₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


התקציב הדו־שנתי
סדר עדיפויות מעוות בשירות הטייקונים וההתנחלויות
ההטבות לבעלי הון וההשקעה בהתנחלויות מגדילות את נטל המס על העובדים והעניים ומביאות לייבוש מתמשך של השירותים הציבוריים

הדפסה
צילום: אקטיבסטילס

גם הפעם, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון החליטו כי תקציב המדינה הולך להיות דו־שנתי (18–2017). המהלך נועד לנסות לקנות שקט חברתי ופוליטי למשך תקופה ארוכה יותר. אך האמצעי הטכני הזה לא יתרום דבר לפתרון הבעיות הבסיסיות בכלכלה הישראלית, והוא גם לא יצליח לרכך את הזעם על יוקר המחייה, על מחירי הדיור, על הקיפאון בשכר ועל המחסור האדיר בתקציב לשירותים ציבוריים בסיסיים.

בתקציב הדו־שנתי הקודם לשנים 2015–2016 ניסתה הממשלה, מתוך חשש להתפרצות של זעם חברתי, לדחות את הגזירות הכלכליות הקשות יותר לשנים הבאות. הדבר נעשה באמצעות שימוש ברזרבות שונות אך בעיקר על ידי הגדלת הגרעון.

בתקציב הנוכחי תנסה הממשלה לצמצם את הגירעון — וזאת כמובן מתוך הכיס של העובדים, העניים ושכבות הביניים. לפי נתוני משרד האוצר עומק הבור התקציבי עומד על 14 מיליארד שקל. באוצר מציעים לבצע קיצוץ של 11 מיליארד שקל בהוצאות, במקביל להגדלת ההכנסות ב־3 מיליארד שקל באמצעות העלאת מסים. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מזהירה כי הקיצוץ המתוכנן יקשה על הממשלה "לעמוד ביעדים ביחס לאיכות השירותים הציבוריים", אך הפתרון שלה הוא להעלות מסים בשיעור גבוה יותר.

מעבר לכך, הדרג המקצועי במשרד האוצר הסכים לתקציב הדו־שנתי רק בתנאי שב־2018 הוא יוכל להפעיל קיצוץ רוחבי אוטומטי בכל משרדי הממשלה. הצעת התקציב הנוכחית מבוססת על תחזית צמיחה של 2.9% לשנתיים הקרובות, ואילו שיעור הצמיחה עומד כעת על כ־2% — נמוך יותר מהגידול הטבעי באוכלוסייה. האטה בקצב הצמיחה בהחלט עשויה להוביל לגזירות נוספות.

ההטבות לטייקונים הן על חשבוננו

אך הצורך בקיצוץ בשירותים הציבוריים או בהעלאת מיסים על העובדים והעניים הוא כמובן לא גזירת גורל או חוק טבע, אלא שאלה של מדיניות. האפשרות להימנע מקיצוץ ואף להגדיל את תקציב המדינה, מבלי להגדיל את הגירעון, בהחלט קיימת. אפשר לעצור את הגידול האינסופי בתקציב הביטחון ובהשקעה בהתנחלויות, שזינקה בשנה שעברה בכ־30%. אפשר וצריך להעלות את מס החברות, לבטל את הטבות המס לחברות הגדולות או להגדיל את התמלוגים על הגז, ים המלח ומשאבי טבע נוספים. אך כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, בדומה לממשלה הנוכחית, הוכיחו שאין בכוונתן לעשות זאת.

סירוב הממשלה להעלות את המסים על בעלי הון מגדיל את נטל המס על העובדים והעניים ומביא לייבוש מתמשך של השירותים הציבוריים. אחרי שני עשורים של קיצוץ בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, גם אם התקציב החדש לא יכלול קיצוצים נוספים, הוא לא מפצה על הקיצוצים של השנים הקודמות ועל הגידול באוכלוסייה. ההשקעה פר תלמיד תיכון בישראל עומדת על כ־60% בלבד מההשקעה הממוצעת במדינות ה־OECD. גם בבריאות ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה מהממוצע ב־OECD, והיא לא עלתה כלל משנת 2000 למרות הגידול באוכלוסייה ובתוחלת החיים.

לכן את הדיונים בכנסת על תקציב 2017–2018 החדש יש לנצל להתארגנות לקראת מאבק. ארגוני העובדים, ארגוני הסטודנטים, ארגוני ההורים והתלמידים צריכים לדרוש מהממשלה לתקצב באופן מלא את השירותים החברתיים הקורסים, ולממן זאת על ידי העלאת מס החברות והלאמת הגז ומשאבי הטבע. יש לקרוא להסתדרות להכריז סכסוך עבודה בנושא ולארגן את העובדים להפגנות ולהשבית את המשק במידת הצורך.

*   מתוך עיתון "המאבק", גיליון יוני־יולי 2016


 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.