שר האוצר משה כחלון מתכנן להוריד את שיעור המס לחברות ההיי־טק הזרות שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ־10 מיליארד שקל. לפי תוכנית האוצר הן ישלמו מס חברות מופחת של 6% במקום 25%, ומס של 4% בלבד על דיווידנדים. חברות בינוניות שהכנסותיהן קטנות מ־10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות של 12%.

גם ככה רוב חברות ההיי־טק משלמות היום מס ל"חברות מועדפות" בשיעור של 16%. בתחילת השנה הציע חברו למפלגה של כחלון, השר יואב גלנט, שחברות היי־טק שישקיעו בארץ לא ישלמו מס בכלל: 0%.

הוול־סטריט ג׳ורנל, שופר של בעלי ההון, מברך על המהלך ומחכך ידיו בציפייה: "הפחתה כללית [של המיסוי בענפים נוספים] תעזור לישראל למשוך אליה משקיעים".

אך בקפיטליזם אין ארוחות חינם, ועל המתנות שהממשלה מתכוונת לחלק לתאגידים הרווחיים ביותר בעולם אנחנו עוד נשלם ביוקר. לפי חישובי האוצר, התוכנית תביא לירידה של כ־200 מיליון שקל בשנה בהכנסות ממסים. באוצר מקווים כי התוכנית תמשוך חברות זרות נוספות לישראל, מה שאמור להגדיל בטווח הבינוני־ארוך גם את ההכנסות ממסים. עד שזה יקרה — ובהתחשב בתנודתיות בשווקים בעולם אין שום ודאות שזה אכן יקרה — הגירעון יעלה, נטל המס על העובדים והעניים יגדל וההשקעה במערכות הבריאות, החינוך, והרווחה תרד.

"אין ברירה"?

"אבל איזו ברירה כבר יש? הרי אם לא נוריד מסים, החברות הזרות לא יבואו לכאן, ולא יהיו מקומות עבודה", ככה מסבירים לנו בתקשורת הקפיטליסטית.

אכן, הגלובליזציה נתנה כוח מיקוח אדיר לתאגידים הרב־לאומיים ולא רק בענף ההיי־טק. הכוח הזה מאפשר להם לסחוט מממשלות ברחבי העולם הפחתת מסים, "הגמשה" של חוקי עבודה וכו'. הם ממקסמים רווחים ואילו אנחנו, העובדים והעניים מסביב לעולם, מתחרים ב"מרוץ לתחתית".

אך העניין הוא שממשלות קפיטליסטיות פועלות מראש כאילו כל הקלפים נמצאים אצל תאגידי ההיי־טק ואין ברירה אלא להיכנע לתכתיביהם. אותן ממשלות הופכות השקעה ציבורית בפיתוח תוכנה לטאבו, ומאפשרות להפוך ידע, שהמוני מתכנתים ומהנדסים מייצרים במשותף, ל"קניין רוחני" של תאגיד פרטי. בשביל שהתאגיד יתעשר, החברה צריכה להיות יותר ענייה, גם חומרית וגם רוחנית. לא פלא שאחר כך אותו תאגיד סוחט הורדות מסים ושכר באמצעות המונופול שיש לו על פיתוח טכנולוגי.

העברה של תאגידי ההיי־טק הגדולים לבעלות ציבורית תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי עובדים ונציגי ציבור תוכל להבטיח תנאי שכר טובים ועבודה יציבה בענף שכיום סובל מתנודתיות. מעבר לכלכלה סוציאליסטית יסלול את הדרך לשימוש חופשי במידע ובטכנולוגיה ויאפשר חידושים שהיום נמנעים מאיתנו שעה שכל תאגיד שומר בסוד על ה"קניין הרוחני" שלו.