socialism.org.il
מאבק הנכים
להשוות את הקצבה לשכר המינימום
מאבק הנכים הצליח להפעיל לחץ על הממשלה והביא להכרזות על העלאה חלקית של קצבת הנכות הזעומה, אך מובילי המאבק מבהירים שימשיכו להיאבק עד להשגת דרישתם
ארי נויהויזר
07.05.2017 18:44

ההפגנות והמאבק הציבורי של הנכים בישראל דחפו את שר האוצר כחלון להודיע בתחילת אפריל על העלאת קצבת הנכות הכללית המלאה מ־2,342 שקל בחודש ל־3,600 שקל בפעימות שאמורות להתפרס על פני ארבע עד חמש שנים. כמו כן, תועלה תקרת ההכנסה שמעליה נשללת מעובדים ועובדות בעלי מוגבלויות קצבת הנכות.

ההכרזה של כחלון לא הגיעה מטוב לבו. מדובר בוויתור שהוא נאלץ לתת בלחץ המאבק שהתפתח בשטח. עם זאת, ההעלאה עליה הכריז אינה מתקרבת לדרישה המרכזית של המאבק: השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום.

אלכס פרידמן, יו״ר הארגון 'נכה לא חצי בן־אדם', הסביר כי: "אחרי מאבק עיקש של שנתיים, בזכות תמיכה ציבורית רחבה, כולם מתחילים להבין שנכה לא חצי בן אדם. מצפים להמלצות הסופיות, אך נראה כי מדובר בצעד משמעותי וראוי. עם זאת, לא מתפשרים על פחות מקצבת נכות בגובה שכר מינימום" ('דבר ראשון', 6.4).

על רקע האפשרות להקדמת הבחירות, נתניהו וכחלון ניסו לריב על הקרדיט למהלך. בניסיון לתפוס כותרות, כחלון פירסם את החלטתו עוד לפני פרסום המסקנות של ועדת זליכה שאותה מינה לייעץ לו בנושא. הוועדה עדיין לא גיבשה מסקנות סופיות, אך לפי דיווחים עד כה עולה כי היא צפויה להמליץ על העלאת הקצבה ל־4,000 שקל לחודש, כלומר יותר מהכרזותיו של כחלון.

גם במקרה הזה נתניהו מנכס באופן ציני הישג במאבק שכוון נגד מדיניותו

בתחילת אפריל, במסגרת אירוע הרמת כוסית של הליכוד, נתניהו התפאר: "העלנו את שכר החיילים, השוטרים, המינימום ובקרוב נגדיל גם את קצבאות הנכים". אולם כמו במקרה של שכר המינימום, גם במקרה הזה נתניהו מנכס באופן ציני הישג במאבק שכוון נגד מדיניותו ארוכת השנים.

המאבק הנוכחי להעלאת קצבאות הנכים הוא המשך לסבבים קודמים שנערכו לאורך שנים ארוכות. בכל סבב זכו הנכים להישגים חשובים, אך כשהמאבקים דעכו, ממשלות ההון של הליכוד, קדימה והעבודה דאגו לשחוק את שהושג. ב־2003 שר האוצר דאז נתניהו, שכיום מדבר על "כאב הלב" שחש לנוכח מצב הנכים, הקפיא את העלאת קצבאות הנכות לשלוש שנים והצמיד אותן למדד המחירים לצרכן, מה שגרם למעשה לשחיקתן לאורך השנים ביחס לגובה ההכנסה הממוצעת במשק. כיום גובה הקצבה שווה לשכר הממוצע במשק בשנת 1991. הנכים מקבלי הקצבאות נותרים תלויים לחלוטין מבחינה כלכלית ורבים חיים מתחת לקו העוני.

אין כסף?!

זליכה, שותפיו לוועדה ופקידי האוצר מתנגדים להשוואת והצמדת הקצבאות לשכר המינימום ומנסים להשתמש בטיעון הידוע ש"אין כסף", וזאת למרות עודפי הגבייה במסים, המוערכים במיליארדי שקלים בשנה. נתניהו עצמו אמר כבר כי הוא מעדיף להשתמש בעודפי הגבייה בעיקר להורדות מסים לתאגידים, תחת השקעה בשירותים הציבוריים או בהגדלת קצבאות.

אך המקורות האפשריים להעלאת קצבאות הנכים הם לא רק עודפי הגבייה. העלאת שיעורי ההשתתפות של המעבידים בדמי הביטוח הלאומי — שהופחתו בשנים האחרונות — יחד עם העלאת מסים על הטייקונים והפסקת הזרמת המיליארדים להתנחלויות יוכלו לממן את העלאת הקצבאות ועוד הרבה מעבר לכך.

הממשלה מצהירה שהיא מעוניינת לסייע לנכים להשתלב בשוק העבודה, אך רק 21% ממקבלי קצבת הנכות עובדים. ב־2009 חוקק בעקבות מאבק הנכים "חוק לרון". בעוד שלפני החוק נשללה הקצבה ממי שהשתכרו מעל 1,800 שקל בחודש, לאחריו קיצוץ הקצבה מתבצע באופן הדרגתי. אך נכים עדיין חוששים ובצדק שיציאה לעבודה תסכן את הקצבה כולה. נכה שמאבד את עבודתו צריך לעמוד שוב בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כדי לקבל בחזרה את הקצבה.

גם אם באורח פלא מצליח אדם נכה למצוא עבודה, באופן שערורייתי מותר למעבידים לשלם לו פחות משכר מינימום — במקרה הגרוע ביותר 30% פחות! בממשלה טוענים שזה מתמרץ את המעבידים להעסיק בעלי מוגבלויות. אך האם אין למדינה הקפיטליסטית, שמסבסדת את התאגידים הגדולים במיליארדים, דרך להפעיל לחץ על המעבידים?

השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום בהחלט ריאלית. אלא שלשם כך דרוש מאבק שיכניע את הממשלה. הישועה לא תבוא מהכנסת: ח״כ אילן גילאון (מרצ) אמנם הצליח להעביר בקריאה טרומית חוק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, אך הממשלה חוסמת את העברת הצעת החוק הפרטית לשלבי החקיקה הבאים.

ללא מאבק, ישנה סכנה ממשית שגם ההצעות הבלתי מספקות של ועדת זליכה ושל כחלון ימוסמסו בידי הממשלה או ייקברו בחוק ההסדרים. התגייסות של ארגוני העובדים למאבק יכולה לחזק אותו משמעותית. ההסתדרות נאבקה בשנים האחרונות למען שילוב בעלי מוגבלויות במקומות עבודה. היא צריכה להתגייס גם למאבק למען העלאת קצבת הנכות ולגבות אותו בצעדים ארגוניים.

אנחנו אומרים
  • להשוות ולהצמיד מיידית את קצבת הנכות הכללית לשכר המינימום. לממן את ההעלאה בעזרת העלאת תשלום המעבידים לביטוח הלאומי ומיסוי מוגבר על התאגידים הגדולים במשק.
  • סוף לאפליית בעלי מוגבלויות בשוק העבודה: שכר שווה על עבודה שווה! כן להנגשת מקומות עבודה לבעלי מוגבלויות על חשבון המעביד והמדינה. לא לשלילת קצבה מנכים עובדים.
  • השקעה ציבורית נרחבת בשירותים הציבוריים, בבניית דיור ציבורי נאות, זול ונגיש לבעלי מוגבלויות, ובשירותי בריאות ציבוריים שיינתנו ללא תשלום וללא אפליה.
גירסה של כתבה זו הופיעה בעיתון 'המאבק', גיליון מאי־יוני 2017