ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת תל אביב מאגד במסגרתו כ־150 עובדות, ערביות ויהודיות, חלקן הגדול יוצאות ברית־המועצות לשעבר, המועסקות על־ידי מספר חברות קבלן שונות.

כבר לפני מספר שנים העובדות הקימו ועד פעולה והחלו להיאבק נגד הפגיעה בתנאי העסקתן. הן נאבקו בהצלחה על שמירת ותק לעובדים במעבר מחברת קבלן אחת לאחרת, ולאחר מכן גם על מתן פיצויים ונגד הפרות נוספות של זכויות.

ב־2014 התאגדו העובדות באופן רשמי בארגון 'כוח לעובדים' והחלו במאבק למען מעבר להעסקה ישירה על־ידי האוניברסיטה, שכלל מספר הפגנות בקמפוס.

כעת מוביל הוועד מאבק בדרישה לתשלום עבור הפסקת האוכל הנמשכת חצי שעה — עובדות הניקיון, בניגוד לעובדים אחרים באוניברסיטה, אינן מקבלות תשלום עבור ההפסקה.

שוחחנו עם יו״ר הוועד עלי תולת על המאבק לתשלום עבור ההפסקות, על המאבק להעסקה ישירה ועל שיתוף־הפעולה עם הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה.

אחרי ההישגים שלכם בשנים האחרונות פתחתם באחרונה במאבק בדרישה לקבלת תשלום על הפסקות האוכל. מה תוכל לספר על הרקע למהלך הזה ועד כמה אתם קרובים להשיג את הדרישה הזאת?

אני עובד 8–9 שעות ביום במישרה מלאה. המצב שבו מפחיתים תשלום על חצי שעת הפסקה מהמשכורת פוגע בכמה דברים: בהפרשות לפנסיה ולקרן ההשתלמות ובחישוב דמי־ההבראה. בגלל אותה חצי שעה שיורדת מהשכר אומרים לך שאתה לא עובד מישרה מלאה ואז נותנים לך פחות כסף.

לא רק שלא משלמים לנו על ההפסקה אלא שגם לא מספקים לנו ארוחה, לא נותנים לנו הנחה בקפיטריה, ואפילו לא מאפשרים לצאת מהקמפוס כדי לאכול. אומרים שלא נספיק לצאת ולחזור. בזמן ההפסקה פונים אלינו ומבקשים שננקה ללא תשלום — זה קורה כל הזמן.

בראיונות שנערכו איתנו בזמן האחרון בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים דיברנו על העסקה ישירה ועל הפגיעה של חברת הקבלן ISS בעובדים. בסוף זה נתן פרי כי החברה הסכימה לשלם על ההפסקה. זה הישג טוב, אבל זה לא מספיק. צריך עוד לקבל את זה במסמך חתום מהנהלת האוניברסיטה, כדי שאם יחליפו קבלן אז התנאים לא ישתנו וההישג יישאר.

האם ההסלמה בסכסוך הלאומי בחודשים האחרונים משפיעה על המצב בהתארגנות העובדים או באוניברסיטה?

בתוך אוניברסיטת תל־אביב רואים את זה פחות, שומעים לפעמים אבל עד עכשיו לא נתקלתי באנשים שבאו ותקפו, לא בתוך ההתארגנות ולא מההנהלה. אם זה היה בבר־אילן או באוניברסיטה אחרת, יכול להיות שכן היה משפיע. יש אבות־בית ימנים והם זורקים לפעמים מילה, אבל הם לא יכולים לתקוף כי הם יודעים שאנחנו יכולים לתבוע אותם. יש אבות־בית שזורקים עובד כי הוא ערבי, אבל מכסים את זה בתירוצים כאילו שהם לא עובדים טוב או דברים כאלה.

ב־2015 נבחרת להנהגת 'כוח לעובדים' ומאז פעלת במסגרת הארגון לקידום המאבק להעברת עובדי הניקיון באוניברסיטאות להעסקה ישירה. איך מתקדם המאבק?

אני לקחתי על עצמי את הפרויקט, אבל יש מפגשים כל שבועיים של אנשים מכמה ועדים, שיושבים יחד ולומדים על מתווה של מעבר להעסקה ישירה.

אני למדתי מ'הקואליציה להעסקה ישירה' איך להתווכח על הצורך בהעסקה ישירה. היתה לי שיחה עם מנכ״ל האוניברסיטה, שבה הוא הסביר לי שהעסקה קבלנית טובה יותר מבחינתו כי הוא יכול לפטר עובדים, וזה יותר משתלם. בתקופת החגים עובדים מוסלמים לא נמצאים ואין הרבה עובדים [כלומר, ההנהלה לא רוצה לשלם לעובדים בחופשה]. הוא טען שעבודת הניקיון באוניברסיטה היא לא חלק מ"מקצועות הליבה" של האוניברסיטה שהם לימוד ומחקר, וכאילו הניקיון לא שייך.

ההנהלה מנסה גם להגביל את המאבק שלנו. בהפגנה האחרונה הם נתנו אישור להפגין אבל בלי מגאפונים. המטרה של ההפגנה היתה להזכיר להנהלה את הדרישה שלנו להעסקה ישירה, שלא ישכחו מזה.

מה טיב שיתוף־הפעולה עם ועדי המרצים ושאר העובדים באוניברסיטה?

דיברתי עם אנשים מהסגל הבכיר ואנשים מכוח לעובדים ועשינו פגישה בין כל הוועדים באוניברסיטה, שקיבלו את זה בברכה.

דיברנו על הבעיות שלנו, למה אנחנו רוצים העסקה ישירה. הם שמעו על הפגיעות ולא האמינו שיש פגיעות כאלו בתנאים. התחלנו לתאם ביחד צעדים — למשל, קמפיין בפייסבוק שבו צילמנו עובדי ניקיון יחד עם מרצים מהסגל הבכיר עם שלטים שאומרים: מרצה מקבל הפסקה של חצי שעה בתשלום, ועובד ניקיון לא מקבל תשלום. הסגל הבכיר דורשים שנקבל גם אנחנו את חצי שעת ההפסקה בתשלום.

בנינו ביחד אסטרטגיה, והצלחתי להגיע להסכמה לשים רכז להעסקה ישירה בכוח לעובדים. הרכז התחיל לקשר בינינו לבין אוניברסיטאות אחרות, לוועדי סגל מינהלי, סגל בכיר, סגל זוטר והתאחדות הסטודנטים הארצית.

אם כל המאבקים באוניברסיטאות יהיו יחד — יהיה לנו כוח. ור״א, ות״ת והמל״ג הם גופים חזקים מאוד. הם יכולים לדכא את המאבק ולא לתת לו להתקדם. רציתי שיהיה משהו כלל־ארצי של האוניברסיטאות שייכנס את כל הסגלים וזה ייתן כוח שיוכל להתגבר על הכוח של הגופים האלו. מאבק בודד, רק באוניברסיטת תל־אביב, כמו שעשו באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע, לא מספיק. היה מאבק של עובדות הניקיון בבן־גוריון, אבל הן לא הצליחו לאלץ את הנהלת האוניברסיטה להעביר אותן להעסקה ישירה כי זה היה מוגבל רק לאוניברסיטה אחת. עשו הסכם קיבוצי שלא החזיק מעמד — אחרי כמה חודשים החליפו את חברות הקבלן שם. אנחנו לא רוצים שנהיה חלשים ולבד, אם זה יהיה מאבק בכלל האוניברסיטאות ונצרף אליו את הוועדים השכנים, של הסגלים — מינהלי, בכיר וזוטר, יכול להיות שזה ישנה הרבה.

הסטודנטים והסטודנטיות של היום הם העובדים והעובדות של מחר. איך סטודנטים וסטודנטיות יכולות להתגייס להצלחת המאבק?

צריך תמיכה וסולידריות. סטודנטים צריכים להגיע לכל האירועים שקורים: אם יש הפגנה, צריך שהם יביעו תמיכה וסולידריות. ככל שיותר סטודנטים נמצאים בהפגנה, כך התוצאה של ההפגנה תהיה יותר אפקטיבית. בהנהלה לא פרייארים, הם מסתכלים על כל הפגנה. אם הם רואים שיש מאה איש אז מבחינתם אפשר להתעלם, אבל אם כמות גדולה של סטודנטים מגיעה זה מפעיל לחץ על ההנהלה. לפני מספר חודשים הסטודנטים אירגנו שליחת מיילים המונית להנהלת האוניברסיטה בנושא של העסקה ישירה כדי להפעיל עליהם לחץ לפעול בנושא. בשנה שעברה ארגון הסטודנטים 'עו״סים שינוי' גייס 1,800 חתימות של סטודנטים למען העסקה ישירה.

כבר עכשיו קיימת קבוצת סטודנטים בשם סל״ע ('סטודנטים למען עובדים') שעוזרת לעובדים באוניברסיטה שלא מקבלים את הזכויות שלהם. הקבוצה הזו תומכת גם במאבק עובדות הניקיון.
יש כמה סטודנטים שבאופן קבוע עוזרים למאבק ויש כאלה שמצטרפים מדי פעם. עכשיו התחלנו לגבש קבוצה של סטודנטים שתומכים במאבק. הם מחתימים סטודנטים על דפי קשר, מוסיפים אותם לקבוצות, שולחים להם מייל עדכונים לגבי הפגנות וכו׳ — כל זה במטרה להרחיב את המאבק.

אגודת הסטודנטים מוכנה לעזור לעובדי הניקיון אבל לא ב״צ׳ק פתוח". יש גבול למה שהם מוכנים לעשות. יש לאגודה אינטרסים ואני חושב שהם מפחדים לאבד את התנאים שהם מקבלים מהנהלת האוניברסיטה אם הם יעשו משהו חריג. שמעתי שיכול להיות שבתחילת הסמסטר ישביתו את הלימודים לשעה או שעתיים בשביל לתת הזדמנות לסטודנטים ולאנשי הסגל לעשות הפגנה גדולה על הנושא של העסקה ישירה. לא יודע אם זה יתממש או לא, אבל זו הזדמנות חשובה...

אני רוצה להגיד לסטודנטים בכל מקום: קמתם ועשיתם שביתה ועמדתם חזקים לפני כמה שנים [בשביתת הסטודנטים הגדולה של 2007] — רציתם לשנות והצלחתם לשנות. אני קורא לכם להתעורר, אתם גם כן תהיו עובדי קבלן — היום אנחנו, מחר אתם. העסקה קבלנית היא שיטה של ממשלה שרוצה להפריט את הכל במדינה. הגיע הזמן לקום עכשיו ולשנות ולהגיד את המילה שלכם. המילה שלכם חשובה ויש לכם את הכוח לעשות את זה. אני רוצה להגיד לכם יאללה, בואו נעשה את השינוי יחד — אם נצליח במאבק להעסקה ישירה, זה יהיה הישג היסטורי בשביל כולנו, גם עובדי הניקיון, גם הסגלים באוניברסיטה וגם הסטודנטים.

לקבלת עדכונים הצטרפו לדף הפייסבוק של מאבק עובדות הניקיון באוניברסיטת תל־אביב.