socialism.org.il
"ניהול הסכסוך"
פיגוע טראגי וענישה קולקטיבית בחסות ממשלת נתניהו
אביו של אחד מהרוגי הפיגוע דוחה את צעדי הממשלה: "יוצרים סבל, שנאה, ייאוש והצטרפות נוספים למעגל הטרור"
יאשה מארמר
12.06.2016 12:30

"ושוב ישיבת קבינט. יקימו גדרות, לא יחזירו גופות ויקשו על החיים. פתרונות אלו יוצרים סבל, שנאה, ייאוש והצטרפות נוספים למעגל הטרור", כך הגיב אברהם בן ארי, אביו של אחד מההרוגים במתחם שרונה בתל אביב, להחלטות הקבינט המדיני־ביטחוני בעקבות הפיגוע.

הקבינט הכריז על שורה של צעדי ענישה קולקטיביים: סגר כללי הוכרז על כל שטחי הגדה, מעבר הסחורות לעזה נפסק לחלוטין, היתרי הכניסה שניתנו לרגל הרמדאן לכ־80 אלף פלסטינים נשללו, וכך גם היתרי העבודה של כ־200 עובדים המשתייכים למשפחה המורחבת של המפגעים. על העיירה יאטא, בת 60 אלף תושבים, ממנה יצאו המפגעים, הוטל כתר. "ניהול הסכסוך" ממשיך.

בהספד לבנו הדגיש בן ארי כי "דרוש פתרון. לא לומר כל הזמן אנו מושיטים יד לשלום או אין עם מי לעשות שלום, אין פרטנר". סגן השר איוב קרא, שייצג את הממשלה בהלוויה וקרא לגרש את משפחות המפגעים, נענה בקריאות בוז.

הפיגוע הטראגי והמזעזע וצעדי התגובה של הקבינט מדגישים כי לממשלה אין מענה להידרדרות הביטחונית הנובעת מהמשך הכיבוש ומהגברת הדיכוי בשטחים. מדיניות הממשלה רק מחריפה את גל האלימות, שכבר גבה את חייהם של קרוב ל־40 ישראלים וכ־200 פלסטינים.

"מה הוא יכול להגיד לנו?" תהתה עובדת בית הקפה בו התרחש הפיגוע עם הגעתו של נתניהו למקום. נתניהו מקווה לנצל את הפחד הביטחוני בציבור הישראלי כדי להשכיח את פרשיות השחיתות בהן נחשד ואת הבעיות החברתיות הבוערות. גם שר הביטחון החדש שלו, ליברמן, מנסה מזה תקופה להשכיח את "פרשת ישראל ביתנו" באמצעות הסתה גזענית וחרחורי מלחמה. כניסתו למשרד הביטחון חושפת כי בפועל הוא לא מציע דבר מלבד עוד דיכוי, עוד הסלמה, עוד שכול והרג.

זו לא מדיניות "ביטחונית": היא אינה מגנה על ביטחון התושבים הישראלים, אלא על מפעל ההתנחלויות ועל הדיקטטורה של הכיבוש. זריעת שכול והרס ברחבי הגדה ובעזה ורמיסת חייהם של התושבים הפלסטינים, ושל הדור הצעיר בפרט, היא הסיבה המרכזית לייאוש הכבד שדוחף יחידים מבין אותם צעירים ללכת בנתיב ההרסני של תקיפות חסרות הבחנה נגד ישראלים.

מדיניות ממשלת ההון וההתנחלויות עלולה להביא להידרדרות נוספת. הדרך לבלום אותה עוברת בבניית מאבק משותף, כולל הפגנות משותפות של יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים.

גם ארגוני העובדים והסטודנטים בישראל צריכים להצטרף למאבק נגד הכיבוש וההתנחלויות, נגד הדיכוי הלאומי, הניצול והעוני, ונגד פגיעה חסרת הבחנה באזרחים וטרור כדי לעזור לסלול את הדרך לפתרון של סכסוך הדמים.

מתוך עיתון "המאבק", גיליון יוני־יולי 2016