לעצור את טבח המישרות
אויב השלום מהבית הלבן
פייסבוק العربية
₪10,405
עוד ₪9,595 להשגת היעד
תרומת סולידריות לקופת המאבק 2018
מאבק סוציאליסטי לא מקבלת מימון מטייקונים, מהממשלה או מקרנות הון. תמכו בנו, שתפו והצטרפו אלינו לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית.
שחיתות · העבודה המאורגנת · כלכלה · פוליטיקה · כיבוש ושלום · המזה״ת · בינלאומי · סטודנטים · נוער · נשים · להט״ב · בריאות · סביבה · היסטוריה ותיאוריה · התנועה
X


קמפיין #גםאני
נשים מפסיקות לשתוק
מיליוני נשים וגם גברים פירסמו עדויות על אלימות מינית במסגרת קמפיין המחאה ■ בהשפעת מאבקי הנשים בשנים האחרונות, נשים חשות ביטחון רב יותר לחשוף תופעות של אלימות מינית שפעם נחשבו "חלק מכללי המשחק"

הדפסה
צעדת הנשים בעיר וושינגטון, ארה״ב, 21 בינואר 2017. מקור: ויקימדיה

מחאת הרשת ההמונית תחת הכותרת MeToo# פרצה באמצע אוקטובר לאחר פרסום למעלה ממאה עדויות על הטרדות, תקיפות מיניות ואונס שביצע המפיק ההוליוודי הארווי וויינסטין.

מטרת הקמפיין הייתה להראות כמה עצום היקף האלימות המינית שנשים סופגות ביומיום. הקמפיין בהחלט תרם להעלאת המודעות, אבל יותר מכך, הוא הביא להישגים מרשימים ולא צפויים כש"בכירים" בתחום התקשורת והתרבות כמו השחקן קווין ספייסי, הבמאי והקומיקאי לואי סי־קיי, נשיא קשת אלכס גלעדי, השדרן גבי גזית ואחרים נאלצו להתפטר או להשעות את עצמם כתוצאה מתלונות של נשים וגברים על מקרי אלימות מינית.

המציאות משתנה

העדויות שהצטברו ברשת נתנו ביטחון לעוד נשים להעלות את הסיפורים שלהן, עד שגם התקשורת הממסדית התחילה להקדיש מקום מכובד לעדויות של נשים על תקיפות והטרדות. במהלך הקמפיין התברר גם שתוקפים רבים פעלו באופן סדרתי, לאחר שעצם האזכור של שמם גרם להצטברות מספר רב של עדויות.

תוצאות הקמפיין הראו שבהשפעת המאבקים של השנים האחרונות, המציאות משתנה — הגישות בחברה משתנות — כך ששכבות רחבות קוראות תיגר על ה"זכות" של בעלי שררה לנצל ולתקוף מינית, ובכלל תופעות של אלימות מינית בחברה הן כבר לא דברים שמעלימים מהם עין.

לצד תגובות מעצימות ואמפתיות לקמפיין, היו גם מי שעשו כמיטב יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור. כך למשל חבר הכנסת הסקסיסט, ההומופוב והגזען בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) צייץ: "צריך לומר את האמת: קמפיין MeToo# הוא שקרי, מגמתי ומסוכן, שנועד להציג את כל הגברים כמטרידים ואנסים ואת כל הנשים כקורבנות, לסכסך בין המינים (פמיניזם רדיקלי) ולפרק את המשפחה והזוגיות. מציע לכולנו לא להתרשם מההתגייסות של נשים רבות, חלקן במודע וחלקן בתמימות". ח״כ מיקי זוהר (הליכוד) אמר בראיון לערוץ הכנסת: "ישנן נשים, לצערי הרב, שלוקחות את האירוע הזה ומקצינות אותו מעבר למידה" — וכשהתבקש להבהיר את דבריו ענה: "גופים פמיניסטיים המזוהים עם השמאל מייצרים מלחמת מינים ופוגעים בשמו הטוב של המין הגברי"!

האמירות האלו, שמפלגות הליכוד והבית היהודי לא התנערו מהן, מדגימות היטב שהאויבים של נשים במאבק לשוויון נמצאים גם במפלגות הממשלה.

הטרדות במקומות העבודה

רוב התלונות המתוקשרות בקמפיין היו על אלימות מינית מצד דמויות בכירות בעלות כוח, שניצלו את החולשה של נשים צעירות שהתקדמותן בעבודה הייתה תלויה בהם.

בעוד רוב העניין הציבורי התמקד בנשים מפורסמות דוגמת העיתונאיות נרי ליבנה, אושרת קוטלר או דנה וייס, ובהאשמות נגד גברים מפורסמים כמו אנשי התקשורת גבי גזית, חיים יבין ואלכס גלעדי, התופעה של הטרדות מיניות ספציפית בסביבת העבודה רחבה אפילו יותר ממה שנגלה בקמפיין הנוכחי.

סקר שנערך בשנת 2015 מטעם אתר AllJobs העלה ש־38% מהנשים העובדות בישראל חוו הטרדה במקום העבודה. נתון דומה עלה מסקר שערך משרד התמ״ת ב־2010, שלפיו גם שיעור דומה של נשים עובדות מדווחות שאינן מרגישות בטוחות מפני הטרדות מיניות בסביבת העבודה. נזכיר שלמרות הנתונים, מספר הפקחים והפקחיות מטעם משרד הכלכלה, האחראים על אכיפת חוקי העבודה, לרבות יישום תקנות למניעת הטרדות מיניות, נותר זעום.

אי־אפשר להפריד את הפגיעות הרבה יותר של נשים להטרדות מיניות בעבודה משאר ההיבטים של אפליית הנשים בעבודה ובחברה בכלל.

במצב שבו מראש יחסי הכוחות בשוק העבודה נוטים לרעת הנשים, זה רק הגיוני שיהיו מי שינסו לנצל את המצב בכל מיני דרכים. לכן אי־אפשר להפריד את הפגיעות הרבה יותר של נשים להטרדות מיניות בעבודה משאר ההיבטים של אפליית הנשים בעבודה ובחברה בכלל.

ארגון הנשים של ההסתדרות, נעמ״ת, פירסם מודעות חוצות לתמיכה בקמפיין MeToo# ופתח קו חם חדש למתן ייעוץ לציבור, וזהו מהלך חיובי. עם זאת, כדי לטפל במקרים שמהווים את רוב ההטרדות המיניות במקומות העבודה נדרשת התגייסות של ארגוני העובדים והעובדות, ובראשם ההסתדרות, לצורך קידום הסברה ביומיום, להבטחת אכיפת תקנות וכדי לספק את הגב הארגוני הנדרש לעובדות וגם לעובדים המתלוננים על מקרי אלימות מינית בעבודה, ובכלל זה הגנה גורפת מפני התנכלויות ופיטורים.

ארגוני העובדים והעובדות יכולים וצריכים לעזור לחזק את המאבק בתופעות של אלימות מינית בחברה בכלל, ולהטיל את משקלם גם לטובת הסברה כללית, לחיזוק הפגנות בנושא, לדרישות להזרמת תקציבים לליווי ולטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית וכו'. אך אין די גם בכך.

מאבק במערכת שלמה של אי־שוויון וניצול

באופן סמלי, קמפיין המחאה האחרון החל והתמקד במיוחד בתעשיית הבידור ובתקשורת הממסדית, שנושאות באחריות כבדה לטיפוח יחס סקסיסטי ומחפיץ כלפי נשים בחברה, כמו גם למתן לגיטימיות לתופעות מושרשות של אי־שוויון, ניצול וריכוז של עושר וכוח בידי מעטים בחברה הקפיטליסטית.

אין זה מקרי שמחאת הרשת ההמונית פרצה בארה״ב בעידן טראמפ, נשיא שמייצג סקסיזם ושנאת נשים בוטה. בתחילת השנה, בתגובה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן, מיליוני מפגינות ומפגינים לקחו חלק באירועי "צעדת הנשים", שהייתה ליום ההפגנות הגדול בתולדות ארה״ב. מאות אלפים הפגינו ברחבי העולם.

זה היה חלק ממרד המוני נגד הסקסיזם ונגד חברה שמנציחה אי־שוויון ודעות קדומות. מחאות המוניות שהובילו נשים בתקופה האחרונה בפולין, נגד התקפה על זכות ההפלה, או בארגנטינה, נגד רצח נשים, לצד דוגמאות למחאות מרשימות נוספות, מייצגות דור חדש של נשים וגם של גברים שלא מוכנות ומוכנים לתת לדיכוי נשים בחברה לעבור, ושמתעוררות ומתעוררים למאבק נגד אפליה, ניצול ודיכוי ולשינוי החברה.

קמפיין MeToo# עזר להעלות מודעות, לייצר הרתעה ואפילו להרחיק מספר תוקפים סדרתיים. אך נדרש מאבק רחב יותר.

קמפיין MeToo# עזר להעלות מודעות, לייצר הרתעה ואפילו להרחיק מספר תוקפים סדרתיים. אך נדרש מאבק רחב יותר. המאבק החשוב בתופעות של אלימות מינית, כדי לטפל בשורשי הבעיה, מוכרח להיות חלק ממאבק כללי לא רק נגד הגישות החברתיות המספקות לגיטימיות לפגיעה מינית אלא גם נגד מערכת שלמה שמושתתת על יחסי ניצול ועל אי־שוויון כלכלי־חברתי.

בחברה הקפיטליסטית, בעלי כוח כלכלי ופוליטי משליטים את רצונם על הכפופים והכפופות להם, מה שמקבל לא פעם ביטוי גם בתופעות של ניצול מיני. ישנם שלל גורמים לתופעות של אלימות מינית, אך אלו מועצמות כתוצאה מחלוקת החברה מלכתחילה בין "שווים יותר" ו"שוות פחות", כתוצאה מיחסי ניצול, כתוצאה מניכור חברתי.

ממשלות ניאו־ליברליות דוגמת ממשלת נתניהו הן חלק מהבעיה. הן אחראיות לפגיעה חמורה ומתמשכת במצבן של נשים בפרט, במצב של עובדות ועובדים במקומות העבודה ובכלל, ובמצב של נפגעות ונפגעי אלימות מינית, כתוצאה מתהליכי הפרטה, מקיצוצים וייבוש של שירותים חברתיים ומהתקפות על העבודה המאורגנת.

האלטרנטיבה למצב הקיים היא להמשיך לארגן את המאבק נגד דעות קדומות, נגד סקסיזם ונגד המדיניות הניאו־ליברלית — ולהיאבק במטרה להיפטר מהשיטה הקפיטליסטית עצמה, שמעצימה אי־שוויון וניצול, ולהחליפה בשיטה סוציאליסטית, דמוקרטית. כלומר, להיאבק גם להוצאת השליטה במוקדי הכוח בכלכלה ובחברה מידי הטייקונים והעברתם לבעלות ציבורית כחלק ממעבר לכלכלה שתתנהל באופן דמוקרטי לרווחת הכלל. על הבסיס הזה ניתן יהיה לשים סוף לפערים הכלכליים והחברתיים, ליחסי ניצול, לחלוקה ההיררכית של החברה ולטפל מהשורש במחלות החברתיות של אפליה מגדרית ואלימות מינית.



 


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 59187, תל אביב–יפו 6159101
info@socialism.org.il
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. התנועה שותפה בוועד למען אינטרנציונל עובדים (CWI), ארגון סוציאליסטי בינלאומי המאגד תנועות ומפלגות סוציאליסטיות בעשרות ארצות ברחבי העולם.