרלמנט. מפלגת השלטון המרכזית פינה־גייל איבדה 10% ו־17 מושבים בפרלמנט. החזית האלקטורלית השמאלית AAA-PBP, שבמסגרתה רצה המפלגה הסוציאליסטית באירלנד, מפלגת האחות של מאבק סוציאליסטי, זכתה ביותר מ־80,000 קולות, כ־4% מסך המצביעים, וב־6 מושבים בפרלמנט האירי.

המערכת הפוליטית באירלנד נשלטה במשך שנים על־ידי שתי מפלגות ימין שמרניות יריבות, פינה־גייל (Fine Gael) ופיאנה פוֹל (Fianna Fáil), שהתחלפו ביניהן בין קואליציה לאופוזיציה. שתי המפלגות נשענו בדרך כלל על הלייבור כשהיו בממשלה, מה שיצר מערכת של "שתי מפלגות וחצי". המערכת הזאת ספגה מכה קשה והיסטורית כאשר שתי המפלגות הגדולות השיגו ביחד פחות מ־50% מקולות הבוחרים. שאר הקולות התחלקו בעיקר בין מועמדים "עצמאיים" ומפלגות קטנות. עכשיו ייתכן שלפינה־גייל ולפיאנה פוֹל לא תהיה ברירה אלא להקים "ממשלת אחדות" ולחשוף את העובדה שאין ביניהן הבדל של ממש.

הצבעת הענשה

בבחירות הקודמות ב־2011 מפלגת הלייבור הבטיחה שתדאג לאנשים העובדים ותייצג אותם. אך הלייבור הפרה את הבטחותיה: היא הצטרפה לקואליציה יחד עם מפלגת פינה־גייל הימנית, והייתה שותפה להטלת אגרות מים ומיסים חדשים על עובדים ועניים וביצוע קיצוצים בשירותי הרווחה. בוחרים רבים הרגישו שמפלגת הלייבור בגדה בהם. בזמן שהכלכלה האירית, שנפגעה קשות מהמשבר הכלכלי העולמי ב־2008, חזרה לצמיחה מסוימת, הרוב המוחלט של החברה לא נהנה מהצמיחה ולא הרגיש שיפור בתנאי החיים. המצוקות החברתיות המשיכו להחריף והשירותים הציבוריים במשבר קשה. לשם המחשה, מאז 2008 סכום עצום של כ־4 מיליארד יורו קוצץ מתקציבי מערכת הבריאות הציבורית!

סיסמת הבחירות המרכזית של מפלגת השלטון, פינה־גייל, הייתה "תנו להתאוששות להמשיך" — אך מרבית הצעירים והאנשים העובדים באירלנד לא מרגישים את התאוששות הכלכלית.

תחת ממשלת פינה־גייל ולייבור, אחוזי אבטלה גבוהים אילצו עשרות אלפי צעירים להגר מהמדינה בחיפוש אחר עבודה. תהליך של חיסול הדיור ציבורי הביא למשבר דיור חריף עם יותר מ־140,000 זכאים שמחכים ברשימת ההמתנה (בדומה למצב בישראל). התהליך הזה יחד עם עליית מחירי הדירות הגדיל משמעותית את כמות חסרי הבית בבירה דבלין. בתי החולים הציבוריים סובלים ממחסור במיטות והקיצוצים והמיסים דוחפים עוד ועוד משפחות עובדות לעוני. אך לעומת זאת, באותה התקופה, 300 העשירים ביותר באירלנד הגדילו את הונם במיליארדי יורו.

"מחליפים את הלייבור בשמאל אמיתי"

לפני כשנתיים הקימה המפלגה הסוציאליסטית, יחד עם שותפים נוספים משורה של מאבקים נגד מדיניות הממשלה, את "הברית נגד הצנע" (Anti Austerity Alliance). בבחירות הכלליות התמודדה ההתארגנות במסגרת רשימה משותפת עם התארגנות שמאלית נוספת, "אנשים לפני רווחים" (People Before Profit), כדי לקדם את המאבקים נגד הצנע ואת בנייתה של אלטרנטיבה פוליטית למפלגות ההון. הריצה המשותפת איפשרה להציב אתגר שמאלי חסר תקדים בהיסטוריה של אירלנד, עם מועמדים לפרלמנט ב־29 אזורי בחירה (הבחירות מתקיימות על בסיס מחוזי).

קמפיין הבחירות של ה־AAA, תחת הכותרת "מחליפים את הלייבור בשמאל אמיתי", התמקד במאבק לביטול אגרות המים ובפתרונות למשבר הדיור החריף. חומרי הקמפיין הסבירו שהתאגידים הבינלאומיים והטייקונים המקומיים מחזיקים בעשרות מיליארדי יורו שצריכים לשמש לבניית דיור ציבורי ל־130,000 המשפחות שנמצאות ברשימות ההמתנה. המועמדים של ה־AAA-PBP היו היחידים להעלות את הדרישה לפיקוח על שכר דירה מה ששכנע רבים להצביע להם. הקמפיין התייחס גם ליוקר המחייה, לתשלומי ההורים האסטרונומים על חינוך ולצורך לבטל את כל הקיצוצים ברווחה ובשירותים הציבוריים.

זכויות נשים והמאבק לביטולו של האיסור הברברי על הפלות (העונש על הפלה באירלנד הוא 14 שנות מאסר) הפכו לחלק מרכזי במערכת הבחירות. בזמן ששאר המועמדים והמפלגות הציעו במקרה הטוב לאפשר הפלה רק במקרי קיצון של אונס וסכנת חיים לאישה, ה־AAA דרשה לבטל לחלוטין את האיסור על הפלות וזכתה לתמיכה גדולה.

כאמור, ה־AAA-PBP השיגו יחדיו כ־4% מהקולות, והכניסו 6 נציגים לפרלמנט. מדובר בתוצאה אדירה ליוזמה החדשה של כוחות סוציאליסטים. המפלגה הסוציאליסטית ו"הברית נגד הצנע" (AAA) זכו ברוב של הקולות בחלק משכונות מעמד העובדים בדבלין. חברי הפרלמנט פול מרפי ורות' קופינג׳ר נבחרו מחדש. מיק בארי מהעיר קורק נכנס לפרלמנט לראשונה והפך לחבר פרלמנט הראשון של המפלגה הסוציאליסטית וה־AAA מחוץ לבירה דבלין. בעיר לימריק המועמד הסוציאליסטי קין פרנדביל השיג תוצאה מעולה והיה רחוק רק כמה מאות קולות מלהיכנס גם הוא לפרלמנט ולקחת את המושב מנציג הלייבור.

רקורד של מאבק

המפלגה הסוציאליסטית באירלנד עזרה להוביל בשני העשורים האחרונים מאבקים משמעותיים נגד ההתקפות הניאו־ליברליות על מעמד העובדים, כולל מאבק מוצלח לביטול אגרות המים בשנות ה־1990. ג׳ו היגינס, אחד הדמויות המובילות במפלגה, נבחר לפרלמנט לראשונה ב־1997 והשתמש בעמדה הציבורית הזאת להובלת מאבקים רבים זוכה לכבוד והערכה משכבות רחבות של ציבור העובדות והעובדים במדינה.

בבחירות למועצות המקומיות ב־2014, ה־AAA הצליחה להכניס 14 נציגים למועצות המקומיות. במקביל ה־AAA הצליחה לזכות בבחירות ביניים בשני מושבים שהתפנו בפרלמנט האירי שני חברי פרלמנט, פול מרפי ורות' קופינג׳ר (שניהם חברי המפלגה הסוציאליסטית) עם הקריאה לא לשלם את אגרות המים ולבנות תנועת חרם ארצית.

באותה תקופה התפתחה תנועת מחאה המונית נגד אגרות המים — מס ציני נוסף שנועד לחלוב את האנשים העובדים והעניים. חשוב להדגיש — אירלנד לא סובלת ממחסור במים ולכן מבחינת רבים האגרה נתפסת כמו מס על אוויר. ההתחזקות של ה־AAA וההתרחבות האדירה של החרם על אגרות המים הובילה את הממסד הפוליטי באירלנד לתקוף את ה־AAA ואף לתפור לחבר הפרלמנט פול מרפי האשמות פליליות על השתתפות בהפגנה.

אותה הפגנה התקיימה בעת ביקור של השרה דאז וראשת מפלגת הלייבור, ג׳ואן ברטון, באחת משכונות העובדים המרוששות בדבלין. המפגינים חסמו את המכונית שלה ומנעו ממנה לצאת מהשכונה במשך כשעה. פול מרפי ו־22 מפגינים נוספים צפויים לעמוד למשפט בעוד מספר חודשים באשמת "כליאת שווא" — העונש המקסימלי על העבירה הזו הוא מאסר עולם(!). מדובר בניסיון אנטי־דמוקרטי בוטה להרתיע עובדות ועובדים מפעילות פוליטית ולהעיף נציג סוציאליסטי מהפרלמנט. אך ניסיונות הממשלה להשחיר את ה־AAA לא עבדו. בבחירות האחרונות פול מרפי נבחר מחדש עם יותר קולות מהמועמדים של הלייבור ופינה גייל!

מפלגת השיין פיין גדלה בבחירות האחרונות מ־9% ל־13% ומשכה קולות מחאה רבים של עובדות ועובדים שרצו להצביע נגד מדיניות הצנע של הממשלה. המפלגה נחשבת בעיניי חלק מהמצביעים, לגורם אנטי־ממסדי ושמאלי ובקמפיין הבחירות שלה דובר הרבה על התנגדות לצעדי הצנע ועל הצורך להשקיע בשירותים הציבוריים. אך התוכנית של השיין פיין מציעה שינויים מינימליים. הסיבה לכך היא שהשין פיין מסכימים עם שאר מפלגות הממסד הקפיטליסטיות על כך שאין להגדיל את תקציב המגזר הציבורי ביותר מ־8–10 מיליארד יורו ב־5 השנים הקרובות, וזאת מכיוון שלמדינה האירית אין לכאורה כסף לממן זאת. המשמעות של זה היא החזרה רק של 20% מהתקציבים שקוצצו מהשירותים הציבוריים.

"הברית נגד הצנע" הצביעה לעומת זאת על העושר העצום שקיים בחברה — רק חברת "אפל" לבדה חייבת לאירלנד 19 מיליארד יורו בגין מיסים שהיא לא שילמה — וקראה להשתמש בו כדי לפתור את המצוקות החברתיות. בנוסף, ראשי השין פיין לא שללו כניסה לקואליציה עם מפלגות הימין הקפיטליסטיות מה שהבהיר, שבדומה למפלגת הלייבור, גם הם יהיו מוכנים בסופו של יום ליישם צעדי צנע ולמכור את המצביעים שלהם.

קולות מהשטח

כפעיל בתנועת מאבק סוציאליסטי נסעתי לעזור בשבועיים האחרונים של קמפיין הבחירות של ה־AAA והמפלגה הסוציאליסטית במערב דבלין. הצטרפתי לעשרות פעילות ופעילים, נוער, עובדים מבוגרים, מהגרים ומקומיים, שנאבקו יום ולילה כדי שהמועמדת הסוציאליסטית רות' קופינג׳ר תיבחר מחדש לפרלמנט (הבחירות באירלנד הן לפי מועמדים אינדיבידואליים).

כמה ימים לפני הבחירות תליתי שלטים יחד עם מהגר טורקי שתומך ב"ברית נגד הצנע". היינו באחת השכונות החדשות בדבלין והוא סיפר שהוא בנה את השכונה הזאת לפני 11 שנה. יש לו שני ילדים קטנים, אך הוא החליט לפנות כמה שעות כדי לעזור בקמפיין של רות' קופינג׳ר וה־AAA כי הם מי שמציבים אלטרנטיבה אמיתית למדיניות הצנע.

אחת הפעילות שעבדתי לצידן, אם חד־הורית, סיפרה שהיא הצטרפה ל־AAA בשנה שעברה לאחר שאיבדה את הקצבה החודשית עבור בנה בעקבות קיצוץ שהובילה ראשת מפלגת הלייבור ג׳ואן ברטון. היא הבינה שאין ברירה אלא להיאבק ולבנות אלטרנטיבה פוליטית אמיתית ללייבור, והיא לא לבד.

רות' קופינג׳ר שכיהנה רק שנתיים בפרלמנט והובילה את החרם נגד אגרות המים ומאבקים נוספים נגד הגזירות של ברטון, הצליחה בסופו של דבר להיכנס לפרלמנט וקיבלה יותר קולות (!) מראשת מפלגת הלייבור שהתמודדה מולה באותו מחוז.

לאחר שקואליציית פינה גייל ולייבור איבדה את הרוב שלה בפרלמנט, יש כעת מספר תרחישים אפשריים להרכבת ממשלה — חלקם חסרי תקדים. ייתכן שתקום ממשלת אחדות של פינה גייל ופאינה פול, או שתקום ממשלת מיעוט עם תמיכה של מספר מועמדים עצמאיים מהפרלמנט. גם האפשרות של בחירות חדשות כבר בעוד מספר חודשים עומדת על הפרק.

ההישגים האדירים של השמאל הסוציאליסטי באירלנד, מראים שהתמיכה ברעיונות שהוא מייצג גדלה במהירות. המפלגה הסוציאליסטית וה־AAA קוראים באופן דחוף להחרפת המאבק לביטול של אגרות המים — דרישה שבהחלט ניתנת להשגה בחודשים הקרובים. הם מסבירים שיש צורך בכניסה של שכבות נוספות לפעילות פוליטית, לצד השימוש בבמת הפרלמנט, כדי להיאבק בשנים הקרובות להקמת ממשלת שמאל סוציאליסטית של האנשים העובדים.

מה שמתרחש באירלנד הוא חלק מתהליך בינלאומי של ניכור מתגבר ממפלגות הממסד וחיפוש אחר אלטרנטיבה למערכת שמבטיחה רק עוני ודיכוי. האלטרנטיבה למערכת הזאת היא שליטה ציבורית דמוקרטית בכלכלה וניהולה לטובת הצרכים של ה־99% במקום לטובת הרווחים של קומץ מיליארדרים.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.