₪5,935
עוד ₪14,065 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
מאבקים חברתיים · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


סתימת פיות באקדמיה
מה המטרה של הקוד ה"אתי"?
בנט מקדם קוד "אתי" במטרה לסתום פיות למתנגדי כיבוש ■ התנגדות מצד מרצים וסטודנטים גרמה לבנט לסגת באופן חלקי, עכשיו צריך להגביר את הלחץ

הדפסה

כשבנט מינה את פרופסור אסא כשר לחבר קוד אתי לאקדמיה, הוא לא קנה "חתול בשק". כשר הוא ממחברי ה"קוד האתי" של צה״ל, שסיפק לממשלת שרון "הצדקה מוסרית" להתנקשויות בפלסטינים, וגם איים בעקבות פרסום הקוד לשלוח משטרה למרצים שקוראים לחרם. בניגוד לנהוג במקרים רגישים במועצה להשכלה גבוהה (מל״ג), לא מונתה ועדת מומחים וכשר מונה ישירות ע״י בנט ולא עבר מרכז, כך שנראה כי בנט מינה את כשר במטרה לקבל קוד "בהזמנה".

בין היתר, הקוד אוסר על הבעת עמדה פוליטית מצד מרצים, כאשר ההגדרה של פעילות פוליטית היא רחבה וכוללת איסור הצגת עמדות בנושאים הנמצאים ב"מחלוקת ציבורית". הקוד מתערב בבחירת התכנים של הקורסים, לכאורה לשם יצירת "איזון". בנוסף, הוא מאפשר למוסדות לאסור כל פעילות פוליטית של סטודנטים, ואוסר על מרצים להשתתף או לקרוא לחרם אקדמי.

בנט טען כי הקוד "אינו נגד אף צד פוליטי, הוא גורף הן לימין והן לשמאל, וממילא אין לאף צד סיבה להתנגד לכך". אבל העיתונאי הימני־קיצוני קלמן ליבסקינד הרגיש חופשי להסביר את המטרה האמיתית. לפי ליבסקינד "את הקוד האתי הזה צריך להציב עכשיו כשוט מול האקדמיה. אם אתם מסוגלים להוביל מהלכי שינוי, גיוון ואיזון בעצמכם, עשו זאת. אם לא, תעשה את זה המערכת הפוליטית". המסר ברור — יש יותר מדי "שמאלנים" באקדמיה, והקוד נועד לטפל בהם.

קמפיין של הימין הקיצוני

לא מפתיע לכן שהקוד ה"אתי" ממחזר דרישות של ארגון הימין־הקיצוני "אם־תרצו", שמאז 2010 מנהל קמפיין לסתימת פיות למרצים וסטודנטים מתנגדי כיבוש. מנכ״ל התנועה מתן פלג מיהר לברך על פרסום הקוד, ובפוסט בפייסבוק הוסיף כי "כולם חושבים אותו דבר באקדמיה שלנו", ומרצים ימניים מפחדים, מחשש לתגובת חבריהם השמאליים, להביע את תמיכתם בקוד. כשפלג אומר ש"לא יהיו יותר שיתופי פעולה עם עמותות המזוהות פוליטית", הוא מן הסתם לא מתכוון לאירועים כמו ההרצאה באוניברסיטה העברית של מחבר הספר הגזעני תורת המלך.

האם הטענות האלו נכונות? כלומר, האם האקדמיה נשלטת ע״י מרצים מ"השמאל הרדיקלי" שמשרים אוירת פחד על סטודנטים ומרצים ימניים? בפועל, האקדמיה ככלל היא גוף ממסדי, וחלק משמעותי מהמרצים במדעי הרוח והחברה משמיעים בשוטף ובלי חשש עמדות שמרניות, ניאו־ליברליות, ועמדות שמביעות תמיכה או סבלנות כלפי מדיניות הכיבוש וההתנחלויות.

בשנים האחרונות היו לא מעט מקרים של התקפות של סטודנטים וארגוני ימין־קיצוני על מרצים שהביעו עמדות נגד הכיבוש, הדיכוי הלאומי וכו'. באוניברסיטת בר־אילן למשל, מרצה עבר תהליך שימוע לפני פיטורין בגלל שהביע הזדהות עם הקורבנות משני הצדדים של מבצע "צוק איתן". אותה אוניברסיטה גם אישרה לסטודנטים לא להיבחן אצל מרצה שתקף את ההתנחלויות.

בשורה של מקרים הנהלות האוניברסיטאות חוששות מהתקפות מצד גורמי ימין ומעדיפות להשתמש בתירוצים מנהליים לבטל אירועים מחוץ ל"קונצנזוס" (כלומר, שמבקרים את הכיבוש). כך הנהלת אוניברסיטת בן־גוריון ביטלה לפני שנה את הפרס שמרצים העניקו לארגון "שוברים שתיקה", והאוניברסיטה העברית ביטלה בחודש שעבר אירוע אקדמי שדן בסוגיית האסירים הפלסטינים מזוית שמבקרת את עמדת הממשלה. הנהלת מכללת סמינר הקיבוצים אסרה על אומן לתלות כרזות בנושא רצח רבין, לדבריו בטענה ש"גם ככה מסתכלים עלינו כשמאלנים".

אוירת פחד?

על רקע האוירה שארגון "אם־תרצו" מנסה להשרות בקמפוסים, בהחלט סביר להניח שקיימת אוירת פחד, במיוחד של מרצים ללא קביעות וחברי סגל זוטר, להביע עמדות שמאליות דווקא, גם אם באקדמיה יש פורמלית אוטונומיה להבעת דעות.

יכול להיות שבחוגים עם דומיננטיות לבעלי עמדות "שמאליות", קידום של מרצים קשור גם לאסכולה המחקרית שלהם, שבדרך־כלל קשורה גם לעמדות פוליטיות. אבל תופעה של אחידות של עמדות וקידום לפי עמדות מחקריות לא מוגבלת רק למרצים וחוגים שמאליים, ואין סיבה להניח שהיא נפוצה פחות בקרב מרצים עם עמדות ממסדיות וימניות. החוגים הכי אחידים מבחינה רעיונית במדעי החברה הם הרי החוגים לכלכלה, ששם שולטות עמדות כלכליות ימניות ניאו־ליברליות. שני המוסדות האקדמיים שמקדמים באופן מוצהר או סמוי מטרות פוליטיות הם המוסדות הימניים בר־אילן ואריאל, שבאופן לא מפתיע ראשיהן וארגוני הסגל הבכיר שלהם לא הביעו התנגדות לקוד האתי, בניגוד לשאר ראשי האוניברסיטאות.

זה לא אומר שאין סטודנטים שמפחדים להביע עמדות. יש פערי כוח משמעותיים בין מרצים לסטודנטים, שמרצים בהחלט יכולים במקרים מסויימים לנצל לרעה. אבל גם כאן אין שום סיבה להניח שמרצים שמאליים עושים זאת יותר ממרצים ימניים. במקרים של התבטאויות פומביות משפילות מצד מרצים כלפי סטודנטים על רקע עמדות פוליטיות, הפומביות של האירוע משחקת לרעת המרצה. סביר להניח שבמקרים של הורדה משמעותית של ציון לסטודנט לא תהיה בעיה להוכיח שהוא טופל באופן לא הוגן. כך שה"נשק" העיקרי שיכול להיות למרצים כלפי סטודנטים "סוררים" הוא יחס מעט יותר נוקשה במתן ציונים, בטווח של כמה נקודות לכאן או לכאן. הקוד של בנט לא נותן לכך מענה.

הטרדות מיניות, הערות סקסיסטיות, גזעניות או להט״בופוביות, או סתם הערות מזלזלות כנראה יותר נפוצות מהתעמרות בסטודנטים בגלל עמדה פוליטית ימנית. גם לכך הקוד, שנועד לטענת בנט להגן על סטודנטים, לא נותן שום מענה. בפועל הוא לא צריך, כי הערות כאלו הן עבירה משמעתית מצד מרצים, כמו גם התעמרות על רקע עמדה פוליטית. הקוד מתפרץ לדלת פתוחה, כי המטרה שלו היא להיות "שוט" מעל מרצים שמאליים, ולא לחזק את העמדה של הסטודנטים מול המרצים.

הצביעות של בנט

אם בנט חושש מאחידות דעות והשתקה של סטודנטים, למה הוא לא מנסה במקביל להגביל את היכולת של רבני ימין־קיצוני בישיבות הסדר לקדם שטיפת מוח גזענית, סקסיסטית ולהט״בופובית? האם תלמיד בישיבה של הציונות הדתית יכול לבטא קשת רחבה של עמדות בלי חשש? ברור שלא. בנט יוצא נגד הזכות של מרצים לקרוא לחרם אקדמי, אבל הוא לא נוקף אצבע נגד רבני ימין־קיצוני שמסיתים לפגיעה ואף רצח של ערבים־פלסטינים ומסיתים נגד פעילי וארגוני שמאל.

בהחלט רצוי שסטודנטים ייחשפו לעומק למגוון עמדות וגישות בתחום לימודיהם. אם זאת הייתה המטרה של בנט, אפשר היה לצפות שהוא ינסה לקדם אותה גם בבתי־הספר, שם הוא דווקא מקדם תפיסות דתיות ולאומניות, בהנחתה מלמעלה ובלי שום דיון בקרב מורים, הורים ותלמידים, ובלי ניסיון להציג קשת של עמדות ובחינה מורכבת של סוגיות. ספרי הלימוד הלאומניים והגזעניים באזרחות — ביוזמת בנט — לא מאוזנים ע״י דיון פתוח ופלורליסטי בכיתות. מורים לאזרחות מדווחים על אוירה של פחד להעלות ולהביע סוגיות ועמדות ש"במחלוקת". עם אוירת הפחד הזו לבנט אין בעיה.

אם חופש הביטוי של סטודנטים יקר לבנט, אפשר היה לצפות שהוא יתנגד לדיכוי האלים בחלק מהמקרים, ולהשתקה, שכוללת איסורים שרירותיים על פעילות פוליטית של סטודנטים ערבים־פלסטינים. כמובן שזה לא קורה.

ההשלכות

בניגוד לטענה של בנט שהקוד יאפשר לסטודנטים להתבטא ללא חשש, הניסיון לסתום למרצים פיות ייצור אוירת הפחדה ישפיע גם על סטודנטים, ויקשה עליהם להביע עמדות לא פופולריות.

על הכוונת כיום נמצאים מרצים מתנגדי כיבוש. אבל הקוד האתי יוכל לשמש בעתיד גם כדי להשתיק מרצים וסטודנטים שיבקרו את סדר היום הכלכלי־חברתי של הממשלה, במיוחד בתקופות של עימותים חברתיים סוערים. הקוד, שמאפשר לאוניברסיטאות לאסור על סטודנטים כל פעילות פוליטית, יוכל לשמש להגבלה ודיכוי של מאבקים חברתיים בקמפוסים בעתיד.

הניסוח המעורפל של הקוד יוכל לשמש ארגוני ימין־קיצוני כמו "אם תרצו" לצאת נגד כל הצגה של גישות מחקריות שמכילות אפילו במשתמע ביקורת על הכיבוש ועל הנרטיב הציוני. נזכור שהקמפיין של "אם תרצו" לסתימת פיות באקדמיה ב־2010 התחיל בטענה שתוכניות הלימוד באוניברסיטאות מכילות באופן לא־פרופורציונלי מאמרים שטוענים שהלאומיות היא תופעה היסטורית מודרנית, ולא הייתה קיימת משחר ההיסטוריה. בחסות הקוד, הם יוכלו לנסות לעקור מתוכניות הלימוד את אחת הגישות הנפוצות והמקובלות לחקר לאומיות, מכיוון שהיא תומכת בתפיסה שלא מתיישרת עם האידיאולוגיה הלאומית הרשמית.

באקדמיה, בגלל האוטונומיה היחסית שלה לעומת בתי־הספר, התקשורת וכו', מרצים יכולים להביע עמדות שמתנגדות לכיבוש באופן חופשי יחסית ולשלם מחיר נמוך יחסית. את זה בנט רוצה לשנות, כחלק מניסיון רחב של הממשלה לסתום פיות, להסית ולרדוף מתנגדים לסדר היום ההרסני שלה — אם מדובר בערבים־פלסטינים, ארגוני שמאל, אנשי תקשורת, אומנים ועכשיו גם מרצים.

vממשלה וגורמי ימין־קיצוני הצליחו בשנים האחרונות למשמע במידה חלקית את הנהלות האוניברסיטאות כדי שיגבילו פעילות של גורמי שמאל, אבל לא הצליחו להשתיק לחלוטין מרצים שחוסים תחת החופש האקדמי — זו המטרה של הקוד ה"אתי".

האליטה האקדמית

רוב האליטה האקדמית היא לא שמאלית — מתנגדת לשלטון ההון ולכיבוש — אלא שמרנית וממסדית, ובכל מקרה אין בה שום דבר קדוש. צריך לאפשר דמוקרטיזציה של האקדמיה, פתיחה בחינם של שעריה, ומעורבות של סטודנטים גם בקביעה של תוכניות הלימוד. רוב האליטה האקדמית מגיעה מרקע מבוסס יחסית, והדרך של ערבים־פלסטינים, נשים ומזרחים לעמדות הבכירות באקדמיה הרבה יותר קשה.

המטרה של בנט היא לא להחליש את האליטות האקדמיות במטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים מרקע פחות מבוסס, להגביר את חופש הביטוי וטווח העמדות שסטודנטים נחשפים להן, להקל במשהו את מצוקת הקיום היומיומית של רוב הסטודנטים, שלא גומרים את החודש, או לשנות את יחסי הכוחות בין מרצים לסטודנטים לטובת האחרונים, כך שסטודנטים לא יהיו חשופים להתעמרות, השפלות וגם הטרדות מיניות מצד מרצים. וודאי שאין לו כוונה לשקם את הייבוש התקציבי של ההשכלה הגבוהה ומערכת החינוך, לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי המנהלה והסגל הזוטר, או לתמוך בהעסקה ישירה של עובדי הניקיון והשמירה בקמפוסים. אלו כולן מטרות שסוציאליסטים מקדמים.

התוכנית של בנט כלפי האקדמיה כן כוללת שיפור עמדות של האליטה המתנחלית. מאז שמונה לשר החינוך הוא עסוק במינוי תומכים של הבית־היהודי לעמדות בכירות במועצה להשכלה גבוהה וועדת התקצוב והתכנון. בנט גם הדיח לפני כשנה וחצי את חגית מסר־ירון מתפקידה כסגנית יו״ר המל״ג, מכיוון שהיא התנגדה למינויים פוליטיים. על הרקע הזה, הטענה של בנט עם פרסום הקוד ה"אתי" כי "האקדמיה אינה מרכז מפלגה", היא לא יותר מבדיחה.

הקוד הוא לא "בסיס לדיון"

על רקע ההתנגדות של התאחדות הסטודנטים הארצית, שאף הכריזה כי תהיה מוכנה לשבות כדי למנוע את פרסום הקוד, של הסגלים הבכירים וראשי האוניברסיטאות (מלבד בר־אילן ואריאל), בנט נאלץ לסגת ולטעון שהקוד הוא "לא עשרת הדברות", אלא "בסיס לדיאלוג".

יו״ר התאחדות הסטודנטים רם שפע הכריז על התנגדות לקוד, "במתכונתו הנוכחית", התבטאות שמעלה חשד שההתאחדות תהיה מוכנה לנהל מו״מ על סעיפי הקוד, כפי שהייתה מוכנה להסכים לעליית שכר הלימוד. בכלל לא בטוח גם שראשי האוניברסיטאות יתנגדו באופן נחרץ לגרסה יותר מרוככת שתאפשר להם לתמרן בין המרצים לבין הלחצים מימין, ולא בלתי אפשרי שבנט יצליח לפצל את הסגל הבכיר ולגרום לחלק מחבריו היותר ימניים לתמוך בקוד.

אין שום סיבה לפתח "דיאלוג" עם בנט על מידת סתימת הפיות באקדמיה. את הקוד הזה צריך לעצור. גם אם הקוד לא יעבור או יעבור בנוסח מרוכך, בנט מקווה שעצם פרסום הכוונה להחיל קוד כזה תשמש כמו שליבסקינד אמר, "שוט כלפי האקדמיה". כרגע בנט מכתיב את כללי המשחק — כמה יצומצמו הזכויות של הסטודנטים והמרצים. אבל את חופש הביטוי וההתארגנות באקדמיה צריך להרחיב ולא לצמצם. צריך להיאבק לביטול כל המגבלות הקיימות על פעילות פוליטית, בפרט של סטודנטים ערבים־פלסטינים, ולמען זכות ההתארגנות של עובדי ועובדות הניקיון והשמירה והמרצים מן החוץ.

במכללת בצלאל, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ת״א נערכו הפגנות ביוזמה מלמטה של סטודנטים, בהן השתתפו גם פעילי מאבק סוציאליסטי. ההפגנות קידמו את הקריאה להשבתת הלימודים נגד סתימת הפיות. הפגנה כזאת מתוכננת גם במכללת סמינר הקיבוצים. כדי למנוע מצב סביר של המשך מו״מ מאחורי הקלעים על סעיפי הקוד, את ההתארגנויות האלו צריך להמשיך ולהרחיב, כדי ללחוץ על התאחדות ואגודות הסטודנטים לגבות במעשים את הקריאה להשבתת הלימודים, ולא להסכים למו״מ על סעיפי הקוד.

ההתנגדות עד עכשיו הצליחה לגרום לבנט לסגת חלקית, ומפגן כוח שיכלול הפגנה ארצית ושביתה של הסטודנטים, המרצים ושאר ארגוני העובדים יוכל לעצור את המהלך של בנט, שנועד לחזק את סדר היום ההרסני של ממשלה בשרות הטייקונים והמתנחלים, על חשבון העובדים, הסטודנטים והעניים.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.