English العربية RSS יוטיוב טוויטר פייסבוק
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


מחאה בינלאומית
די לרצח להט״ב בצ׳צ׳ניה!
דיווחים על מאסר, עינויים ורצח הומואים בידי המשטר הצ׳צ׳ני עוררו מחאה בינלאומית ■ בת״א נערכה הפגנה סוערת מול שגרירות רוסיה ■ בזכות הסולידריות הבינלאומית, פוטין נאלץ להורות על פתיחת חקירה ■ המאבק נמשך

הדפסה
ההפגנה מול שגרירות רוסיה בתל אביב

במסגרת יום פעולה בינלאומי ביום שישי, 5 במאי, נערכו הפגנות ברחבי העולם מול שגרירויות רוסיה במחאה על הרדיפה הרצחנית של להט״בים בידי שלטון קדירוב בצ׳צ׳ניה, המשתייכת לפדרציה הרוסית. גברים הומואים, טרנסים וביסקסואלים בצ׳צ׳ניה ניצודים בידי המשטר, נכלאים, מעונים ונרצחים.

מול שגרירות רוסיה בתל אביב, מעל אלף בני־אדם קיימו הפגנה סוערת. חברות וחברים מתנועת מאבק סוציאליסטי לקחו חלק בהפגנה וקראו בין השאר: "ממשלת רוסיה שותפה למסע הרדיפה", "שום תירוץ לא יעזור, הומופוביה היא טרור".

תנועת מאבק סוציאליסטי גאה בעובדה שחברינו ברוסיה, מתנועת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' (השותפים כמונו בארגון הבינלאומי CWI), הובילו להקמת הוועד להצלת הלהט״ב בצ׳צ׳ניה — שסייע בשבועות האחרונים לא רק למחאה אלא גם לחילוץ עשרות פליטים — ויזמו עצומת מחאה בינלאומית עליה חתמו מאות אלפים עד כה בקריאה לפתיחת חקירה רשמית בנוגע לנעשה בצ׳צ׳ניה.

ביום הפעולה הבינלאומי, בלחץ המחאה, התקיים מפגש מתוקשר של פוטין עם נציבת זכויות האדם ברוסיה. פוטין נאלץ להתייחס לראשונה לדיווחים על רדיפת להט״ב בצ׳צ׳ניה והורה בינתיים למשטרה ולפרקליטות לפתוח בחקירה. המאבק נמשך.

איגור יאסין, פעיל לשינוי סוציאליסטי ולזכויות להט״ב, מתנועת האחות של מאבק סוציאליסטי ברוסיה, סוקר את גל הרדיפה בצ׳צ׳ניה.


השנה מצב הרוח בפסטיבל הלהט״בי "שבוע הקשת בענן" במוסקבה היה קודר. באחד באפריל החלו להופיע דיווחים על רצח גברים הומואים ברפובליקה הצ׳צ׳נית. כתוצאה מכך, ההתכנסות הגדולה ביותר שאירגנו פעילים להט״בים ברוסיה מזה זמן רב נהפכה למפגש חירום לצורך דיון בהתקפות הברוטליות.

דיונים סוערים על דרכי הפעולה הטובות ביותר במצבים כאלה מתקיימים כבר תקופה, אך הם לא התמקדו במצב שמתפתח בצ׳צ׳ניה בשנים האחרונות. מחנות מאסר סודיים לא הוקמו בן־לילה והם אינם מיועדים אך ורק לגברים הומואים. מבצעי ה"מנע" (כפי שגורמים בשלטון הצ׳צ׳ני מתייחסים לגל הרדיפה הנוכחי), כוונו עד היום כנגד תושבים הנחשדים ב"קיצוניות" — דתית, פוליטית — וגם כנגד כל יריביו של ה"פאדישה" (מפרסית: האדון־המלך), כינויו של שליט צ׳צ׳ניה, רמזן קדירוב. מבצעי הרדיפה האלה כוונו נגד מי שנחשדים בקיום יחסי מין מחוץ לנישואים, בשתיית אלכוהול ואף בעבירות תנועה. המשטרה המקומית כבר מזמן לקחה על עצמה תפקיד של "שומרת סף מוסרית" בצ׳צ׳ניה.

זה לא ששלטון קדירוב מוסרי במיוחד כמובן, אך המאבק למען "טוהר מוסרי" עשוי להיות רווחי ביותר. המשטרה סוחטת כבר שנים אנשים הומואים, והם נאלצים לשלם סכומים גדולים כדי שלא יפגעו בהם. שלטון קדירוב צמח מתוך התנאים של הקפיטליזם הגנגסטרי הרוסי ומתוך שתי המלחמות בין רוסיה לצ׳צ׳ניה (1994–1996 ו־1999–2000), והוא משלב בין כל האלמנטים הגרועים ביותר של המשטר הריאקציוני שקדם למלחמות ושל שלטון הגנבים של פוטין.

עוני

צ׳צ׳ניה היא אחד האזורים העניים ביותר ברוסיה, עם שיעור אבטלה גבוה (17% ב־2015), כמו גם צפיפות אוכלוסין ואחוז ילודה גבוהים. כ־35% מהאוכלוסיה הם צעירים מובטלים וילדים. על הרקע הזה של עוני ואבטלה, חיי הפאר של חמולת קדירוב צורמים במיוחד.

קדירוב הוא אחד מנאמניו של פוטין, אך הנאמנות הזאת עולה במחיר כספי ופוליטי יקר לקרמלין. בשנים האחרונות, שערוריות רבות, התקפות אלימות ורציחות נקשרו במשטרו של קדירוב. אולם המחיר ששילמו צ׳צ׳נים מהשורה גבוה אף יותר: הם נאלצים לחיות תחת דיקטטורה חסרת רחמים, בה אפילו החוקים והמוסדות הרוסיים הגרועים אינם מתפקדים.

בשנים האחרונות, קדירוב הצליח לא רק לחזק את כוחו אלא גם להבנות מחדש את החברה הצ׳צ׳נית לאור תפיסת עולמו. לפני כמה זמן, הוא הכריז שהנשים בצ׳צ׳ניה נעשו "משוחררות מדי" ושהגיע הזמן "לרסן אותן". כיום, בצ׳צ׳ניה קיים קוד לבוש לנשים, איסור על מכירת אלכוהול ומספר חוקים אחרים שלא יהיה אפשרי ליישם באזורים אחרים ברוסיה.

כעת המשטר פנה נגד קהילת הלהט״ב. נראה שהתפשטות הרשתות החברתיות (שבאופן אירוני קדירוב עודד עד לרמה מסוימת), גרמה לכך שלהט״ב, אפילו בצ׳צ׳ניה הקטנה והשמרנית, נעשו נראים מדי לטעמו של המשטר.

איזו תקרית לא ידועה "גררה" גל של "פעולות מנע" נגד "אנשי הצללים", השם בו ידועה שם קהילת הלהט״ב. הצהרות ראשונות של המשטר הצ׳צ׳ני הצדיקו את הפעולות האלו. האיומים בתגובת־נגד כלפי עורכי עיתון האופוזיציה הרוסי, נוביה גזטה, ועיתונאים נוספים שחשפו את ההתקפות נגד להט״ב, מראים כי שלטון קדירוב לא מודאג מההאשמות על תקיפות ורציחות אלא מהרעיון כי קיימים הומואים בצ׳צ׳ניה.

הקרמלין, דרך מזכיר העיתונות פסקוב, ביקר את האיומים על עיתונאים אך נמנע מלהתייחס להאשמות הרציניות על רציחות, בטענה כי אין מידע אמין בנושא. קדירוב שוב מאשש את התדמית שלו בתור מנהיג אזורי שלא ניתן לשליטה.

במצב הנוכחי של החרפת המתיחות בין רוסיה למערב, גידול בחוסר היציבות הפנימית ברוסיה והפגנות המוניות נגד שחיתות, השערורייה האחרונה הזאת שופכת שמן למדורה. נראה שמהסיבה הזאת, הקרמלין מנסה להתעלם מהאירועים.

ברחבי העולם, הזוועות בצ׳צ׳ניה מכות הדים. הפגנות נערכו מחוץ לשגרירויות רוסיה בארה״ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, שבדיה, פורטוגל, פולין וישראל. פעילי זכויות אדם מובילים וארגונים בינלאומיים יצאו נגד המצב המחריד הזה. פעילים רוסים יזמו עצומה, שעליה חתמו 180 אלף איש בשלושה ימים.

במקביל, נוצרו סביב האירועים המזוויעים מספר מיתוסים במערב. לדוגמה, הסיפור לפיו "נפתח מחנה הריכוז הראשון ללהט״ב בצ׳צ׳ניה". האמת היא ש"בתי הכלא הסודיים" האלה קיימים כבר זמן מה בצ׳צ׳ניה, והם נועדו להתמודדות עם כל גורם "בלתי רצוי". עד לא מזמן הם לא משכו כל תשומת לב. רבים כעת סבורים כי מה שקורה בצ׳צ׳ניה הוא פשוט תוצאה של להט״בופוביה, אך הבעיה רחבה הרבה יותר. קדירוב עומד בראש דיקטטורה אכזרית, שמקבלת תמיכה מלאה מהקרמלין, והיא מחזיקה כבני ערובה כמעט חצי מיליון צ׳צ׳נים ומונעת מהם זכויות בסיסיות, כולל הזכות לחיים.

אולם קדירוב מציג עצמו כ"פאדישה", ומארגן כנסים ואירועי ספורט ותרבות יקרים בעיר הבירה גרוזני. האירוניה היא שמפורסמים רוסים וזרים רבים, כולל להט״בים, נענו והשתתפו באירועים האלה, קיבלו מתנות יקרות מקדירוב ותיארו אותו כ"ידיד". שעה שהשחקן הצרפתי ז׳ראר דפארדיה ואחרים כמו ונסה מיי ואליזבת הרלי הם בין הכוכבים הידועים יותר שהיללו בהתרפסות את קדירוב, להט״ב בצ׳צ׳ניה מאוימים במידה כזו שאפילו אי־אפשר לדבר על קיומה של קהילת להט״ב באזור. להט״ב בצ׳צ׳ניה מכנים את עצמם "אנשי הצללים", ולחיות בצללים היא האפשרות הנכפית עליהם באווירה הנוכחית.

"מחנות ריכוז"

המחאות הסוערות במערב יוצאות נגד "מחנות ריכוז ללהט״ב", מתוך דאגה אמיתית וסולידריות. אך הן לא לוקחות בחשבון את מה שקורה בשטח בצ׳צ׳ניה. הדבר מאפשר לריאקציונרים המקומיים לרדד את כל העניין להתקפה של "המערב הכופר" נגד "מסורות" מקומיות, וגורר את כל הדיון על אלימות ממסדית לוויכוח פשטני על דעות קדומות. אמנם קיימים, ללא ספק, גורמים קנאים צרי־אופקים בתפקידים בכירים במשטר קדירוב, אך מדיניות הרדיפה היא חלק מניסיון רחב יותר לדכא כל אופוזיציה.

כל יום יש איומים חדשים מצד עושי דברו של קדירוב. הֶדָה סָרַטוֹבה, חברה במועצת "זכויות האדם" של קדירוב, שהכריזה כי לא תסתכל אפילו בעתירה שיגישו להט״בים, אמרה שהאנשים שאת סיפורם סיקר העיתון 'נוביה גזטה', נחשדים ב"קיצוניות".

הרפובליקות השכנות של צ׳צ׳ניה נמצאות גם הן בעין הסערה. דאגֶסטן נהפכה למוקד של שביתה כלל־רוסית של נהגי משאיות, הסובלים מדיכוי מידי המשמר האזרחי החדש של פוטין. דאגסטן היא גם מוקד להפגנות מצד קרובי משפחה וחברים של אנשים שנעצרו על לא עוול בכפם או שהיו קורבנות של אלימות משטרתית. בצ׳צ׳ניה, הפגנות כאלו מדוכאות במהירות, אך המצב לא יציב. בשנה שעברה, הרשויות עצרו עשרות אנשים שנחשדו בקשירת קשר להתנקשות בקדירוב, והתקפות חמושות על המשטרה הן עניין שבשגרה.

נראה שהרטוריקה הלהט״בופובית של הרשויות הצ׳צ׳ניות, וטענות סותרות, הן בסך הכל כסות למבוכה ולחוסר הביטחון של המשטר. הלהט״בופוביה משמשת אותם במו״מ עם הקרמלין במטרה למנוע ממנו להתערב בענייניה הפנימיים של צ׳צ׳ניה.

מה ניתן לעשות כדי לעזור?

מתחילת אפריל פעילים מסייעים למתמודדים עם איומים ישירים בצ׳צ׳ניה, ונפתח עבורם קו חם.

הומואים, שלפי ביורוקרטים מקומיים אינם קיימים בצ׳צ׳ניה, מקבלים סיוע כדי להישמר מתקיפות ולעזוב את הרפובליקה.

פוליטיקאים מצהירים לעתים קרובות על התנגדות ללהט״בפוביה כדי לזכות בנקודות זכות פוליטיות וללחוץ על יריבים פוליטיים במדינות אחרות. זאת למרות שלעתים קרובות הממשלות שלהם אינן עושות דבר כדי לעצור אלימות ואפליה כלפי להט״ב, או לשפר את מצבם. הגישה הצבועה הזאת נקראת "פינקוושינג". אבל עכשיו לאותם פוליטיקאים מהמערב יש הזדמנות להראות במעשים את הדאגה שלהם, בעזרה ללהט״ב, לא רק צ׳צ׳נים אלא גם רוסים שנמצאים בסכנה ומבקשים מקלט.

ברוסיה וברחבי העולם ישנם ניסיונות לארגן לחץ על רשויות פדרליות ומקומיות, במטרה לעצור את גל התקיפות נגד להט״ב וכדי למנוע מהדיכוי הזה להתפשט לאזורים נוספים.

קמפיין בינלאומי

יש צורך אמיתי בקמפיין בינלאומי. הכרחי לחבר בין המאבק בשנאת זרים ובלהט״בופוביה יחד עם המאבק עבור זכויות וחירויות דמוקרטיות, נגד המנהג של "פעולות תגמול", אלימות משטרתית ודיכוי של הפגנות לא אלימות בצ׳צ׳ניה וברוסיה. הכרחי לדבר בגלוי על המנהג של "רצח על כבוד המשפחה" ומנהגים ברבריים אחרים שאיתן מתמודדים נשים, להט״ב ומיעוטים. אף "מסורת" אינה יכולה להוות הצדקה לפשעים של הרשויות הצ׳צ׳ניות, שמארגנים "פעולות תגמול" וטיהורים כאלו.

איגוד העיתונאים הרוסי העצמאי נמצא מאז תחילת אפריל בחזית הדרישה לחקירה מלאה של התקיפות והדיכוי. בפרט, משום שעיתונאים היו מטרות של פעולות תגמול הומופוביות כאלו. שלטון קדירוב מאיים בפעולות תגמול נגד אותם עיתונאים ופעילי זכויות אדם שאינם מפחדים לדבר בפומבי על המתרחש.

האופוזיציה הרוסית, למעט מספר יוצאים מהכלל, שומרת על שתיקה. הם נכנעו לדעות קדומות הנפוצות בחברה ולא מיהרו לדבר על הנושא. אך עבור התנועה ההמונית שמתפתחת ברוסיה, הכרחי שדעות קדומות כאלו — בין אם לאומניות, דתיות, אסלאמופוביות או להט״בפוביות — לא ישמשו כאמצעי ל"הפרד ומשול" בתוך מעמד העובדים. רק מאבק משותף של עובדים וצעירים בכל רחבי רוסיה, נגד ההשלכות הברבריות של הקפיטליזם, יכול להוביל לניצחון במאבק למען זכויות כלכליות, חברתיות ודמוקרטיות.

*   התפרסם במקור באנגלית ב־22 באפריל באתר SocialistWorld.net. מאנגלית: תובל קליין




תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון.
התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.

תנועות אחיות שלנו ברחבי העולם
סניפים ארציים של ה־CWI: אוסטריהאוסטרליהאיטליהאירלנד, צפון אירלנדאנגליה וויילסארצות הבריתבלגיהברזילגרמניהדרום אפריקההודוונצואלהיווןמלזיהמקסיקוניגריהסין והונג קונג, טייוואןספרדסקוטלנדסרי לנקהפוליןפורטוגלפקיסטןצ׳ילהצרפתקוויבקרוסיהקנדהקפריסיןשוודיהתנועות אוהדות: הולנדחוף השנהבטורקיהיפןלבנוןסודאןפינלנדצ׳כיהרומניהתוניסיה