socialism.org.il
פרספקטיבות פוליטיות 2017
פרק 6: צמיחה כלכלית רוויית סתירות
ועידת מאבק סוציאליסטי ■ מסמך ניתוח ופרספקטיבות ■ שלטון נתניהו מתרברב בצמיחה, מעמד העובדים שוקע בחובות
תנועת מאבק סוציאליסטי
24.11.2017 02:00

ועידת מאבק סוציאליסטי, 24 בנובמבר 2017: פרק נוסף מתוך הדוח הפוליטי שהתגבש לאורך תהליך דיון תנועתי מקיף וגירסה מלאה שלו נידונה ואומצה פה־אחד בוועידה הארצית.

רשימת הפרקים
פרק 1: עידן של משבר גלובלי והתנגדות
פרק 2: מהפכות־נגד ומגמות של מהפכה במזרח התיכון
פרק 3: "ניהול הסכסוך", ביצור הכיבוש וההתנחלויות
פרק 4: המאבק הפלסטיני והתסיסה תחת משטר הכיבוש
פרק 5: ריאקציה לאומנית ומגמות נגדיות בישראל
פרק 6: צמיחה כלכלית רוויית סתירות
פרק 7: ממחאת 2011 לחיזוק העבודה המאורגנת
פרק 8: השמאל ובניית אלטרנטיבה סוציאליסטית


ישראל לא הייתה בשורה הראשונה של הכלכלות הלאומיות שחוו קריסה נרחבת בעקבות התפרצות המשבר במשק העולמי ב־2007–2008. אך המשבר העולמי הטיל את הקפיטליזם הישראלי לים גועש של טלטלה גלובלית ואזורית, וגרר זעזועים מקומיים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. הכלכלה הישראלית התערערה ואף נבעטה תחילה למיתון קצר של כחצי שנה, סביבו התחולל גל פיטורים המוני. אולם על רקע המשברים החריפים בכלכלות המפותחות הגדולות, ישראל מוצגת לרוב כדוגמה למשק יציב. נתניהו ושותפיו נוהגים להתרברב שמדיניותם היא שבלמה משבר בכלכלת ישראל. רחוק מכך.

הדוֹגמה הניאו־ליברלית שנתניהו היה ממוביליה בשני העשורים האחרונים, המיטה אסון על מעמד העובדים ושכבות ביניים בישראל, כשחלקים גדולים בציבור חוו תנאים של משבר כללי ממושך דה־פקטו גם בשנות הצמיחה הכלכלית תחת ממשלות נתניהו האחרונות, בפרט עם הרקעת הוצאות הדיור, המזון, החינוך, הבריאות וכו', לצד רמות שכר נמוכות. עובדה זו הייתה מהגורמים היסודיים למחאת 2011 ולתנופה המתמשכת של התאגדויות העובדים: עובדים ועובדות דורשים לקבל נתח גדול יותר מעוגת העושר שהם מייצרים.

שלטון נתניהו דחף לעוד דה־רגולציה, הפרטה, פמפום אשראי והפחתות במיסוי על בעלי ההון. תהליכים אלה בדיוק האיצו את המשבר במערכת הקפיטליסטית ברחבי העולם. בישראל ובמדינות נוספות הם התרחשו בקצב איטי יותר בהשוואה לארה״ב ואירופה. "הבנקים והמוסדיים הישראליים דווקא מאוד רצו להצטרף לחגיגת האיגו״ח העולמית", תיארו זאת למשל ב־TheMarker. "הסיבה האמיתית לכך שהמערכת הפיננסית המקומית ניצלה מהמשבר הפיננסי היא שהבנקים והמוסדיים פשוט לא הספיקו להצטרף לחגיגה לפני שהכול קרס. אם הנפילה הייתה מתרחשת שנתיים מאוחר יותר, גם הבנקים [הישראליים] היו נופלים, וישראל הייתה קורסת יחד עם כולם. ואז הממשלה, כמו בשאר המדינות, הייתה נאלצת לקחת עשרות מיליארדים מכספי משלמי המיסים ולהשקיע אותם ב'חילוץ הבנקים' על חשבון הבריאות, החינוך והרווחה (כי בביטחון הרי אסור לגעת)". המדיניות השלטת מוסיפה לסלול בבירור את הדרך למשברים עתידיים בכלכלה שמתאפיינת בניגודים עמוקים.

קראו את הפרק השישי:

ליחצו כאן להורדת הקובץ.