ב־14 ביולי החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד המשפטים לדחות את התנגדויות התושבים וארגוני הסביבה להרחבת בתי־הזיקוק במפרץ חיפה ולתוכנית "קרקעות הצפון" שבמסגרתה יוקם מתחם פטרוכימי חדש באזור. בתגובה הולמת, כאלף תושבים הפגינו בטיילת העיר ב־25 ביולי נגד ההחלטה, שצפויה להחמיר עוד יותר את משבר הזיהום הקטסטרופלי באזור.

זו היתה ככל הנראה ההפגנה הגדולה ביותר עד כה במאבק. דחיית ההתנגדויות בוועדת המישנה לעררים של המועצה היא סטירת לחי לתושבי האזור. המסר הוא חד משמעי: המועצה לתכנון ולבנייה מיישרת קו עם תוכניות הטייקונים, שצפויות לפגוע קשות בחיי התושבים, הילדים והעובדים באזור.

גם פעילי מאבק סוציאליסטי לקחו חלק בהפגנה. מפגינים ומפגינות רבים קראו יחד איתנו: "הטייקונים מרוויחים ואנחנו נחנקים", "הפרטה זה מסוכן — להלאים את בז״ן" ו"יונה יהב, לך מכאן, לא רוצים יותר סרטן".

כשבועיים לאחר ההפגנה, ב־4 באוגוסט, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות פסלו את דו״ח הביניים מהמחקר האפידמיולוגי של אוניברסיטת חיפה. החלקים שהודלפו מהדו״ח, אותו סירבו משרדי הממשלה לפרסם לציבור, חשפו תמונה מקוממת של עודפי תחלואה וזיהום באזור המפרץ והצביעו על הקשר ביניהם. אך מסקנות הדו״ח מתנגשות עם תוכנית הממשלה להרחבת התעשייה המזהמת באזור, בשירות בעלי המפעלים. ההחלטה לגנוז את הדו״ח שמה ללעג גם את "התוכנית הלאומית לצמצום הזיהום" בה התהדרו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה.

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, בירך על פסילת הדו״ח. הוא ממשיך לזגזג בין הכחשת משבר הזיהום החמור באזור לבין הבטחות ריקות נגד הרחבת התעשייה המזהמת. בשורה התחתונה הוא מפקיר את חיי התושבים ולא מתנגד להרחבת בז״ן ולהקמת המתחם הפטרוכימי. לכן אותם חברי מועצת העיר בחיפה שמתנגדים לתוכניות האלו, כולל מסיעת חד״ש, צריכים לעזוב את הקואליציה של יהב במחאה על התנהלותו בנושא.

באופן אירוני, בזמן שתושבים בחיפה ובאזור שוקלים להגיש תביעה ייצוגית נגד המפעלים המזהמים, שרת המשפטים איילת שקד ("הבית היהודי") מקדמת תקנה חדשה שתחייב תשלום אגרה על סך 50–62 אלף שקל כתנאי להגשת תביעה ייצוגית. מדובר ביוזמה שלמעשה מונעת מאנשים מהשורה להגיש תביעות ייצוגיות כנגד הטייקונים והתאגידים הגדולים במשק.

לאחר האישור העקרוני של התוכניות, המאבק צריך לעלות לשלב חדש, לוחמני ומאורגן יותר: עובדים, תושבים, ארגוני הורים, ארגוני סביבה וארגונים חברתיים צריכים לשלב ידיים ולארגן הפגנות, ולארגן אסיפות בשביל להחליט על הצעדים הבאים במאבק, כולל שביתות במערכת החינוך, במוסדות ציבוריים ובמפעלים עצמם. משיחות שקיימנו עם פעילים ופעילות במאבק במהלך ההפגנה וברשתות החברתיות בשבועות האחרונים עולה כי הרעיון של השבתת מערכת החינוך בעיר ב־1 בספטמבר זוכה לעניין ולתמיכה.

להצטרפותם למאבק של עובדים, וספציפית של ועדי עובדים, כולל מהמפעלים במפרץ יש חשיבות מיוחדת. העבודה המאורגנת מסוגלת לכפות על בעלי המפעלים להפחית משמעותית את הזיהום ולחסום כל תוכנית שלהם הפוגעת בסביבה ובבריאות הציבור, באמצעות שביתות וצעדים ארגוניים אחרים. עד לשלב הזה, ראשי ההסתדרות נמנעו מלהגיב לנושא, אך יש לדרוש את התגייסותם המלאה ולקרוא לוועדי העובדים להצטרף למאבק ולעזור להוביל את ההפגנות.

בשביל ליצור חיבור חזק עם העבודה המאורגנת בחיפה חשוב שהמאבק יאמץ דרישות שיבטיחו כי פרנסת העובדים לא תיפגע וכי הם יוכלו לעבוד בתנאים טובים, בביטחה ובידיעה שילדיהם נושמים אוויר ראוי לנשימה.

להרחיב את המאבק!

• לארגן עוד הפגנות ואסיפות ציבוריות במטרה להרחיב את המאבק.
• קידום שביתת אזהרה במוסדות החינוך, שתאורגן על־ידי ארגוני ההורים, התלמידים, המורים והעובדים.
• התגייסות של ועדי וארגוני העובדים באזור למאבק. היערכות לאסיפות הסברה ולנקיטת עיצומים ושביתות במפעלים המזהמים.

תנועת מאבק סוציאליסטי דורשת:

• לבטל את התוכניות להרחבת בז״ן, להקמת המתחם הפטרוכימי ולהקמת נמל הדלקים הפרטי.
• להגביר את הניטור ולהפחית מיידית את פליטות המזהמים. להטיל קנסות ולהעמיד לדין מנהלים ובעלי מפעלים מזהמים.
• לחסל את ההעסקה הקבלנית. ציוד, הכשרה ותנאים לעבודה מקצועית ובטוחה.
• להלאים מחדש את בז״ן. העברת התעשיות והתשתיות המרכזיות במפרץ לבעלות ציבורית, תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים של עובדים ותושבים.
• להסב תעשיות מזהמות לתעשיות ירוקות תוך שמירה על פרנסת העובדים.