"אנחנו צריכים לסמן את החלום והחלום הוא שיהודה ושומרון יהיו חלק מארץ ישראל הריבונית. אנחנו צריכים לפעול היום, ואנחנו צריכים למסור את הנפש", כך ניסה שר החינוך בנט להרגיע את מאזיניו המתנחלים, שזועמים על האפשרות שה"מאחז" הבלתי חוקי עמונה יפונה.

עוד ב־2010 התחייבה המדינה לפנות את עמונה עד 2012 אך חזרה בה. ב־2014 בג״ץ קבע כי יש לפנות את המאחז תוך שנתיים. לאחרונה סיכמו בנט ונתניהו כי המדינה תבקש מבג״ץ לדחות את הפינוי בעוד חצי שנה.

עמונה, מראשוני ה"מאחזים", הוקם בשנת 1995 על־ידי מתנחלים מעופרה על אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפר סילוואד הסמוך. בשנת 2008 בעלי הקרקע ועמותת 'יש דין' הגישו עתירה לבג״ץ בדרישה לפנות את המאחז.

מאז, אף שהמדינה הודתה כי המאחז נבנה על קרקע פרטית שהופקעה מבעליה הפלסטינים, הממשלה והמתנחלים מנסים להלבין את השוד. כך, לאחר תחילת המשפט, ניסתה הממשלה להיתלות בארגון קש שהקימו המתנחלים,"אל־וואטן", שטען באופן שקרי כי רכש חלק מהקרקעות במאחז, כדי להימנע מפינוי.

אחרי שבג״ץ קבע שיש לפנות את עמונה עד לסוף השנה, הממשלה שקלה להעתיק את המאחז לגבעה הסמוכה, אך התברר שגם עליה יש תביעות בעלות פרטיות מצד תושבים פלסטינים. כעת הממשלה שוקלת הקמה של התנחלות חדשה שאליה יעברו מתנחלי עמונה, באזור ההתנחלות שילה.

הממשלה רוצה להקים שם כ־100 יחידות דיור עם אפשרות ל־300 בהמשך — בזמן שבעמונה יש רק 50 משפחות — גם כנראה בניסיון לגבות "תג מחיר" ממגישי העתירה לבג״ץ. מתנחלי עמונה דוחים בינתיים את הרעיון, וממשל אובמה כבר התנגד לו פומבית, כך שלא בטוח שייצא לפועל.

במקביל, ח״כים בבית היהודי ובליכוד מקדמים את "חוק ההסדרה", שיכשיר חוקית את עמונה ועוד שורה של התנחלויות ומאחזים באמצעות הפקעת קרקעות פרטיות ממשפחות פלסטיניות בכל רחבי הגדה. לפי עמותת הימין הקיצוני 'רגבים', בהתנחלויות בגדה יש כ־2,000 בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, שהחוק נועד "להסדיר". בנט הסביר: "בזכות אנשי עמונה נוביל פתרון אסטרטגי לכלל ההתיישבות".

המספר הזה, שמבוסס ככל הנראה על הערכת חסר, ממחיש שבניית התנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית היא לא יוזמה נקודתית אלא שיטה רווחת. למעשה, חלק גדול מהבנייה על קרקעות פרטיות בוצע על אדמות שהמדינה הפקיעה בעצמה. המדינה גם מימנה תשתיות במאחזים שהיא מגדירה רשמית כבלתי חוקיים, כולל בעמונה.

בגלל קשיים חוקיים ומכיוון ש"הסדרה" תפגע ב"הסברה", נתניהו יעדיף שלא לתת בשלב הזה חותמת רשמית כה בוטה לנוהג בשטח. לכן סביר שהוא ינסה למנוע מ"חוק ההסדרה" לעלות להצבעה. אבל אפילו אם הממשלה תיאלץ לבסוף לפנות את עמונה, כפי שפינתה ב־2006 מספר בתים במאחז תוך עימות אלים עם המתנחלים, היא תמשיך לנסות למצוא דרכים להלבין את שאר המאחזים ואת הבנייה על קרקע פרטית שהופקעה מהתושבים הפלסטינים.

מפעל ההתנחלויות מחריף את הסכסוך

גם בלי הפקעה של קרקעות פרטיות, מפעל ההתנחלויות מבוסס על שוד ודיכוי. בניסיון ציני להסוות זאת, נתניהו טען באחרונה שפינוי התנחלויות יהיה "טיהור אתני". בפועל, הרחבת מפעל התנחלויות הולכת יד־ביד עם הפקעת קרקעות, הריסות בתים ואף כפרים פלסטיניים שלמים, ודיכוי כבד, במטרה "לטהר" מפלסטינים את שטחי C (כ־60% משטח הגדה).

גם התנחלויות שלא בנויות על קרקע פלסטינית פרטית משרתות את אותה מטרה, של נישול ודחיקה של פלסטינים למובלעות מבודדות, במטרה למנוע הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת־קיימא. המדיניות הזאת, שמתורצת באמצעות שיקולי "ביטחון", תורמת למעשה לליבוי הסכסוך ומנוגדת לאינטרסים של כלל התושבים מהשורה, פלסטינים וישראלים.